גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

במשך שלוש שעות רצופות שכבו שני הטוראים
פרקדן והשתזפו באור השמש, הסתכלו
כמפקדם העליון, הלבוש רק במכנסי-
התעמלות לבנים׳ שעבד בקדחתנות בעמידה,
בכריעה ובשכיבה, ללא רגע של הפי
סקת־נופש, עד שנעלמה קרן האור האחרונה•
מפעם לפעם התכופף הרמטכ״ל, בחן
את האבנים, בחפשו כנראה אחרי מציאות
ארכיאולוגיות בעיתון צרפתי הופיעה
השבוע מעשייה כזאת: כשסיפרו לדוד כד
גוריון כי גמאל עבד אל־נאצר הצהיר
שאחת הסיבות להלאמת התעלה היא
העובדה ש־ 120 אלף מצרים קיפחו את חייהם
בבנייתה׳ העיר ראש הממשלה :״אם כך,
הלי הפיראמידות שייכות לישראל שר־העבודה
מרדכי נמיר קיבל השבוע מכתב
מתושבי מעברה בנגב בלשון זאת :״אדוננו
השר.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

כבוד השופט׳ זהו בדיוק מה שקרה
דינת ישראל. תהיה זאת מתנה לגמאל
אל־נאצר אם המצב הזה יישאר על
לכן אני תובע לחייה את הנאשם בדן׳
הרחיקו מן החיים הציבוריים.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

יש חדשות? מה אמר כרושצ׳וב? מה אמר
נאצר לבקשתו של מזכיר המועצה
האחורית תנור, י הו דהאל מוג, חתם שרת
את שמו בספר האורחים ברשמו את הפסוק:
״מי יתנני במדבר מלון אורחים״ (ירמיהו,
ט׳ ,א .)
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

מיכאל בר־זוהר סוקר ציד זה, החל
ממלחמת העולם השנייה, וכלה בתקופת
נאצר, המדענים הגרמנים במצרים, ופרשת
בן־גל—יוקליק.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

על
שערו: תמונה של פגישה דמיונית כין עכד־אל־נאצר לכין משה
שרת. הכותרת :״פגישה זו לא התקיימה -מדוע?
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

/סופרו של לה נזונד הפאריסאי לענייני
המרחב. אפילו גמאל עבד־־אל־נאצר
קיבל אותו ברצון, למרות שנולד
במצריים.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

השבוע
הפיץ רמזים שהוא עשוי לחזור לרפ״י
— אם יועמד ברשימה מעל לשמעון
פרם, כך שיוכל לתבוע לעצמו את תיק-
הבטחון או את תיק־החוץ בממשלה של
קואליציה מפא״י-רפ״י.
בגין,
• גמאל עכד־אל־נאצר לא יוזמן לצרפת. הסיבה חאמיתית אינה
קשורה בלל בישראל.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
• איש המעיד אכרהם עופר,
כשנשאל על חוק לשון הרע :״יש ממשלה,
יש הנהגת מפא״י ויש שר משפטים.״
• נשיא מצריים גמאל עכר*
אל-נאצר :״בכל יום קם בדמשק אדם
המנסה להפיל את רעהו, ולמחרת היום
קם שלישי המנסה להפיל את שניהם.״
העולם הזה 1460
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

רק מצרים התנגדה
בשלב ההתחלתי להטיית היובלים. נאמר, כי גמאל עבד־אל־נאצר התחשב בעובדה שגם
הנילוס החיוני למצרים נובע בארצות זרות.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

היה זה בעת שכינס
כדי לדון בתביעת דמשק
גמאל עבד־אל־נאצר את ועידת־הפיסגההראשונה בקאהיר,
מן הליגה, שזו תכבד את החלטתה משנת 1960 ותפתח במלחמה לאלתר נגד ישראל.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

וגם במיקרים אלה הודיע משרד־החוץ
בצורה חד־משמעית: להדים.
גמאל עבד־אל־נאצר, המלך חוסיין ומנהיגים אחרים, השמיעו
כמה פעמים בפומבי הצעות לשלום, בתנאים שלא
היו בלתי־סבירים.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

לעיתים נידמה כי הוראות הממשלה
בשטח זה נקבעות על־ידי מם־־כפים (שלא
לומר: סגני־טוראים בלתי״מוסמכים) .שהרי
לגמאל עבד־אל־נאצר באמת לא איכפת אם
ידיעה מסויימת, המתפרסמת בתריסר עתו־נים
חשובים ביותר בעולם, זוכה לאיזכור
(היכול להיחשב, חס וחלילה, ל״אישור״ן
בהצופוו.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

.״
• נשיא צרפת, שארל דה־גול,
כשנשאל למצב בריאותו :״אל דאגה, יום
יבוא ואמות״.
• נשיא מצרים, גמאל עכד״אל־נאצר
:״ארצות־הברית דומה לכלב נובח
שאינו נושך.״
• אברהם -קרניצי, ראש עירית
רמת־גן, בתשובה לחבר מועצת העיריה שהטרידו
בשאלות :״לך לישון!
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בפברואר 1953 ביצע דיין את ההתקפה על המחנה המצרי בעזה — התקפה ללא־סיבה,
מאחורי גבו של ראש־ד,ממשלה שרת (וכנראה גם תוך הונאת בן־גוריון, שלא ידע מראש
יאת ממדי המיבצע המתוכנן) .התקפה זו היא שהביאה את עבד־אל־נאצר, לדבריו, לבצע
את עיסקת־הנשק הגדולה הראשונה עם הגוש הקומוניסטי.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אלא היה זה פרס שהכריז כי יוזמתו של בורגיבה מסוכנת
לישראל יותר מכל איומי־המלחמה של עבד־אל־נאצר.
איך יושב יזהר ברשימה אחת עם איש זה, השותף — לדבריו — בשערוריה
היסטורית?
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

״בצד
השני של מסך־החול נטש הנשיא
בורגיבה את העמדה האנטי־ישראלית הנוקשה
של נאצר המצרי, וטען כי יש מקום
לדדקיום בשלום בין ישראל והעולם הערבי.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״בבטחון החלו לאחרונה לבצבץ
שלוש אסכולות,״ גילה פרס ,״האחת אומרת
שאפשר לסמוך על רצון השלום של נאצר!
האחרת — שהיא מיואשת מיהודים ומערבים
כאחת — נוטה להשליך את יה מו על
כוח זר: מעצמה גדולה או צי גדול!
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

היה זה בן־בלה ששיכנע את גמאל עבד אל־נאצר, בשעה
שהיו בדרכם לאדיס־אבבה, לוותר על העלאת העניין הישראלי בוועידה הכל־אפריקאית.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

טען הבטאון, בלי ספק בהשראת גמאל
עצמו: סוריה רוצה לסבך
עבד אל־נאצר
את מצריים במלחמה עם ישראל, רק כדי
לנעוץ סכין בגב קאהיר.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

כיוון שהוא אינו אוהב יהודים יותר ט־שטראוס
אני יכולה לצטט ממיטב העיתונים
כאז, הכותבים על נאצר, מצריים ושאר אד־צות־ערב
— ומטרתן של ארצות אלה לחסל
אותנו ידועה.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

על כן נוצר מצב חסר־תקדים: גם דויד
בן־גוריון וגם גמאל עבד אל־נאצר הביעו
את שביעות־רצונם מאותו המעשה עצמו,
ראו בו נצחון גדול לעצמם.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

למשל: הגנרל
לודנדורף בפוטש (הכושל) של אדולף הים־
לר ב־ , 1923 המרשל פטן בפ־טש של הקוויז־לינגים
הצרפתיים ב־ ,1940 הגנרל נאגיב ב־פוטש
של גמאל עבד אל־נאצר.
״פוטש״ פירושו: הפיכה מזויינת
של קבוצה קטנה, לשם החלפת
צמרת השלטון.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מנהיג האומה יוכל באמצעות משרד זה
לגשת להנשמת ״הסוציאליזם בימינו״ לאלתר.
לעומת
הדמנוניה של נאצר על הסוציאליזם
הערבי, יזדקר במלואו טישטר הצדק
האמיתי בארץ הקודש.
גליון 1290 (30 במאי 1962), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר:
על מדיניות־החוץ :״רצוי לישראל לצמצם
את תחומי החיכוך עם ארצות־ה־ב
רי ת ...מנקודת ראות זו יש לבחון, אולי,
גם את העיתוי של פעולות ישראליות להגנת
זכויות צודקות, כפעולת נוקיי ב
מסתבר כי העורכים אינם דוגלים בניסרא-
ליזם, ואין בפיהם ביקורת ממשית על
מדיניות הבטחון.
• על המדיניות המרזזבית :״נאצר הכריז
בפני עתונאים מלבנון שטרם הגיעה השעה
למלחמת־שמד נגד ישראל, כל זמן ש־הגייס
החמישי עדיין מצוי בעמדותיו בקרב
הערבים ומכאן, פתח למחשבה רבה״״
העורכים אינם מגלים אם כבר החלו במחשבו
זה, ולאן היא הובילה אותם.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

במרחב הערבי סער
הסיכסוך בין עבד אל־נאצר ומפלגת אל־בעת.
אך מדינאי ירושלים ידעו כי כל זה
חשוב פחות מאשר ענני־הסערה המתקבצים
באופק אחר.