חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,326 עד 1,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 37
פחדתי מאד ראש מערכת ״העולם הזה״ ,יוסי ינאי, אשר היה האחראי על סיקור ביקור נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, בחיפה, פגש לראשונה את בתו של אל־סאדאת, ג׳יהאן עות׳מאן, בסיור שערכה ג׳יהאן בכפר הדרוזי דליית אל״כרמל, כאורחתו של ח״כ הליכוד, עמל נאצר־אל־דין. ינאי, יחד עם צלם־המערכת ציון צפריר, היו הנציגים היחידים של העיתונות הכתובה בסיור זה.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 22
מצד שני לא רצתה שתתקיים ועידת־שלום בלעדיה, שתהווה מוחיי־אל ידיו אחד היוזמים העיקריים בוועידה, יופיע בה כחבר המיש־לחת המיצרית, בצד יו״ר ועדת־החוץ של הפרלמנט וסגן־ שר. חאלד מוחיי־אל ־דין היה חברו של נאצר בהפיכת ,1952 נודע בשם ״הרב־סרן האדום״.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 8
יעקב, תל־אביב אורלי דויד, חיפה אני מציע כאיש השנה את גמאל דויד עבד־אל־נאצר — ה־גבר שהיה לו דם להגיד הראשון, בעולם הערבי ,״ כ ך לישראל — למרות שלושת מעגלי חרטום ושאר הבבל״ת.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 7
בגורל שו תפי נפלה מ רי טתז קנך, ז קן ה תי ש, לפני י ריי תהכ דו רי ם מא ק ד חי בגולגולתך. לא נאצר, ל א חו סיין, לאע רפ א ת ולא הערבים ו ה מו ס ל מי ם י כו לי ם להציל א ת חיי ך ונפשך מי די.
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 2
.״ מקרא כתבה זו כיום, נשמע כנבואה. הנה למשל נאומו של גמאל עבד־אל־נאצר, הלקוח מתוך אותה כתבה: ״אחי הערבים!
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 2
. — מצאתי כתוב בעיתון עברי, בסקירה על הפיכת הקצינים המצריים ב״,1952 שבין שאר פעולותיו החרים נאצר את רכושם וכספם של היהודים, שעד אז שלטו בכלכלת מצריים, והפך אותם לעניים מרודים ומדוכאים.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 11
רוני טלמור, חיפה גל־הרם ושיר־ארס בקשר להתרחשויות האחרונות בישראל הקטנטונת, הרי שיר לפי מנגינת השיר הידוע ״נאצר מחכה לרבץ.״ מילחמות בין רבין־פרס, איי־איי־איי / בגדה שולט גל־תרס /ערביס פוקחים עיניים /הפגנות בירושלים. * בלבנון נגדע הארז /וסאדאת קורא שיר ארס /בין שורות הסדר־בינייס /סעיף שניים־ארבע־שנייס.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 11
השופטים לא התירו השבוע לבני המישפחות להוציא מן האולם את עורך־הדין דרוויש נאצר, היושב כמש קיף מטעם שני ראשי־העיריות, כרים חאלף ואיברהים טאוויל.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 70
עם סתם ערבי ישראלי, העוסק במיקצוע שאינו נוגע לפוליטיקה, המעורה בחברה הישראלית. פגשתי את ריאד נאצר, מפיק טלוויזיה שהפיק את התוכנית ״סאלם ותעלם״ ,שבה ניסה לתת כלי לקיום דיאלוג בין יהודים וערבים.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 17
החולצה שלו בדרגותיו של מרדכי והוא לא הצליח להשתחרר נעמי דדן דזדדד אזדליאב ג׳ק נאצר חובש״הכיפה, ששמו עלה לכותרות בשנים האחרונות בקיקבנת רכישת ״הבנק הבינלאומי״ ,הגיע ארצה בחברת אשתו השנייה, שהיתה בלי ספ ק האשת האלגנטית ביותר במסיבה רבת־משתתפים שנכחו בה פוליטיקאים ואנשי-כספים רבים.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 2
דעתי שהערבים בארץ אינם אשמים שעבדול עבד נאצר רשע כזה, וחושב שהוא יכול להם־ תכסר עם כל העולם. הם עבדו את אדמתם וממשיכים לעבדה. הם אינם יכולים לצוות על נאצר שיפסיק להלהם. תבואו לקיבוצנו ותשאלו את הילדים לדעותיהם, ותובחו שרק ילדים שמסבירים -להם לא בסדר ומחנכים אותם שצריך להרונ, מבי׳ עים דעות כאלו כמו שציינתם.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 7
מאותו רגע — ועד לכשלון מאמצינו בישראל והחלטת האורינטציה על גמאל עבד אל־נאצר העולה — נתפס קייס לרעיון הזה, בו ראה גישה פוליטית מעשית׳ בעוד שאבו־שוקרי ראה בו גם אידיאל מופשט. הוא יסד את המחתרת, ואת התנועה החוקית ששימשה לה מסווה, ניסה לחדור בעצמו ולהחדיר את אנשיו לעמדות מפתח בממשלה ובמנגנון, ושילם מדי פעם מס שפתיים לנורי ולשאר סוכני הבריטים — כפי שעשו זאת, באותו שלב ומאותה סיבה, עבד אל־כרים קאסם בעיראק וגמאל עבד אל־נאצר במצריים. סתירה יש כאן רק לגבי אדם שאין לו המושג הקלוש ביותר לא במדיניות מעשית ברחוב הערבי, וגם לא בהלכות מחתרת.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 2
מכתבים שליחות עלומה למקרא הסיפור המזעזע על שליחותו של ציון בדאפרים סזעולם חוה 1083 והלאה) אני רוצה לשאול רק שאלה אחת : מה היה קורה אילו הופיע באותה שנה — — 1951׳שליח יהודי מקאהיר והיה מודיע כי קבוצה מחתרתית, המורכבת מ־17 קצינים של הצבא המצרי, בראשות סגז־אלוף אחד בשם עבד אל-נאצר, רוצה להתקשר עם ישראל? האם לא היה נתקל במשרד־החוץ שלנו באותה מידה של בוז וזילזול? האם לא היו מזמינים את עבד אל-נאצר לפגישה עם כתב ״דבר״ ברומא? האם לא היו חושדים בו שהוא רוצה רק לסחוט כסף תודה על פרסום מאמרי על פרשת קרומיי (העולם הזה .)1094 אולם מאחר שציינתם בהקדמה כי נוסח ״מתוקן ומסולף״ של ספרי הופיע בישראל, הייתי רוצה להוסיף בי הדבר נבוז רק לגבי ההוצאה העברית, אד לא לגבי המהדורה הגרמנית, שהופיעה בארה בשבוע שעבר בהוצאת ״אור״.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 10
יש שיבה: בן־גוריון וגולדה מאיר קיוו, כי מעצמות המערב יכריחו את נאצר לפתוח את תעלת־סואץ לשייט הישראלי — והן לא נקפו אצבע. … אדרבא, הנשיא קנדי דרש מבן־גוריון שלא יפריע למאמצי ההתקרבות האמריקאית עם נאצר — ו״ניו־יורק פוסט״ מוסיף, כי בן־ גוריון גם הבטיח לא להפריע.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 64
האילתור הדייני הגלותי (או-הפריץ־או-הבלב) עבד בל עוד היה לנו ע סק עם מאל תר גאוני אחר בדמות גמאל עבד אל-נאצר. אבל נאצר מ ת לו פ תאו ם, ותח תיו הופיע על במתה הי ס טורי ה המצרית — והישראלית — לא אמן האילתור אלא אמן התיבנון — ואז האלטר״אגו של ב״ג והאלטר-זאכן של האילתור משה דיין פשט א ת הרגל שלו ושל כל עם ישראל, ונראה שעם ישראל זקו ק ל איזה התגלמות של יהודי נודד — אבל בעל פר ספק טיב ה — מסוגו של נ״ג בדי להבין זאת.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 3
.״ ״בצמרת המשטר המצרי יש התרוצצות בין חוגים קיצוניים ובין שואפי הסדר. בוושינגטון מאמינים כי עבד- אל־נאצר הוא בצד המתון אין ביטחון ששליט מצרים יוכל בסופו של דבר ללכת בדרן המוצעת על־ידי האמריקאים. … אם חבר־הכנסת אבנרי ניחן במינימום שניתן לצפות מחבר־כנסת, אני מרשה לעצמי לשאול אותו: האם הוא מוכן לומר לגבי כל הדברים שאמר בכנסת ב־ 30 ביוני, אחרי שהוא עצמו היה בוושינגטון ודיבר עם אנשים חשו־בים, וכן היה גם בניו־יורק וגם באו״ם, שפה היה הסכם קרוב בין ארצות־הברית לבין ברית־המועצות, ושברית- המועצות משתדלת בכל כוחה להשפיע על נאצר שהוא יסכים, וכן כל שאר הדברים שקראתי ולא קראתי מתוך נאומו בכנסת — האם יש לו אומץ־לב לומר על כך: טעיתי?
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 60
פה ושם אתה רואה תמונות של מובארב ומגלה שלצד תמונות־הענק תלויות עדיין תמונות של סאדאת ושל נאצר. אולם התחושה החזקה ביותר היא. התחושה הנפלאה, המשכרת, שהנה אתה מטייל בארץ, שאך לפני שנים אחדות היתה בחזקת ארץ אוייב, ואתה חופשי ומאושר ובטוח. … בוועד־הקהילה אנחנו פוגשים את מסייה פישוטו, המספר כי הזמנים הקשים היו בתקופת נאצר ובתקופת מילחמת ששת־הימים, אז עצרו את כל הצעירים כמעט לכל איש בקהילה מישפחה בישראל.
גליון 2505 (4 בספטמבר 1985), עמוד 18
אבל פעם, כשהגיע אליי מידע סודי חשוב על כוונותיו של גמאל עבד־אל־נאצר לגבי השלום עם ישראל, ביקשתי להתקבל אצלו. … מסרתי לו את המידע (שיחה מוקלטת עם עבד־אל־נאצר, שבה הביע את נכונותו לכרות יחסים דיפלומטיים ומיסחריים עם ישראל, תמורת פינוי השטחים הכבושים) ,וגם ניסיתי לצייר תמונה כללית יותר על המתרחש בעולם הערבי.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 7
בעבר ניסה בן־בלה לנצל את גמאל עבד אל־נאצר במאבקו על השלטון בפל״ן. הוא לא הצליח בכך. … די לביים כמה תקריות בעת ההאזנה — למשל בין פרו־נאצריסטים ואנטי־נאצרים־ טים — כדי לאסור את הצגות הטלביזיה בבתי־הקפה, לפי הסעיף למניעת הפרעת הסדר הציבורי.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 7
האמריקאים מבקשים להתבסם במרחב על ברית עם עבד אל־נאצר, בו הם רואים עתה כוח אנטי־קומוניסטי יציב ו מצליח. … לערבים לבלום את ישראל, אם זו תפלוש לירדן בעקבות מהפכה פרו־נאצרית שם. הממ שלה המכתב מוכן עורכי העיתונים היומיים לא הסתירו את הפתעתם, למישמע דבריו של דויד בך גוריון.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 14
ב מדינ ה (המשך מעמוד )10 זרים ולפתות את אלכסנדריה בפני מוסקבה, כתחליף לבסיס הצוללות שניטש על־ידי הרוסים באלבניה. ״למעשה העניק נאצר לראש המשלחת הסובייטית, האדמיראל סרגיי גורשקוב, המפקד העליון של הצי הסובייטי, ראיון של 35 דקות קצרצרות בלבד. העיר משקיף זר: ,אפילו רוסי המצטיין במהירות הדיבור לא יכול היה לשכנע עקשן כנאצר לחולל שינוי כה קיצוני בעמדתו, בראיון כה קצר׳.״ היסטוריה רוח רעה השם המחריד ביותר הקשור בישראל, לבד מדיר־יאסין, הוא קיביא.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 11
אין מוסקבה יכולה לפעול ללא אישור מוקדם של קאהיר, ואילו הנשיא עבד־אל־נאצר, שהיה רוצה בהסדר, כפוף ללחצים נגדיים חזקים של צבאו ושאר היסודות הקיצוניים ב־מישטרו. … הדבר תלוי בגור־מים רבים מאוד — החל בנכונותו של ניב־טון להפעיל על ישראל לחץ של ממש, בשיטת הרכש והמגביות, וכלה ביכולתה של בריה״ט לעזור לנאצר לרסן את צבאו. כיום נמצא העניין עוד בשלבו הראשוני.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 15
נשיא מצריים, אנוואר סאדאת, הדיח היתד, בתהלוכה גם קבוצה אחת של מבואת שותפו־יריבו הוותיק, סגנו של עבד- גרים, חברי הליגה להגנה יהודית של ניו־אל־נאצר בימים ההם: עלי צברי. יורק. אלא הלכו לכל אורך הדרך כשידם צברי היה מנהיג האגף הפרו־סובייטי הימנית מונפת למעלה, ואגרופם קמוץ. ליהודי ניו־יורק יש זיכרון קצר או אין זב־של הצמרת הנאצרית, כשם שזכריה מוחיי רון כלל: הם קיבלו את הקבוצה התוקפנית אל־דין היה מנהיג האגף הפרו־אמריקאי.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 8
בשנת תשט״ז בחרתם כאיש־השנה בנשיא מצריים גמאל עבד אל-נאצר. ואם לנאצר הגיע תואר זה, לסאדאת על אחת כמה וכמה.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 66
1ה היה 0311113חוה שהיה גיליון ״העולם הזה׳ שראה״אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, גחן את האפשרויות לפתיחתה של חזית מיזרחית עם ירדן, במיקרה של מהפיכה פרו־נאצרית במדינה זו. מדור.הנדון׳ ומישאל־רחוב בחנו את הבעייה: הרוב אמר . … תותחיו ושיריוניו תפסו חלק גדול בוויכוח הסמוי אך הכללי, שעבר השבוע בלב האומה: אם לתקוף את ירדן כדי למנוע את נפילתה לידי גמאל עבד אל־נאצר — או לא. הוצהרו הצהרות, הוכחשו הכחשות, שודרו שידורים.
