חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 2,076 עד 2,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 6
שיקוליה לפתי־חת מערכה צבאית נגד ישראל, עם הפעלת המוביל: להוכיח את האשמותיה נגד עבד אל־נאצר, כי רק הבעת מוכנה ללחום למען מטרות כלל־ערביות ; או לחייב את מצרים להעתבך בעל כורחה במלחמה עם ישרא ל, שתעלה ביוקר לצבא המצרי ותפגע קשות בעבד אלינאצר, אולי אפילו עד כדי עירעור משטרו ובלימת מסענ נגד הבעת. • ישראל תפתח כמלחמת־תנופה כחרם הערכי.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 5
כמעט כל הכוחות הערביים — אנשי אל־בעת, חסידי עבד אל־נאצר, סוכני סעוד — מתיימרים להיות כלל־ערביים, מבקשים להטביע את חותמם על כל עמי ״האומה הערבית״.
גליון 1369 (4 בדצמבר 1963), עמוד 10
לעומת זאת לא ברור מה תהיה עמדת עבד אל־נאצר, ועמדת ערביי פלסטין עצמם. על רקע זה יש עניין מיוחד כביקור שערך לא מבכר המופתי הירושלמי לשעבר בירדן.
גליון 1362 (18 באוקטובר 1963), עמוד 5
שאנחנו משרתי המופתי (ואחר־כך עבד אל־נאצר) ימ״ש. שאחנו גרועים ממרגלי מוסקבה.
גליון 1333 (27 במרץ 1963), עמוד 6
לכן לא השתמש היטלר בנשק הכימי והבקטריולוגי, אף שיצר אותו. גמאל עבד אל־נאצר אינו היטלר, ואינו מטורף. אפילו נניח שהיה רוצה להשמיד את ישראל — הרי לא יפעיל נשק במישור בו תהיינה ידי ישראל על העליונה.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 7
אשכול לא ויתר, הציע שחברת העובדים, ת צ פי ס מערכת-הריגול המצרית בקפריסין מתרחבת והולכת, אחרי שלא עלה בידי עבד אל־נאצר לשכנע בקיץ שעבר •את הבישוף מאקאריוס, בשיחות סודיות, לנקוט קו אנטי־ישראלי, הצליח להשיג מהבישוף הסכמה לפיעולת שירותי־המודיעין המצריים בקפריסין.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 9
גם המפקד המצרי בשארם אל׳שייך קיבל פקודת נסיגה. אך הוא הודיע לעבד אל- נאצר ברורות, שאין כל אפשרות ליסוג, וכי יילחם.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 8
שהוא, בן־בלה, לא תקף את ישראל אף לא פעם אחת ביושבו בקאהיר, כאשר היה זקוק לעזרת עבד אל־נאצר כמו לאוויר לנשימה? עשרה מדריכי הכלה ^ שימת החטאים של ממשלת ישראל בחזית האלג׳ירית זועקת לשמיים.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 5
שמענו אותו בימי קיביה ובימי הפשיטה על עזה, שמענו אותו כאשר פינו הבריטים את תעלת־סואץ והתיידד׳ עם עבד אל־נאצר. שמענו אותו כאשר זרם הנשק הסובייטי הראשון למצריים.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 11
התוצאה: בסיכסוך זה הוצג גמאל עבד אל־נאצר על־ידי רוב עתוני המערב כרודן חולני, המתגרה בשאר, הסולידי והישר .
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 9
וגם זאת אל נשכח: לפני שנים מעטות בלבד פקד הנשיא הדמוקראטי של האומה החזקה ביותר בעולם להשמיד שתי ערים יפאניות בפצצות־אטום, למרות שלדעת מרבית הפרשנים מאז לא היה כורח צבאי או מדיני שהצדיק זאת. אל־נאצר אינו אינו חושד כי אולם מנהיגים מי יקבל על על בן ברור בי בתקופת ״שביט ״ 2ו,,אל קאהיר״ ,תקופת המחקר האטומי והזמנות הקובאלט, מרחפת סכנת השמדה טוטאלית על כל ארץ מארצות המרחב.
גליון 1280 (21 במרץ 1962), עמוד 5
ברית זו הובילה בעיקביות הגיונית, צעד אחר צעד, למלחמת־סואץ־סיני, שמטרתה היתד, להפיל את שלטון גמאל עבד אל־נאצר ולהנחית מכת־מוות על התנועה הלאומית הערבית.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 10
הוא סבור כי השלום בין ישראל והמדינות הערביות יושג על־ידי הסכם בין המדינה היהודית וקולונל נאצר (אותו הזכיר במפורש כשותף המיוחל).
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 15
אמריקה אינה יכולה להפקיר בגלוי את ממלכת סעוד, הקשורה באינטרסי־הנפט שלה. היא גם רוגזת על עבד אל־נאצר, מפני שהאמינה (בטעות) כי יחדל מלהתערב בתימן תמורת ההכרה האמריקאית במישטר המהפכני שס.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 18
אי כההסח׳ 1ם? דויד, ראש־ממשלת ישראל וגם נאצר, גמאל עבד־אל, ולאחר מכן נשיא מצריים*.
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 3
מארק התאהב אנתוניום בה כמו שניקיטה שלנו התאהב באף הארוך של עבד אל־נאצר. שניהם רצו את מצריים, עם או בלי מלכה.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 6
אחרת לא היו אפשריים ההפיכה הסורית של 1950 והד,פיכה המצרית של , 1952 לא עבד אל־נאצר, לא קאסם, לא גירוש גלאב, לא מלחמת־השיחרור האלג׳ירית.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 8
עלייה קיצונית של קרנו של קאסטרו ככל אמריקה הלאטי־נית -כדוגמת עליית קרנו של עבד אל-נאצר אחרי סיני. תגובות סובייטיות חריפות במקומות בלתי-צפוייט, כגון בברלין, בויאט־נאט.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 8
אולי חבל שייעדר אדם אחד, שיכול היה להוסיף הרבה להשלמת התמונה של מיבצעי החטיבה — אותו קצין מצרי צעיר שנפצע בגבעה , 105 ושהצטיין בכיס פלוג׳ה. שמו גמאל עבד אל־נאצר. העולם הזה 1339
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 6
בל הערבים קיבלו, למעשה, את הקו שהותווה על־ידי גמאל עבד אל־נאצר: יש להניח את ״בעיית פלסטין״ במקרר, עד אשר יתאחד העולם הערבי כולו ויפתור תחילה את בעיותיו החברתיות הפנימיות.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 25
.״ אייר • .מנהל חכרה־קדישא בתל־אביב, משה מגידו :״מול הטילים של נאצר יש לנו נשק בדוק — תהילים!״ סיון ס שלום חולכסקי, מראשי ארגון הפארטיזנים, בהפגנת מחאה על ביקורו של פראנץ יוזף שטראום :״לנו יש רגליים מעץ ולראשי משרד הבטחון יש לב של אבן.״ תמוז • דוד בך גוריץ, עם פרישתו מראשות הממשלה :״אני שותף לשמחתם של אלה השמחים עם הליכתי.״ • שר־החינוך זלמן ארן, על משה דיין :״לעלייתו של בחיר־העם, אם יתגלה, אין צורך בקביים.״ אלול • פעיל צעירי מפא״י, על נסיגתו של משה דיין מכח־נת התפטרותו: ״רמטכ״ל שנסוג מסיני, יכול לסגת גם בחיים הפוליטיים
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 18
הכרזות הלאומניות היו במיעוט, לעומת שלל הדגלים האדומים שניסוחן שקול. תמונה של נאצר, שנישאה בהייד פארק — נעלמה בדרך לכיכר טרפלגר.
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 14
קירו היה מקושט בתצלומי כל קודמיו של סיסקו בתפקיד סגן־שר־החוץ לענייני המיזרח־התיכון( .ביניהם הנרי ביירוד, עוזרו של ג׳ון פוסטר דאלס שעורר בשעתו זעם כה עצום בישראל, כאשר ניסה לפייס את עבד־אל־נאצר, דבר שגרם בעקיפין לפרשת לבון). תוך שניות הצטרפו אלי רוג׳ר דייוויס, האחראי מזה שנים רבות לענייני ישראל—ערב במשרד־החוץ, ואנשי השולחן הישראלי.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 10
ב־ 11 ביוני, כאשר נדמו התותחים במבואות קונייטרה, היה ברור כי לא קל יהיה להביא את מדינות־ערב לשיחות־שלום. ב־קאהיר כבר עמד עבד־אל־נאצר במיבחן ההלם הראשון של המפלה, ומיליוני מצרים דרשו ממנו לחזור בו מהתפטרותו.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 15
מה שעורר את חמתם הי< הידיעה, שהצעות אלה הועברו בדרכים שו נות לידיעתו של עבד־אל־נאצר. והרי הצעוו אלה לא הועברו כדעתו האישית של לו אשכול — אלא כהצעותיו הרשמיות ש׳ ראש ממשלת ישראל.
