גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

אופניים: ה פגי ש ה הר א שונ ה של עזר וסאדאתקמפ־ ד״ווי ד
במחצית השניה של מאי 1967 השתנה בדלילה מצבה
של ישראל בעיקבות החלטתו של גמאל עבד-אל-נאצר
לרכז את כוחותיו בסיני. היה צורך לקבל החלטות
קשות.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

מנהיגים ערביים שונים — המלך עבדאללה, גמאל
עבד־אל־נאצר, אל־חביב בורגיבה ואחרים — ניסו לגשש
מפעם לפעם את האפשרות למצוא הסדר עם ישראל.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

סרידו
ירוחם הג׳ינג׳י (זה שהיה חבר הכי טוב
של עבד אל־נאצר) עבר יום אחד בסים־
טות כרס־התימניס עם דויד בן־גוריון והסביר
לו את מצב העניינים בשכונה.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

אחרי כינון השלום הכולל והסדר
ישראלי—פלסטיני, כך סברו, יתאחד העולם הערבי סביב
אל־סאדאת, כשם שהתאחד בימי־מילחמה סביב גמאל
עבד אל־נאצר.
תיקווה זו מתה זה מכבר.
ן הרגע שבו דרכו רגלי הזוג הנשיאותי על אדמת
״ י חיפה, הופנו העיניים אל האשה הזוהרת.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 79
טקסט · תמונה · PDF

בימים הראשנים, כאשר הודיעו מעצמות
המערב על כוונתן לכנס ועידה בינלאומית
כדי להטיל על עבד אל־נאצר בכוח את
רעיון הפיקוח הבינלאומי על תעלת סואץ,
התכוננה גולדה מאיועסון) לנסיעה.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

כשער הגיליון: נשיא מועצת המהפיכה גמאל עבד־אל־נאצר.
סור מירון ..העוום הזה״ :אמרגן; מוען; !
גליון 2256 (26 בנובמבר 1980), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בתנאים מדיניים וצבאיים מיוחדים,
(כגון, ניתוק התחבורה בין מצריים ובין
עזה על־ידי הבריטים בימי פארוק, או ריב
נגיב־נאצר, או שימוש בגורם האפתעה,
כמו בליל חאן־יוניס, ועוד) אפשר היה
לחסל את׳ בסים התוקפנות המסוכן הזה,
אולי אף בלי אבידות, או עם אבידות
מעטות, ובוודא בפחות אבידות, מאלו
הקשורות בפשיטות התוקפניות מאותו
בסים ובפשיטות התגמול הנגדיות שלנו.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

אמנם לא מעוניינים הסובייטים לאבד
את אהדת הערבים, אותם רכשו זה
עתה, אולם שני נימוקים חשובים יכלו
להסביר את הרמזים:
<• רצונו של ניקיטה כרושצ׳וב, להוכיח
לגמאל עבד־אל־נאצר שכדאי לו
להפסיק את הפלירט עם אמריקה בקשר
לסכר אסואן.
• 1הכוונה לאלץ את ישראל לפרוש
מן המחנה המערבי, להעביר לידי צה״ל
כלי־נשק אשר כל חלקי־החילוף והתחמושת
שלהם יצטרכו לבוא גם בעתיד
מברית־המועצות.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

עבדאללה היה אז גולה בפאריס, מפני שהתנגד למישטתו
של גמאל עבד־אל־נאצר. כיום הוא מזכיר מיפלגת־השילטון
באלכסנדריה, פרופסור לכלכלה ויו״ר ועדת־החוץ
של הפרלמנט המצרי.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לא פחות הרגיזו
את אנשי המימסד הישראלי יוזמותיו האישיות, הנועזות
לפרקים, בתחומים אלה (כשיחות שעמד לקיים
עם גמאל עבד־אל-נאצר המנוח, מגעיו עם ראשי הדיפלומטיה
הסובייטית, קשריו עם טיטו המנוח, עם
נשיא רומניה צ׳אושסקו) ותמיכתו בחוגים פוליטיים
בארץ הקרובים להשקפותיו המדיניות.
גליון 2241 (13 באוגוסט 1980), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

.״
בנקודה
אחת טעיתי: הפרזתי בהארכת
המהירות של תהליך ההתאחדות של העולם
הערבי. בימים ההם, כאשר גמאל
עבד־אל־נאצר שלט במצריים, וכאשר כוכבו
דרך במהירות בעולם הערבי, לא
הערכתי נכונה את הכוחות הנגדיים, ה מעכבים
— ואף עוצרים — תהליך זה.
גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 71
טקסט · תמונה · PDF

אותה שעה
תמהו כל המומחים נוכח התגובה המתונה
של המצרים, עבד־אל־נאצר לא ענה בפעו לה,
והסתפק באיומים.
השבוע נתברר פשר השתיקה המוזרה.
גליון 2218 (5 במרץ 1980), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

האחת קשורה כסיסמה שריחפה
עד הארץ כמשך שנים רכות:
״מדוע פורק הפדמ״חזו״
כד, כאשר הזיז גמאל עכד-אד-
נאצר במפתיע את כוחותיו אל תור
סיני, נמצא יגאל רחוק מאד, כעיר
הצפונית.
גליון 1864 (23 במאי 1973), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

.
• ממצריים באו, כאמור, חאלד מו-
חיי־אל־דין (שהיה חבר מועצת־המהפכד
של עבד־אל־נאצר) :הגנראל כמאל בהא־אל־דין
(שייצג רישמית אירגון בינלאומי),
עורך אל־אחבאר (גדול עיתוני מצריים),
עורך אל־טליעה (כתב־עת שמאלי הקשור
באל־אהראס) ,אל־עומדה (יו״ר ועדת הפרלמנט
וחבר הנהלת מיפלגת־השילטון),
וריפעת סעיד (פעיל שמאלי, שבא מטעם
מועצת־השלום הבינלאומית)
גליון 1863 (16 במאי 1973), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

האם עליו להוכיח את הפטריוטיזם שלו לאדונים האלה ברומא י
ואם יורשה לי להזכיר את עצמי — אני נושא על גופי את סימני הכדורים של
מקלע מצרי, שפגעו בי בשעה שלחמתי בפלוג׳ה נגד גמאל עבד אל־נאצר, ב־.1948
האם עלי להוכיח את הפטריוטיזם שלין
אנו, חברי מישלחת-השלום מישראל, הננו פטריוטים ישראליים.
גליון 1863 (16 במאי 1973), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

הדבר ניכר לא רק בניסוחים,
אלא בכל המגעים הפשוטים, בסימון
הדיבור, בנישול הכללית
ושוב: לא מדובר רק על מצרים כמו
חאלד מוחיי־אל־דין ,״הרב־סרן האדום״,
איש חוגו הקרוב של עבד־אל־נאצר, ש יחסו
המתקדם לענייני השלום ידוע זה
מכבר.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הנן
גודדגרט, חולט
סוד
ל ג אין זה סוד יותר• נאצר רצה להיפגש
עם ד״ר נחום גולדמן, לשם מציאת הסדר
מדיני, עם מדינת־ישראל.
גליון 1908 (27 במרץ 1974), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

השני היה משה
רכנו, שאיים להתפטר, אחרי
!מיקדה עגל־הז׳הב. גמאל
ענד־אל-נאצר איים להת-
יפטר אחרי הפסד המערכה בי
מדלחמת־ששודהיומים, ובאותה
חבורה נמצא גם משה דיין
— שאיים לד,תפטר, בעיקבות
המילחמה, וגילה להפתעתו ש רבים
בארץ: מאמינים לו.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

המהפכה הראשונה בוצעה ב־ 1949 על-
ידי הרמטכ״ל הסורי, חוסני אל־זעים, נגרמה
כביכול כתוצאה מהתסיסה החברתית
והצבאית שנועדה להעלות את כת הקצינים
המצרית, בראשותם של נג׳יב ואל־נאצר,
לשילטון במצרים. רק מאוחר יותר
הסתבר כי זעים, שהדיח את הנשיא אל־כוותלי
מכהונתו, פעל כבובה אמריקאית.
גליון 1922 (2 ביולי 1974), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

פתאום
נדמה כי הדברים אותם כתב שרת לפני
עבד אל נאצר
הזמין את שרתן
בו מועסק יעקב שרת, בנו של משה שרת,
את זכויות הפירסום של היומנים, תוך
שמירת הזכות לקצץ בהם ולמנוע פירסום
קטעים שלא ייראו לעורכי העיתון.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

דיעות
ה חזי ת ה שנייה
של ״ אל־ פתח״
בחזית הערבית נוחלים הפידאיון ן
מפלה מכאיבה: אין הם מעיזים לתקוף
עבד־אל־נאצר, מקורותיהם הכספיים נסתר
והם צפויים לעימות עם הצבא הירדני
לבנוני.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אתמול נכנע חוסיין, היום לבנון —
מחר גם עבד-אל־נאצר לא יוכל לעמוד בפניהם,
גם אם ירצה.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ליתר דיוק: לדובר הקבוצה
הפרו־אמריקאית בקאהיר, שבמרכזה עומד מי שהיה סגנו
של עבד־אל־נאצר, זכריה מוחיי־אל־דין.
עתה נפתחה על הייכל התקפה עצומה.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

#הוציא גליון ערבי שהדפיס על דעת
עצמו, לשם עשיית רווחים, ובו תמונת־ענק
של גמאל עבד־אל־נאצר, עם הכותרת :״הגיבור
הבלתי־נשכח,״ לשם תלייה על הקירות.
#1גילה
חוסר כל מעש בענייני ההסתדרות.
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

כאשר פרצה המהפכה המצרית, בהנהגת
גמאל עבד־אל־נאצר, קודמך הדגול, היתה
מטרתה העיקרית לשחרר את המצרים,
ואת העולם הערבי כולו, מן השיעבזד
לכוחות אימפריאליסטיים זרים, שדיכאו
וניצלו את עמי ערב מזה מאות בשניק.