גליון 1119, 8 במרץ 1959, עמוד 9
הוא הורד לחוף,
קאסס, וחיסודות חפרו־מערבייס מאחורי עבד אל־נאצר.
נאשם בשלוש האשמות: שדול לדבר זנות!
גליון 1107, 17 בדצמבר 1958, עמוד 17
.״
גלי קצר ים
רודנות יחסית
זכרונות על תל־אביב מלפני שלושים
שנה יעמדו במרכז התוכנית השניה של
חצות וחצי אשר תוקלט השבוע בדירתו
של השחקן יוסף ידין כ״קול ישראל״
התוארים הם יחסיים, כך התברר
לפי שידור־חדשות ששודר השבוע, בו כונה
גמאל עבד אל־נאצר, המכונה תמיד בקול־ישראל
בשם ״רודן מצרים״ כ״נשיא מצרים״.
גליון 1091, 27 באוגוסט 1958, עמוד 11
• ההערכה השוררת בחוגים בינלאומיים, לגבי ההתפת•
חויות הצפויות בירדן: הבריטים ינסו להתפייס עם עבר אל־נאצר, בהב־טיחם
לו כי יוציאו את צבאם מירדן בהקדם.
גליון 1099, 22 באוקטובר 1958, עמוד 8
תחילה חששה ישראל כי צעד זה עלול להרגיז את צרפת, אולם לבסוף
הוחלט — לאחר התייעצות עם פאריס — כי מוטב לנסות ולשמור על קשרי
גיניאה עם המערב, ובכלל זה עס ישראל, מאשר שתיפנח כליל אל עבד אל־נאצר.
היחסים בין ישראל וקנדה, שהתרופפו כתוצאה ממיבצע
סיני, ישובו ויהודקו כמקודם.
גליון 1114, 4 בפברואר 1959, עמוד 4
הוא טען כי שום מדינאי אחראי של המחנה הערבי
הלאומי לא השמיע מעולם איום להשמדת ישראל, וכי גמאל עבד אל־נאצר, למשל, רמז
״טר\2רין־הנציגים״ — האורם חנזהגרר שר וזברי תתשרם גת,
uנערכו רבות תן תשיווות שר שורך ״תנתרם תות״ עם
הנציגים הערביים, תתווכרות בם יררה וו.
גליון 1079, 4 ביוני 1958, עמוד 8
• הגוש הערכי חפרדאמריקאי יפתח חזית חדשה נגד
ר ע ״ ם. עבד
אל־נאצר ייאשם בכך שהוא
בה מדוכאים עשרה
סין
העממית,
מי ליון מוסלמים.
גליון 1100, 29 באוקטובר 1958, עמוד 5
אחרי התמרדותו
של נשיא טוניסיה חביב בורגיבה בגמאל עבד אל־נאצר, יבקש המערב לעודד
הפגנות נוספות של אי־תלות מצד מנהיגים אפריקאיים בנשיא רע״ם.
גליון 1102, 12 בנובמבר 1958, עמוד 17
ספורט
כדו רגל
גביעים, גביעי
על שתי תחרויות הכדורגל, בהן
השתתפה השבוע קבוצת מכבי
תל־אכיב, כותב שייע גלזר:
כדורגלן צ׳ייקובסקי על כתפי אוהדים
בחיפה, ריקוד הורה
לביקור במצרים מידי גמאל עבד אל־נאצר.
׳ירוחם עומד להתקבל לעבודה בשגרירות
ישראל בליבריה חריצות למופת גילה
השבוע השופט המחוזי הד״ר יוסף לאם.
גליון 1103, 19 בנובמבר 1958, עמוד 4
(נקודות המחלוקת בין כהן וצמרת מפ״ם: דעתו של כהן כי על רקע המציאות הערבית,
גמאל עבד אל־נאצר, המהפכנים העיראקיים וחסידיהם — הם כוחות מתקדמים, שיש להתיהס׳
אליהם בחיוב.
גליון 1116, 18 בפברואר 1959, עמוד 8
״
המועמדים
להנהגת מחנה
זה, ובעיקר מנהיג
גיניאה סקו טורה,
כבר החלו משמיעים
בזהירות את האיד
מים הראשונים במי
ערכה זו נגד הערבים
איש
הצפון־אפריקאיס1 ,־
בעיקר עבד אל־נאצר,
בהדגישם כי אפריקה
האמיתית היא השחורה.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 5
בכנסת קמה שרת-
החוץ הישראלית, לימדה את ממשלות המערב
איך לנהל את מדיניותן» .אין מדינות
המערב צריכות להיתפס לאשליה ששיפור
היחסים עם עבד אל־נאצר כדאי להן!״
הגבת האמריקאים על לימוד ידידותי זה
היתד, דוגמה של כפיות־טובה.
גליון 1115, 11 בפברואר 1959, עמוד 10
על רקע זה תיתכן מאד התקרכות כין המלך חוסיין לכין
גמאל עכד אל־נאצר, עד כדי הפוגה ממושכת. לצורך זה יפטר
** המלך את ראש הממשלה הנוכחי, האנטי־מצרי, ססיר אל־ריפאעי, השנוא על
׳האוכלוסייה׳ .במקומו ימנה ראש ממשלה הקרוב יותר לרע״ם.
• עארך לא יוצא להורג.
גליון 1122, 1 באפריל 1959, עמוד 12
הסיכויים: אם לא ייעשה מעשה הפגנתי קיצוני מצד עבד אל־נאצר עצמו,
יקיימו הסובייטים את התחייבותם
גליון 1117, 25 בפברואר 1959, עמוד 15
ביום הששי האחרון מסר קול־ישראל ארו־כות
את דבריו של דויד בן־גוריון, בו קבע
ראש־הממשלה למעשה שאין בל סיכוי לשלים
עם הערבים, באשמתם שלהם (ואח
במדינה) .מיד לאחר מכן סיפר קול־ישראל,
כאילו כאישור, כי העתון המצרי החשוב
אל־אהראם, הקרוב לגמאל עבד אל־נאצר,
כתב כי. לעולם לא תסכים רע״ם לשלום
עם ישראל.״
רק מעטים שמו לב לזיע ת העתונות ה־יומית
למחרת היום, שמסרה את הנוסח
האמתי של הדברים.
גליון 1161, 23 בדצמבר 1959, עמוד 9
השבוע השמיע עבד אל־כרים
קאסם רעיון כמעט זהר״ דרש את החזרת
העצמאות לערביי פלסטין והקמת מדינתם
בחלק המערבי של ממלכת הירדן ורצועת
עזה, וגירוש המצרים והעבר־ירדנינב תוך
כדי כך הקפיד קאסם להתקיף גם את ישראל
דברי השכח של בן־גוריון ל־קאסם
המריצו את העולם הזה 1158 לציין
לפני שלושה שבועות כי דברים מסוג זה
עשויים להביא נזק חמור למשטר העיראקי
במאבקו עם עבד אל־נאצר. בשבועיים האחרונים
הוסיפו דברי?ן־גוריון לשמש נושא
עיקרי ומתמיד לשידורי קול יערב נגד
עיראק פריטת דירתו של יושב־ראש
יד־ושם ד״ר אריה קובובי, שגרמה להתמרמרות
רבה אחרי שהמוסד הוציא סכומים
מופרזים לרכישתה (העולם הזה ) 1156 הגיעה
לשלב נוסף, כשקובובי הודיע כי יקנה חלק
מן הדירה ב־ 12 אלף לירות.
גליון 1088, 6 באוגוסט 1958, עמוד 14
הסיבה:
השבוע היה ברור לכל כי אחרי נצחון
המהפכה בעיראק (ובהעדר מלחמה על ירדן)
ינסה המערב להתחנף שוב לגמאל
עבד אל־נאצר. חנופה זו תוכל לבוא רק
על חשבון ישראל.
גליון 1731, 4 בנובמבר 1970, עמוד 18
הימים היו ימי מלחמת־האחים בירדן, מות עבד־אל־נאצר. וביקורי גולדה, ובואו
של ח״ב ישראלי נון־קונפורמיסטי היה בנדר.
גליון 1729, 20 באוקטובר 1970, עמוד 12
חוגים יודעי־דבר, המקורבים למקורות מהימנים
אשר מכירים אישית אום שנחשב
עד כה לדובר התנועה, טוענים שבין היתר
נגרם הקרע על ידי הגורמים הבאים: שיחות
רוג׳רס, חטיפת המטוסים, אישפוזו של נאיף
חאווטמה בבית־חולים של הצבא הירדני,
מברקו של ארנפלד לטיטו, פטירתו ללא עת
של נאצר, כניעתו של עראפאת לחוסיין,
הסטת הטילים בתעלה והצום נ
יום הכיפורים של אחד ממנהו
שנימנה עם המייסדים.
גליון 1729, 20 באוקטובר 1970, עמוד 14
.״
מזכיר עיריית שכם, שלא שמע עדיין את
השמועה, משך בכתפיו :״בזמן האחרון
שומעים באמת הרבה על חטיפות. כמה
פעמים סיפרו כאן שהשריף נאצר בן־ג׳מיל
נחטף, ותמיד התברר שזו סתם שמועה.
גליון 1729, 20 באוקטובר 1970, עמוד 15
פלסטינית, כפי שקרה לעכד-אל-
במקום לחכות עד שיירשו את הממלכה
סופית.
נאצר לפניו.
ההסתדרות
בעל-הבית החוש
ךימשךשניב היו מנהיגים ערביים
^ מנופפים בפני המערב באיום :״אם לא
תתנו לנו את מבוקשנו — ניפנה לרוסים!
גליון 1166, 27 בינואר 1960, עמוד 4
החלק השני מהנחות אלה החל מתערער
בגלוי בשבועות האחרונים, כאשר דה־גול
ניסה בחצי־פה להתפייס עם המורדים האל-
ג׳יריים, להתרחק מישראל ולהתפשר עם
גמאל עבד אל־נאצר. אולם השבוע הוכח
כי גם החלק הראשון של ההנחה היה כוזב:
צרפת לא התחדשה.
גליון 1219, 1 בפברואר 1961, עמוד 6
תורכיה מסוכסכת למדי עם רע״ם, עקב
תביעות גמאל עבד־אל נאצר לספח את
העיר אלכסנדרטה לחבל הסורי.
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 14
נציגי ישראל
בכל ה מדינו ת הכו שיו ת ילחצו ל הזד הו ת ברורה של ישראל עס קונגו, נוכח
הלחץ הגובר מצד רע״ם, העו מדת להתחיל ב אופנ סיב ה אנמי־י שדאלית גדנלה
באפריקה בה ס ת מכו ת על עזרת עבד אל־נאצר לקונגו ו שתיקת ישראל.
הדבר חשוב לאפריקאים
במדינה
מ כיוון שאפילו מדינה אחת שתכיר בקטאנגה
עלולה ל שנות ב שלב הנוכחי את עמדת קטאנגה בעולם
גליון 1204, 19 באוקטובר 1960, עמוד 10
כאשר סיים את דבריו המשפטן המצרי
אדלי אנדראוס, מי שהיה שגרירו של עבד
אל־נאצר בפאריס ומסר את המקום ליד
המיקרופון ליוסף גולן הישראלי, לא הרגיש
איש כי רשות־הדיבוד עוברת גבול שותת־ום.