חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,251 עד 1,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 29
ספן )40 .בין יבשה ליבשה )41 .יורשו של נאצר )42 .מילת שייכות )43 .בסים האילן. )44 רחבה עגולה >כ״ח) )45 .חג חוגה. )47 רוח צפונית )50 .הושרה במלח)52 .
גליון 1774 (1 ביולי 1971), עמוד 30
גם משום שעל-ידי כך יסתכסך עם רוסיה — דבר שהוא כלל אינו מעוניין בו — וגם משום שברור לו, שמהוקצעת ככל שההצגה תהיד״ יתקשו ההמונים לבלוע את הסיפור כי 91 אישי ציבור אלה, שרבים מהם היו בין ידידיו של נאצר, הם אכן בוגדים. הכל מבינים כי במאבק הכוח בין הקושרים לסאדאת, נאלץ המנצח להכניע את המנוצח, וכי התוצאה היתד, יכולה להיות בדיוק הפוכה.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 6
01181 פגישתו של ד״ר נחום גולדמן עם חסן מלך מרוקו, מוכיחה באופן ברור ומוחץ כי רעיון הפגישה של גולדמן עם נאצר לא היד, עורבא־פרח, אלא אפשרות מציאותית.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 24
מבחינה זו יש בדברי ניכסון אזאזהרה שנועהרה לסובייטים דה לשכנע אותם שעליהם ללחוץ על עכד־אל-נאצר כדי להשיג את הסכמתו לתובנית־רוג׳רם.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 9
אנחנו כבר נוסעים כימעט שעה. עוברים את ״עיר נאצר״ .שיכונים יפים — הראשונים שראינו בקאהיר.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 6
הנצחגו שטחים לא־לנו בהתנחלויות, נישלנו והפכנו בני-אדם ל פליטים. טיפחנו זוהמה של הומור :״נאצר מחכה לרביד; ״נכניס להם״ ! בגיהנום הזה נשמה נישמתנו.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 8
אודם ככד פעם שאלומותי־האור שד זרקורי־הפירסום שטפו את עראפאת, הוא גתגדה כאנטי־גיכור טיפוסי: מנהיג זהיר, פוליטיקאי ממולח המפשר כין פלגי מחנהו, איש המסתיר יעדים מתונים מאחרי מסד של סיסמות קיצוניות. איש־השנה תשט״ז, גמאלעבד ־ א ל * נאצר, כתב בשעתו, בספרו הפילוסופיה שר המהפכה, ששיחרור העולם הערבי הוא ״תפקיד המחפש גיבור״ .הוא עצמו היה גיבור כזה: מנהיג כאריזמטי, שהקסים את כל הזרים שבאו להכירו, ששילהב מיליוני ערבים בנאומיו הסוחפים, שפקד על צבאו בשתי מילחמות.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 43
בגין הציג אותו לפני אל־סאדאת, באומרו :״זה האיש שלחם נגד עבד־אל־נאצר ! ״ ש״ח׳ מוסלמי אחת הדמויות החשובות ביותר בנמל־התעופה וב־מסיבה היה ראש מיכללת אל-אזהר, שמעמדו באיסלאם הסוני דומה לזה של האפיפיור ברומא.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 51
הם לא חיים יותר בחמולות. מאז המהפכה של נאצר, חלה במצריים מהפיכה אדירה. קרה שם משהו.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 12
״ ,חכר הפרלמנט הכריטי סטנלי אכאנה, אחר ביקור אצל גמאל עבד אל־נאצר :״הפתרון היחיד לבעיית ארץ־ישראל הוא שהיהודים יעזבו את הארץ ויחזרו לארצות שמהן באו.״ #גדול האדריכלים האמריקאיים פרנק לויד רייט :״מוקדם בחיי היה עלי לבחור בין יהירות כנה לבין ענתה צבועה.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 10
״ שוטרים, * כינויו של גמאל עבד אל־נאצר, שבנו בכורו שמו כאלד. המפגינים טובלים לאי־סדו!
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 11
כך נתן האיום הסובייטי לבדו, בלי שוס השקעה של כוח, יתרון עצום לגמאל עבד אל־נאצר — יתרון שאולי הציל את משטרו במשבר הגדול שעבר עליו.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 8
הישראלים זוכרים אותו כאיש שראיין, ערב מיבצע סיני, את בן־גוריון ועבד־אל־נאצר, הציג את מצריים וישראל בסרט כן. אז כבר היה מיליונר ומפורסם.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 2
בחודש שעבר נתקבל פעמיים לראיון אישי על־ידי גמאל עבד־אל־נאצר. לאחר מכן בא ישר לישראל. מנוי וגמור היה עמו להיפגש כאן עם שלושה אנשים: דויד בן־גוריון, שמעון פרם ועורך העולם הזה.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 3
דניאל מצלמותוסר טי ם ב מחירים מפ תי עי ם ידידי מר בוטון, הנמצא כרגע בשטראם־ בורג, כותב לי: ״התפטרות ממשלת אשכול הניעה גורמים מסויימים להפעיל לחץ וליצור דעת־קהל על־ידי קיום הפגנות ושליחת מיברקי־עידוד (המשך ב עמוד )4 העולם הזה 1429 דרכ שו מ ק צו עמשתלם קורסים בקד פתיחת הקורס אל־גרב״ ה אשכול, עכד־אל־נאצר, חוסיין וכל השאר מנוי לשנה על ״העולם הזה״ — בדואר אויר לאירופה 60ל״י.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 24
נאמר אפילו, כי נשיא מצרים, גמאל עבד־אל־נאצר, התעניין אישית בשאלה ודחף את מוחמד סלים לקבל את עקרון שיתוף־הפעולה עם ישראל.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 3
א לי י חי ע ם, נהריה בראבו שועלי שמשון! אתם נפגשתם עם עבד־אל־נאצר בשדה־הקרב. מי כמוכם יהיה מסוגל להיפגש עימו, מחר או מחרתיים, ב־שדה־השלום?
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 6
בוועידת־קאהיר האחרונה הושבו כמה מאות משתתפים ליד שולחנות־הסעודה, כשלכל אחד מהם מלצר משלו. אולם גם עבד־אל־נאצר לא יכול היד. להתחרות עם קיסר, חבש, היילה סלאסי.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 3
אימוץ וחזרה על מושג גיאוגרפי לא נכון, שימוש בשם ״המיפרץ הערבי״ במקום השם הנכון ״המיפרץ הפרסי״ ,מקורו בתעמולה של עבד־אל־נאצר, הגורמת צער לקוראים יוצאי איראן.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 9
״ סיסמה גאונית זו הבטיחה את תמיכתם של בני השכונות, שאינם חובשי כיפות, שהיו בדרכם לבתי־קולנוע. בוגדים — משמע קומוניסטים, סוכני נאצר, הורסי המדינה. מי לא יקום נגדם? ומי יחמיץ הזדמנות טובה להתנפל על קומץ קטן של כמה אנשים חסרי־ אונים?
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 12
קרה; משום כך לדגמי האשה הקייצית שלו — אופנת העפי בעד דנגד נאצר }*ץ וכלים התעופפו, שרוולי קימונו ענקיים נחתו על הריצפה, וריקמות מחשוד סשציוני זה היה אתת מהפתעות תצוגת בית ויצ הנעות דיפלומאטיות י ״ סגל הדיפלומטי.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 4
שמו של ג׳והאר־לאל ניהרו הוזכר פעמים רבות — ואמנם ניסר, שליחו של ניהרו בקאהיר, השגריר פאניקאר, לתווך בשקט. בהשפעתו הסכים עבד אל־נאצר לפגישה עם משה שרת. אך העניין התפוצץ.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 12
£77£51ז\ 0 311£ 010/א 1א 20 ** 0שחר של ה־ 13 במאי יצאו אח- ^ רוני חברי מועצת־העיר את יפו; איתם גם חברי הוזעד הלאומי. רק אחד מהם, צלאח אל־נאצר, נשאר במשרד. התושבים שנותרו הפגינו כל הזמן ברחובות .
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 12
לא פעם, כשהיה ריאד חוזר מקאהיר, היה מביא עימו פריסת־שלום מגמאל עבד״אל־נאצר, אשר שימש אז כמדריך באקדמיה הצבאית בקאהיר.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 5
ובאותו יחם קטן ערכם של חיי האנשים החיים באותה מולדת אהובה. נאצר מאבדים שטחים, קשה למצוא לכך הסבר שישכנע את הציבור הרחב.
