גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

חאלד
מוחיי־אל־דין, מפקד טנקים, מראשי קבוצת הקצינים
הצעירים ׳שחוללו את מהפכת יולי ,1952 מקורבם (אז)
של עבד-אל-נאצר ואנוור אל־סאדאת, נודע כנציג הקו הזה.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF

.״
אורי אבנרי שלח מעל דפי העולם הזה
מיכתב גלוי לשליט מצריים, גמאל עבד־אל
נאצר, ודרש לשחרר את העיתונאי
נלסון. העולם רעש, ונלסון זכה לסקופ
חייו.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 59
טקסט · תמונה · PDF

מיראמר הוא סיפור פיקרסקי לא במעט,
המבקר את שנות השישים של מצריים, ימי
שילטונו של גמאל עבד אל־נאצר. מחפוט׳
משמיע ביקורת זו בלשון של סמלים ורמזים.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אין ספק שהרעיון גמל בו במשך שנים ארוכות, אף
המחיו ־
מבלי שהרגיש בכך׳ ככל שהתחשלה אישיותו בנעוריו
בכפר, בתא של בית״הכלא, בשנות הכהונה בצילו של
^ היסטוריונים יתווכחו עי ני ע על ה׳עאלד:
עבד-אל-נאצר. ויום אחד — אולי באמת במטוס, מעל
י י האם האיש מעצב את ההיסטוריה, או שההיסלעננים,
בדרכו מבירה אחת לשניה — התגלה לו הרעיון
טוריה מעצבת את האיש.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

וושינגטון עבדה קשה ובהתמדה כדי לגרש את הסובייטים מן
המרחב, שאליו נכנסו ב־ 1955 תודות לתמיכתם ברעיון הלאומי
הערבי ובנציגו העליון דאז, גמאל עבד־אל־נאצר.
במיסגרת הרעיון הזה אפשר לקיים פגישות בדרג גבוה, לדבר
על חידוש היחסים בין המדינות ועל יהודי ברית־המועצות,
ולהכניס חיים לדיפלומטיה הישראלית הקפואה, שבראשה יעמוד
עתה שימעון פרס.
גליון 2486 (24 באפריל 1985), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

וייצמן של הכנסת ה־ 11 הוא קופצני
וחסר־סבלנות.
נאצר־א־דין
להשמיע, לא להקשיב
לדבר על עצמו בגוף שלישי
חמת־הלבנון שעזרה, לדבריו, לדרוזים
בלבנון, לא קטף את הפירות בבחירות
האחרונות, ואחוז התמיכה בליכוד
בקרב הדרוזים פחת.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

שם התנפלו
השיעים והדרוזים על הסונים (המיליציה
של המוראביטון, חסידי זיכרו
של גמאל עבד־אל־נאצר) ועל הפלסטינים
נאמני־ערפאת.
המטרה העיקרית של הסורים היא
עתה לחסל את הכוחות הפלסטיניים
הנאמנים לערפאת, ולהשליט במחנות
את הסוכנים שלהם, אנשי סעד מוסא
(״אברמוסא״) ,ג׳ורג׳ חבש ואחמד
ג׳בריל.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

אולם באשר באה העת לקצור פרי — קצר אותו
דיין, שלא נקף אצבע למען המיפלגה.
גמאל עבד־אל־נאצר ריכז במאי 1967 את צבאו בסיני, ישראל
נתקפה בחרדה עמוקה, העם היה מגויים, לוי אשכול נראה כמנהיג
אובד־עצות ומגמגם.
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בעיצומה של מילחמת־ההתשה אירעה פרשת נחום גולדמן —
נציג הציונות היונית שהוזמן לבקר בקאהיר של גמאל עבד־אל־
.נאצר, ושנסיעתו נמנעה על־ידי ראש־הממשלה גולדה מאיר.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

האחראי: אמ״ן
של צה״ל.
במאי 1967 השיג גמאל עבד־אל־נאצר הפתעה גמורה, כאשר
אודי *ובנד
״גמרתי לקרוא את זה.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

שניים,
שהיו פצועים, ושלא חגרו חגורות״הצלר -טבעו מייד. אחד מאיתנו, נאצר
שריד שמו, שהיה רזה, סבל מאוד מהקור העז במים הסוערים.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

הרשת התגלתה, לאמריקאים
נודעה האמת, יחסי מצריים־
ארצות־הברית לא התקלקלו באותה
שעה (אלא רק כעבור שנה, כאשר
הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר הושיט יד
לסובייטים) ,והבריטים חתמו על הסכם
עם מצריים לפינוי הכוחות הבריטיים
מאיזור תעלת־סואץ.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

״העמם הזה״ חזה את האינתיפאדה מראש, בדיוק רב, כפי שחזה מראש את
עליית גמאל עבד־אל־נאצר, את שיחרור אלג׳יריה, את עליית אש״ף, את מילחמת
יום־הכיפורים, את מילחמת־הלבנון ואת הכרזת־העצמאות הפלסטינית.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

אהדה
ואהבה שנדמה שאפילו הנ שיא עבד־אל־נאצר ל א זכ ה
בבי ת־ה מיטבחיי ם של ראס־בורקה התגלה פרצופה
ה א מי תי של מצריים -הע ם והמדינה.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

גרלות ומגאלומניה שאף השאח הפרסי, או
גמאל עבד־אל־נאצר לא חלמו עליהם בזמנם.
כיום בונה צדאם, בין אם בשיתוף פעולה
עם חוסיין או לא, תשתית צבאית קרקעית,
.וביחוד אווירית, מעברו השני של הנהר.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הופיע בהוצאה עממית, ספרו של
סאלבדור דאלי
״יומנו של גאון״
בימים אלה, כאשר לא עוברת יממה בלי
הרוג אחד לפחות, בגבולות השונים, לאחר
שנתיים של ציפייה מאכזבת לצילצול
הטלפון הגואל מחוסיין ונאצר, בעוד איר־גוני־החבלה
הפלסטיניים מציפים עם אלפי
אנשיהם את הגדה המיזרחית ודרום־לבנון
— נשאלה ראש־ממשלת־הליכוד־הלאומי שלנו,
גב׳ גולדה מאיר, מה דעתה על מדינה
פלסטינית בשטחים המוחזקים.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

חלק מחברי
להקת פיקוד-מרכז מתביי שים היו ם
מאוד באחדמהם, מעין שיחה בין
המלד חו סיין ונאצר ה מוב סי ם. ה שחקנים
מודים כי כבר אז היו ביני הםכאלה
שהתנגדו ל העלא ת המערכון.
גליון 921 (9 ביוני 1955), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

ארכיבישוף מאקאריוס, ראש ה־כנסיה
היזזנית־אורתודוכסית של האי וראש
תנועת אנוסים הדוגלת באיחוד עם יוון,
השתתף ביעידת בנדונג כמשקיף, ניהל שיחות
עם שר החוץ של יוזן, ביקר אצל גמאל
עבד אל־נאצר בקהיר. מטרת הפעילות :
גיוס תומכים לקראת הדיון בבעיית קפריסין
במועצת או״ם הקרובה.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

הרגשנו שהם מאד מחבבים
אותנו, מפני שכל הזמן הם צעקו ״קדימה
ישראל! בוז נאצר!״ כאילו שיחקנו נגד
הנבחרת המצרית ולא נגד נבחרתם הם.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.״
שחר שנא מלחמות, התלהב למאמרים
שוחרי־שלום, הצדיק את הלאמת תעלת־ס
אץ בידי עבד אל־נאצר. הוא טען שהוא
פחדן, הביא כראיה את פחדו מפני חתולים.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בין שתי שורות עוינות של תושבים,
שהצעירים בהם קיללו את מדינת־ישראל
ובירכו את עבד אל־נאצר בקול חרישי,
פנו העתונאים והאורחים היהודים הרבים,
.רובם צעירים בוגרי אוניברסיטה במגמה
המזרחית, אל בית אחת החמולות.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

יורם דלמר, תל-אביב
לוח ארטילריה
לבי-לבי למשרד־החוץ, הדורים להחליף את
השם רע״ם בשם קע״ם והעולם הזה ,) 11170
בדי שלא לתת לעבר אל־נאצר כבוד רב מדי.
חבל רק שבמשרד־החוץ לא יושב אייש ששירת
פעם בחיל־התותחנים.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

ואיש לא רצה בכך פחות מאשר לעולם הבא.
גסאל עבד אל-נאצר, שרק חיה מכותר
בישראל, חולל מהפיכה בארצו, בשובו מן
את הדו׳׳; ח הראשון על פרשת שטיינברג
להעיד.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

האם לא יותן לגו
לחיות בשלום? אני שונא אותך, נאצר
ארור. לשם מה תזרע מוות וארס בבתינו,
עת בני עמך נמקים בדלות ובבערותז ואני
שונא אותך דאלס, אשר למען קומץ מיליונרים
תעודד חורבן ותופיע בפני העולם
כזונת שלום מתחסדת.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מעצמות המערב, שלא הי־תה
להן שום טענה חוקית אמיתית בויכוח
עם גמאל עבד אל־נאצר, נזכרו לפתע כי
בעצם נעשה עוול לישראל וכי יש ללחום
נגד המשטר המונע בעד ספינות ישראליות
לעבור בתעלה.