נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר

ניתן להק בילו לחסנין הייכל בימיו של גמאל עבד־אל־נאצר. ז׳וקוב מטעים את שאיפתה העזה של ברית־המועצות לגבולות 1967 ונכונותה של מוסקווה לערוב לקיומה של ישראל.

רק במאי 1967 נסתבר לממשלת ישראל כי חוסיין אינו בדיחה. אז כרת ברית צבאית עם גמאל עבד־אל־נאצר, ובמשך כמה ימים נוצרה בירושלים פאניקה של כיתור.

,שבנקיטתו יאיים גם מעמר, יהיה זה צעד הפגנתי מלמד, בדומה להתפטרותו של יקודמו ג׳מ׳ל עבד־ואל־נאצר סתום בשעתו נפסלה אומנם מועמדותו של אראל בהצבעה כפניה המיפלגה בחיפה אולם עתה, אם יתן את הסכמתו, ריסים סיכוייו לעמוד כראש רשימת הליכוד.

״אני מתנגד לאלה האומרים שלא לנהל עם הערבים משיא ומתן כי אין מי לדבר. עברו הזמנים של נאצר. כיום יש נכונות ערבית ללכת למשא ומתן.

הוא שיעבד את עצמו במידה רבה למי׳ש־טר הסעודי הריאקציוני, שהייה פעם אוי־בדיבנפש של גמאל עבד־אל־נאצר. הוא כרת הסכם־ביניים עם ישראל, שגונה על- ידי יריביו בעולם הערבי כמעשה־בגידה.

מוסלמים כמדינה הסובייטית. סאדאם מנסה לחקות את עבד־אל־נאצר המנוח, ולתמרן בין המעצמות. האמריקאים מתנים סיוע בהפסקת העידוד לטירור, אבל מסייעים לעיראק נגד האיראנים, גם בלי שתנאי זה יתמלא.

היא זוכרת כי בבחירות של 1961 איבדה את מחצית כוחה, מפני שהזדהתה אז עם הקו הסובייטי נגד גמאל עבד״אל־נאצר, שהיה גיבורם של הערבים בישראל. דבר דומה עשוי לקרות לה גם עכשיו.

היא הפליגה על הגל הכל־ערבי הגדול של גמאל עבד־אל־נאצר, ואחר־כך על המהפכה העיראקית. במשך שנים ארוכות היתה ברית- המועצות — ולא ארצות־הברית — מעצמת־העל הדומיננ טית במרחב הערבי.

בסרט מככבים: נור אל-שריף, נורה, יחיא אל־פח׳ראני, סעאד נאצר. • סרט קולנוע: בית הבוכות 10.13 שידור בצבע, מדבר אנגלית).

בנוסף על השלושה, מש תייכים לציר זה סגן־השר חיים קאופמן, והח״כים איתן לבני, עמאל נאצר א־דין, ובמידה פחותה של נאמנות גם מאיר כהן מחיפה, סגן- השר משה קצב, שר־התיקשורת מרדכי ציפורי, יו״ר ועדת־חוץ- וביטחון אליהו בן־אלישר והח״ב החדש מיכאל קליינר.

וכמה מקוראי גליון זה שייכים לסוג זה — יש להזכיר כי נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, הלאים אז את חברת־ד,מניות שהיתה בעלת־התעלה.

שתי המעצמות עצמן מבינות כבר מזמן, שמילחמת סואץ 1956 היתה כישלון לישראל, והישג מדיני עצום לגמאל עבד אל-נאצר• ישראל סובלת עד היום מהכתם שדבק בה אז, והניצחון הצבאי הפך לתבוסה מדינית של ממש.

ממשלת־מיעוט נתמכת על־ידי המערב, עמדה בהגנה נואשת מול תנועת מרי תוקפנית, שאיחדה מוסלמים, נוצרים ודרוזים, השליכה את יהבה על גמאל עבד־אל־נאצר וקיוותה לסעד סובייטי. שום דבר שנעשה בישראל במשך שבוע זה — 168 שעות גורליות לעתיד המרחב — לא היה לו קשר כלשהו עם מאורעות הלבנון.

רק הצ׳קים מארגנטינה ימשיכו לבוא כסידרם. עיתונות שוי מיטענים נאצר במוסקווה>״י כשהוא עומד במכונית בין ניקיטה כרושציוב והנשיא קלימנטי מהפכת המנהלים ביסס ברנהאם את הדיעה, כי מישטר העתיד לא יהיה שייך לא לקא־פיטליסטים ולא לפרולטרים, אלא למעמד המנהלים.

במערב העיר שלטה המיליציה של המוסלמים, המוראביטון (חסידי־נאצר) ,והשיעים. הם שלטו במצב. יתר על כן, כאשר התפנו כוחות אש״ף מביירות המערבית, על פי ההסכם, הם השאירו אחריהם רושם חיובי ביותר.

שסו של מוצטפא דודיו אינו מופיע עוד על גבי השבועון. במקומו יש עורך חדש לעיתון, סוחמד נאצר מרמאללה, איש־טיפוזזיז החדש של המימשל הצבאי בשטחים המוחזקים.

היא עשתה זאת בשלבים, עד פינוי הרצועה, ב־ 6במארס ושארם־אל-שייח׳ ב־ 10 במארס .1957 הברית הצבאית־מדינית בין ישראל ושתי המעצמות הקולוניאליות היורדות, בריטניה וצרפת, חיזקה את הדימוי של ישראל כ״בעלודבריתו של האימפריאליזם בלב העולם הערבי״ ,והפכה את גמאל עבד־אל־נאצר למנצח האמיתי של המילחמה — לא רק זה בילבד שלא הופל מכסאו, אלא שמעמדו כמנהיג העולם הערבי, וכאחד מגיבורי העולם השלישי, עוד התחזק.

האחרים מתו אחרי שנבחרו: אמיל שמורק (תשי״ב) מבקר הסוכנות היהודית שגילה את גילויי־השחיתות הגדולים הראשונים בתולדות המדינה; ישראל קסטנר(תשי״ד) ,שנרצח על־ידי מחתרת קנאית: נשיא״מצריים גמאל עבד־אל־נאצר (תשט״ז) ,שמת ממחלה בעודו בתפקיד: משה דיין, שמת אחרי שירד מנכסיו הפוליטיים והצבאיים: אדולף אייכמן (תש״ך) ,האדם היחידי בתולדות המדינה שהוצא להורג על פי פסק־דין; פינחס לפון (תשכ״א) ,שעזר להרוס את פולחן בן־גוריון ומת אחרי שהודח; דויד בן־גוריון עצמו, שמת בשיבה טובה אחרי שפרש מכל תפקידיו: לוי אשכול(תשכ״ז) ,שמת בעודו מכהן כראש־הממשלה; ידידו ועמיתו פינחס ספיר(תשכ״ז) ,שר־האוצר רב־הפעלים, שמת גם הוא מחוץ לתפקיד: וגולדה מאיר (תשל״ב) ,יורשתם של אנשי״השנה בן־גוריון ואשכול, שנפטרה גם היא אחרי שהתפטרה.

ידה השניה הורמה באו״ם, וצבעה למען הצעת־החלטה ערבית, שהנחילה צחון מדיני מזהיר לגמאל עבד־אל נאצר. מפני הזיעה של האקלים המרחבי נסוגו אזרחי ודינה לעבר מלכת המים, ביקשו סעד בים.

הוא מנסה להתקדם, להגיע לעצמאות כלכלית בעזרת דודו, נאצר, שיש לו עסקים רבים, מהם כמה בלתי־כשרים.

תדריך מישפטי לקוראי ״העולם הזה״ ,בעיק• בות ההדלפות מן החקירה. .השתלת כבד בט״ו בשבט * פרשת הבאבא סאלי וארבעים הבקבוקים * אשת אסיר- המחתרת הופרתה בשיחת טלפון מן הכלא * המישט־ 9 4רה מחפשת עיתונאית נגועה באיידס, שפגעה בחברה. ידידי המישפחה בגי־אחותו של ג׳ק נאצר -ידידו של אריאל שרון. שניסה לקבל בזיל־הזול את ״אתא־ -מואשמים בארצות־הברית כי הם משמשים כאגשי־קשר שר רודן אסיאתי.

התוצאה היתה מיפנה חד בעמדתו של מובארכ עצמו, שייסר את ארצות״הברית במילים חריפות, שהזכירו את ימי גמאל עבר־אל־נאצר(״אנחנו יכולים להסתדר בלי הדולרים שלכם!

לשם כך היה עליהם למגר את כוחות המוראביטון, מיליציה מקומית סונית, הדוגלת עדיין בנאמנות לזיכרו של גמאל עבד־אל־נאצר. בקרבות מרים, בחסות הסורים ובעזרת הדרוזים, השתלטו השיעים על ביירות המערבית, שהפכה בירת המיני־מדינה השיעית.

האסטרטגיה נשארה כפי שהיתה. כששואלים את מובארס ״אתה נאצר או סאדאת?״ הוא אומר: ״אני מובארב, ואני רוצה להבטיח שהמדיניות של מצריים עכשיו ובעתיד היא אותה המדיניות.״ אולי הטקטיקה והדרכים לפיתרון הבעיות השתנו, והוא דן בבעיות בדרכו שלו — אבל באותה הפוליטיקה ובאותה המדיניות