גליון 2603, 22 ביולי 1987, עמוד 12
חחותרפ אי ם
^ תל־אביב התלונן מנהל בית־מלון מכו־
^ בד כי אנשי מישמר־הגבול התנפלו בלילה
על דירת עובדיו הערביים בעיר, והתעללו בהם
בסיגנון של אנשי פלוגת־הסער הנאציות.
ברמת־עמידר התנפלו בריונים על דירת עובדים
ערביים, התעללו בדיירים ושרפו את הדירה,
בסיגנון של פוגרומצ׳יקים אוקראיניים.
גליון 2613, 30 בספטמבר 1987, עמוד 38
פיינברג, מישפטן יליד ליטא,
שהחל את הקריירה שלו כמנהל מחלקה
במישרד (היחיד מסוגו בהיסטוריה)
לענייני יהודים בממשלת ליטא
שבין שתי מילחמות־העולם, התפרסם
בשנת 1933 כפרקליטו של יהודי גרמני
(אחד ברנהיים, תושב שלזיה) עת
אילץ פיינברג את ממשלת גרמניה
הנאצית, בהוראת חבר״הלאומים (קודמו
של ארגון האומות המאוחדות) להתיר
לאותו יהודי להגר מגרמניה כשהוא
מוציא את כל רכושו הרב עימו.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 11
ובעצם, מדוע היו צריכים למחות בשעתו
על מעשי הנאצים? הרי זה חיזק את מר היטלר בעמדתו
הקשוחה.
גליון 2579, 4 בפברואר 1987, עמוד 40
היתה בה רק
התפרצות אחת: גזית התקיף את הטלוויזיה
ואמר, בין השאר, כי תפאורת
הרקע, שבה נראו מטוסים מביאים
רולארים לארץ, הזכירה לו את שיטת־העבודה
של העיתון הנאצי, ד־ר
שטירמר.
חיים יבין, מנהל־הטלוויזיה, רתח
על ההשוואה ואמר שהוא מוחה על
התבטאות כזו כלפי המישדר.
גליון 2579, 4 בפברואר 1987, עמוד 42
פרקש, יליד הונגריה, בה עוד
הספיק להילחם בשורות הפרטיזנים
נגד הנאצים, שירת בצה״ל כצלם צבאי
והיה, לאחר מכן, לאחד מצלמי־העי־תונות
המבוקשים, עד שעקר לבאר־שבע,
בה עשה, לפני 11 שנים, הסבה
לשרות במישטרה.
גליון 2633, 17 בפברואר 1988, עמוד 26
ואכן, מי עדיין מתרגש כיום למישמע כינוי־הגנאי
הנורא שהטיח בשעתו הפרופסור ישעיהו
לייבוביץ בפלישה הישראלית ללבנון :״יודיאו־נאצית״
.באותו אופן, למדו הרבנים מאיר כהנא,
חיים דרוקמן, שלמה גורן ודומיהם לחיות עם
הכינוי ״גזענים״ .והאם באמת יזדעזע הרב משה
לוינגר או העזר־שכנגד שלו, דניאלה וייס, אם
יאמרו עליהם שהם פאשיסטים?
גליון 2636, 9 במרץ 1988, עמוד 5
* * ל רקע זה יש לראות גם את האירוע בכפר קאבטיה, שבו
נערך מישפט־לינץ׳ ל״משתף־פעולה״ .מעניין ששני הצדדים
משתמשים במושג ״משתף־פעולה״ ,שמקורו בהווי הכיבוש הנאצי
בצרפת.
במשך 20 שנה היה שילטון־הכיבוש מבוסס על אלפי משתפי-
פעולה פלסטיניים, ובעיקר על מודיעים.
גליון 2608, 26 באוגוסט 1987, עמוד 11
הגרמנים, לעומת זאת, שמו את הדגש על הס יו
ע האווירי לכוחות־הייבשה בשדה־הקרב. אדריכל
חיל־האוויר הנאצי, חרמן גרינג(שהיה בעצמו
טייס־קרב מצטיין במילחמת״העולם הראשונה),
בנה כוח שהתאים למשימה זו.
גליון 2651, 22 ביוני 1988, עמוד 16
שני כתבי העיתונים הנפוצים ביותר באי־ ן
טליה, העי״תונאית־הסופרת השוודית קורדליה
אדוורדסון שספרה ילדה שנסוחה נמשכת לאש
— סיפור אוטוביוגראפי שראשיתו בברלין של
ויימאר והנאצים וסופו בירושלים, תורגם לעברית
ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סלומון באומן
המייצג כאן את היוקרתי והנפוץ בעיתוני הולנד,
נחום פונדק הישראלי־הדני, עמוס וולין כתבם של
מיספר עיתונים חשובים במערב־גרמניה, כ־20
צלמים וכתבי־עיתונות ערבית ועברית, איזי אב־רהמי,
המצלם סרט תיעודי על ישראל בשביל
הטלוויזיה ההולנדית, וכמובן — למעלה מ־20
מחברי.ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגר
דיכוי וכיבוש ובעד חופש היצירה.״
מי לא היה שם — והפעם לא כשאלה ו־תורית.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 26
$13ה״התנגדות״)
הקלושה -הו, מה קלושה! -של הצרפתים לנאצים.
ב־ 1983 זכה בפרס הלאומי הגדול של הבוז אי.
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 35
שיפרין חי וקיים בארץ, בלי רגל ימין,
ובעל תואר של נכה המילחמה בנאצים.
ב־ 1970 עלה שיפרין לארץ. שנאתו
לקג״ב החלה לובשת צורה של פרנסה.
גליון 2694, 18 באפריל 1989, עמוד 17
הצלילים ״הדהד הם קולות־הצחוק האופייניים של אנגלי
בן המעמד העליון, חניד אוכספורד או קמברידג׳ .במילחמת־העולם
השנייה הופיע ברדיו הנאצי אדם שהתיימר להיות
בריטי וששפף קיתונות של בוז על וינסטון צ׳רצ׳יל ורעיו.
גליון 2696, 3 במאי 1989, עמוד 48
גיירינגר־שלוס, ילידת אמסטר־ראם,
הנשואה לכלכלן ישראלי,
היא כיום אם לשלושה ובעלת־חנות־עתיקות,
ונודעה כמחברת
סיפורה של אווה, שבו תיארה
כיצד מישפחתה, בדומה למישפחת
פרנק, ירדה למחתרת עם ראשית
הכיבוש הנאצי של הולנד, נתגלתה שממנה לאושוויץ, ונשלחה שוחררו היא ואמה, ששרדו, בחורף
1945 על־ידי הצבא האדום.
גליון 2684, 8 בפברואר 1989, עמוד 17
יתכן שבזכותה חיים כיום מיליוני אנשים,
שאלמלא כן היו נופלים קורבן לטבח עולמי.
פנינת הים
בימי עלייתם של הנאצים, היו בגרמניה בעלי־עסקים שתלו
אצלם שלטים בנוסח ״יהודים בלתי־רצויים״ או ״עבודה ארית״.
גליון 2684, 8 בפברואר 1989, עמוד 42
מחנודהמעבר• שימש כמקום־ריכוז
לפליטי הנאצים, שביקשו לצאת את
הקרנת הסרט ועידת ואמה בטלוויזיה
באה בדיוק בזמן עבור קלאוס־דיטר
ויזנר, איש־עסקים גרמני צעיר,
המבקש למצוא את אביו, ניצול השואה,
שאותו לא פגש מעולם, ושאחריו הוא
מחפש מזה עשרות שנדם.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 15
בימים ההם היוזה צרפת
האוייבת ההיסטורית של גרמניה. מכיוון ששנאנו את גרמניה
הנאצית, הזדהינו בכל ליבנו עם אויביהם. כשקראתי את
החורבן.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 29
התחילה פה אצלכם ״,כלומר, שקיים קשר
עמוק, ואולי פאתולוגי, בין מה שאירע
ליהודים מידי גרמניה הנאצית לבין מה שהם
מעוללים עתה למיעוט הערבי בארצם שלהם.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 26
הוא היה רואה בטלוויזיה סרטים על
השואה ועל זוועות הנאצים, היה רואה את עריסות
הגופות, את הגולגלות.
גליון 2712, 23 באוגוסט 1989, עמוד 14
הסיפור של ויטנברג, ראש המחתרת היהודית בגטו וילנא,
הוא בקצרה זה: הנאצים תבעו להסגיר אותו. הם איימו להשמיד
את הגטו כולו, אם לא תימלא דרישתם.
גליון 637, 1 בינואר 1950, עמוד 3
גרוע מזה — עם גופם גדל
הסרטן הפשיסטי והצרעת הנאצית.
העולם נשאר שרוי במבוכה.
ובעקבותיו בא המשבר.
גליון 893, 25 בנובמבר 1954, עמוד 17
ואכן, היה קשר ישיר בין הצלחתם הג דולה
של הסטודנטים לבין הצלחתו המפתיעה
של מפקד חיל־השריון הנאצי, אשר פרץ
בשנת 1940 את חזית הארמים, חדר מאות
קילומטרים לעומק צרפת, ללא בסיסי הספ קה
וללא תמיכה של חיל רגלים.
גליון 897, 23 בדצמבר 1954, עמוד 9
בסדרת ההמשכים היכרתי
את הגנרל בניקה מגלה ניר עובדה עוד יותר
מפתיעה: לא היה זה ודגן בניקה שהשתתף,
כפי שנהוג לחשוב, בהצלת יהודי
דניה באוקטובר 1943׳ היה זה אחיו, איש
המחתרת אריק מיקה, שהיה ממארגני הברחת
יהודי דניה לשבדיה, והוצא להורג,
על־ידי הנאצים, ב־•1944
ווגן מיקה, שבילה את שנת , 1943 ככל
קציני הצבא הדני, במעצר בית, יצא לפעולות
מחתרת רק ב־ . 1944 אז התפרסם כמפקד
החבלה באי יוטלנד, דרכו עברה האספקה
לצבא ולחיל הים הגרמניים בנורבגיה.
גליון 945, 24 בנובמבר 1955, עמוד 9
להשלמת התמונה יובאו גם הוריו
של הצנחן פרץ גולדשטיין, אשר לדעת השופט
בנימין ד,לוי הוסגר לידי הנאצים על־ידי
קסטנר.
אלא שהתוכנית לא לקחה בחשבון את קט־רינה
סנש.
גליון 930, 11 באוגוסט 1955, עמוד 7
עם כניסת הצבא האדום לרומניה ב־.1940
נקבע שטטנר כ״צלניק״ — חשב ראשי ב־מנסרת
ענק שהעסיקה 1000 עובדים. עם
פלישת הנאצים גורשו שטטנר ומשפחתו
לעיירה אובודקה בטרנס־דנייסטריה.