נמצאו 2,681 תוצאות עבור נאצר
גליון 1172, 9 במרץ 1960, עמוד 4
תגובת ממשלות ערב לא השאירה ספק כי גם הן תפסו היטב את ממדי הנצחון — ואת סיבותיו. מנגנון- התעמולה של גמאל עבד אל־נאצר יצא להתקפה מוחצת על ארצות־הברית, החריפה (המשך בעמוד ) 7 * הפעס הראשונה: כאשר עגנח אונית- המלחמה הגרמנית פנתר מול חופה ב־ ז ביולי, ז 91ו, וכמעט גרמה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שלוש שנים לפני מועדה.
גליון 2193, 12 בספטמבר 1979, עמוד 37
פחדתי מאד ראש מערכת ״העולם הזה״ ,יוסי ינאי, אשר היה האחראי על סיקור ביקור נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, בחיפה, פגש לראשונה את בתו של אל־סאדאת, ג׳יהאן עות׳מאן, בסיור שערכה ג׳יהאן בכפר הדרוזי דליית אל״כרמל, כאורחתו של ח״כ הליכוד, עמל נאצר־אל־דין. ינאי, יחד עם צלם־המערכת ציון צפריר, היו הנציגים היחידים של העיתונות הכתובה בסיור זה.
גליון 2025, 23 ביוני 1976, עמוד 11
רוני טלמור, חיפה גל־הרם ושיר־ארס בקשר להתרחשויות האחרונות בישראל הקטנטונת, הרי שיר לפי מנגינת השיר הידוע ״נאצר מחכה לרבץ.״ מילחמות בין רבין־פרס, איי־איי־איי / בגדה שולט גל־תרס /ערביס פוקחים עיניים /הפגנות בירושלים. * בלבנון נגדע הארז /וסאדאת קורא שיר ארס /בין שורות הסדר־בינייס /סעיף שניים־ארבע־שנייס.
גליון 1005, 16 בינואר 1957, עמוד 2
דעתי שהערבים בארץ אינם אשמים שעבדול עבד נאצר רשע כזה, וחושב שהוא יכול להם־ תכסר עם כל העולם. הם עבדו את אדמתם וממשיכים לעבדה. הם אינם יכולים לצוות על נאצר שיפסיק להלהם. תבואו לקיבוצנו ותשאלו את הילדים לדעותיהם, ותובחו שרק ילדים שמסבירים -להם לא בסדר ומחנכים אותם שצריך להרונ, מבי׳ עים דעות כאלו כמו שציינתם.
גליון 1099, 22 באוקטובר 1958, עמוד 7
מאותו רגע — ועד לכשלון מאמצינו בישראל והחלטת האורינטציה על גמאל עבד אל־נאצר העולה — נתפס קייס לרעיון הזה, בו ראה גישה פוליטית מעשית׳ בעוד שאבו־שוקרי ראה בו גם אידיאל מופשט. הוא יסד את המחתרת, ואת התנועה החוקית ששימשה לה מסווה, ניסה לחדור בעצמו ולהחדיר את אנשיו לעמדות מפתח בממשלה ובמנגנון, ושילם מדי פעם מס שפתיים לנורי ולשאר סוכני הבריטים — כפי שעשו זאת, באותו שלב ומאותה סיבה, עבד אל־כרים קאסם בעיראק וגמאל עבד אל־נאצר במצריים. סתירה יש כאן רק לגבי אדם שאין לו המושג הקלוש ביותר לא במדיניות מעשית ברחוב הערבי, וגם לא בהלכות מחתרת.
גליון 1095, 23 בספטמבר 1958, עמוד 2
מכתבים שליחות עלומה למקרא הסיפור המזעזע על שליחותו של ציון בדאפרים סזעולם חוה 1083 והלאה) אני רוצה לשאול רק שאלה אחת : מה היה קורה אילו הופיע באותה שנה — — 1951׳שליח יהודי מקאהיר והיה מודיע כי קבוצה מחתרתית, המורכבת מ־17 קצינים של הצבא המצרי, בראשות סגז־אלוף אחד בשם עבד אל-נאצר, רוצה להתקשר עם ישראל? האם לא היה נתקל במשרד־החוץ שלנו באותה מידה של בוז וזילזול? האם לא היו מזמינים את עבד אל-נאצר לפגישה עם כתב ״דבר״ ברומא? האם לא היו חושדים בו שהוא רוצה רק לסחוט כסף תודה על פרסום מאמרי על פרשת קרומיי (העולם הזה .)1094 אולם מאחר שציינתם בהקדמה כי נוסח ״מתוקן ומסולף״ של ספרי הופיע בישראל, הייתי רוצה להוסיף בי הדבר נבוז רק לגבי ההוצאה העברית, אד לא לגבי המהדורה הגרמנית, שהופיעה בארה בשבוע שעבר בהוצאת ״אור״.
גליון 2239, 30 ביולי 1980, עמוד 64
האילתור הדייני הגלותי (או-הפריץ־או-הבלב) עבד בל עוד היה לנו ע סק עם מאל תר גאוני אחר בדמות גמאל עבד אל-נאצר. אבל נאצר מ ת לו פ תאו ם, ותח תיו הופיע על במתה הי ס טורי ה המצרית — והישראלית — לא אמן האילתור אלא אמן התיבנון — ואז האלטר״אגו של ב״ג והאלטר-זאכן של האילתור משה דיין פשט א ת הרגל שלו ושל כל עם ישראל, ונראה שעם ישראל זקו ק ל איזה התגלמות של יהודי נודד — אבל בעל פר ספק טיב ה — מסוגו של נ״ג בדי להבין זאת.
גליון 1686, 24 בדצמבר 1969, עמוד 3
.״ ״בצמרת המשטר המצרי יש התרוצצות בין חוגים קיצוניים ובין שואפי הסדר. בוושינגטון מאמינים כי עבד- אל־נאצר הוא בצד המתון אין ביטחון ששליט מצרים יוכל בסופו של דבר ללכת בדרן המוצעת על־ידי האמריקאים. … אם חבר־הכנסת אבנרי ניחן במינימום שניתן לצפות מחבר־כנסת, אני מרשה לעצמי לשאול אותו: האם הוא מוכן לומר לגבי כל הדברים שאמר בכנסת ב־ 30 ביוני, אחרי שהוא עצמו היה בוושינגטון ודיבר עם אנשים חשו־בים, וכן היה גם בניו־יורק וגם באו״ם, שפה היה הסכם קרוב בין ארצות־הברית לבין ברית־המועצות, ושברית- המועצות משתדלת בכל כוחה להשפיע על נאצר שהוא יסכים, וכן כל שאר הדברים שקראתי ולא קראתי מתוך נאומו בכנסת — האם יש לו אומץ־לב לומר על כך: טעיתי?
גליון 2435, 2 במאי 1984, עמוד 60
פה ושם אתה רואה תמונות של מובארב ומגלה שלצד תמונות־הענק תלויות עדיין תמונות של סאדאת ושל נאצר. אולם התחושה החזקה ביותר היא. התחושה הנפלאה, המשכרת, שהנה אתה מטייל בארץ, שאך לפני שנים אחדות היתה בחזקת ארץ אוייב, ואתה חופשי ומאושר ובטוח. … בוועד־הקהילה אנחנו פוגשים את מסייה פישוטו, המספר כי הזמנים הקשים היו בתקופת נאצר ובתקופת מילחמת ששת־הימים, אז עצרו את כל הצעירים כמעט לכל איש בקהילה מישפחה בישראל.
גליון 2505, 4 בספטמבר 1985, עמוד 18
אבל פעם, כשהגיע אליי מידע סודי חשוב על כוונותיו של גמאל עבד־אל־נאצר לגבי השלום עם ישראל, ביקשתי להתקבל אצלו. … מסרתי לו את המידע (שיחה מוקלטת עם עבד־אל־נאצר, שבה הביע את נכונותו לכרות יחסים דיפלומטיים ומיסחריים עם ישראל, תמורת פינוי השטחים הכבושים) ,וגם ניסיתי לצייר תמונה כללית יותר על המתרחש בעולם הערבי.























