חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,226 עד 1,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 6

נחוג יום הולדתו ה־ 50 של גמאל עכד־אל־נאצר. אלוף נחוג יום הולדתו ה־ 65 של דויד שאלתיאל, שגריר ישראל בהולנד, יליד ברלין וצאצא אנוסי פורטוגל, שעלה ארצה בגיל 20 כדי להיות פועל במטעי־הטבק בגליל, שב לאירופה על־מנת לרכוש השכלה צבאית, התנדב לשם כך ללגיון הזרים הצרפתי, בו שרת חמש שנים, בצפון־ אפריקה, ובו עלה לדרגת סגן.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 2

השיקול המכריע שהמריץ את הבריטים לצאת למיבצע היה, כמובן, הבטחון כי חוגי״ המחתרת המצריים, שעמדו עמם במגע, יפילו את עבד אל־נאצר בשיא המיבצע. על אפשרות זו ניבא המדור: ״השרות החשאי הבריטי יעשה נסיון נואש להפיל את גמאל עבד אל־נאצר תון הסתמכות בעיקר על מוחמר נאגיב אין סיכוי רב להצלחת מאמצים אלה.״ כידוע, נידון נאגיב למאסר־בית על חלקו ביותר בקשר, ושורה שלמה של מנהיגים וקצינים אחרים הובאו לדין.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 4

כה: • ראיון מיוחד שנתן גמאל עבד אל־נאצר לעורף־עתון. אמריקאי, בו הודה, בקיומה של ישראל כעובדה קיימת שאין לערער עליה, קבע. … אולם המנהיג ה הפוליטית של ישראל לא הגתה רעיון חדש מאז . 1905 לפי מסורת הדורות שעברו, ביקשה עתה צמרת זו לקשור את ישראל לעגלה החורקת של אירופה, על־ידי הכנסת ישראל לנאט״ו מבעד לדלת האחורית. מכיון שגם עבד אל- נאצר, גם לוחמי אלג׳יריד. וגם בורגיבה מתנגדים לנאט־־ו, היו רמזיהם בלתי־רצויים בהחלם.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 2

החשובות ביותר, כמובן, הן התצפיות שאינך קורא אותן כלל — מפני שהן נוגעות לעניני בטחון ופרסומן אינו אפשרי. מכתבים בחירתכם בנמאל עבד אל־נאצר (העולם הזה )986 נכונה מאד — סטירת־לחי למנהיגינו אנו1 דב אלון, ראשון־לציון אתם כותבים כסו שבועון מצרי המופיע בקהיר. … דבר אחד בלבד חסר עדיין לאיש זה: בדור בראש. ואז יהיה הסיפור על נטאל עבד אל־נאצר מושלם בהחלט. נח שטרן, רמלה לו נשא השער את דיוקנם שי חברי סע רכת העולם הזה, לא היתה זו טעות.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 17

אך זמן זה נסתיים במהרה — בשידור הטלביזיה הסנסציוני, בתחנה האמריקאית אנ־בי־סי בזה אחר זה הופיעו על מסך הכסף שר־החוץ אבא אבן, נשיא מצרים גמאל עבד״אל־נאצר וסגן שריד,בטחון לשעבר שמעון פרס• מיליוני צופים ברחבי ארצות־הבריח האזינו לדברי אבן, שהבטיח כי ״ישראל לא יזמה ולא תיזום הכנסת נשק לא־שיגרתי לאזור.״ אך מרתקים הרבה יותר מאבן היו השניים־ שהופיעו אחריו. פרם קבע כי לישראל אין כל ברירה, אלא ״לפתח באמת את יכולתה, בשטחים האופייניים לימיני,״ ואילו עבד־אל־נאצר הבהיר, לעומתו, כי גם למצרים אין גרירה, במיקרה שישראל אכן תתפתח בכיתן כזה• ״אם נהיה בטוחים כי הם מכינים נשק גרעיני, ניאלץ לפתוח במלחמת־מנע,״ קבע.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 18

ל א שתייני ולאנ שואי הסופר רוברט סנט־ג׳ץ, השוהה עתה בישראל, נזכר השבוע בכמה פרטים מאלפים, מהתקופה בה כתב את הביאוגרפיות של אל־נאצר, העדיף נשיא מצריים לספר על חייו החל משעה אחת אחרי־חצות. פעם, מתוך עייפות, הפליט סנט־ג׳ון בתשובה לדבריו :״כן מר בן־גוריון.״ עבד אל־נאצר לא הניד אפילו עפעף בפגישה אחרת ציין סנט־ג׳ון, כי גמאל הוא המהפכן שערך מהפכה עם מספר האנשים הקטן ביותר ( .)78 השיב לו השליט המצרי :״כשד,כנו את הרשימה היו באמת 78 קצינים.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 22

הוא קיבל את הפיקוד בשעה השחורה ביותר בתולדות צבא זה: התבוסה המוחצת של יוני 67׳ ,אחרי גל־הטיהורים הראשון שערך עבד־אל־נאצר בין הקצונה הגבוהה, אוחד, האשים בבגידה וברשלנות. חודשיים בלבד אחרי שנכנס ריאד לתפקידו עבר על הצבא המצרי הזעזוע הגדול השני: נסיון ההפיכה של דמרשאל עבד־אל־חכים עאמר, אהוב־נפשו של עבד־אל־נאצר. היה זה ריאד שסיכל את הקשר ועמד בראש הכוחות שהקיפו את ביתו של עאמר.
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 4

דרישות גילוי־הדעת גול העיקרי, המטביע את חותמו על* הדת הדהימו רבים, שראו במפנה נצחון גדול הקיימת, הוא פרי ההווי של הגטו היהודי נוסף של עבד אל־נאצר. בעליו טענו שיש להכיר מיד במשטר המהפכני העיראקי, לבמזרח־אירופה, במאות השנים האחרונות. … המהפכני בעיראק התגבש כמתחרה לגמאל עבד אל־נאצר בהנהגת התנועה הלאומית ף* ה ושם החלה ההתמרמרות החמונית הערבית.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 13

במקרה ומישהו לא יזכר מיהו נושא השם, יחזיק את הכרטיס מול האור ויזהה את האדם אין ספק כי כמה תיירים שיבקרו בכנסת הרביעית יהיו מוכנים להישבע כי ראו את גמאל עבד אל־נאצר יושב בכנסת. כי אחד מחברי הכנסת הרביעית הערביים, דומה דמיון מפתיע לשליט מצרים. … הדמיון בינו לבין נשיא מצרים דחף כמה לאומנים מבני כפרו לשים במעטפת הבחירות את תמונת נאצר כאשר ביקרה משלחת הסקר של המגבית היהודית המאוחדת בירושלים, גילתה אחת מחברות המשלחת את משה דיין כשהוא נכנס למלון המלך דוד, שאלה את מלוה המשלחת :״מי זה הטיפוס הזה הנראה כלקוח מהספר אקסודוס?!
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 2

חידושים רבים בהשקפתכם בנוגע לבעיות המרחב: תכניותיכם תמימות לטדי ואינן בנות ביצוע, היות ואפילו משחרר המרחב נמאל עבד אל־נאצר לא יעלה בראשו להסכים לה! .כל זם! … אולם עתה, כשמסביב יהום הסער, אתם באים בתכניות שאינן עלולות להועיל לישראל אלא רק לרוצי טובת המרחב נוסח כרושצ׳וב. החושבים אתם לעצמכם לרגע קט, שנאצר יכרות ברית שלום עם ישראל בהינת! לו, לעבור בדרד היבשה לעיראק? כלום עדיי! לא עמדתם על כד שנאצר רוכב על הנל האנטי־ישראלי יותר מאשר על הגל האנטי-אים- פריאליסטי?
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 6

כי לד״ר גולדמן ישנן דעות מגובשות מאד על הצורך בהשתרשות המדינה במרחב השמי ועל הסיכויים להשיג שלום עם גמאל עבד אל־נאצר. כנשיא ההסתדרות הציונית, אינו יכול להשמיע דעות אלה בגלוי ובפומבי מבלי להיכנס למלחמת־איתנים עם ביג׳י, המייצג את הדעה ההפוכה, דבר שיגרור אחריו בהכרח את התפטרותו מן ההסתדרות הציונית. … על מקרה אחד, המסביר את אורח פעולתם של טייסי מצרים, סיפר מאוחר יותר גמאל עבד אל־נאצר בספרו: ״זוכר אני סוד שמור של הקצינים החופשיים.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 6

באותם הימים התהדקו היחסים בין המישטר המצרי החדש, בהנהגת גמאל עבד״אל־נאצר, ובין ארצות־הברית. הבריטים עמדו לנטוש את בסיסיהם ליד תעלת־סואץ. … ממשלת־ישראל, בהנהגת משה שרת, הכחישה את הכל, דיברה על ע־לילת־דם אנטי־שמית נפשעת וניתקה את מגעי־השלום הסודיים שהיו בעיצומם, ביוזמת עבד־אל־נאצר. בארץ סער מאחורי־הקלעים הוויכוח סביב השאלה שהפכה קלאסית ״מי נתן את ההוראה״ — השר לבון או ראש אמץ, בנימין ג׳יבלי.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 35

מייד אחריו העביר אלימלך רם, הכ תב הפרלמנטרי של הטלוויזיה, את תגובתו של הח״כ הדרוזי של הליכוד אמאל נאצר־אל־דין. אחימאיר אמר לרם שיש לו כבר תגובה אחת של איש־ליכוד. … ואז החליט מנשה רז, עורך חדשות־הלילה, לשדר את תגובתו של שליטא, ולא את זו של נאצר־אל־דין. נושא הכתבה הורשע דני אמיצי, שהיה נושא לכתבת־תחקיר של כלבוטק, הורשע השבוע בבית־המישפט בעבירה של סרסרות לזנות.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 28

אלה, וביניהם מיש־פחות ידועות ועשירות כמו ג׳ו נאצר (בעל הבנק הבינלאומי כיום) והאחים נקאש (לורדאש) החלו מפעילים לחצים על גורמים בשילטון כדי לפתור את הבעייה. … הוא מואשם גם כי השתמש בכספי הלוואה, שקיבלו בעלי הבנק מן האוצר, לשם ויסות המניות, בניגוד ליעור ה_—— מרידור סיפר כי הקשרים בינו לבין הלפרין נוצרו מאחר והבנק היה שותף בחברה סאון של מרידור, שעסקה בפיתוח חיסכון באנרגיה. מרידור היה גם מי שהביא את נאצר להשקיע בבנק. העדות שנתן מרידוד במישטרה היתה שונה מזו שמסר בבית־המישפט.










