נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר

כי חלק מן הלאומנים הערבים נוטה לשמאל הקיצוני, המתעב את הפאשיטטיב, ואילו הזרם המקבל את הוראותיו מגמאל עבד אל־נאצר הגיע לכלל מסקנה כי הפאשיזם מזיק לו, מכיון שהוא מחזק את העליה לישראל ומזרים כוח חדש לתנועה הציונית הבינלאומית.

בהשוואה למטרה חיונית זו, היו הלירות הזעומות של ישראל שיקול מישני. גמאל עבד אל־נאצר התנה את הסכמתו בעמדה אנטי־ישראלית.

ממשלת ישראל טוענת בכל הזדמנות כי אינה קיימת בעולם אומה ערבית אחת, כפי שטוען גמאל עבד אל־נאצר. רעיון האומה האחת נראה בעיניה כמזימה אימפריאליסטית נתעבת, בעזרתה מבקש ״הרודן המצרי״ להשתלט על אומות אחרות• למשל — האומה העיראקית, או האומה הירדנית.

אפילו הערבים הגיבו בשקט יחסי. גמאל עבד אל־נאצר הודיע שאם יתברר שיש פצצה אטומית לישראל, יבקש פצצה מברית־המועצות.

הנימוק הרשמי: השאה אינו מעוניין בצעדים שימנעו בעד הערבים בעלי הנטיה המפרבית, נמו המלך חוסיין, לתמוך בו נגד עבד אל־נאצר. לעומת זאת, יתהדקו יחסי ישראל־פרס בשחחים ממשיים, ללא פירסומת

אם אמנם תפרוץ מהפכה הכרתית כזאת כפרם, עשוי הדבר להשפיע לרעה על היחסים המתהדקים לאחרונה בין ישראל ופרס, מאחר שהמשטר הבא עשוי להיות ניטראלי, מקורב יותר למגמות עבד אל־נאצר. • דויד שאלתיאל עשוי לדבר. ברשות שאלתיאל כספת מלאה מיסמכיס מימי הקרב על ירושלים, אולם עד כה נמנע מלהשתמש בחומר זח כתב הרופא הישראלי, כמכתב פרטי לאשתו: כדי לענות למקמרגיו.

לפי הצעת המנהיג הגאנאי, יכלול הפיקוד המשותף את המפקדים של תשעה צבאות אפריקאיים, מחס חמשה ערביים: צבאות רע״ם, סודאן, לוב, תוניס ונדארוקו בהרכב זה, יהיה הצבא הרע״מי החזק ביותר, דבר שיקנה לגמאל עבד אל־נאצר עמדה מרכזית בעניינים אפריקאיים. בעניין זה יש חשיבות רבה לנסיעת המצביא המצרי, מארשל עאמר, למוסקבה, לשם השגת ציוד צבאי משוכלל יותר.

חיים שטיין, ירושלים אני מוכן לשתף פעולה למעז לוחם>־ החופש באלג׳יריה, כפי שאני נוהג לעזור לכל איש וקבוצה שלוחמים על זכותם או אשר נתקפים בלי צדק — אם שמותיהם נ׳ימי לוי, שסעוז פרם, אורי אבנרי, עבד אל־נאצר או אנשי אלנ׳יר. ג. אלון, חיפה תודת העורך לקורא אלון, עורך ביזנס דייא־רי, המגדיר את עצמו, ליד חתימתו על מכתב זה, נ״מעריץ, היד השחורה׳ וכל אנשי המעשה ההוגנים והמצליחים (אם גס פקידים מסויימים מתקשים להבינם) ,איש החושב שיש לבדוק כל מאורע וכל איש בלי הגבלה של דעות מוקדמות ושל סיסמות פוליטיות או תנועתיות, איש החושב שתפקידו של עתונאי לכתוב את האמת.״ ...אני מסכים עם העורך שאפילו בלי עזרת ישראל תשתחרר אלג׳יריה, אולם מה יקרה אם ישראל תצביע באו״ם לטובת לוהמי-החופש האלג׳יריים)׳ אז יבוא האזרח הצרפתי הפשוט ויוסר בצדק: מכיזוז שישראל תומכת באויבינו, מדוע אנחנו נספק לה לישראל הרחוקה נשק?

תוך זמן קצר יתגלה כי קאסם הוא אנטי־קומוניסט קיצוני יותר -מעבד אל־נאצר. אחת התוצאות: שיפור היחסים בין רע״ם וברית־המועצות, שהורעו לפני שנתיים, כאשר תמכה מוסקבה בבגדאד נגד קאהיר

כאשר יסד הבארון רוטשילד את פיק״א והחל לבנות את פרדס חנה, היה שבתאי לוי• ממונה על רכישת קרקעות מטעם כל הזכויות שמורות וו צ הי ת • יחול שינוי יסודי כקו התעמולה של גמאל ערד אל־נאצר כלפי ישראל, ההערה שהשמיע בהודו, על האפשרות של צירוף לפדרציה מרחבית (יחד עם מחה קורדי והמחוזות הערביים) ,היתה כדור־נסיון לקראת שינוי זה, שירגיל את הערבים למחשבה כי שראל היא עובדת קיימת, אך יאפשר למשמיעיו להעמיד פנים כאילו הס מחסלים את ״הסכנה הישראלית על־ידי הפיכתה לחלק בפדרציה, בה ישלטו הערבים

ומאה דולארים וזר פרחים מטעם גמאל עכד אל-נאצר לימאי מצרי מא/ק קליאופטרוז שנפצע בנסיבות לא ברורות במזח הניו־יורקי כל אלד, לא כלום, בהשוואה למתנת־החובה אותה הטיל שופט השלום הראשי בצפון, יעקב בר־זאב, על בעל תושב עכו שד,יכה את אשתו: על הבעל להביא קבלה על מתנה בשווי של לפחות 15 לירות׳ אותה קנה לאשתו כפיצוי על סבלה ומי יודע כמה סובל השחקן זאב כרלינסקי, המופיע בסרט איי לייק מייק בתפקיד צמחוני, שחייב אותו לעכל 400 גרם פטרוזיליה עד אשר נסתיימו תצלומי הארוחה הצמי חונית שלו שחקנית אחרת של איי לייק מ״ק, כ תי״ לנצט, שימשה השבוע מרכז התקהלות בשכונת דיזנגוף התל־אבי־בית, כאשר הופסקה התנועה בין כסית לבניין הקאמרי החדש, הוצבו מצלמות ענק במקום והקהל הורחק על־ידי שוטרים.

הפיקאנטי ביותר: שאחרי כל אחת מארבע פגישותיו עם גמאל עבד אל־נאצר בקאהיר, נלקח לארמון מפואר, בו המתינה לו יפהפיה שובת־לב.

והגרמנים דשאים למכור את תת־מקלעיו של עוזי גל למי שיחפצו -לרוצחי המונים באפריקה, או לדיקטטור פאשיסטי בדרופ-אמריקה, ואולי גם לצבאו של גמאל עבד אל-נאצר בגבול סיני. פרם־(עוין) :״כי תציגן תצא נווזגרה...״ נמנעת מלעורר את מצפון העולם נגד האייכד מנים החדשים, המבצעים ״פתרון סופי״ כארץ אחרת.

כי שתי נסיעות אלה אינן משרתות שום תוכנית מדינית שהיא. נסיעתו של עבד אל־נאצר לקאזאבלאנקה היתד, מדינית, כי שם השתלבה מצריים בתנועת־השיחרור האפריקאית.

אופניים: ה פגי ש ה הר א שונ ה של עזר וסאדאתקמפ־ ד״ווי ד במחצית השניה של מאי 1967 השתנה בדלילה מצבה של ישראל בעיקבות החלטתו של גמאל עבד-אל-נאצר לרכז את כוחותיו בסיני. היה צורך לקבל החלטות קשות.

מנהיגים ערביים שונים — המלך עבדאללה, גמאל עבד־אל־נאצר, אל־חביב בורגיבה ואחרים — ניסו לגשש מפעם לפעם את האפשרות למצוא הסדר עם ישראל.

סרידו ירוחם הג׳ינג׳י (זה שהיה חבר הכי טוב של עבד אל־נאצר) עבר יום אחד בסים־ טות כרס־התימניס עם דויד בן־גוריון והסביר לו את מצב העניינים בשכונה.

אחרי כינון השלום הכולל והסדר ישראלי—פלסטיני, כך סברו, יתאחד העולם הערבי סביב אל־סאדאת, כשם שהתאחד בימי־מילחמה סביב גמאל עבד אל־נאצר. תיקווה זו מתה זה מכבר. ן הרגע שבו דרכו רגלי הזוג הנשיאותי על אדמת ״ י חיפה, הופנו העיניים אל האשה הזוהרת.

בימים הראשנים, כאשר הודיעו מעצמות המערב על כוונתן לכנס ועידה בינלאומית כדי להטיל על עבד אל־נאצר בכוח את רעיון הפיקוח הבינלאומי על תעלת סואץ, התכוננה גולדה מאיועסון) לנסיעה.

כשער הגיליון: נשיא מועצת המהפיכה גמאל עבד־אל־נאצר. סור מירון ..העוום הזה״ :אמרגן; מוען; !

בתנאים מדיניים וצבאיים מיוחדים, (כגון, ניתוק התחבורה בין מצריים ובין עזה על־ידי הבריטים בימי פארוק, או ריב נגיב־נאצר, או שימוש בגורם האפתעה, כמו בליל חאן־יוניס, ועוד) אפשר היה לחסל את׳ בסים התוקפנות המסוכן הזה, אולי אף בלי אבידות, או עם אבידות מעטות, ובוודא בפחות אבידות, מאלו הקשורות בפשיטות התוקפניות מאותו בסים ובפשיטות התגמול הנגדיות שלנו.

אמנם לא מעוניינים הסובייטים לאבד את אהדת הערבים, אותם רכשו זה עתה, אולם שני נימוקים חשובים יכלו להסביר את הרמזים: <• רצונו של ניקיטה כרושצ׳וב, להוכיח לגמאל עבד־אל־נאצר שכדאי לו להפסיק את הפלירט עם אמריקה בקשר לסכר אסואן. • 1הכוונה לאלץ את ישראל לפרוש מן המחנה המערבי, להעביר לידי צה״ל כלי־נשק אשר כל חלקי־החילוף והתחמושת שלהם יצטרכו לבוא גם בעתיד מברית־המועצות.

עבדאללה היה אז גולה בפאריס, מפני שהתנגד למישטתו של גמאל עבד־אל־נאצר. כיום הוא מזכיר מיפלגת־השילטון באלכסנדריה, פרופסור לכלכלה ויו״ר ועדת־החוץ של הפרלמנט המצרי.

לא פחות הרגיזו את אנשי המימסד הישראלי יוזמותיו האישיות, הנועזות לפרקים, בתחומים אלה (כשיחות שעמד לקיים עם גמאל עבד־אל-נאצר המנוח, מגעיו עם ראשי הדיפלומטיה הסובייטית, קשריו עם טיטו המנוח, עם נשיא רומניה צ׳אושסקו) ותמיכתו בחוגים פוליטיים בארץ הקרובים להשקפותיו המדיניות.