גליון 1739 (31 בדצמבר 1970), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

* בפברואר ם 197 אמר גמאל עבד־אל״
נאצר לאריק רולו שאם יקום הסדר־שלום,
ייתכנו יחסים כלכליים ודיפלומטייס בין
ישראל ומצריים ״כעבור זמן מה״,
העולם הזה 1739
גליון 1769 (27 ביולי 1971), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

כוחות ׳מצריים חונים
בסודאן עוד ׳מימיו של נאצר. כן יש
למצרים בסים־אימונים אווירי שם.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

רולו, יהודי יליד קאהיר, שמילא תפקיד
מרכזי בפרשת הזמנתו של ד״ר גולדמן עליי,
עבד אל-נאצר, רואה את עצמו כידידן
של מדינת״ישראל ושל מצרים כאחת, אם
כי מתח ביקורת על מדיניותה של ממש-
לת־ישראל.
גליון 1775 (6 ביולי 1971), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

שכיר משלם מיפים
איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר
איש השנה תשכ״א
מודח לבון
איש השנה תשט״ז
נשיא מצריים עבד אל־נאצר
קורבן סובלן
איש השנה תשכ״ב
הזוהר של ישראל את הקאריירה שלהן
בפירסום על עמודי ״העולם הזה״; כך
גם עתה, מהווה הופעה במיסגרת זו
מעין כרטיס ביקור או תעודת הסמכה
חברתית למחזור חדש של יפהפיות.
גליון 1977 (23 ביולי 1975), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

ההשלכה היא הרכה יותר
מדחיקה-לכת: כל המחנה התובע דפורמה מדי
111ל ^1 | 5ן|| 1
שער העולם הזה מיום
י ׳ 1י י י 30.7.53׳ לפני שהגנרל מו *
חמר נגיב הוודח ונכלא על־ידי גמאל עבד־אל־נאצר. ה שער
צוייר בעיקבות ביקורו של שר־החוץ האמריקאי דאז,
ג׳ון פוסטר דאלס, אצל נגיב.
גליון 2455 (19 בספטמבר 1984), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

עלי דפנה -שרים בלי תיק
אנשים -איך מודעי תעה בדרך
יומן אישי -על גמאל עבד־אל־נאצר
וריכארד וא מר
אנשים בעולם -העציץ של מרגארט
תאציר והרומן החדש של ביורן בורג 25
לילות ישראל -המסיבות של
הפועל תל־אביב, של אפרים קישון 26 ושל יהורם גאון
חלון־ראווה -ביגדי ילדים
תשבץ שידור
קולנוע -פיגעי הפסטיבל
זה היה העולם הזה שהיה הווי מיכתביס לרותי
הורוסקופ — מזל בתולה
מה הם אומרים -יהודית נאות,
יריב בן־אליעזר, דודו טופז, נורית
שפירא, צביקה פיק וגדי לוסטיג
אתה והשקל תמרורים בלונים
מרף שבך
לעד השני
״לא השתמשתי במכות, לא איימתי בנחשים
״,מבריז צבי וולף, חוקר המישסרה
התל-אביבי הפורש, שהחליט להיות עורך
דין.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

מכון־הבדק בלוד, שהפך לתעשייה האווירית,
עבר לעומת זאת מהרכבת מטוס ה־
יהיה
הא־300
בלוף־היוקרה של עבד־אל־נאצר, נועד להשתוות בביצועיו למיראז׳.
אבות־טיפוס יוצרו בחלואן, בעזרת טכנאים מערביים, אך לא יצאו
מגדר של ניסויים.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

.״ אחרי
נסיון של התנקשות בחייו, ב־ , 1954 תלה גמאל עבד־אל־נאצר
14 מראשי האחים המוסלמיים, וכלא 30 אלף
מהם.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

הכלה היתה סועד קדומי,
בת־אחיו של פרוק קדומי, ראש
המחלקה המדינית באש״ף, שהיא
מנהלת בית־הספר לבנות אל־כדיגייה
בשכם, והחתן היה עורד־הדיו דרוויש
אל־נאצר מטייבה.
כל אורח הביא לכלה ולחתן זר
פרחים ענק, והפרחים סודרו מסביב
לבימה, שעליה עמדה עוגה ענקית בת
שבע קומות, מצופה במרציפו.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אולי בגלל התקף של יסורי־חרטה על איש־
שברחוב נאצר בעזה.
הקצרניות מלישכת־הרמטכ״ל הקליטו את
הדיונים, וכל המשתתפים יקבלו את תעתיקי
השיחות.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 1
טקסט · תמונה · PDF

מ״ו באג תשכ״ט ()30.7.69
מיזחדעד
חיל
האויד
המצר
סים המצריים
נשבעו לנאצר
הלוונינ הפרשן הצבאי שד הזחד-דו7ן זי £משיב
הא ה מסו\דים*
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

למחרת, כשהגיע, הצעיר
לכתובת המיועדת, נושא עמו שתי חליפות
נוספות, שלחו הסוכן לקרוא לטכסי,
^עלם עם חליפותיו.
שם הצעיר מוחמד אחמד עבדול נאצר.
ז כו תחססיר ״ ט
צעד מקורי במלחמה הקרה על המנהיגות
הדתית בעולם המוסלמי, עשו בשבוע שעבר
חכמי האוניברסיטה המצרית אל אזהר.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

איש־השנה של
תשט״ז היה גמאל עבד אל־נאצר, האיום הגדול מן החוץ.
אל תחושת חוסר־האונים הפנימית, נוסף החשש מפני
התגברות־האונים בחוץ, הפיכת ארצות־ערב למעצמה צבאית.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

כשהיא לבושה בבגד־ים הדוק ומבריק היא
לדברי טולי, לתשואות לא פחות סוערות מן המנקים החדיש
להופעת הנעילה לא הופיע נגיב. את מקומו בתא הנשיא מי
כבר עבד אל-נאצר.
דוזפה שוגא חשבון -הגמדים שוגאים גשל
ף עוד מולי מתיחדת עם זכרו של מוריץ הקוף, התרו
ז׳וזפה מדיני, האיטלקי הקטן בן ה־ ,12 בין רגלי הגדול׳
קיפץ על גבי הצרורות המונחים על הסיפון, הצחיק את
הקרבים אליו בהעוויות וצריחות.
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

או פריצה אל חסואץ תוך יומיים,
או פגישה תוף 48 שעות כץ
גמאל עכד אל־נאצר ודוד כן
גוריץ כמקום ניטראלי, נניח כאי
כריוני, כחוילת-הנופש של המרשל
טיטו.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

העובדה שהמהפכה האלג׳ירית היא מהפכה
עממית, שקמה תוך כדי מלחמה ממושכת
במתנחלים, נתנה למישטר הסוציאליסטי של
בן בלה משענת עממית גדולה מזאת שיש
לעבד־אל־נאצר. אך אין הבדלים גדולים בין
הקו הרעיוני של השניים.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

על הצלחתו בכך מעידה העובדה שעד היום מאמינים מנהיגי הערבים כי שרת היה
מתון ואוהב־ערבים, וכי רק קיצוניותו של בן־גוריון, שונא־ר,ערבים, חיבלה במעשיו-.
גם עבד־אל־נאצר האמין בזאת. לכן, מייד עם פרישתו של בן־גוריון לשדה־בוקר בסוף
,1953 החל בגישושי־שלום.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

שהרי,
מתחת לפני היחסים הישראליים־פרסיים,
רווח החשש הפרסי שיחסים אלה יזיקו ליחסי
פרס עם הארצות הערביות. גמאל
עבד אל־נאצר חירף וגידף את השאה הפרסי,
לפני כשנתיים, כאשר זה הודיע על
כוונתו להעניק הכרה רשמית לישראל.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

לפני שלושה שבועות סיפרתי לך על
המאמר שהופיע בשבועון האנגלי החשוב
ספקייטור, ושידיעות אחרונות הכתיר אותו
בכותרת ״נאצר מוכן לעשות שלום עם הכנענים!״
במאמר
זה הגדיר אותנו הפרופסור הבריטי
דסמונד סטיוארט, המקורב למנהיגים
הערביים, בשם ״הגל החדש בישראל״ והרחיב
את הדיבור על דיעותינו.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

למשל, הידיעות האחרונות על השימוש ב־גאזים
מצד המצרים בתימן .״זה לא מפני
שזה נאצר ומפני שבאותה מידה יוכל להשתמש
בגאזים נגדנו.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

על כן תוכל
לקרוא בעתון זה על דיוניהם של אלופי־הפיקוד
של צבא־יהשיחרור האלג׳ירי, בקשר
עם הסיכסוך שפרץ בין שרי הממשלה הזמנית
באלג׳יר לבין אלוף־מישנה בומדיאן,
הרמטכ״ל המודח, אשר יש אומרים כי הוא
נהנה מתמיכת נשיא רע״ם, סגן־אלוף עבד
אל־נאצר.
״ העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785ת.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

בל״ג בעומר
שוב לא הבעירו במדורות את בובחו
של נאצר, אלא בובה ארוכת־אף, סמל לדד,־גול.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

במצרים עומד היטלר במקום השלישי, אחרי
עבד־אל־נאצר ואללה.״
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הכותרת מתחת לתמונה אומרת :״בעוד שהנערות הישראליות רוקדות בדיסקוסקים,
קוראות הנערות הערביות בשמו של נשיא מצרים עבד־אל־נאצר ושרות שירי־חירות.״
עותיהם באשר לעתידה של הגדה המערבית.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אני לא אצטער אם אץ הסכם עם עבד־אל־נאצר,
כי ממילא אין להסכם כזה שום ערך:
מחר הוא יכול פתאום להחליט שצריך שוב
לקדש עלינו מלחמה.