נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר
גליון 1429, 27 בינואר 1965, עמוד 12
לפני חודש הכחיש שרת בחצי־פה את גילוייו של ציר־ישראל לשעבר, איש־מפ״ם נתן פלד, שסיפר כי ב־ 1954 הכין מורים אורבך פגישה כזאת, בידיעתו ובהסכמתו של עבד־אל־נאצר (העולם הזה .) 1425 השבוע, בראיון לחותם **,חזר מורים אורבך, ציר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת־העבודה, על גילויי העולם הזה, הזמין בכך הכחשה נוספת מפיו של שדת. קבע אורבך בהחלסתיות, כשנשאל על פעילותו למען פגישת שרת־נאצר :״כל פרט זכור לי. הרי היתד, זו אחת ממטרות חיי, ונוסף על כך אין אני צריך לסמוך על זכרוני. … הוא פתח את סגור־ליבו, גילה את מהותה של אי־ר,הגינות עליה רמז בתחילה: ב־ 1959 הכשילו ראשי הציונים בבריטניה את בחירתו לפרלמנט, נ״הלו נגדו תעמולה בווילסדן שבלונדון — שם היה אורבך מועמד — בתואנה שהוא ידידו האישי של גמאל עבד־אל־נאצר. בקרב הבוחרים היהודיים, ואצל חלק מהבוחרים האנגליים, שזכרונות מילחמת־הסואץ עוד קיננו בהם, היה די בהזכרת הידידות עם האויב בכדי לסכל את הבחירה.
גליון 2001, 7 בינואר 1976, עמוד 3
זברתות אדץ־ישדאל רבין יציע לקיים שיחות ן בלתי־פורמאליות עם נאצר ..מדיניות ה צי פי הלטל פון בשטהאתה רג לי׳ ח. … יצאנו מקסטינה עם אור ראשון דאש הממשלה יצחק רבץ יציע ב־קרוב לממשלה לקיים שיחות כלתי־פורמאליות עם נשיא מצרים גמאל עב־רול נאצר, כנישוש ראשוני לקראת הסדר שלום סופי כין מצרים וישראל. … חוגים בירושלים מסרו הבוקר כי מר רבין מייעד את מר משה שרת, הידוע בקשריו עם נאצר. לעמוד בראש ה משלחת הישראלית. אר צה, ארצה: ז.
גליון 1269, 3 בנובמבר 1962, עמוד 7
״אנחנו רוצים באיחוד, אך רק באופן הדרגתי מאוד, וללא צעדים נחפזים. לא נחזור על שגיאתו של עבד אל־נאצר בסוריה. תחילה יהיה זה איחוד כלכלי, תוך קיום העצמאות של שלוש המדינות. … עבד בירושלים, כי ממשלת ישראל ״הופתעה״ אל־נאצר לא הפך את או נו למתנגד חריף על־ידי הודעת עבד אל־נאצר־או נו. … שום חיוכים, קבלות־השאר, החלטה שנוסחה על-ידי גמאל עבד פנים וויכוחים תיאולוגיים אינם יכולים אל־נאצר ושזכתה לתמיכה פה־אחד. הנוסח: לשנות עמדה זו.
גליון 1430, 3 בפברואר 1965, עמוד 2
מישחק מרתק הוא לעקוב אחרי תגובותיו של משה שרת על הסקופ שפורסם לפני שש שנים בשבועון המסויים, אודות נכונותו של עבד־אל־נאצר להיפגש עמו בשנת עסקי־הביש. 1954 , למחרת הפירסום (העולם וזזה )1115 הגיב שרת בארבע מלים ברורות :״לא היה ולא נברא.״ לפני חודש וחצי, כשחזר ציר ישראל על אותו גילוי, הכחישו בחצי־פה. השבוע, אחרי שחבר־הפרלמנט הבריטי מורים אורבך חזר על כך בלשון נמרצת, אמר שרת: ״אגיד לך, מורים אורבך לא היה היחיד שניסה לארגן פגישה בינינו לבין נאצר מעולם לא שמעתי תגובה חיובית של נאצר להצעות הפגישה איתנו, כולל את זאת של אורבך כשנשאל מתי היו הגישושים האחרונים, מות האריה מה יש? … ,לא היה שום ב ט חון...״ משמע: אפילו לדברי שרת כיום היו גישושים, היו כמה מתווכים וכמה יוזמות. לדעת שרת, לא נתן עבד־אל־נאצר תשובה מחייבת (אם כי כמה עדים ניטראליים טוענים שהמצרי הגיב בחיוב).
גליון 1495, 27 באפריל 1966, עמוד 7
בימים ההם נערכו גישושיו של גמאל עבד־אל־נאצר כלפי ישראל, שהחלו בהזמנת ישראלי בכיר לקאהיר והגיעו לשיאם במכתב אל ״אחי שרת״ .מחתרת לאומנית עיראקית ביקשה סיוע מישראל, בורגיבה התעניין בבעייה הישראלית. … לבן מוגזמות מאד ההערכות על ״שקיעת כוחו״ של עכד־אל־נאצר. עם כל הנסיגות של המדיניות המצרית כמרחב, עדיין עמדת־המפתח בידיו. … לא ברור עדיין באיזו מידה ישליך עבד־אל־נאצר את יד,בו על צרפת. הוא בוודאי ידרוש מחיר גבוה, כי עמדת־המיקוח שלו חזקה.
גליון 1325, 30 בינואר 1963, עמוד 8
.״ וזה מה שהשיב היועץ :״אהדים מבין הדיפלומטים שלנו מאמינים, שאם יצליח נאצר להתגבר על מתחריו בעולם הערבי, יהיה מוכן לחפש מוצא מוסכם לבעיית הארצישראלית. … אמרנו זאת בבהירות לריאד, עמאן, טהראן וצנעא.״ עבד אל־נאצר המהפכן נראה לקנדי וליועציו ״הסוס עליו שאנחנו חייבים להמר.״ לדברי היועץ, עשה נאצר כמה צעד׳יים ממשיים מתוך כוונה לזכות בתמיכה אמריקאית: הוא מנסר, לחדש את קשריו הכלכליים עם אירופה המערבית: ׳סי׳ הוא הפסיק את תמיכתו בגיזנגה, אחרי שהיה אהד התומכים הנלהבים ביותר בלומומבה קודמו. … ״אנו מוציאים קרוב ל־ 150 מיליון דולאר לשנה, כדי לעזור לעבד אל־נאצר להתגבר על קשייו הכלכליים. יהיה קשה מאד לשכנע את הקונגרס להקציב סכומים גדולים בקביעות, אם מצרים תבזבז את הונה בהרפתקאות זרות.
גליון 1573, 23 באוקטובר 1967, עמוד 5
״אתה יודע׳״ אמרי,1׳ ״לפני כמה שבועות הבעתי רעיון זה, בתור בדיחה, במאמר היתולי שכתבתי על שיחת־טלפון שהיתה, כביכול, בין נאצר לבין חוסיין. אתה רוצה להגיד לי שזה לא בדיחה? … הם רצו לפתוח במלחמה, במכה אווירית. עבד־אל־נאצר נפגש עימם והסביר להם כי הדבר אינו רצוי ואינו אפשרי, מטעמים של מדיניות עולמית. היה נידמה לי שגיליתי בסיפור זה נימה כלשהי של ביקורת על עבד־אל־נאצר. יתכן גם שלא. אבל אין ספק כי בבואתו הציבורית של עבד־אל־נאצר• ,הגאון הכל־יכול, שוב אינה קיימת.
גליון 1093, 10 בספטמבר 1958, עמוד 26
האיש הגדול של המרחב בשנת תשי״ח נשאר גמאל עכד אל־נאצר, גיבורם של ששים מיליונים ממארוקו ועד עומאן ומוסול. … המהפכה בעיראק היתד, רק שיא של תהליך זה, ורבים תלו בה תקוות. כי בעוד שעבד אל־נאצר עצמו נמנע מלגבש השקפת־עולם חברתית ברורה, ונסיונותיו הקטנים להביא קידמה כלכלית לארצו (כמו מיפעל הפרחת השממה ב״מחוז השיחרור״) נסתיימו בכשלון, היה נדמה כי המהפכנים העיראקיים ערים יותר לבעיות הסוציאליות של העולם הערבי. … בצד השני עמדו הקצינים הצעירים, מעריצי גמאל עבד אל־נאצר, בהנהגת עכד אל־סלאם עארף, דמגוג צעיר ולוהט.
גליון 2192, 5 בספטמבר 1979, עמוד 13
עיחעוח ד״ש מעבר לגסזלי בפעם הראשונה נפגש ירוחם (ה״ג׳ינ־ג׳י״) כוהן, עם רב־סרן גמאל עבד-אל- נאצר בכים־פאלוג׳ה, כהכנה לפגישת מפקדי החזית (ראיון מיוחד, העולם הזה .)854 כימעט מייד התהדקו ביניהם קשרי ידידות עזים. כשנולד בנו של עבד-אל- של העולם הזה. הנושא: עבד־אל־נאצר. לא היה כל ספק שהעיתון קיבל אישור מראש מטעמו של נאצר, וכי בצורה זו, הצליח העיתון הישראלי ליצור שוב קשר חי בין שני הידידים. … האחד: אחר־סאעה העתיק מפרונספייג׳ את תמונתו של עבד־אל־נאצר, אשר פרונט־פייג׳ העתיק אותה קודם לכן מאחר־סאעה.
גליון 1462, 15 בספטמבר 1965, עמוד 8
שבועיים לפני עריכת הוועידה, נידמה היה כי גם גמאל עבד־אל־נאצר יחוי^ז את הפיס־גה. שכן הוא נמצא במלחמה חריפה עם נשיא סוריה ועם מלך סעודיה. … המלך פייצל, שיצא למעשה מנצח מוועידת ג׳דה, אף עשה מחווה וביקרו בקאהיר לפני צאתו עם עבד־אל- נאצר לקזאבלנקה. אך הקרע בגיזרה הצפונית נשאר שותת שינאה וחרפות. … הוא הודיע, כי לאור תגובות המדינות הערביות וישראל להצעותיו, החליט לחדול מיוזמתו, אם כי אין הוא חוזר בו מרעיונותיו. הוא לא סלח לגמאל עבד־אל־נאצר, והתקפות רדיו קאהיר עליו, שלושה ימים לפני ועידת הפיסגה, החריפו את הרוגז עוד יותר• כל זה העמיד את מלך מארוקו, חסן השני, במצב עדין.
גליון 1042, 25 בספטמבר 1957, עמוד 4
ברגע שנפלה הפצצה האירופית הראשונה במצריים, שטף גל של התלהבות לאומנית אדירה את הנוער המצרי. שום מתנגד של עבד אל־נאצר לא יכול היה להרים את ראשו, מבלי להכריז על עצמו כעל בוגד וסוכן זר. … אלה הבטיחו לו שיש בידיהם מחתרת גדולה ומסועפת, המסוגלת להפיל את עבד אל־נאצר, אם אך ינחל הלה מפלה צבאית ברורה בשדר,־ד,קרב. … לד,יפו, כעבור זמן קצר התפאר עבד אל־נאצר בהצלחת נסיגתו המבוהלת, כאילו היה זה הישג צבאי אדיר.
גליון 1434, 3 במרץ 1965, עמוד 8
במשך תריסר שנים, צעד אחרי צעד, עמל עבד־אל־נאצר לשנות מצב זה. היו לו הישגים, והיו לו כשלונות. … בקום המדינה, נמצאה ישראל בדיוק כמצב בו נמצא עתה גמאל עכד-אל-נאצר. היא היתד, בת־בריתן של וושינגטון ומום־ קבה כאחת. … השיעור הראשון ממש בתורת המדיניות. אם הפעיל גמאל עבד־אל־נאצר שיטה של סחטנות כלפי בון (״אם לא תפקירי את ישראל, אפגע בך במקום הרגיש ביותר!
גליון 1271, 17 בינואר 1962, עמוד 5
אותה תופעה עצמה, בממדים מדהימים עוד יותר, קיימת בצד השני. גמאל עבד אל־נאצר (או, ליתר דיוק ,״הקולונל נאצר״ ,כפי שהוא מכונה בתעמולה האווילית) הוא, בעיני ישראל ,״הרודן המצרי הזומם לכלותני״ .תמונה זו אינה משתנה — גם כאשר כל דבר אחר במרחב משתנה מן הקצה אל הקצה. … כל ערבי יודע כי רע״ם התפרקה, וכי מסעו הגדול של עבד אל־נאצר נכשל. מדינות־ערב לא יתאחדו בעתיד הקרוב למדינה אחת, כפי שעשו פעם נסיכויות גרמניה ואיטליה. … העולם הערבי כולו צופה לעבר מצרים, בה החל עבד אל־נאצר במהפכה הערבית הרצינית הראשונה. הוא זנח את שלושת המעגלים המפורסמים, עליהם הכריז בשעתו: המעגל הערבי, המעגל המוסלמי והמעגל האפריקאי.
גליון 2209, 2 בינואר 1980, עמוד 3
המטרה הבלתי־מוצהדת היתד, להפיל את גמאל עבד-אל־נאצר. מכוג ת־ מל חמה אכזרית השבועות הראשונים של ההפצ צות לעומק גרמו סיפוק ועמוק בישראל. חיל־ד,אוויר שלט בשמי מצריים, וזז נש ארה ללא כל הגנה. לפתע יצא עבד- אל־נאצר לביקור חטוף במוסקבה. התוצ אות לא איחרו להתגלות. … לפתע ראד, עבד־אל־נאצר צורך דחוף וחיוני להגיע להסדר עם ישראל. ( המשךבע מו ד )4
גליון 1711, 17 ביוני 1970, עמוד 23
במדינה הע ם הקריאה הנואשת של נאצר כמו קריאות אס־או־אס, הומטרו השבוע על העולם קריאותיו של גמאל עבד־אל־נאצר להסדר. … כדי להפסיק מייד את האש ולפתוח ב־משא־ומתן להסדר, תבע עבד־אל־נאצר רק הודעה מופשטת על בחינת ישראל להיסוג. … כל הסלמה נוספת במלחמה תביא בהכרח להשתלטות סובייטית על המדיניות המצרית — דבר שעבד־אל- נאצר עצמו בוודאי חרד בפניו יותר מכל אדם אחר.
גליון 1699, 25 במרץ 1970, עמוד 9
כן לאם נוכריה, חכר מפא״י לשעכר, תל-אביב ההפצצות -דווקא לחיזוק נאצר ברצוני להביע דיעה שונה מזו של ח״ב אורי אבנרי בחנידון שלו בום וגסונו (העולם הזה הזה .)1964 שנים רבות לפני שח״ב שלום כהן קרע את תעודת־הזהות שלו, עשיתי גם אני מעשה דומה בדרכוני. … המסקנה פשוטה: ישראל איננה מקוזה להפיל את נאצר באמצעות ההפצצות לעומק. ר,היפו הוא הנכון: ישראל יודעת, וכמוה גם ארצות־הברית — כי ההפצצות רק תחזקנה את רוחם של המצרים, ונאצר יהפוך בעיניהם לצ׳רציל חדש. בכך מקוות ישראל וארה״ב למנוע את נפילתו של נאצר — ותפיסת השלטון במצרים על־ידי קצינים קי־ תן כו תרת!
גליון 1239, 14 ביוני 1961, עמוד 6
בעל כורחם, מצאו מנהיגי ישראל את עצמם בקו אחד עם ברית־המועצות. עצם התעצמותו של עבד אל־נאצר והפיכתו לעמוד־תווך של מחנה בינלאומי גדול, יש בו כדי להדאיג את מעצבי המדיניות הישראלית. … החצי השני: אי־אפשר להתקרב לעבד אל־נאצר ולהישאר ידיד לישראל. על רקע זה הפסידה ישראל בעבר את ידידות הודו, איבדה את עמדותיה בגאנה. … נשיא קפריסין, הארכי־בישוף מאקאריוס, ביקר ב־קאהיר, שיבח את עבד אל־נאצר כלוחם־ חופש אמיץ, וחתם על הצהרה הקוראת ל״החזרת זכויות הערבים בפלסטין״.
גליון 1770, 3 באוגוסט 1971, עמוד 16
המיסמך הקרוי ״המשא-והמתן הסודי בין ישראל לנאצר״ מוכיח בעליל, מפי בעל־הדבר, כראשית ,1956 עשרה חודשים לפני מיכצע־סיני, היה גמאל אור• אסרי עבד־אל־נאצר מוכן למשא־־ומתן לשלום, אחרי מילוי תנאים מסויימיס, 8עבד-אל-נאצר היה מוכן לסכן את עצמו לא מעט בדיונים על כך, >• לא היתר. זאת נכונות חד־פעמית, אלא שבוטאה על־ידו שוב ושוב לפני ואחרי כן, 9ממשלת ישראל סירבה לבצע אף את התזוזה הקטנה ביותר בעמדותיה הנוק שות, כדי לאפשר משא־ומתן כזה, • ממשלת ישראל היתה אדישה לגבי הסיכוי ההיסטורי, ושכל מחשבותיה, מעשיה ומשאביה הוקדשו להשגת יעד אחד ויחידי: נשק, נשק, נשק. ״נאצר פ חד מ כ דו ר ״ ויד כן־גוריץ כבר רמז פעמים אחדות בעבר על משא-ומתן סודי, שהתנהל כביכול בינו ובין עבד־אל-נאצר.
גליון 1742, 20 בינואר 1971, עמוד 17
מטרת ההפצצות היתה, כזכור, להפיל את מישטרו של גמאל עבד־אל־נאצר. זיהי האמת, למרות שהוכחשה פעמים אין־ספור, אחרי הכישלון. … וגם מפני שניתן עדיין למצוא טכסיסים ותחבולות, שיאפשרו למצרים לסחוב עוד קצת את ביצוע הדוקטרינה של עבד־אל־נאצר: שהפסקת־אש ללא התקדמות לקראת ההסדר, פירושה השלמה עם הכיבוש. … לים בהפצצת־מישגה של צה״ל באבו־זעבל, החליט עבד־אל־נאצר לטוס למוסקבה ולמסור את הגנת שמי מצריים לידי הרוסים.
גליון 2493, 12 ביוני 1985, עמוד 15
מצריים, תחת שילטונו של גמאל־עבד־אל־נאצר, היתה אז מרכז העולם הערבי מכל הבחינות. רולו הגיע לחסנין הייכל, עורך אל־אהראם ואיש־אמונו של עבד־אל־נאצר. הוא שאל בהיסוס אס יש לו, לדעתו, סיכוי להתקבל אצל הנשיא. … אחרי חמש־שש שעות של הירהורים בקול־רם ביקש עבד־אל־נאצר את רולו שלא לפרסם את השיחה, מלבד חלק קטן, אך הניח לו לקחת עימו את הקלטות.
גליון 1944, 4 בדצמבר 1974, עמוד 12
בתולדות הארץ ייזכר או תאנט כאיש שנענה בחיפזון לדרישתו של נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר להוציא את הכוחות הבינלאומיים מסיני, ובכך גרם להידרדרות שהביאה למילחמת ששת־הימים. או תאנט הואשם על־ידי שני הצדדים: ישראל טענה שהוצאת הכוח ה בינלאומי היתד, בגידה בישראל, ואילו עבד-אל-נאצר טען כי או תאנט פעל על פי הנחיית הציונים, כדי לגרור אותו למלכודת, להכריח אותו להסלים את המ צב, ועל-ידי כך לתת !תירוץ לפלישה ה ישראלית לסיני. אין ספק כי עבד־אל־נאצר תבע תחילה רק הוצאה חלקית של הכוח, ולא העלה בדעתו שמזכיר האו״ם יוציא מייד את כל הכוחות — מעשה שהיה נכון מבחינה פורמלית, אך מישגה הרה־אסון מבחינה מעשית.
גליון 1694, 18 בפברואר 1970, עמוד 17
יפעל אבו־זעבל נמצא במרחק של כשלושה קילומטרים מזרחית למחנה הצבא הגדול באל־חנקא, שהופצץ בעבר על־ידי מטוסי חיל־האחייר ושהופצץ בו־זמנית המיפעל שהופצץ באבו־זעבל כך ניראה איזור מיפעל המתכת באבו־זעבל אחרי שהופצץ בטעות למחרת ההפצצה על אבו־זעבל נערכה בקהיר הפגנת המונית מאורגנת לאות תמיכה בנאצר. בהפגנה השתת^| 1 1 1 1 1 ^ 11 פו עובדי מיפעלים. … אולם בנושאים כמו זה אין כל מקום להגיון. התגובה הריגשית היא הקובעת. נאצר ידע לנצל אותה עד הסוף. במסע תעמולה ענק־מימדים, ניסה נאצר להפוך את התקרית באבו־זעבל לנקודת־זינוק למיתקפד, תעמולתית אנטי־ישראלית. … לרוע המזל פגעה כנראה אחת הפצצות בכור הפתוח הגדול של המיפעל, שפלט לכל עכר להבות של ברזל מותך, ממנו נכוו הפועלים. כך הצילה הפצצת־טעות אחת את נאצר מתבוסה בעיני דעת־הקהל העולמית, סייעה לו להפוך שוב את הישגיה הצבאיים של ישראל עד להפצצת־הטעות, לניצחון מדיני ותעמולתי.
