חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,901 עד 1,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1553 (7 ביוני 1967), עמוד 10
בכפד־סבא היה להאמין בי אחרי שבועיים של ציפיד, בלתי־פוסקת, כאשר ידיעות במעט־ודאיות על המלחמה המתקרבת ריחפו באוויר ללא הרף,׳ כאשר עבד־אל־נאצר וידידיו עצמם הכריזו על בוא המלחמה והתחילו לנוע לעבר גבולות ישראל — הופתעו הערבים כאשר המיבצע הישראלי החל מתגלגל.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 5
התנועה הלאומית הערבית — תנועה השואפת לאיחוד, להבלטת הישות הלאומית, לשיחרור מעול זרים — לא תיעלם, היא קדמה לעבד־אל־נאצר, והיא תישאר זמן רב אחרי שיירד סופית מן הפרק.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 4
,,מדינות המערב אינן נוטות להפעיל לחץ לטובת ישראל, מתוך טענה כי ממשלת ישראל אשמה בעצמה במצב בכך שעשתה מראש פירסומת גדולה למסע האוניה, ובצורה זו׳ העמידה את עבד אל־נאצר במצב שלא יבול ־היה לתת למיטען לעבור בתעלה, מבלי להיראות בעיני העולם הערבי בוותרן או כחלש רוגז זה גרם גם להודעותיו העוקצניות של האמרשילד, שהכחיש כאילו הבטיח לבן־גוריון מעבר חופשי למיטענים ישראליים העם עיטוש ב טחוני בתוקף סמכותי לפי סעיף (23ד) לחוקתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה) תשי״ז — , 1957 ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור: נאומי ראש־הממשלה ומנהל משרד־הבטחון מוכרזים כעניינים סודיים לענין החוק האמור.״ חוק זה, בשינויי נוסח קלים, חוקק השבוע בישראל.
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 4
תנועת־ ההימנעות החלה מתארגנת לאחרונה על־ידי אוהדיו של גמאל עבד אל־נאצר שאינם מובנים להצביע לא בעד גרורי מפא״י ולא בעד הקומוניסטי.
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 7
העובדות היו פשוטות: זמן קצר אחרי המהפכה של גמאל עבד אל־נאצר הופיע נספח־העתונות המצרי בבון, ג׳לאל, במשרד־החוץ הגרמני, טען כי שטראק, מנהל עניני המזרח התיכון במשרד המסחר והתעשיה הגרמני, קיבל מן המצרים שוחד כדי להתנגד להסכם השילומים.
גליון 1104 (26 בנובמבר 1958), עמוד 3
בשנה הקרובה, אותה שנה בה נדרשים אנחנו להתנדב ולהדים את תרומתנו למען המטרה הקדושה של קליטת אחים*עוליפ, מתכוונות המפלגות להוציא כמה עשרות מיליוני לירות מכספי הציבור כמערכת הבחירות לכנסת הרביעית. נשק הסובייטי של גמאל עבד אל־נאצר הטילו מורא בלב הצבור החרד לשלום המדינה, גאה בקרב האזרחים גל ״ספונטאני״ של התנדבות לקר!
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 4
ידה השניה הורמה באו״ם, בהצבעה למען הצעת־ההח־למה הערבית, שהנחילה נצחון מדיני מזהיר לגמאל עבד אל־נאצר (ראה להלן). מפני הזיעה של האקלים המרחבי נסוגי אזרחי המדינה לעבר ממלכת המים, ביקשו סעד בים, בבריכה ומתחת למקלחת הקרה.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 3
אתם מנהיגי האופוזיציה, שידעתם אף אתם מזה זמן רב על העיסקה ושתקתם — באשר סיפקו הרוסים נשק לעבד אל־נאצר, צעקה ממשלת ישראל חמם: נשק זה מכוון נגד ישראל : מה תהיה הגבת הרוסים על אספקת נשק ישראלי לגרמניה?
גליון 1100 (29 באוקטובר 1958), עמוד 3
הוא הסבים לנהל משא־ומתן זה עם ראשי המרד, אותם האנשים אשר ״קול ישראל״ והעתון ״חרות״ קוראים להם ״טרוריסטים״ ו״סובני נאצר״ ,ומציגים אותם כגאנגסטרים. דה־גול אינו זזובב מתחיל.
גליון 1100 (29 באוקטובר 1958), עמוד 7
מוסמאר שלף את מצלמתו העתיקה, החל מצלם את ההריסה, כמוצג לבית־המשפט. ״אתם מצלמים בשביל עבד אל־נאצר!״ צעקו הפועלים היהודים, וזנקו לעומתו כדי למנוע את הדבר• בינתיים רץ הבן למשטרת נצרת, נתקבל, לדבריו, בשאלה :״מה יש למעלה, יא כלב?
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 17
הוא אמר שהוא מנבחרת פאקים־ טן, ומותר לו להיות שם. כשמאנדי ניסה להתערב הוא קרא לו: נאצר! היה סכסוך קטן עם כמד, יריקות, אבל שכחו את זה.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 5
כל המפלגות מסכימות כי אין אפשרות קרובה לשלום עם הערבים, כי גמאל עבד אל־נאצר ותנועתו הלאומית הם אויבי ישראל, וכי על כן חייבת ישראל לקבל עזרה מן המערב( .מפ״ם חולקת אמנם על כך, לכן נראות המפלגות כל בך מגוחכות, כאשר הן מדברות על הפיכת ״משטר״ ,או כאשר הן מעמידות פנים כאילו מונחות על כפות המאזניים שאלות־יסוד של חיים ומוות.
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 5
״ ענו עתוני ישראל. ״משרתו של עבדול גמאל נאצר!״ רעם עורך חרות במאמר אישי חתום.
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 4
לולא שפם רחב וגזוז, אפשר היה להאמין כי זהו גמאל עבד אל־נאצר בכבודו ובעצמו. המכוניות פלטו את נוסעיהן.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 18
אוהדי הנשיא שמעון טוענים כי דאג האמרשילד, אשר מתוך ידידות לעבד אל־נאצר הודיע כי אין התערבות רע״ם בלבנון, הנחיל בכך נצחון למורדים בא, לא רא ה, ניצח.
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 17
שיף כל כך התלהב מכשרון המנהיגות הדיקטטורית של נצר, עד שבמקום מסוים החל לכנות אותו בטעות שרגא נאצר שר האוצר לוי אשכול ידוע כאדם המקפיד מאוד׳ שלא לחבוש כיפה אפילו כשהוא נמצא בחברת הרבנים הראשיים של ישראל.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 2
מצרים היא מתארת, תוך רמיזה גלויה ל־התיאור כולו בווי מלבו של אדם אכול־ גמאל עבד אל־נאצר, בדמות מפלצת מבחילה. שנאה, ואולי הוא מועתק מסיפוריהם של האם צריכה ישראל להיות מיוצגת על־ידי חיילים אמריקאיים שהגיעו במלחמת־העולם השניה לנאפולי.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 6
אחרי שמנגנון־החושך נוכח לדעת כי פירסומי אל־ארד נגד המדיניות הממשלתית מכים גלים, הוחלט כנראה לשים קץ לתעמולת קבוצה זו, להוקיע אותה כסוכנת של עבד אל־נאצר וכאויבת המדינה. אפשריים צעדים חמורים, כולל כליאה, הגלייה ואף משפטים בהאשמות קיצוניות!.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 9
איש אינו יכול לדעת זאת לבטח, ורק כסיל יתחייב למספר מסויים. גמאל עבד אל־נאצר אמר בשיחה פרטית עם אישיות אירופית מסויימת, כי במקרה זה יחזרו לכל היותר כמאה אלף איש.
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 2
השתמע מהם כי בהנהגה האמריקאית הנוכחית קיימת מעין הערצה לגמאל עבד אל־נאצר. הוא יכול היה לקרוא את אותם הפסוקים גם מעמודי ׳העולם הזה.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 4
אין ספק כי ברית־המועצות היתד, מוכנה לשלם מחיר גבוה עבור התקפת־עורף ערבית על הציר אנקרד,־טהראן. גמאל עבד אל־נאצר היה מוכן לתת את השרות. לפני שבועיים חידש את תביעת סוריה לחבל איסקנדרון — אזור ערבי מובהק, שנגזל מסוריה כתוצאה מקנוניה צרפתית־תורכית*.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 7
איש מהם אינו מוכן לכך שקאהיר תיהפך לבירת אפריקה: וכי גמאל עבד אל־נאצר יהיה קיסר כל־אפריקאי. כולם קראו את ספרו של נשיא רע״ם, הפילוסופיה של המהפכה׳ בו מסתמנת שאיפה כזאת בבירור.
גליון 1199 (14 בספטמבר 1960), עמוד 6
• קיים חשש רציני בחוגי משרד החוץ הישראלי, כי ביקורו של גמאל עבד אל־נאצר בנידיורק יחסל במחי־יד את הישגי ישראל באפראסיה.
גליון 1208 (16 בנובמבר 1960), עמוד 9
הוא מעריץ את פידל קאסטרו ומעריך את מאו טסה־טונג — יותר מאשר את גמאל עבד אל־נאצר. השקפת־העולם של הכוחות הלוחמים היא אחת הסיבות לדחיית ההצעות של דה־גול.
גליון 1190 (13 ביולי 1960), עמוד 5
קרוב לוודאי כי פידל קאסטרו יאמץ לעצמו את הניטראליות החיובית (והכדאית) של גמאל עבד אל-נאצר. אולם הופעת גורם נייטראליסטי כאמריקה הלאטינית היא מכה איומה למערך ארצות-הכרית -ותקדים מסוכן ביותר לכל שאר ארצות אמריקה הלא־טינית, שאך אחת מהן אינה רוחשת חיבה רבה לענק היאנקי בצפץ.
