נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר

אמריקה אינה יכולה להפקיר בגלוי את ממלכת סעוד, הקשורה באינטרסי־הנפט שלה. היא גם רוגזת על עבד אל־נאצר, מפני שהאמינה (בטעות) כי יחדל מלהתערב בתימן תמורת ההכרה האמריקאית במישטר המהפכני שס.

אי כההסח׳ 1ם? דויד, ראש־ממשלת ישראל וגם נאצר, גמאל עבד־אל, ולאחר מכן נשיא מצריים*.

מארק התאהב אנתוניום בה כמו שניקיטה שלנו התאהב באף הארוך של עבד אל־נאצר. שניהם רצו את מצריים, עם או בלי מלכה.

אחרת לא היו אפשריים ההפיכה הסורית של 1950 והד,פיכה המצרית של , 1952 לא עבד אל־נאצר, לא קאסם, לא גירוש גלאב, לא מלחמת־השיחרור האלג׳ירית.

עלייה קיצונית של קרנו של קאסטרו ככל אמריקה הלאטי־נית -כדוגמת עליית קרנו של עבד אל-נאצר אחרי סיני. תגובות סובייטיות חריפות במקומות בלתי-צפוייט, כגון בברלין, בויאט־נאט.

אולי חבל שייעדר אדם אחד, שיכול היה להוסיף הרבה להשלמת התמונה של מיבצעי החטיבה — אותו קצין מצרי צעיר שנפצע בגבעה , 105 ושהצטיין בכיס פלוג׳ה. שמו גמאל עבד אל־נאצר. העולם הזה 1339

בל הערבים קיבלו, למעשה, את הקו שהותווה על־ידי גמאל עבד אל־נאצר: יש להניח את ״בעיית פלסטין״ במקרר, עד אשר יתאחד העולם הערבי כולו ויפתור תחילה את בעיותיו החברתיות הפנימיות.

.״ אייר • .מנהל חכרה־קדישא בתל־אביב, משה מגידו :״מול הטילים של נאצר יש לנו נשק בדוק — תהילים!״ סיון ס שלום חולכסקי, מראשי ארגון הפארטיזנים, בהפגנת מחאה על ביקורו של פראנץ יוזף שטראום :״לנו יש רגליים מעץ ולראשי משרד הבטחון יש לב של אבן.״ תמוז • דוד בך גוריץ, עם פרישתו מראשות הממשלה :״אני שותף לשמחתם של אלה השמחים עם הליכתי.״ • שר־החינוך זלמן ארן, על משה דיין :״לעלייתו של בחיר־העם, אם יתגלה, אין צורך בקביים.״ אלול • פעיל צעירי מפא״י, על נסיגתו של משה דיין מכח־נת התפטרותו: ״רמטכ״ל שנסוג מסיני, יכול לסגת גם בחיים הפוליטיים

הכרזות הלאומניות היו במיעוט, לעומת שלל הדגלים האדומים שניסוחן שקול. תמונה של נאצר, שנישאה בהייד פארק — נעלמה בדרך לכיכר טרפלגר.

קירו היה מקושט בתצלומי כל קודמיו של סיסקו בתפקיד סגן־שר־החוץ לענייני המיזרח־התיכון( .ביניהם הנרי ביירוד, עוזרו של ג׳ון פוסטר דאלס שעורר בשעתו זעם כה עצום בישראל, כאשר ניסה לפייס את עבד־אל־נאצר, דבר שגרם בעקיפין לפרשת לבון). תוך שניות הצטרפו אלי רוג׳ר דייוויס, האחראי מזה שנים רבות לענייני ישראל—ערב במשרד־החוץ, ואנשי השולחן הישראלי.

ב־ 11 ביוני, כאשר נדמו התותחים במבואות קונייטרה, היה ברור כי לא קל יהיה להביא את מדינות־ערב לשיחות־שלום. ב־קאהיר כבר עמד עבד־אל־נאצר במיבחן ההלם הראשון של המפלה, ומיליוני מצרים דרשו ממנו לחזור בו מהתפטרותו.

מה שעורר את חמתם הי< הידיעה, שהצעות אלה הועברו בדרכים שו נות לידיעתו של עבד־אל־נאצר. והרי הצעוו אלה לא הועברו כדעתו האישית של לו אשכול — אלא כהצעותיו הרשמיות ש׳ ראש ממשלת ישראל.

הם צועדים כמו חתולים, בצעדיהם הקפיציים של כל לוחמי־ד,גרילה בעולם. כמה רחוקים הם מחייליו השמנים של נאצר, מהנוקשות השוויצרית של הצבא הסורי ומהמוקיונות האנגלית של הבדואים של חוסיין!

כי דמי־לא־יחרץ שמשלמות סעודיה וכודיית לעבד־אל־נאצר, פוטרים את מוסקבה מן העול של מימון המישטר הקאהירי.

האם זהו אותו׳ חלק של האמת הצריך להעסיק אותנו, נבחרי העם בישראל? אנו לא בחרנו בגמאל עבד־אל־נאצר. אנו לא בחרנו במלך חוסיין. אנו בחרנו בממשלת ישראל, בממשלת הליכוד הלאומי, ואליה מופנות שאלותינו ותביעותינו: מה עשיתם אתם כדי לצקת את המתכת הלוהטת של הניצחון למט בע של שלום -המטבע היחידי המצדיק את הקורבנות?

יכולות להיות הרבה צורות־ לכו, אפילו אם לא יהיה שלום חתום עם נאצר.״

רק אחרי המלחמה השכיר את עצמו, בזו אחר זו, לכמה מדינות ערביות, הפך קיצוני מיקצועי. לבסוף נבחר על־ידי גמאל עבד־אל־נאצר כראש אירגון־השיחרור הפלסטיני, הכפוף למצריים.

השבוע כינס תל את עתונאי ירדן, נאם בפניהם במשך שלוש שעות על המזימה הנוראה של הציונים, שוקיירי ועבד־אל־נאצר. כל אלה רוצים לבתר את ממלכת הירדן, העולם הזה 1532 להקים מדינה של פלסטין, שתהיה משועבדת לישראל.

מכאן ההאשמה החריפה של המחנה הקומוניסטי, כי ישראל שותפה לקשר בינלאומי שמטרתו להפיל את המישטר הנוכחי בדמשק (בדומה לקשר הבינלאומי להפלת עבד־אל־נאצר, שהביא לסיבצע סואץ־סיני). גירסה זו טוענת כי גם מבצעי פעולות־החבלה וגם ממשלת ישראל שותפים לקשר מחוכם, ביוזמה אמריקאית ו/או סעודית, מתואם להפיל את השלטון המהפכני ה־לוכתי בדמשק.

לח״כ גח״ל שמואל משה תמיר (כצנלסון) ,43 ,ולאשתו רות, ילדם הרביעי, בנם השני. נישאה. מונא עבד־אל־נאצר, בתו הצעירה של נשיא מצרים, לסגן בחיל הרגלים, אשרף אבו־מרוואן, אל־וואפה בטקס מוסלמי, בארמון הנשיא בקא־היר.

יתכן כי זהו להץ סמוי כלפי הערבים, שכא לרמוז להם כי העזרה הסובייטית אינה מובטחת להם ככל מחיר. הרוסים רוגזים על עבד־אל־נאצר, מפני שלא הסכים להכיר בגרמניה המזרחית.

לדבריו :״האשמתי את ראשי המישטר בכך שהם פאשיסטים, מענים ומדכאים, ושהם סוכניו של עבד־אל־נאצר. לכן הם רצו להוכיח לי שאינם פאשיסטים, שאינם מענים ושאינם רוקדים לפי חלילה של קאהיר.״ סיבה סבירה יותר: עבד־אל־קאדר כבר היה ידוע מדי בעולם מכדי שכדאי היה למישטר לחסלו.

.״ • ״גארדיאך הלונדוני, בהשוזתו את המצב הנוכחי באזור לתקופה קודמת: ״קוסיגין יציב יותר מחרושציוב; ג׳ינסין נוקשה פחות מדאלאס; אשכול משיחי פחות מבן־גוריון; פיסל פיקח יותר מסעוד, ועבד- אל־נאצר למד לא ללכת רחוק מדי.״ • ירוחם משל, ממלא מקום מזכיר ההסתדרות :״ההסתדרות אינה מוסד המאגד בתוכו חברים לשם חיוך.״ • אבא חושי, ראש עירית חיפה, בפנותו אל פועלי נמל חיפה :״עכשיו לא הסיזון לתיקון עוולות.״ • דויד כן־גוריון, על שר־הפנים בממשלתו של אשכול, חיים משה שפירא: ״מ* יתן ומר שפירא, האיש ההגון והישר, יעמוד בראש עם ישראל ובראש המדינה ויביא או$ו לגאולה.״ העולם הזה 500ו

.״ ולהוכחה מוחצת הוסיף: ״מכשף — אני? לו הייתי מכשף, הייתי מכשף אח נאצר, לא כן?״