חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 4
ברגע שנפלה הפצצה האירופית הראשונה במצריים, שטף גל של התלהבות לאומנית אדירה את הנוער המצרי. שום מתנגד של עבד אל־נאצר לא יכול היה להרים את ראשו, מבלי להכריז על עצמו כעל בוגד וסוכן זר. … אלה הבטיחו לו שיש בידיהם מחתרת גדולה ומסועפת, המסוגלת להפיל את עבד אל־נאצר, אם אך ינחל הלה מפלה צבאית ברורה בשדר,־ד,קרב. … לד,יפו, כעבור זמן קצר התפאר עבד אל־נאצר בהצלחת נסיגתו המבוהלת, כאילו היה זה הישג צבאי אדיר.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 8
במשך תריסר שנים, צעד אחרי צעד, עמל עבד־אל־נאצר לשנות מצב זה. היו לו הישגים, והיו לו כשלונות. … בקום המדינה, נמצאה ישראל בדיוק כמצב בו נמצא עתה גמאל עכד-אל-נאצר. היא היתד, בת־בריתן של וושינגטון ומום־ קבה כאחת. … השיעור הראשון ממש בתורת המדיניות. אם הפעיל גמאל עבד־אל־נאצר שיטה של סחטנות כלפי בון (״אם לא תפקירי את ישראל, אפגע בך במקום הרגיש ביותר!
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 5
אותה תופעה עצמה, בממדים מדהימים עוד יותר, קיימת בצד השני. גמאל עבד אל־נאצר (או, ליתר דיוק ,״הקולונל נאצר״ ,כפי שהוא מכונה בתעמולה האווילית) הוא, בעיני ישראל ,״הרודן המצרי הזומם לכלותני״ .תמונה זו אינה משתנה — גם כאשר כל דבר אחר במרחב משתנה מן הקצה אל הקצה. … כל ערבי יודע כי רע״ם התפרקה, וכי מסעו הגדול של עבד אל־נאצר נכשל. מדינות־ערב לא יתאחדו בעתיד הקרוב למדינה אחת, כפי שעשו פעם נסיכויות גרמניה ואיטליה. … העולם הערבי כולו צופה לעבר מצרים, בה החל עבד אל־נאצר במהפכה הערבית הרצינית הראשונה. הוא זנח את שלושת המעגלים המפורסמים, עליהם הכריז בשעתו: המעגל הערבי, המעגל המוסלמי והמעגל האפריקאי.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 10
כתב דן: דום מינתוף, ראש סיעת הלייבור במאלטה, גילה לו שהזמין בשעתו את גמאל עבד אל־נאצר לבקר במאלטה, כדי לפגוש שם שליחים ישראליים רשמיים. עבד אל־נאצר נענה להזמנה ונותר רק לקבוע מועד לפגישה. … היא יעדה לישראל תפקיד של כלב־שיסוי, אשר ישוסה בעבד אל־נאצר ברגע המתאים ללונדון. על כן קטלו את תוכנית מינטוף.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 3
המטרה הבלתי־מוצהדת היתד, להפיל את גמאל עבד-אל־נאצר. מכוג ת־ מל חמה אכזרית השבועות הראשונים של ההפצ צות לעומק גרמו סיפוק ועמוק בישראל. חיל־ד,אוויר שלט בשמי מצריים, וזז נש ארה ללא כל הגנה. לפתע יצא עבד- אל־נאצר לביקור חטוף במוסקבה. התוצ אות לא איחרו להתגלות. … לפתע ראד, עבד־אל־נאצר צורך דחוף וחיוני להגיע להסדר עם ישראל. ( המשךבע מו ד )4
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 23
במדינה הע ם הקריאה הנואשת של נאצר כמו קריאות אס־או־אס, הומטרו השבוע על העולם קריאותיו של גמאל עבד־אל־נאצר להסדר. … כדי להפסיק מייד את האש ולפתוח ב־משא־ומתן להסדר, תבע עבד־אל־נאצר רק הודעה מופשטת על בחינת ישראל להיסוג. … כל הסלמה נוספת במלחמה תביא בהכרח להשתלטות סובייטית על המדיניות המצרית — דבר שעבד־אל- נאצר עצמו בוודאי חרד בפניו יותר מכל אדם אחר.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 5
יודעי-סוד מעטים ידעו כי ב־ 1970 הגיע עבד־אל־נאצר להכרה שצריכים לעשות שלום עם ישראל. … עלי, סאדאת ומוברק: האם זה יחזיק מעמד! הסכימו ש״אם נאצר ירצה, הוא יוכל״. לבן, כאשר מת, האמינו רבים כי הגה מת סיכוי גדול לשלום. … ממיפעלו של עבד-אל-נאצר לא נותר כימעט דבר. כל מאמציו נכשלו.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 9
כן לאם נוכריה, חכר מפא״י לשעכר, תל-אביב ההפצצות -דווקא לחיזוק נאצר ברצוני להביע דיעה שונה מזו של ח״ב אורי אבנרי בחנידון שלו בום וגסונו (העולם הזה הזה .)1964 שנים רבות לפני שח״ב שלום כהן קרע את תעודת־הזהות שלו, עשיתי גם אני מעשה דומה בדרכוני. … המסקנה פשוטה: ישראל איננה מקוזה להפיל את נאצר באמצעות ההפצצות לעומק. ר,היפו הוא הנכון: ישראל יודעת, וכמוה גם ארצות־הברית — כי ההפצצות רק תחזקנה את רוחם של המצרים, ונאצר יהפוך בעיניהם לצ׳רציל חדש. בכך מקוות ישראל וארה״ב למנוע את נפילתו של נאצר — ותפיסת השלטון במצרים על־ידי קצינים קי־ תן כו תרת!
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 6
בעל כורחם, מצאו מנהיגי ישראל את עצמם בקו אחד עם ברית־המועצות. עצם התעצמותו של עבד אל־נאצר והפיכתו לעמוד־תווך של מחנה בינלאומי גדול, יש בו כדי להדאיג את מעצבי המדיניות הישראלית. … החצי השני: אי־אפשר להתקרב לעבד אל־נאצר ולהישאר ידיד לישראל. על רקע זה הפסידה ישראל בעבר את ידידות הודו, איבדה את עמדותיה בגאנה. … נשיא קפריסין, הארכי־בישוף מאקאריוס, ביקר ב־קאהיר, שיבח את עבד אל־נאצר כלוחם־ חופש אמיץ, וחתם על הצהרה הקוראת ל״החזרת זכויות הערבים בפלסטין״.
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 16
המיסמך הקרוי ״המשא-והמתן הסודי בין ישראל לנאצר״ מוכיח בעליל, מפי בעל־הדבר, כראשית ,1956 עשרה חודשים לפני מיכצע־סיני, היה גמאל אור• אסרי עבד־אל־נאצר מוכן למשא־־ומתן לשלום, אחרי מילוי תנאים מסויימיס, 8עבד-אל-נאצר היה מוכן לסכן את עצמו לא מעט בדיונים על כך, >• לא היתר. זאת נכונות חד־פעמית, אלא שבוטאה על־ידו שוב ושוב לפני ואחרי כן, 9ממשלת ישראל סירבה לבצע אף את התזוזה הקטנה ביותר בעמדותיה הנוק שות, כדי לאפשר משא־ומתן כזה, • ממשלת ישראל היתה אדישה לגבי הסיכוי ההיסטורי, ושכל מחשבותיה, מעשיה ומשאביה הוקדשו להשגת יעד אחד ויחידי: נשק, נשק, נשק. ״נאצר פ חד מ כ דו ר ״ ויד כן־גוריץ כבר רמז פעמים אחדות בעבר על משא-ומתן סודי, שהתנהל כביכול בינו ובין עבד־אל-נאצר.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 17
מטרת ההפצצות היתה, כזכור, להפיל את מישטרו של גמאל עבד־אל־נאצר. זיהי האמת, למרות שהוכחשה פעמים אין־ספור, אחרי הכישלון. … וגם מפני שניתן עדיין למצוא טכסיסים ותחבולות, שיאפשרו למצרים לסחוב עוד קצת את ביצוע הדוקטרינה של עבד־אל־נאצר: שהפסקת־אש ללא התקדמות לקראת ההסדר, פירושה השלמה עם הכיבוש. … לים בהפצצת־מישגה של צה״ל באבו־זעבל, החליט עבד־אל־נאצר לטוס למוסקבה ולמסור את הגנת שמי מצריים לידי הרוסים.
גליון 2493 (12 ביוני 1985), עמוד 15
מצריים, תחת שילטונו של גמאל־עבד־אל־נאצר, היתה אז מרכז העולם הערבי מכל הבחינות. רולו הגיע לחסנין הייכל, עורך אל־אהראם ואיש־אמונו של עבד־אל־נאצר. הוא שאל בהיסוס אס יש לו, לדעתו, סיכוי להתקבל אצל הנשיא. … אחרי חמש־שש שעות של הירהורים בקול־רם ביקש עבד־אל־נאצר את רולו שלא לפרסם את השיחה, מלבד חלק קטן, אך הניח לו לקחת עימו את הקלטות.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 12
בתולדות הארץ ייזכר או תאנט כאיש שנענה בחיפזון לדרישתו של נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר להוציא את הכוחות הבינלאומיים מסיני, ובכך גרם להידרדרות שהביאה למילחמת ששת־הימים. או תאנט הואשם על־ידי שני הצדדים: ישראל טענה שהוצאת הכוח ה בינלאומי היתד, בגידה בישראל, ואילו עבד-אל-נאצר טען כי או תאנט פעל על פי הנחיית הציונים, כדי לגרור אותו למלכודת, להכריח אותו להסלים את המ צב, ועל-ידי כך לתת !תירוץ לפלישה ה ישראלית לסיני. אין ספק כי עבד־אל־נאצר תבע תחילה רק הוצאה חלקית של הכוח, ולא העלה בדעתו שמזכיר האו״ם יוציא מייד את כל הכוחות — מעשה שהיה נכון מבחינה פורמלית, אך מישגה הרה־אסון מבחינה מעשית.
גליון 1694 (18 בפברואר 1970), עמוד 17
יפעל אבו־זעבל נמצא במרחק של כשלושה קילומטרים מזרחית למחנה הצבא הגדול באל־חנקא, שהופצץ בעבר על־ידי מטוסי חיל־האחייר ושהופצץ בו־זמנית המיפעל שהופצץ באבו־זעבל כך ניראה איזור מיפעל המתכת באבו־זעבל אחרי שהופצץ בטעות למחרת ההפצצה על אבו־זעבל נערכה בקהיר הפגנת המונית מאורגנת לאות תמיכה בנאצר. בהפגנה השתת^| 1 1 1 1 1 ^ 11 פו עובדי מיפעלים. … אולם בנושאים כמו זה אין כל מקום להגיון. התגובה הריגשית היא הקובעת. נאצר ידע לנצל אותה עד הסוף. במסע תעמולה ענק־מימדים, ניסה נאצר להפוך את התקרית באבו־זעבל לנקודת־זינוק למיתקפד, תעמולתית אנטי־ישראלית. … לרוע המזל פגעה כנראה אחת הפצצות בכור הפתוח הגדול של המיפעל, שפלט לכל עכר להבות של ברזל מותך, ממנו נכוו הפועלים. כך הצילה הפצצת־טעות אחת את נאצר מתבוסה בעיני דעת־הקהל העולמית, סייעה לו להפוך שוב את הישגיה הצבאיים של ישראל עד להפצצת־הטעות, לניצחון מדיני ותעמולתי.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 5
.״ רשת־הריגול השלישית שימשה נושא מרכזי בראיון שהעניק גמאל עבד־אל־נאצר לעתון גרמני. היא נראתה לו מספיק חשובה, כדי להאריך עליה את הדיבור. … הפנייה האמריקאית הרגיזה את עבד־אל־נאצר, ובמקום למסור את ההבטחה המבוקשת פתח בטאונו המהימן ביותר בהתקפה על סעודיה. … הוא לא הותיר ספק, כי בהתחדש המלחמה בתימן, ,תתחדש גם מלחמתו הישי נד, של עבד־אל־נאצר נגד סעודיה, בתקווה להניח את ידו על הנפט שלה.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 23
היתה זאת הגדרה עצמית מדוייקת של המנהיג הצעיר, שזכה לתואר ״עבד אל־נאצר של הים הקאריבי״. המהפכה הקובאית, כמו המהפכה המצרית, לא התכוונה לפתור את הבעיה של ארץ אחת בלבד. … כאשר הפקיע קאס־טרו, החודש, את כל הרכוש האמריקאי האדיר בארצו, פסע צעד גדול קדימה להגברת הדמיון בינו ובין המנהיג הצעיר שהלאים את תעלת־סואץ. דרכו של עבד אל־נאצר לשלטון היתד, קלה הרבה יותר מדרכו של קאסטרו. … רק בנקודה אחת קיים הבדל ניכר בין קאסטרו המצרי לבין עבד אל־נאצר הקארי־בי: בגישתם לבעיה הסוציאלית של ארצותיהם מוכות העוני והרעב.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 40
• מי היה הבולט ביניהם ץ הסופר עבד א-רחמן אל שרקאווי, סופר מכובד הנמנה עם מחנה השמאל. הוא סבל בימי מישטרו של אל-נאצר, ישב שראו בישראל אוייב, אך טענו שראשית לכל יש צורך לערוך בדק־בית. … מתי ץ תהליך סיפרותי זה התנהל עד למותו של אל-נאצר ב .1970-הגל הזה בסיפרות המצרית הוסיף והתגבר, נתקל בקשיים רבים מצד הצנזורה, אבל המשיך להתפרסם. … ראשית, מהבחינה הפוליטית ננקטו צעדים המגבילים את החופש לגבי השמאל מצד אחד, ומצד שני הוענק חופש לחוגי הימין, לאלה שלא תמכו במישטרו של אל- נאצר. יחד עם זאת, היות שניתן החופש לאנשי הימין, אנשי ה,ואפד׳ לשעבר, צע דים אלה לוו במתן חופש מסויים: חופש ביקורת המישטר הנאצרי
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 26
האיש הפופולארי ביותר בין ההמונים הערביים, מן אוקיינוס האטלנטי (.הים ה־אטלסי, בערבית) מול חוף מרוקו ועד לים הערבי מול חוף י מוסקאט, היה גם השנה גסאדעכד אל־נאצר, שהצליח להפוך את עצמו לסמל רוב השאיפות של המוני ערב. … אולם בין שליטי העולם הערבי ירדה קרנו של עבד אל־נאצר. בשנת תשי״ז קם לו אוייב אדיר בדמותו של המלך סעוד. … אב אגודת־המלכים הצרה את צעדיו של עבד אל־נאצר במזרח• הרי במערב נתקל בדמותו של חביכ בורגיבה, אליל מלחמת־השיחרור הטוניסית, מתון, שמרן, דמו־קראט ופרו־מערבי, שבז לדמגוג המצרי, חלם על איחוד מארוקו, אלג׳יריה החופשית.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 13
כל עוד ישב בסעודיה, היה רשיד עלי אל־כיילאני נאלץ׳ על פי עצם חוק הקליטה שפתח בפניו את שערי סעודיה, להימנע מכל פעילות מדינית. עם עליית עבד אל־נאצר לשלטון, היה רשיד עלי אחד מתריסר מנהיגים לאומיים מודחים שהתרכזו בקהיר, המתינו ליום בו יוכלו שוב למלא תפקיד בארצם. … הוא חתם על ברית בגדאד, היה הרוח החיה במסע נגד עבד אל־נאצר בין עמי ערב. היה זה נורי אל־סעיד אשר הצליח, ברגע האחרון, למנוע הפיכה פרו־מצרית בירדן, ולאחר יסוד רע״ם לאחד את ירדן ועיראק לפדרציה האשמית. … הוא דרש את כינוס ארבע המדינות המוסלמיות של ברית בגדאד (העולם הזה ,)1085 בהסבירו :״זוהי השעה ה־ 11 לעצור את עבד אל־נאצר. או שאנחנו נשבור אותו בלבנון, או שהוא ישבור אותנו!
גליון 1735 (2 בדצמבר 1970), עמוד 6
״אני יודע,״ האיץ בו קדיש, ״אולי יודיעו שנאצר מת?׳׳ פתח הבן את הרדיו ובדיוק באותה דקה הכריז הקריין על מותו של נאצר. … מסתבר שהוא לא היחיד שחזה מראש את מותו הקרוב של נשיא מצריים, גמאל עכד־אד־נאצר. החוש השביעי, הטלפאטי, גילה את מותו של נאצר גם לקדיש לוז, יושב־ראש הכנסת לשעבר. ביום בו נפטר נאצר חיים טונור סרט התא מן טו פו ל שר־האוצר פינחס ספיר, על גישתו לחיסכון ולמניעת ביזכוז :״אינסטינקטיבית׳ כשנופלת לי אגורה — אני מרים אותה.״ .שחקן ,,הקאמרי״ אורי לוי, בסימפוזיון על העירום כתיאטרון :״כשגבר מופיע על הבמה עם איבר מדולדל, זה רחוק מלהיות מושך.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 20
אסונו של המישטר הלאומי החוש, בהנהגתו של גמאל עבד אל־נאצר, הוא כי לא התגבר על חוקיות עמוקה זו. קרוב לזזדאי כי עבד אל־נאצר לא היה בעל עמדה מגובשת בעניין הישראלי בראשית צעדיו. … הסיכסוך הערבי־ישראלי איפשר את איחוד מצריים־סוריה ואת שאר הצלחותיו של עבד אל־נאצר. הוא עוזר לשכנע את העם המצרי להשלים עם קיומה של דיקטטורה, שלא הוכיחה עד לפני חודש שום כשרון או רצון לפתור את הבעיות הכלכליות והחברתיות של ארץ־היאור.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 7
הן לא היו עדיין חנוקות. אולם גמאל עבד אל נאצר החזיק את אצבעו על קנה נשימתן. מוכן להחניקן בכל רגע. … גדולי מדינאיו לא האמינו שאפשר למגר את התנועה הלאומית הערבית, חששו שמפלתו של עבד אל נאצר עלולה להצעיר את המרחב אל תהומות הקומוניזם• המצפן הבינלאומי הראה לכיוון ״פשרה״. … בימים הראשונים, כאשר הודיעו מעצמות המערב על כוונתן לכנס ועידה בינלאומית כדי להטיל על עבד אל־נאצר בכוח את רעיון הפיקוח הבינלאומי על התעלה, התכוננה גולדה מאימסון) לנסיעה.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 18
אני מאמין שרכים ממנהיגי העולם הערכי, וכראשם הנשיא גמאל עכד־אל־נאצר, יודעים זאת ומכירים ככף -ורק מחכים לרגע כו יאפשרו להם התנאים לומר זאת. … זה היה בשנת .1948 אני הייתי חייל בצבא־ישראל, ועבד־אל־נאצר היה קצין ב־צבא־מצריים. פעם פגשתי אותו בלילה, בקרב על הגבעה ,105 ושם הוא נפצע. … לא־מכבר הוכח כי בשנת 1954 הסכים עבד־אל־נאצר להיפגש עם ראש־ד,ממשלה מיות הערכית, כשם שהיא כעוכרי הלאומיות העיכרית.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 9
יש לכך משמעות רבה, בי בהגיעו לירושלים העתיקה כבר ידע אל־חביב מה דעתו של עבד־אל־נאצר על דעותיו. יתכן מאד שהתרשם כי אין ה* מיצרי מתנגד לקו־מחשכה זו. … האם זה מיקרה? האם התכוון בורגיבה לעבד־אל־נאצר כאשר גינה את הדמגוגים חסרי־האחריות, המטיפים למלחמה? או אולי נכון ההיפך: שנאם את נאומו דווקא תוך הסכמה עם עבד־אל־נאצר, והתכוון במילות־הגנאי שלו לשליטי סוריה?
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 10
אותם החוגים שינו את עמדתם כלפ־עבד־אל־נאצר כשזה עבר לקו ניטראליסטי ופרו־סובייטי, בראשית . 1955 עוסמאן עצמו הגיע לישראל ב־. 1957 רובין הוד בשאטה. … ואפשר לשאול: מי שולט, בעצם, כמצרים? גמאל עבד־אל־נאצר הקים מפלגת־שלטון, המונה כיום כשישה מיליון חברים. … אולם יש מפלגה־בתוך מפלגר״ החוג הפנימי שגמאל עבד־אל־נאצר עצמו 0ומך עליו. בחוג זה מרוכזים אנשי השמאל.
