נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר

/סופרו של לה נזונד הפאריסאי לענייני המרחב. אפילו גמאל עבד־־אל־נאצר קיבל אותו ברצון, למרות שנולד במצריים.

השבוע הפיץ רמזים שהוא עשוי לחזור לרפ״י — אם יועמד ברשימה מעל לשמעון פרם, כך שיוכל לתבוע לעצמו את תיק- הבטחון או את תיק־החוץ בממשלה של קואליציה מפא״י-רפ״י. בגין, • גמאל עכד־אל־נאצר לא יוזמן לצרפת. הסיבה חאמיתית אינה קשורה בלל בישראל.

.״ • איש המעיד אכרהם עופר, כשנשאל על חוק לשון הרע :״יש ממשלה, יש הנהגת מפא״י ויש שר משפטים.״ • נשיא מצריים גמאל עכר* אל-נאצר :״בכל יום קם בדמשק אדם המנסה להפיל את רעהו, ולמחרת היום קם שלישי המנסה להפיל את שניהם.״ העולם הזה 1460

רק מצרים התנגדה בשלב ההתחלתי להטיית היובלים. נאמר, כי גמאל עבד־אל־נאצר התחשב בעובדה שגם הנילוס החיוני למצרים נובע בארצות זרות.

היה זה בעת שכינס כדי לדון בתביעת דמשק גמאל עבד־אל־נאצר את ועידת־הפיסגההראשונה בקאהיר, מן הליגה, שזו תכבד את החלטתה משנת 1960 ותפתח במלחמה לאלתר נגד ישראל.

וגם במיקרים אלה הודיע משרד־החוץ בצורה חד־משמעית: להדים. גמאל עבד־אל־נאצר, המלך חוסיין ומנהיגים אחרים, השמיעו כמה פעמים בפומבי הצעות לשלום, בתנאים שלא היו בלתי־סבירים.

לעיתים נידמה כי הוראות הממשלה בשטח זה נקבעות על־ידי מם־־כפים (שלא לומר: סגני־טוראים בלתי״מוסמכים) .שהרי לגמאל עבד־אל־נאצר באמת לא איכפת אם ידיעה מסויימת, המתפרסמת בתריסר עתו־נים חשובים ביותר בעולם, זוכה לאיזכור (היכול להיחשב, חס וחלילה, ל״אישור״ן בהצופוו.

.״ • נשיא צרפת, שארל דה־גול, כשנשאל למצב בריאותו :״אל דאגה, יום יבוא ואמות״. • נשיא מצרים, גמאל עכד״אל־נאצר :״ארצות־הברית דומה לכלב נובח שאינו נושך.״ • אברהם -קרניצי, ראש עירית רמת־גן, בתשובה לחבר מועצת העיריה שהטרידו בשאלות :״לך לישון!

בפברואר 1953 ביצע דיין את ההתקפה על המחנה המצרי בעזה — התקפה ללא־סיבה, מאחורי גבו של ראש־ד,ממשלה שרת (וכנראה גם תוך הונאת בן־גוריון, שלא ידע מראש יאת ממדי המיבצע המתוכנן) .התקפה זו היא שהביאה את עבד־אל־נאצר, לדבריו, לבצע את עיסקת־הנשק הגדולה הראשונה עם הגוש הקומוניסטי.

אלא היה זה פרס שהכריז כי יוזמתו של בורגיבה מסוכנת לישראל יותר מכל איומי־המלחמה של עבד־אל־נאצר. איך יושב יזהר ברשימה אחת עם איש זה, השותף — לדבריו — בשערוריה היסטורית?

״בצד השני של מסך־החול נטש הנשיא בורגיבה את העמדה האנטי־ישראלית הנוקשה של נאצר המצרי, וטען כי יש מקום לדדקיום בשלום בין ישראל והעולם הערבי.

״בבטחון החלו לאחרונה לבצבץ שלוש אסכולות,״ גילה פרס ,״האחת אומרת שאפשר לסמוך על רצון השלום של נאצר! האחרת — שהיא מיואשת מיהודים ומערבים כאחת — נוטה להשליך את יה מו על כוח זר: מעצמה גדולה או צי גדול!

היה זה בן־בלה ששיכנע את גמאל עבד אל־נאצר, בשעה שהיו בדרכם לאדיס־אבבה, לוותר על העלאת העניין הישראלי בוועידה הכל־אפריקאית.

טען הבטאון, בלי ספק בהשראת גמאל עצמו: סוריה רוצה לסבך עבד אל־נאצר את מצריים במלחמה עם ישראל, רק כדי לנעוץ סכין בגב קאהיר.

כיוון שהוא אינו אוהב יהודים יותר ט־שטראוס אני יכולה לצטט ממיטב העיתונים כאז, הכותבים על נאצר, מצריים ושאר אד־צות־ערב — ומטרתן של ארצות אלה לחסל אותנו ידועה.

על כן נוצר מצב חסר־תקדים: גם דויד בן־גוריון וגם גמאל עבד אל־נאצר הביעו את שביעות־רצונם מאותו המעשה עצמו, ראו בו נצחון גדול לעצמם.

למשל: הגנרל לודנדורף בפוטש (הכושל) של אדולף הים־ לר ב־ , 1923 המרשל פטן בפ־טש של הקוויז־לינגים הצרפתיים ב־ ,1940 הגנרל נאגיב ב־פוטש של גמאל עבד אל־נאצר. ״פוטש״ פירושו: הפיכה מזויינת של קבוצה קטנה, לשם החלפת צמרת השלטון.

מנהיג האומה יוכל באמצעות משרד זה לגשת להנשמת ״הסוציאליזם בימינו״ לאלתר. לעומת הדמנוניה של נאצר על הסוציאליזם הערבי, יזדקר במלואו טישטר הצדק האמיתי בארץ הקודש.

בין השאר: על מדיניות־החוץ :״רצוי לישראל לצמצם את תחומי החיכוך עם ארצות־ה־ב רי ת ...מנקודת ראות זו יש לבחון, אולי, גם את העיתוי של פעולות ישראליות להגנת זכויות צודקות, כפעולת נוקיי ב מסתבר כי העורכים אינם דוגלים בניסרא- ליזם, ואין בפיהם ביקורת ממשית על מדיניות הבטחון. • על המדיניות המרזזבית :״נאצר הכריז בפני עתונאים מלבנון שטרם הגיעה השעה למלחמת־שמד נגד ישראל, כל זמן ש־הגייס החמישי עדיין מצוי בעמדותיו בקרב הערבים ומכאן, פתח למחשבה רבה״״ העורכים אינם מגלים אם כבר החלו במחשבו זה, ולאן היא הובילה אותם.

במרחב הערבי סער הסיכסוך בין עבד אל־נאצר ומפלגת אל־בעת. אך מדינאי ירושלים ידעו כי כל זה חשוב פחות מאשר ענני־הסערה המתקבצים באופק אחר.

ידיעות •אחרונות אינו עתון בריטי, וגם לא עתון המשרת את גמאל עבד אל־נאצר. והנה בא שליחו המיוחד של עתון זה באפריקה, בנו של בעל זרוק אותו לכלבים, ומוכיח בעדות חיה ובתצלומים אותנטיים כי תת״מקלעים מדגם עוזי, המיוצרים בישראל, הנושאים את סמלי צה״ל והבונדס־וור הגרמני, מצויים בידי הקלגסים הפור־טוגליים, רוצחי־העם באנגולה, והם נושאים אותם עמם בבואם לנוח ממלאכת־ההשמדה במוזאמביק חשקטה.

אבל המפלות היומיומיות שסופג גמאל עבד־אל־נאצר בחזית התעלה, ובעיקר המפלות באוויר, עשויות, לדברי משקיפים זרים בקהיר, לקרב את קץ שילטונו לפני שיהיה מסוגל להסכים להסדר ארבע המעצמות.

אודותיו את מירב האינפורמציה, אינה מוטלת כלל בספק או ניתנת לעירעור• אפילו במדינה דיקטטורית כמו מצרייס, שם אין האזרחים מולעטים ביותר מדי אינפורמציה מדוייקת, קיבלו התושבים ידיעות רפואיות מדוייקות כשנשיאם, ג׳מאל עבד־אל־נאצר, חלד, בסכרת ונסע לטיפול רפואי בברית־ד,מועצות.

הפעם לא זה כלבד שהמלף הציע בפירוש שלום, אלא שגם רמז בבירור בי קיבל אישור לכך מטעם גמאל עבד־אל־נאצר. הנזרך וזוס־יין דפגזלייגזו דזגיטיים י רארצות־הבריגז והתכוון לגבולות החלוקה.״ זה היה מגוחך, כי החלטת מועצת־הביטחון מדברת בפירוש על גבולות ד,־ 4ביוני.