גליון 1556, 28 ביוני 1967, עמוד 14
היא לא חדלה בהתעניינות זאת גם אחרי
פטירתו, הציעה אפילו מספר פעמים לדויד
בן־גוריון, בעת היותו ראש־ממשלה, לנסות
ולד,פגש עם גמאל עבד אל־נאצר.
אך הימים הגדולים שלה היו עוד לפני
קום המדינה, עת היה חיים וייצמן מלך
היהודים הבלתי־מוכתר, שהיה יכול לזקוף
את הצהרת בלפור לזכותו, ושהתקבל כשווה
בין שווים אצל ראשי מדינות ומנהיגי עולם.
גליון 1134, 24 ביוני 1959, עמוד 2
דרד נוחה
וזולה זו הועמדה עתה בסכנה על־ידי התעמולה
לשליחת אונייודמבהו. בפני עבד־אל
נאצר לא היה כל מוצא אחר, אלא להחרים
את ה אוני ה...
גליון 1137, 15 ביולי 1959, עמוד 2
אולם האגף הלאומי הוא משהו
חדש: הוא רואה את עצמו כחלק מן המחנה
הלאומי הכל־ערבי, שסמלו הוא גמאל עבד
אל־נאצר. השליט המצרי, וגם אישים לאומיים
ערביים אחרים, הביעו לא פעם את.
גליון 1079, 4 ביוני 1958, עמוד 4
מנהיגי ישראלי קיוו, כמו הקולוניססים הצרפתיים
באלג׳יר, כי דד,־גול יחמיר את
המלחמה בצפון־אפריקה, יילחם ביתר תקיפות
נגד גמאל עבד אל־נאצר — ובצורה
זו ימשיך להיות בן־ברית טבעי למנהיגות
הישראלית, הסבורה אף היא כי המלחמה
בלאומיות הערבית היא מצווה לאומית.
גליון 1095, 23 בספטמבר 1958, עמוד 17
.״
• ע מנו אלסלד הנציג היהודי של ברוקלין בקונגרס האמריקאי, המבקר עתה
בארץ :״אפשר לסמוך על הגינותו של נאצר, כמו שאפשר לסמוך שיצמחו שערות על
קרחתו של כרושצ׳וב.״
• פרופסור ערי ז׳סוטינסקי, למראה השרידים השמורים היטב של ביתד,כנסת
היהודי העתיק בכפר ברעם :״אנשי ברעם שמרו על בית־הכנסת שלנו במשך
1500 שנה, ואנו הרסנו את הכפר שלהם בעשר שנים.״
• הסופר ש״י עגנון :״מדוע לא יבואו נטורי קרתא להפגין ליד ביתי נגד
התנועה והרעש בשבת?
גליון 1122, 1 באפריל 1959, עמוד 2
במקום חסר הבהירות
הפוליטית של מטרתנו הסופית במזרח הקרוב
וביחס לתנועה הלאומית הערבית — דבר
מה היוצר אצל הערבים פחד מסטי סתום
בקשר לכוונותינו כלפיהם — תבוא הנררה
לאומית של שאיפותינו בצורה טדוייקת
ומאחר שתמורת שטחים המאוכלסים בכה
מעט אנשים תיהפד ישראל לידידת התנועה
הערבית ותובל לקדם בצעדי ענק את ההתפתחות
הטכניודמקצועית במרחב ולחת קו־מנחה
מעשי לתנועה הסוציאלית החדשה
שבקרב האינטלגנציה הערבית, הרי המחיר
שאנו יבולים לדרוש תמורת הגדרת מטרותינו
הסופיות הוא לא גבוה מדי אפילו
בשלב זה של נצחונות נאצר. תוכלו כטוב!
למעוז שהערבים ידחו אותנו בשתי ידיים,
נבוז.
גליון 1090, 20 באוגוסט 1958, עמוד 2
ניטוסיכם, בדבר ההכרח
בהשתלבות זו, מבוססים על ההכרה
הנכונה שעבד אל־נאצר הינו מנהיג הלאומנות
הערבית ונהנה מתמיכת חוגיס רחבים
בעולם הערבי.
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 3
לכל אדם שאינו מזדהה עם
המדינה ועמה, מוטב למדינה לפתוח לו את
שעריה, שימצא לו אצל עבר אל־נאצר ארץ
אזרח דרוזי, חיפה
זבת חלב ודבש
קובה והנעלים
חנכו: הוא כי הנב׳ מימי מרגולים זכתה
במקום הראשון, דהיינו בתואר .
גליון 1228, 4 באפריל 1961, עמוד 6
.
: 5 .1 9 .5 3מועצת המהפכה המצרית מקיימת ישיבה }לא השתתפות הגנראל נגיב. עבד•
אל־נאצר מתמנה לראש־הממשלה בפועל, ושניים מחסידיו מצורפים לממשלה.
: 9 .1 9 .5 3פורץ משבר בשיחות הבריטיות־מצריות.
גליון 2295, 26 באוגוסט 1981, עמוד 64
מרכיב מעורר גיחוך בצנדוז־בר הוא
הנסיון למסד מעין מכונת-זמן אירועית,
נוסח ארצות־הברית של דוס־פאסום,
או הדרכים לחרות של ז׳אן פול סארי־טר,
בנוסח של :״ממשלת־הליכוד־הלאו־מי
פינתה מקומה בשילטון והתפטרה.
הנשיא נאצר הלד לעולם שבולו אמת
והנשיא דה־גול הוציא גם הוא נשמתו
בטהרה.
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 48
הוא, דיין הגיבור, שפעמיים כבש את סיני אך
פעמיים גם החזירו בשלמותו בלא להחזיר לחיים את
קורבנות ההרפתקותיים׳ הופך את מי שבל עוד היה
בממשלה מנע את הכיבוש האווילי של סיני ב״,1956
ולכן הודח ממנה לשימחת כל הניצים, לאיזה ארבי-
ברית־שלומאי, ובתוך כך מוסיף חטא על פשע וחוזר
על קיא ״ידנו המושטת לשלום״ במינהג רבו ומורו,
מכה מצריים ב״ 1956 בחסות הקולוניאליזם הצרפתי-
הבריטי השוקע, אשר בטוב לבו בשלום היה מכריז
שוב ושוב :״אני מוכן ומזומן להיפגש עם נאצר
בבל זמן ובבל מקום כאשר יחפוץ״.
המאמץ הפטריוטי הדייני הכרוך, בפי שעינינו
רואות, בהכפשת היונה נבון של היום והיונה שרת
של עשור ה״ ,50 מעיר כמובן על ראש מי בוער הכובע.
גליון 1753, 7 באפריל 1971, עמוד 17
השתמשתי, בתשובתי הקודמת, בדוגמה
הקלאסית של נאום עבד־אל־נאצר, בו
אמר שהוא מוכן להסדר־שלום מסויים עם
ישראל, ואם ישראל לא תסכים לכך — לא
יהיה מנוס ממלחמה עקובה מדם וכו׳.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 49
בסכום בזה אפשר
היה לכנותם מחדש ולהעלותם לרמה של
הכפרים באירופה בהסברו על כישלון
המהפכה המצרית של ,1952 מוסיף אל־חכים
:״ודטליט (אל־נאצר) הצליח לזהות
את מצרים כולה עם אישיותו ולשכנע את
מצרים — אשר שנותיה.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 41
מילחפת סיני הרסה כל בסיס לשלום. היא הפכה את
גמאל עבד־אל־נאצר גיבור העולם הערבי, והידקה את
הברית בינו ובין הסובייטים.
גליון 2355, 20 באוקטובר 1982, עמוד 45
לכן הוא
מברך על יוצרי סרטים כמו ואנסה רדגרייב,
שלקחו את המשימה על עצמם.
יוסרי נאצר־אללה, עוזרו של בימאי ה קולנוע
המצרי יוסוף.
גליון 1597, 10 באפריל 1968, עמוד 13
בשווייץ נעצרו יוסף בן־גל
ואוטו יוקליק, כמרגלים ישראליים אשר
באו לאיים על שכיריו הגרמניים של נאצר;
ואילו בגרמניה עלה מעצרם לדיון בפארלמנט
— כשהממשלה הגרמנית נדרשת בתוקף על־ידי
ישראל למנוע את פעילותם של הנתינים
שלה בארץ־הנילוס.
גליון 2552, 30 ביולי 1986, עמוד 17
השבוע באו המוני ישראל לחגוג
תחת הדגל המצרי את יום־המהפכה המצרי, לכבוד המהפכה
המצרית של גמאל עבד־אל־נאצר, שעיתוני ישראל ומנהיגיה
קראו לו, במשך דור ,״הרודן המצרי״ .העיתים משתנות, ובתוכן גם
אנו משתנים — 08א 7 0 8 , £7א \׳ 7ט 4ג ^7£ \ 1?
גליון 2632, 10 בפברואר 1988, עמוד 35
ישבתי וכתבתי
במדור זה את המכתב לביכבאשי
(סגן־אלוף) גמאל עבר אל־נאצר, שעורר
ויכוח כה רב בישראל.
נתתי באותו מכתב את מילת־הכבוד
האישית שלי שרפי אינו מרגל, אלא
עיתונאי אמיתי ומוסמך.
גליון 1695, 25 בפברואר 1970, עמוד 9
ארצנו הקדושה — אתה טמא — ולהצטרף
לאחת ממדינות ערב ולהתחבר לנאצר,
לערפאת, לחוסיין וכהנה וכהנה?
כאן במדינת־ישראל ובארץ היהודים אין
לך חלק ונחלה, גם פגרך לא יזכה להיקבר
בה, מקומך בעיר מכה או בעיר מדינה!
גליון 965, 12 באפריל 1956, עמוד 2
ניתוח קר של המציאות מוכיח שהמלחמה בקיץ
זה אפשרית מאד, כי שעת כושר רומזת לעבד
אל־נאצר. ומה עושה עתונכם להכנת דעת הקהל
עמום־ירקוני־חיים מד מלחמתכם
למלחמה?
גליון 1049, 13 בנובמבר 1957, עמוד 2
דברים אלה
סותרים את מה שאמרתם בגליוז ,1042 כו
כתבתם כי עבד אל־נאצר עצמו דאג להציל
את קציניו וטייסיו.
גליון 1070, 1 באפריל 1958, עמוד 2
בטאון־רפש, שהוקם במיוחד למטרה זו, צעק בכל כוחו שאנו הסוכנות הראשית של
כרושצ׳וב בארץ — ושאנו מנהלים באותה שעה מחתרת פאשיסטית של מלכות ישראל ורשת
ריגול של גמאל עבד אל־נאצר.
זה היה בקיץ. בסתיו באד, פרשת אלי תבור — שלבחדש בהפעלת שיטות־אלימות נגד
המערכת, תחילה מצד מנגנון־החושך, ואחר־כך מצד המשטרה.
גליון 1028, 26 ביוני 1957, עמוד 2
כוונתי לשלט אשר היה תלוי מעל
לביתן הקליעה למטרה, בתור שטח התערוכה,
ואשר עליו צוירה קריקטורה גדולה של
רודן מצרים, עבד אל־נאצר, יחד עם מלד
סעודיה ,׳שניהם נפחדים, מוקפים כתת
חיילים ישראליים המסתערת עליהם בכידונים
שלופים.
גליון 1001, 19 בדצמבר 1956, עמוד 2
ית־כז
ני זה איננו הר סיני, אבי א י• יי
כל ספק כי רוח אלוקים מרחפת מעל
פיסנתו ומשרה באים חייי ת־חי׳ם י אה ״ ;
הזולת. שם המקום להפגיש את עבד
אל-נאצר ואת דויד בז־גוריוו...
תנחום שוורץ, תל־אב־נ
לוועידודהפיסנה?