חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,551 עד 1,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1426 (6 בינואר 1965), עמוד 8
צרפת המשיכה בפלירט עם העולם הערבי וקאהיר טענה בעקשנות כי עבד־אל־נאצר ייפגש השנה עם דד,־גול. תורכיה, שהתאכזבה מחוסר תמיכת המערב וישראל במיעוט התורכי בקפריסין, רמזה שהיא מוכנה להתפשר עם הערבים — על חשבון ישראל.
גליון 1369 (4 בדצמבר 1963), עמוד 16
כי המעשה הפך אותם לגיבורי הנוער המיצרי, שמיטב בניו — וביניהם גם גמאל עבד אל־נאצר — כבר חלמו באותם הימים על מלחמת־שיח־רור.
גליון 1319 (19 בדצמבר 1962), עמוד 6
בין פרעה וצבא ההיקסוס, בין תלמי וסיליקום, בין בריטים ותורכים, בין עבד אל־נאצר ושליטי דמשק — היתר, הארץ ותחייה.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 19
״ • מנהל ״חברה קדישא״ בתיו־אביב, משה רב מניד :״מול הטילים של נאצר, יש לנו נשק בדוק אשר לא הכזיב מעולם — תהילים!
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 22
באותו שבוע עצמו הוחלף מפקד הצבא הירדני, ובמקומו מונה השריף נאצר, דודו של חוסיין. המטרה ברורה: טיהור הצבא מגורמים עויינים, והכשרתו לקראת התמודדות אפשרית עם אירגוני החבלה בירדן.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 8
״אם חוסיין יפול, תיפול ממשלת לבנון. ייתכן מאוד כי מישטרו של עכד־אל־נאצר יפול גם הוא תחת לחץ המאורעות. ״בכל הארצות האלה ישתלטו מישטרים בלתי־אחראיים, קיצוניים.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 13
אם נמשיך להתקדם במהירות מסחררת זו, נגיע תוך כמה שנים אל המאה ה - 20-המאה של קנדי וניבסון, נאצר ורמטכ״לי צה״ל. אולי אין אנחנו צריכים להתייחם לשנתוני־לידה, אלא לשנתוני־עלייה — שהרי שנת־העלייה היא שנת כניסתם של אנשים אלה לחיי־הציבור של הארץ.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 11
הם אינם רוצים בהתנגשות בינגושית במרחב, והם מעוניינים בפתיחתה המהירה של תעלת־סואץ. על־כן הפעילו לחץ על עבד־אל־נאצר. הצלחתם הראשונה: הם שיכנעו את נשיא מצרים, שיעמיד במיבחן את ד,צ־ ואש־הממשלה דו׳ אשכול: רמה רויב עכשיו?
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 25
בסיפור הביוגרפיה שלו, עובר להנמקה מפורטת של דיעותיו (הנכבדות בהן: ניי־ישראלי; טראליזם השתלבות בפדרציה מרחבית) .ד,וא 3ור שאת השגותיו על מעשים ומחדלים של 18 שנות המדינה (בעיקר: בן־גוריון הפקיר את ירושלים, המשולש, חברון ובית־לחם תוך קנוניה עם עבדאללה; מבצע סיני לא היה במקומו; גמאל עבד־אל־נאצר הוא הכוח החיובי העיקרי במרחב). אחת ההשגות המעניינות של בר; לא היה צריך לנטוש ב־ 1948 את נהריים בצפון ואת קליד, בדרום, בעזרתם אפשר היה לנתק את כוחות הלגיון מבסיסיהם שבגדה המזרחית של הירדן.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 14
ישראלית״סצרית תתפתח להתמודדות בינגושית חמורה, שוררת למעשה בקרב ממשלת ארצות־הברית ההרגשה בי הת־נגשות זו אינה מסכנת את האינמרסיס של ארצות־הברית — כי אס להיפך. אם סיכוכו של עבד-אל- נאצר כחזית סיני יפגע כמאמץ המלחמתי שלו בדרום־ערב, תראה ככך ושינגטון הישג כעל חשיכות ראשונית לאים• טרטגיה העולמית שלה, ולאינטרסים הכלכליים של הכרות הנפט הגדולות שלה.
גליון 1501 (8 ביוני 1966), עמוד 22
בדיון על ניתוחי־מתים, התרגש לורנץ מדברי ח״כית מפא״י דבורה נצר, קרא לעומתה :״גברת נאצר!״ כשהבחין בפליטת־הפה, התנצל מייד • .בוויכוח על ענייני הדת, טען ח״כ מק״י שמואל מיקוניס נגד הנימות הגזעניות של השיפוט הרבני, אמר שממילא לא ברור בדיוק מה קרה בתפוצות מבחינת ההרכב הגזעי של היהדות.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 22
.״ וזה שאמר דברים אלה הוא לא סתם קוטל קנים — זהו אלאסטיר כיד קאן, מנהל המכון המפורסם לעיונים אים־ טראטגיים בלונדון • .לאיש הזה, המבין בענייני מלחמה, יש דעה נחרצת על אנשים מסוגם של גמאל עבד־אד־נאצר, משה דיין והמלך חופיין. אלה הם, לדבריו, ״נפוליאונים זעירים למנכ״ל משרד- הדתות, הד״ר שלמה זנוויל כהנא, יש כשרון מיוחד כיצד להסתדר בעולם הזה מבלי לחטוא לעולם הבא.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 25
יתכן שהיה יוצא מזה הרבה יותר מסתם סימפאטיה — אלא שאן נאלצה להפסיק את שהותה בארצו של נאצר, לאחר שבילתה כל חודש פברואר 1967 בקאהיר ובמצריים בכלל.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 22
פסוקי השסע • שבועון החדשות האמריקאי,,ניוזוויק״ :״הפופולאריות של נאצר עדיין זורחת במצריים כמו הירח במלואו על פני נוף קודר.״ • העיתונאי שלום רוזנפלד :״רבים׳מנסים עכשיו לקטוף את פימת הנצחון, גם אותם אשר לפני המלחמה פחדו מצילו של העץ, עליו צמח לאחר מכן הפרי.״ בן ה חזן תזמורת הגדנ״ע זכתה במנצח נכבד באמת.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 3
הנצחון המזהיר של צה״ל כמלחמת־הכזק שיו החודש, וכיבושיו הנרחביים בצפון, במזרה ובדרום, לא היו באים לולא מעשיהם של מנהיגי ערב. לולא סגר עבד־אל-נאצר את מיצר טיראן, ולולא ריכז את צבאו בצורה אימתנית בחצי־האי סיני, לא היתד, ישראל יוצאת למלחמה.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 2
במידה מסויימת, עשינו בשטח זה מה שעשה צד,״ל בשטח הצבאי. כאשר ריכז עבד־אל־נאצר את צבאו בדרום, לא היה צד,״ל צריך לשבת ולחבר תוכנית שלמה חדשה.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 13
ההסבר היחיד המתקבל על הדעת היה כי הוראה מגבוה, מתוך רצון למנוע ניתנה תגובות בינלאומיות לא נעימות במיקרה של מעצר או תקלה אחרת לטייס־השלום. הפעם יש לגמאל עבד אל־נאצר דאגות שונות לגמרי. גם לו היה לו הרצון לכך, במידה ואפשר להגיע אליו בכלל, אין היא להבטיח שכאשר מטוס מסויים יגיע יכול לשדה־תעופה מצרי הוא לא ייורט.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 15
הדזגמגית ש ל המ ש חרר אלישבע מיכאלי, שחקנית מיכאלי כפעולה ביקורה של הגברת הצעירה מסר את העפרון והיא התישבה בשולחן סמוך והחלה לרשום. מוחמר עלי נאצר, שעקב מהצד אחרי מעשי הבחורה, מיהר להתישב על ידה ובהתרגשות הטיח דברים בפניה.
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 12
הצעות־ברית רציניות שבאו מכיוונים שונים, הן מן המחתרת הלאומנית בעיראק והן מחוגי עבד אל־נאצר במצריים, נדחו על־ידו בזילזול. הסיבה הרגילה: החשדת המציעים בקומוניסטים• הסיבה האמיתית היתד, הגיונית יותר.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 16
ת ל ־ אביב בליל־שבת ,23.1.59 ,בשעה 8.30 בערב, באולם ״רונן״״ רחוב איבן־גבירול מם׳ ( 103 פינת רחוב ארלוזורוב) ירצח בנימיןעמ די, חבר המרכז, על הנושא! דרכנו ביו נאצר והקומוניזם בתום ההרצאה ישיב המרצח על שאלות מן הקהל.
גליון 1110 (7 בינואר 1959), עמוד 13
רב־סרן ירוחם (חג׳ינג״) כהן, ,38 שלישו לשעבר של מפקד הפלמ״ח יגאל אלון, שהתפרסם בפגישתו עם אז־קצין נצור גמאל עבד אל־נאצר בשטח ההפקר ליד פאלוג׳ה בחורף , 1948 ושהשתלם מאז באוניברסיטאות ירושלים ואוקספורד והמיועד להיות נציג הברת ספנות ישראלית בלאגוס, ניגריה, עם יופאה לונדונית ד״ר יעל וזרדי, נישאה.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 10
״הליגה הערבית התאבדה מפני,שלא ידעה להעמיד את גמאל עבד אל־נאצר במקומו!״ הכריז עוד באותו יום קריין רדיו רמאללה, ללא כל שמץ של צער .
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 17
״אנשים הולכים,״ אמר על מותו של נטאל עבד־אל־נאצר ,״אבל תנועה לאומית אינה נעורת. מטרותירו אינן משתנות לעולם.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 22
עתה היא העת לחידוש השתתפותה של ישראל בשיחות אלה, כדי לעקר עוד בראשיתה התפתחותו של קו קיצוני במצריים אחרי מותו של גמל עבד־אל- נאצר. הפלסטינים צריכים להיות גורם חשוב בכל שלב של המאמץ לחיסול הסכסוך במזרח התיכון.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 4
צעדים אלה קירבו את האי למחנהו של גמאל עבד אל־נאצר. ניתוק היחסים עם ישראל היה תוצאה סבירה• ישראל לא שמה במיוחד לב למעשה.
