נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר

כשהוקמה מדינת־ישראל, רוב הדרוזים ברחו למדינות ערב• זקני הדרוזים בגולן גילו לי כי עמאל נאצר אל־דין, חבר־הכנסת מטעם הליכוד, נלחם ב־47׳ בצבא הירדני

זו היתה פשיטה, שאחריה קיבל גמאל עבד־אל־נאצר את התקף־הלב הידוע שלו. ככתב צבאי הייתי במשך תשע שעות על אדמת מצריים, רכוב על נגמ״ש רוסי.

ערב ראש־השנה תשי״ז נסעתי לבית־דולפין בשבי־ציון, כו לכתוב את כתבת איש־השנה תשט״ז (גמאל עבד־אל־נאצר בסיימי את המלאכה החלטתי לסייר בחורבות המיבצר הצלבנ הסמוך מונפור (שמו המקורי היה שטארקנברג, המהדור: הגרמנית של אותה המילה, כי המצודה שימשה כמאחז שי מיסדר-האבירים הגרמני) .בדרך חזרה משם התהפך הג׳יפ של ונהרס, וגם אני נחבלתי במיקצת.

כך בא החידוש, וכך נכנסנו אל תוך המערכה המרה, אשר היו לה השלכות ערביות שונות והשלכות בתוך פת״ח, ואשר במהלכה נפלו רבים שאין להם תמורה, כמו סעיד חמאמי עליו־השלום, נעים ח׳דר עליו־השלום, עלי נאצר יאסין עליו־השלום, עז־אל קלק עלירהשלום, אלה • יאסר ערפאת, וזיר אל־ח׳ליל, מחמוד עבאם, חיאלד אל־חסן.

הסיבה: מוסקווה תמכה אז במישטר של עבד־אל־כרים קאסם בעיראק, שהיה נתון בסיכסוך חריף עם מנהיג מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, שהיה אלילם של הערבים בישראל. באש וכמים.

הוא הטיף להם בגלוי, ופתח במגעים עימי ב־. 1974 ביוני 1978 רצחו אנשי אבו־נידאל את עלי נאצר יאמין, שליח פת״ח בכוויית, שהיה ידוע כאיש מתון.

חוץ מזה היה ״פרעוני״ — מצרי ששם את הדגש על מצריותה של מצריים ועל תרבותה המצרית העתיקה, בניגוד ללאומנות הערבית של תקופת גמאל עבד־אל־נאצר. כשראיתיו, היה רישמית בן .77 הוא עצמו לא ידע את שנת לירתו, והעריך שהוא בן .80 משמע שמת בגיל הטוב של .88 כאשר דיברתי איתו, היתה לי ההרגשה ש־ 7000 שנה של חוכמה מצרית מדברות אליי.

לידו היה רב־סרן צעיר בשם גמאל עבד־אל־נאצר, קציך המודיעין של החטיבה המכותרת.

זוגות של מלחים חזרו לאוניה, כשהם שרים במקהלה. ״האם אתה סבור שנאצר ישן הלילה?״ שאל אחד המלחים תושב מקומי שליווה אותו לנמל.

יוסף צדיק, פתח־תקתת שניהם לא אוכל לעבור בשתיקה על עמדתכם בקשר לפצצת השלום של בורגיבה (העולם הזה .)1435 אני מוכן להסכים אתכם כי המנהיג התוניסי הוא גבר, אך לא יותר מזר -עובדה היא כי בהמשך מסעו ריכך את הצהרותיו, הודיע כי במקרה של מלחמה בישראל ישלח את צבאו להשתתף בה. רמזתם בי יתכן שנאצר הוא שותף לדעותיו של בורגי־בה. אך הסיבה לשתיקתו היא אחרת מכפי שציינתם: המצרי יודע כי על־ידי הצהרות כאלה יפסיד התוניסי מיוקרתו, ולכן הוא מניח לו להמשיך ולדבר.

משרד־החוץ מיהר להזעיק את השגריר הסובייטי בישראל מיכאל בוד־רוב, בפניו הביע מנהל משרד־החוץ, הד״ר חיים יחיל, את ״דאגת ממשלת ישראל ואת תדהמתה מן האשמות הדמיוניות,״ שבמאמר באותה שעה עצמה החל העתונאי הבריטי ספטון דלמאר לפרסם בסאנדיי טלגראף הלונדוני סידרת מאמרים על ״השירות החשאי שנאצר ירא מפניו,״ שהכיל כמעט את אותן העובדות שהתפרסמו במאמרו של ארליך במרוד.

היא מעוניינת לראותו מתייצב בראש גוש אנטי־נאצרי, וביקורו בארצות־הברית נועד, בין השאר, לתרום למאמץ זה.

תחת פיקודו העקשני, הדף מישמר זה התקפת חיילים פרו־נאצריים, שניסו לבצע הפיכה ב־ 18ביולי .1963 מאותו רגע נחשב חאטום לאחד מנאמני הנהגת הבעת.

לא רצוי מכיוון — שבמיקרה שההסדר לא יפתור את בעייתם, יתנגדו לו הפלסטינים בכוח. בלתי־אפשרי — מכיוון שנאצר הודיע כי לא יסכים להסדר שלא ישביע את הפלסטינים.

רודן מצ רים, סגן־אלוף גמאל עכר אל-נאצר, העניק לחוסיין, בוגר בית־הספר הבריטי לקצינים בדרגת סגן־משנה, תואר של מרשל כבוד של הצבא המצרי.

דיין אמנם היה אחראי לחלק הצבאי והוא הצליח׳ אולם איש השנה איננו תואר הניתז עבור מעשה שהביא תועלת לישראל היענה. בחירת נאצר כאיש השנה אשתקד תוכיח זאת. על ראש בן־נוריון אפשר לתת רק סרט שחור עבור כשלונו בשטח הפוליטי, אלא שאין הדבר מוריד מהעובדה שהתואר מניע לו.

מרוע לא נשמיע להם הרצאות על צרכי ארצם. על העוול שעשה עבד אל־נאצר נ ב חנ ה כספי מצרים על מנקים במקום לבנות דונאם בהם נתי־ספרולהשקות מיליונים אדמה?

רק בכוח אפשר יהיה לשים קץ לסכנה הקומוניסטית. סוכניו של נאצר ועבדיו של כרושצ׳וב, המעיזים להשמיע שירים בשבועונכם והעולם הזוב )1071 נדפסה רשימה בשם ״עתונאי זריז מרחובות״ בעני!

כשאין לו דם אפילו להחזיק באשה שהוא אוהב, איד הוא חושב להחזיק בכתר? אני בטוחה שנמאל עבד אל־נאצר לא היה מגרש את אשתו רק ס פני שכמה עסקנים מפלגתיים דורשים זאת.

.״ • המדינאי האמריקאי ערלי סטיוונסון, על מבצע סיני :״נשיא מצריים גמאל עבד אל־־נאצר ניגף אולי בקרב, אבל ללא ספק ניצח במלחמה.״ • המשורר אברהם שלונסקי, בהרצאה במועדון צוותא :״היתר, תקופה בארץ, בה התפעלו מהגמל עד כדי כך, שסיפרו כי תייר שבא ארצה התנפל על צווארו של גמל ונשק לו בהתלהבות.

אליהו עמיר, יפו לצערי הרב, רק רודן מצרים, נטאל עבד אל־נאצר, ראוי לתואר זה. לא רק מבחינה ישראלית, אלא גם מבחינה עולמית.

מי יודע אם בעתיד הקרוב לא ניווכח שנמאל עבדול נאצר ושותפיו הרודניים לא יתנחמו בכד בי נם בישראל קם שלטון דיכוי?

יש קשיש אחד בא לכיכר, החל תוקף בזעם את הנוכחים .״סוכני נאצר! סוכני המופתי!״ צעק. הוא התרגז שבעתיים, מפני שראה לפניו חבורות של צעירים עליזים ונערות נאות, שהחליפו בדיחות, צחקו בקולי קולות.

הם מוכנים לקבל עזרה מכל מקום — מברית־המועצות (התומכת בהם, ואשר על רקע זה יכולנו להתקרב אליה) ,מאמריקה (המתכחשת להם, כדי למצוא חן בעיני הערבים, התורכים והאיראנים) ,ואף מגמאל עבד אל־נאצר (הרואה בכך הזדמנות למרר את חיי יריביו בבגדאד) .אולם חשבונו של נשיא רע״ם מפוקח עוד יותר.