נמצאו 4,808 תוצאות עבור נאצים | נאציזם

״רגע כזה היה אז כשהחלטתי לברוח מגיטו פינסק ב־ 1942 יום אחד לפני ש הנאצים הוציאו את 85 בני משפחתי אל פתחו של בור וירו בהם אחד אחד.

בקבלה את נוסח החוק החדש הקובע מיהו יהודי הפכה הממשלה את המדינה שהיא עומדת בראשה ממדינה דמוקראטית חילונית, למדינה תיאוקראטית שחוקיה נקבעים על ידי ההלכה, וחוקי גזע המזכירים את חוקי הגזע האריים של גרמניה הנאצית נכללים בהם. השבוע הפכה ישראל למדינת הכפיר, הדתית היהודית.

אביו, מנהיג 0סוציאל־דמוקרטי שהושם במחנה־ריכוז על ״ ידי הנאצים, נחשב עד היום לגיבור ההת־ 0נגדות האוסטרית.

הפאשיסטים האלה, שרצחו וכלאו רבבות אנשים, ששיתפו פעולה עם הגרמנים ונתנו מיקלט בארצם לנאצים, הגישו את לעגם לשיחות־שלום לטלוויזיה הישראלית, תמורת תשלום, אני מתאר לעצמי.

אבל לשפירא לא היה שום חשק להופיע כמגן על תקנות־החירום הבריטיות, שהוא עצמו כינה אותן, בשע תו, כתקנות נאציות. לכן השאיר את התפקיד לשר־הבי־טחון, שלא יכול היה להתחמק.

אולם עובדה אחת ברורה: מה שלא השיגו מצדדי הפרסומת המסחרית בכנסת, השיגו ראשי ההתאחדות לכדורגל בדלת האחורית, ושטיפת המוח המסחרית תלווה את הצופים, בסופו של דבר, בכל העונה הקרובה מצ חיק היה לראות ארבעה ייקים מובהקים, דוברי גרמנית צחה מגמגמים באנגלית כושלת בתוכנית מוקד בה רואיין הנאצי בעבר גרהרד שרדר, מי שהיה שר־החוץ ושר־ההגנה של ממשלת בון.

התמד נה היא של שניים־שלושה זקנים רזים, שדופים ומקומטים בחדר אחד, וקשה להי מנע מלהיזכר בתמונות המוזלמאנים ב־מחנות־הריכוז של הנאצים. למרות שהשכנים מתלוננים מדי־שבוע בשבוע לפני מישרד־הבריאות, לא עשה מנות לצלם בוים (דורון) היה תקיף, התנפל על חוליית־הכיסוי של העולם הזה ואף הצליח לקרוע את רצועת המצלמה, בנסותו למנוע צילו מו וצילום הזקנים שבבית־האבות ישלו.

זהו פשוט שם — כמו היטלר וסטאלין, בולשביקים ונאצים, ולהבדיל — ציונות ואצ״ל. העובדה שאדם קורא לעצמו בשם נעלה אינה משנה את טיב מעשיו.

שלושה יהודים הצליחו לברוח מרוסיה. סופר ברח מגרמניה הנאצית. חף מפשע ברח מבית־הסוהר, קומפוזיטור ידוע ברח מיוון.

.״ תדריך • שנות, גבורה (יום ד׳ ) 19.30,1/12 מלחמת העולם השניה על פי זכרונותיו של סר וינסטון צ׳רצ׳יל — 1940 .צרפת נופלת תחת מגפי הקלגסים הנאציים. בעולם, שהאלימות בו היא תופעה יומיומית, ללא פחדים מתמידים וללא נב־רוזות.

נו, לפחות את זה ירש מאבא. אבא היה עסקן סוציאליסטי אוסטרי. הנאצים עינו אותו במחנות־הריכוז שלהם, ולא הצליחו לשבור אותו.

לא האשר שהכרתי ...חשבתי שאני נמצאת בגרמניה הנאצית או ברוסיה. כשנוכחתי שהם מסוגלים להביא אדם בכד אשר למצב כזה היא שהניעה אותי לכתוב מכתב גלוי ליועץ־המשפטי לממשלה.״ על הרגע הקריטי שהביא את אשר ידלין להודות באשמה מספרת דליה :״אשר אמר לנו , :אני רואה את המפלגה, את המימסד, את הטישטרה, את העיתונות — כולם נגדי.

התוצאה היתה ריקכונה הגמור של פוליו וחוסר יכולתה להתמודד, כבוא הזמן, עם הנאצים...״ וממשיך יעקב חזן :״אכל כאשר אני מאזין לדכרי ידין, מתכרר שאין כפיו שום בשורה חריטה, מלכד זיל זול והת נשאות חסרי הצדקה כלפי המפלגות ה קיימות ...הפרוגרמה של תנועתו היא (ידיעות אחרונות) הוא עצמו...״ פסוקי ה שבוע במדינה מיפלגות החגיגה מתווידר.

שנות ה־30׳ .הוא לא הבין כי גמאל עבד -לצד ישראל. האנטי־נאצי בתפקיד זה הפך הלוחם שטענה כפי ערבי״, ״היטלר אינו אל־נאצר המיסמך הטרוצקיסטי קבע את ההיפך.

ולא זו בלבד שלא נולדה כיהודיה, אלא שנולדה בארצות־הברית לאב ממוצא גרמני, שהתנדב ללחום למען גרמניה הנאצית במילחמת־העולם השנייה, ומעיד על כך שירה של פלאת ״אבא׳לה״, המופיע בקובץ שיריה אריאל.

לפיכך, אין עלינו חובה מוסרית להחזיר שטחים אלה מלכתחי לה, ממש כמו שבאירופה לא הוחזרו לגרמנים שטחים נרחבים שנכבשו מידיהם במלחמה שבה פתחו הנאצים ב־. 1939 אני משוכנע כי מבחינה בטחיונית אלמנטארית לא נוכל עוד לשוב אי־פעם לקו הגבול תול־ברם־קלקיליה, ואין עלינו גם כל חובה מוסרית לעשות כן.

ואם לא די בזה, הרי לכם עוד: דמותו של הכורדי, מי שהיה חברו־לנשק של הגיבור, זהה בתיאורו ״לקאריקטורות היהודי ב,דר שטירמר׳ הנאצי״ ואס בזה לא די, מסיים ״העולם הזה״ בנבואה.

כבן שגדל בצל אב גיבור, לוחם פוליטי שישב בכלא האוסטדי ובמחנה־הרי־כוז הנאצי, היה אברי מוכרח להוכיח לעצמו שגם הוא אמיץ ונועז.

הגעתי לשם כחבר ׳המשלחת הרא שונה של הליגה וי, שהובילה לטהראן אמבולאנסים ובית־חולים־שדה, שלושה מתנת היישוב היהודי בארץ־ישראל לצבא- האדום, העומד בגבורה במילחמודחיים־ ומוות עם צבא גרמניה הנאצית. אך שלו שת הימים ששהינו בבגדאד ( 22— 19ב אפריל ) 1943 היו כה גדושים ודחוסים בעניינים שהיו קשורים בתפקידנו, וכן ב פגישות עם חברים־חיילים מא״י (אפילו חבר הקיבוץ שלי, שלא ראיתיו מזמן) ועם חברים שעשו שם בענייני התנועה החלו צית, עליה ב /פליטי פולין, עליית ילדי טהראן וכיו״ב, שלא היה כלל סיפק בידי לחפש את מכרי העיראקי.

בשבוע שעמדה הליגה בשבוע שנגמרה הליגה תפסו בארגנטינה גרמני זקן שהיה הנאצי הכי גרוע אחרי היטלר, והביאו או תו לירושלים לעשות לו מישפט ול תת לו א ת כל מה שמגיע לו.

הפס׳ביאטו־הפסיכיאטר הטריד את העיתונאית בטלפון, קרא דה נאצית מזוהמת ; והורשע ״את כמו אניס מנצור, עורך העיתון המצרי אוקטובר״ ,אמר הקול המוכר ב טלפון, וסילבי קשת טרקה את השפופרת.

אחר־כך יש סרטון דוקומנטארי על היהודים הנאצים המקימים התנחלות ב־בקעת־הירדן. ובסוף מראיין יעקב אגמון את פליציה לנגר על תאי־הגזים שהמימשל הצבאי מקים בשטחים הכבושים.״ הגיב על כך אגמון :״תאי־גזים אינם בדיוק הנושא המתאים לסאטירה והתלוצצות.״ מאבק עד חופש הביטוי.

בניגוד ל מרבית חברי התנועה הרוויזיוניסטית, צמ חו מייסדי ״ברית הביריוניס״ מתוך ארץ- השגותיהם שאר ישראל־העובדת, ובין לגביה, הם ניבאו את גיוונה האידיאולוגי, כבר בסוף שנות ה־.20 סיפרם של יוסף אחימאי ושמואל׳ שצקי, מכיל פרקי זיכרונות, עדויות אישיות ומב ברית מאמרים של מנהיגי ומייסדי הביריונים ד ״ר אב״א אהימאיר, ד״ר יהו שע יי בין והמשורר אורי צבי גרינברג, ופי רוט פעילותם הפומבית, שהתמקדה בהפ גנות נגד מזכיר הממשלה המנדטורית, אנ שי ברית שלו ם* באוניברסיטה העיברית בירושלים, הסרת דגלים נאציים, תקיעת שופר ליד הכותל־המערבי, ופירסומים שו נים.

ט רו רי סטה טו ב ׳• לירון לונדון, שהביא לבתיהם של מאות אלפי אזרחים את דמותו של גיבור חדש — האיש שתיכ׳נן את חטיפתם יבבות הנשק של דיפלומטים גרמניים בתל־אביב, כבני־ער׳ובה לכפיית מדיניות אנטי-נאצית על. ממשלת בון. מתן פירס׳ום טלוויזיוני לאיש כזה בלא כל נימה של גינוי.והס תייגות, באווירה של שיחיה רעיונית רצי- נית־כביכול, באותו השבוע שבו הזדעק העולם סולו נגד מעשי חטיפה וטרור, היה מעשה של חוסר־אחריות מונומנטלי.