חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,701 עד 1,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 8
ידיעות •אחרונות אינו עתון בריטי, וגם לא עתון המשרת את גמאל עבד אל־נאצר. והנה בא שליחו המיוחד של עתון זה באפריקה, בנו של בעל זרוק אותו לכלבים, ומוכיח בעדות חיה ובתצלומים אותנטיים כי תת״מקלעים מדגם עוזי, המיוצרים בישראל, הנושאים את סמלי צה״ל והבונדס־וור הגרמני, מצויים בידי הקלגסים הפור־טוגליים, רוצחי־העם באנגולה, והם נושאים אותם עמם בבואם לנוח ממלאכת־ההשמדה במוזאמביק חשקטה.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 27
אבל המפלות היומיומיות שסופג גמאל עבד־אל־נאצר בחזית התעלה, ובעיקר המפלות באוויר, עשויות, לדברי משקיפים זרים בקהיר, לקרב את קץ שילטונו לפני שיהיה מסוגל להסכים להסדר ארבע המעצמות.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 18
אודותיו את מירב האינפורמציה, אינה מוטלת כלל בספק או ניתנת לעירעור• אפילו במדינה דיקטטורית כמו מצרייס, שם אין האזרחים מולעטים ביותר מדי אינפורמציה מדוייקת, קיבלו התושבים ידיעות רפואיות מדוייקות כשנשיאם, ג׳מאל עבד־אל־נאצר, חלד, בסכרת ונסע לטיפול רפואי בברית־ד,מועצות.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 17
הפעם לא זה כלבד שהמלף הציע בפירוש שלום, אלא שגם רמז בבירור בי קיבל אישור לכך מטעם גמאל עבד־אל־נאצר. הנזרך וזוס־יין דפגזלייגזו דזגיטיים י רארצות־הבריגז והתכוון לגבולות החלוקה.״ זה היה מגוחך, כי החלטת מועצת־הביטחון מדברת בפירוש על גבולות ד,־ 4ביוני.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 27
מישהו במקום סיכם את מוסר הד,שכל של הדראמה :״מה שקרה לגליה דומה לגורלו של נאצר. כמוהו היא התרברבה ואיימה על מאנדי ובסופו של דבר ספגה מכות בעצמה.״ אפילוג: יום שבת בבוקר.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 9
המצב שב טוב יותר — עדיין — מפני שתושבי ה־גדר, מאמינים שגורלם טרם נחרץ. הם תולים תקוות במעשי עבד־אל־נאצר, או המלך חוסיין, או הנשיא ניכסון, או אר־בעת הגדולים.
גליון 1637 (15 בינואר 1969), עמוד 22
אם לא יהיה זה משה דיי* ,אז עומר שריף! הוא שיגרום לג׳מאל עכד־אל־נאצר התקף־לב. השחקן המצרי הזה מר־ דותה לנגן בחצוצרה, שירתה בלהקת הנח״ל כמחצצרת.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 25
הדבר הראשון מתבטא, בין השאר, בהתרחקות סובייטית מסוריה; בתמיכה הנלהבת ביותר שמעניקה ברית־המועצות בחודשים האחרונים לשליחות השגריר יארינג; בהתבטאויות סובייטיות שונות באו״ם; ואף בהסכמתו השקטה של גמאל עבד־אל־נאצר למגעי־השלום בין שליחים בכירים של ממשלת ישראל לבין המלך חוסיין, שעל קיומם, פרטיהם, מהלכם ותוצאותיהם יודע השר יגאל אלון בוודאי יותר ממני.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 9
הם החלימו מפשע זה רק כאשר פלש היטלר לברית־ר,מועצות — ואז הפכה לפתע ההתגוננות לכשרה למהדרין. איני רוצה לרגע להשוות את עבד־אל־נאצר להיטלר, ואת הערבים לנאצים. אני עדיין סבור כי נשיא מצריים גרם למלחמה זו — והוא שגרם לה, בלי כל ספק!
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 10
אחרי שוך כל ההמולה הפנימית הזאת — עדיין יישארו סימני־השאלד, הגדולים: האומנם ייתכן שלום עם חוסיין לבדו? האומנם רמז עבד־אל־נאצר שהוא מוכן לשלום כזה, בתנאי שהתעלה תיפתח בלי זכות־מעבר לאוניות נושאות דגל ישראלי?
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 12
במיקרה השני היה הכל ברור: עלינו להתייצב בפני העם כראש־חץ של המהפכה הסוציאליסטית במצרים, שמטרתה לטאטא את שרידי הבורגנות השולטים עדיין במדינה, ולשים קץ לאשליות. הנייטראליזם החיובי״ של עבד־אל־נאצר. היינו מכריזים על חפיסת השלטון, סילוק הנשיא, פיזור מועצת האומה, וכינון מועצת ההפיכה של, השמונה״.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 11
ב־ , 1954 כאשר ניסו האחים המוסלמים לרצוח את עבר־אל־נאצר. מנהיגי האירגון נעצרו. אוהדים, מסוגו של יאסר ער־פאת, גורשו ממצרים.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 20
בכל אופן הציע לורד אנגלי אחד להפגיש את גמאל * אבל שבעה מנחשים אחרים כן זכו ותתחלקו בפרס הגדול כשכל אחד מהם מקבל 14.700ל״י. עבד אל־נאצר ואת נשיא ישראל, זלמן שז״ר, לשיחות שלום.
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 11
ציאות: ראשי המדינה תלו את תקוותם לקיום השלום במעשיו של עבד־אל־נאצר ,״הרודן המצרי״. לפני עשר שנים, כשדובר על ברית צבאית מצרית־סורית, זה הקפיא את הדם בישראל.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 28
במאמר ארוך באחי סאננה, גולל עבד־אל־חכים עאמר, סגן הנשיא ואיש־אמונו של עבד־אל־נאצר בצבא, חלק מן הפרטים. עוד לפני פרוץ המיבצע, לדברי עאמר, הרגישה קהיר שמשהו מתבשל .
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 23
זהו סרטון בריטי המוקדש לעשור למלחמת סיני-סואץ, וגיבוריו האחרים הם גמאל ן ןבד-אל-נאצר, אנתוני אידן, גי מולה וכל השאר • .ביומון ההסתדרות ומפא״י, דבר, התפרסמה רשימה בחתימת ״יותם״ ,הלא הוא חבר מרכז מפא״י ישעיהו אברך.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 10
הקולות שבקעו משם היו בעלי מידות שונות של להט, אבל תוכן אחיד: נגד חוסיין. המתון ביותר היה גמאל עבד־אל־נאצר. הוא ניצל את פתיחת המושב הרביעי של האסיפה הלאומית בקאהיר, כדי לעשות חשבון עם ירדן .
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 16
דעותיו, בין השאר: • על גמאל עבד־אל־נאצר, הוארי בוס־דיאן ודומיהם :״פאשיסטים תת־מפותחים״. <•> על אל־חביב בורגיבה :״סובן אמריקאי, העושה בדיוק מה שהאמריקאים אומרים לו לעשות.״ על מוחמד בודיאף, אייט אחמד והמנהיגים המפורסמים של המחתרת האל־ג׳ירית נגד השלטון :״הם עומדים ברגל אחת באופוזיציה וברגל השניה בביזנס.״ יום הגאולה.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 11
לדעת בורגיבה ייחלש כושר־המיקות של עבד־אל־נאצר, כאשר תאבד מצרים את הבלעדיות על תעלה מים התיכון לאוקיאנוס ההודי.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 21
. • אגב, כשנתבקש וייס להגדיר את יחסו של נשיא ארצות־הברית, לינדון נ׳ונסון, למצריים, ענה :״אצלו העסק ברור לגמרי — נאצר הוא בן כלבה באותה הזדמנות הביע את דעתו, כי הטלפון אינו טוב בשביל מדינאים .
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 2
הכריז קריין הרדיו הירדני, בתוכנית בשולי החדשות, תחת הכותרת ״ישראל והראיס עבד־אל־נאצר״: ידוע שהוקמה בישראל מפלגה חדשה ששמה העולם הזה — כוח חדש, וידוע שראשיה מקיימים קשרים הדוקים עם אנשים בעלי השפעה על הראיס המצרי, וידוע שהמפלגה הזאת קמת בישראל רק בזכות קשרים אלה.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 10
איזה מדינה זה מזכיר? ספרד של פראנקו, מצרים של עבד־אל־נאצר? השבוע הצטיירה גם ישראל בדמות זו, בעיני מיליוני קוראים בארצות־הברית ובאירופה.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 7
תהפוך, בהדרגה, למושבה נזנןר נז 1בוה 2ג \ רינ \ ז את הדוגמה האחרונה הציגו לנו, זה עתה, גמאל עבד־אל־נאצר והמלך חוסיין. במצב כלכלי ירוד, ללא זכויות לאומיות ואזרחיות, ואז יבינו את הרמז ויסתלקו מעצמם תוך כמה שנים.״ ך* שפה העברית, יש ^ ו״ספחת״ .ולא במיקרה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 10
יערי מה מחשבותיו האמיתיות — כשם שלא עלה על דעתו להצהיר עליהן באוזני עבד־אל־נאצר. ״רוב האנשיב נזטזנוגזגזוים י אות ך* כונה זו, של חוסר כל יחם למילים, היא רק תוצאה | !
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 11
. ^ סיפור לדוגמה: אחרי קרבות ששת־הימים, כאשר נשאל אחד המנהיגים הירדניים מדוע הצטרפה ירדן למלחמה, למרות שברור היה כי אין לה סיכוי להתמודד עם ישראל, השיב האיש :״ראינו את הטילים הארוכים של נאצר בטלביזיה המצרית, והיינו משוכנעים שהוא ינצח!
