חיפוש: נאצר
נמצאו 2,681 תוצאות (מציג 1,001 עד 1,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 8

אם יקרה כדבר הזח, יצטלך ים המוות בוודאי להמתין עוד ׳שלושת י אלפים שנה עד שתטבול בו נערה בביקיני מינימלי. גולים נאצר ועיראקי עה -ידידי כעכו אין דבר העומד בפני רצוך&מושל ע׳ ,הודיע כי אינו מוכן לתמוך בראש סיעתו, סוילח מנצור. … ללא כל חקירה משפטית או פסק־דין מוסמך, הורחקו השניים בכוח למשך חודשיים לעכו. אך השניים, מוחמד נאצר ועבד אל־רחים עיראקי, יצאו לגלות״ והפכו מרכז של עליה לרגל.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 7

הוא מאשים לא רק את בורגיבה, אלא גם את עבד־אל־נאצר בפחדנות ובחש- תעבדות לישראל. הוא לא היה יכול לחון מרגל ישראלי, מבלי שקאהיר תאשים אותו באותן אשמות עצמן. … שום דבר לא נשתנה. #כקאהיר לבש גאמל עבד־אל־נאצר את חיוכו המלבב ביותר ולחץ אל לבו את נשיא עיראק, אותו הוא חושב לטיפש יגמור ולמטורף מסוכן (ראה עמודים 10־.)11 ואילו אל־חביב בורגיבה המשיך לפוצץ את פצצות־השלום שלו (ראה להלן) .שום דבר לא נשתנה.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 11

(א) רא צזלוזגזה )1 >,רא שרגגן ^ צורף האקטואלי למנוע מלחמה אינו האינטרס היחיד של עבד־אל־נאצר לגבי ישראל. 5 1בצידו קיים אינטרס שני: לנצל את בעיית פלסטין לשם קידום מטרותיו הפוזיטיביות. … בטענו כך, יש לבורגיבה שתי כוונות( :א) לשבור את האפוטרופסות המצרית על ערביי פלסטין, ולהוציא את הסיסמה הפלסטינית מידי עבד־אל־נאצר, ו(ב) לתת לערביי פלסטין את_ ההזדמנות לטעון כי הם רוצים לפתור את בעייתם בדרכי שלום.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 9

וע־תוני ישראל בישרו בכותרות יומיות שמנות שבון תתנקם בעבד־אל־נאצר. כאילו לא קרה דבר. מיטהר אייבמן. … כך הוחמצה הזדמנות של זהב לקשור קשר ראשון — ועל מישור הוגן — עם המדינה שהפכה לאחר־מכן בת־בריתו של עבד־אל־נאצר. אם פיקפק מישהו באמיתות הסיפור על ההסכם המחפיר, הרי בא משרד־החוץ הישראלי והכחיש אותו רישמית.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 8

אלא שתוכגית זו לא מצאה חן בעיני המנהיניט הערכיים, ובראשם גמאל עבד־אל־נאצר. 16031880006־ 1י 601:ו> 6310ד י €011601100 בעיניהם היו לה כמה תכונות שליליות: 9העולם הערבי אינו מוכן למיבצע צבאי יעיל, מתואם ומאוחד. … כמיקרה זה לא תהיה לממשלת ישראל ברירה אלא לפתוח כמיב צע צבאי כקנה־מידה גדול. ץ מאל עכד־אל־נאצר אינו מעוניין ב־ ^ מלחמה כזאת. לאור הנאומים והפירסומים שלו ושל דובריו המקורבים, ברור כי אינו רואה ברכה במלחמה בשנים הקרובות.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 7

לפני עשר שנים הגיע לסואץ הרפתקן צעיר אחר, רפי נלסון, שגם הוא ביקש להיפגש עם גמאל עבד־אל־נאצר. הוא נכלא, הצעיר הישראלי נחת בשדה־תעופה נטוש בעיר־שדה מצרית, נתקבל שם על־ידי פקיד נמוך, שהוא בוודאי אופייני לאלפים רבים כמוהו. … האם היה נתן זוכה להערצה גדולה או קטנה יותר, אילו הכריז שהוא יוצא לפוצץ את פורט־סעיד, תחת להפגש עם עבד־אל־נאצר? קרוב לוודאי שאז היה זוכה בין רבים ממעריציו הנוכחיים להערצה רבה עוד יותר.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 25

ובאותה עת עצמה חיבלה שלישיה זו בכל ניצן של יוזמת־שלום, היא מנעה בעד אזרח ישראלי בדרג בכיר להיענות להזמנה של גמאל עבד־אל־נאצר ולבוא לקהיר, כשזה אך עלה לשלטון. היא אסרה על משה שרת להיפגש עם עבד־אל־נאצר, כשזה פנה אליו בכתב בלשון ״אחי שרת״ .היא החניקה כל יוזמה כמו ועידת־פירנצה ועשרות יוזמות אחרות, שפורסמו ושלא פורסמו.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 6

תוך 72 שעות — אם יהיה צורך בכך — תתכנס העצרת הכללית של האו״ם למושב־חירום ותחליט — שוב פהאחד — על אמצעים לביצוע ההחלמה. גמאל עבד־אל־נאצר יכריז כי אין צורך לסכן אף חייל ערבי אחד, וכי העוצמה המדינית של הערבים והעולם האנטי־אימפריאליסטי די בה כדי לשחרר את האדמה הקדושה של הערבים מן התוקפן הציוני( .אך הוא ינצל את המצב כדי להוציא את צבאו מתימן, ולהכניסו — אם אפשר — לירדן וללבנון). … היא לא תסכל את תוכנית־המים הערבית, ובוזדאי לא תגרור את עבד־אל־נאצר לתוך מלחמה שאינו מעוניין בה. צה״ל יקבל את פקודת הנסיגה.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 6

איחוד זת לא יושלם במהרה, בגלל חילוקי־דיעות עקרוניות ביחס למידת הריבונות של כל מדינה והמישטר הפנימי בה. גמאל עבד אל־נאצר, הסבור ני הזמן פועל לטובתו, אינו מאיץ את התהליך, סבור בי ישיג תנאים טובים יותר אם ידחה את ההכרעה. לעומת זאת מעוניינים העיראקים והסורים בהכרעה מהירה, מתוך תקווה ני אז יהיה האיחוד רופף יותר. • דרישוחרהמיכימום של מיצריים: מינוי עבד אל-נאצר לראש סימלי של האיחוד, הסדר כלכלי לטובת מיצריים, הקמת מפלגה אחידה בכל (המשך מעמוד )4 מיד להנהלת החברה שתקבל אותם חזרה לעבודה, תוך שבירת חזית השובתים.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 5

כיום נמשך שיתוף־הפעולה בין שוקיירי וקומיי באו״ם, כשם שהוא נמשך בין עבד אל־נאצר ובן־גוריזן במרחב. ך -צדהפארא דו כפליכיותר בכל הפרשה הוא כי ן | דברי שוקיירי ושות׳ כלל אינם משקפים את ההשקפה האמיתית, הפרטית, של רוב שליטי ערב. כפי שמציין הגנרל ברנס בספרו, לא תבע עבד אל־נאצר עצמו מעולם את חיסולה של מדינת ישראל, לא בנאומיו ולא בשיחותיו עם זרים.
גליון 1277 (28 בפברואר 1962), עמוד 10

בשנים הראשונות של המהפכה המצרית, לפני שבן־גוריון ועבד אל־נאצר הכריזו מלחמת־חורמה אישית זה על זה, היה המישטר המצרי החדש מעוניין למשש את הדופק הישראלי לגבי אפשרות של הסדרים חלקיים. … שליחים מצריים השתתפו בוועידות, ושגריר מצריים ברומא, אוקאשה (כיום שר בממשלת עבד אל־נאצר) לקח חלק פעיל באירגונן. הוא ידע עם המאווקאיס תמונה זו מדגימה את היחסים שקשר גולן עם ראשי הציבור באפריקה הצפונית.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 25

צרות כגלל גולדה ן >יד התחיל הש.כ. לחשוד בי? הד \ £מ נ תי את נאצר להיפגש איתי בירושלים העתיקה. הזהרתי אותו מראש שית־חפש לאבא אבן. אבל לך תסמוך על הערבים: פיתאום הוא מופיע לי בשתיים בלילה׳ באמצע המיסעדה של סהלמרם — בתור נאצר. הוא התנצל שהיה עליו למהר לישיבה דחופה של הבננ״ת, וניזכר בפגישה שלנו רק ברגע האחרון.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 13

אין עוד מישטר ערבי היום, ממאראקש ועד מוסול, מבומדיאן ועד עבד־אל־נאצר, המסוגל להתעלם מהם. הברירה שהיתה: צרפת או אלג׳יריה? מלחמת היום השביעי אירגוני־החבלה הם המכתיבים כיום את התהליכים למדינות הערביות, ולא להיפף ; הם המכתיבים את המהלכים לבומדיאן, למלך הו־סיין ונם לעכד־אל־נאצר, ולא להיפר• האתגר העיקרי העומד עתה בפני מדינת־ישראל, אתגר החורג בהרבה מפרשת המטוס, הוא המלחמה הנטושה בין ישראל ובין האירגונים הפלסטיניים.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 4

הכוח השני־במעלה בחזית האנטי־קומוניסטית הוא מפלגת הבעת, הדוגלת באיחוד מלא עם רע״ם. גמאל עבד אל־נאצר עצמו הרגיע את קאסם, כי אין בדעתו לעודד שום תנועה לאיחוד עיראק ורע״ם. … • על אף ההכחשות מוושינגטון, נעה מדיניות־החוץ האמריקאית בהתמדה לקראת התפייסות עם גמאל עכד אל־נאצר. נוכח האפשרות של השתלטות הקומוניסטים בעיראק, נעשים עתה ן 1גישושים משני הצדדים, להתקרבות בין רע״ם וארצות־הברית.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 13

המסקנה המתבקשת: בריטניה רוצה להשתמש בישראל נגד עבד אל־נאצר. נוצר רקע חיובי לשיתוף־פעולה. אולם האנשים הקובעים בבריטניה, אותו קומץ של בני המעמד השליט הקובע את גורל המדיניות הבריטית, רק מחייך באדיבות לשמע סברות כאלה. שני שכני בקרון הרכבת האמינו כי עבד אל־נאצר הוא ״היטלר שני״ ,שעוד יבוא יומו, ושטוב עשה הצבא הישראלי כשנתן לו מכה על הראש, בסיני.
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 8

בעוד שבשנה שעברה התלקחו התנגשויות־הדמים בין מפגינים קומוניסטיים לבין אוהדי מפא׳״י ואנשי משטרה, עשויה התנגשות חדשה להתחולל על רקע שונה לגמרי; המתיחות המפלגת עתה את הרחוב הערבי בין תומכי עבך אל־נרים קאסם (הקומוניסטים) לבין תומכיו של עבד אל־נאצר (הלאומנים) .הממשל הצבאי, מצידו, יסתפק במילוי־תפקיד פאסיבי, ולא יעמיד כל מכשול פורמלי בפני עריכת ההפגנה הקומוניסטית … ביקורו של שר־הבטחון הנורבגי, בלווית גנרל חשוב, לפני חודשיים בקאהיר, היה קשור ברצונו של עבד אל־נאצר להצטייד בנשק חדיש שלא יבוא ממקור סובייטי, גם לא ישא את החותמת של אחת המדינות האימפריאליסטיות.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 10

בלאק, שהגיע כנראה להסכם חשאי בראשי פרקים עם עבד אל־נאצר, הביא להזמנתה של משלחת בריטית לקהיר. … העולם הזה ( 0089 הודיע לראשונה על תכניתו של פאנפאני לבקר במצרים, לנסות להחזיר את עבד אל־נאצר לחיק המערב. חוגים מצריים מסרו בתום ביקורו של ראש ממשלת איטליה, כי המדינאי האיטלקי הציע את השתתפות ארצו במימון סכר אסואן קולונל הס.ס.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 4

הוא עשוי גם לתת נשק בידי מתנגדיו של עבד אל־נאצר במרחב ולהחליש את ידידי הודו. בכל זאת הכריז נהרו לפני כמה חדשים רשמית כי הערבים חייבים להכיר בקיומה של ישראל. … השגריר, שהיד, ידידו האישי של מדוייק והגיוני, המדגיש את דבריו בתנועות־ידיים קטנות וקצובות — צרפתי שחור, צרפתי יותר מכל צרפתי לבן. עבד אל־נאצר וכמעט חבר הממשלה המצרית, התערב במקרים רבים לטובת היהודים וביטל את גרושם.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 8

״המתחיל ל שדוד בזה אחר זה קמו נציגי הפלאחים בכפרים קרובים ונידחים, סיפרו על המצוקה בכפר* דרישות- השלום הכתובות של המוגלים העלו את המתח• לשעה קלה נשכחו הסכסוכים החריפים בין הלאומיים והקומוניסטים, ששיתקו זמן רב את פעולות החזית• כאשר הזכיר אורח יהודי לחיוב את שמו של גמאל עבד אל־נאצר, פרצו כמחצית הנוכחים במחיאות־כפיים סוערות — הוכחה לכך כי על אף דיכוי האגף הלאומי של החזית, לא מנו הקומוניסטים, אויבי עבד אל־נאצר, אלא כמחצית המשתתפים.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 8

״ כך עזרו האלוף משה דיין והסגן־אלוף גמאל עבד אל־נאצר זה לזה להיות גיבורים בעיני עמיהם — כדרך הקצינים מאז ומעולם. … ״ד,ס הביאו לכאן ערבים, אויבי המדינה, שצעקו בוז לישראל׳ לנשיא ולשרים.״ הוא הציע לחברי המועצה לקבל • באותו נאום קרא עבד אל־נאצר מתוך יומנו של האלוף אסף שמחוני, שלדבריו נפל בידי הערבים שעה שמטוסו של האלוף התרסק.




