נמצאו 49,508 תוצאות עבור מצרים
גליון 1674, 1 באוקטובר 1969, עמוד 11
שמו של האי היווני, מול חופי ישראל ומצרים, ליווה את הופעותיה של ראש־הממשלה כצל שאי־אפשר להרחיקו. ומאחורי הצל הגיאוגראפי, שאלה מדינית בוערת: האמנם הסכימה ראש־הממשלה לשיחות נוסח רודוס עם מצרים? כתוצאה של לחץ סמוי מצד שתי המעצמות הגדולות? … תשובת גולדה הבטיחה, כי לפחות ייתכן להביא את ישראל ומצרים ליד שולחן אחד, ואולי לחזור שנית על מה שנעשה לפני 20 שנה באי היווני (ראה מיסגרת).
גליון 1708, 27 במאי 1970, עמוד 30
אם אכנס לקרב פנים־אל־פנים עם טייסים סובייטיים, לא אתן עוד חסינות לטייסים ולמילים הסובייטיים בעומק מצרים. הקרב יהיה על־פני מצרים כולה. המנחה: אדום, האם זה ירתיע אותך? … הרחקתי־לכת מכדי שאוכל להיסוג, מבלי לאבד את כל אשר יצאתי להציל. אם יפציצו הישראלים את עומק מצרים, נפציץ אנחנו את עומק ישראל. כחול: איך? … אדום: איני מוציא מכלל אפשרות שבמיקרה כזה נשתמש בטילי קרקע קרקע מאדמת מצרים. אנחנו מעצמה גדולה, ולא נוכל לסבול מפלה מידי מדינה קטנה.
גליון 2104, 28 בדצמבר 1977, עמוד 31
למצרים ב׳נייהעילית אין אשליות לגבי ארצם. … ניכר ימן הזמן לשאלות ולתשובות, משני הצדדים. אי־הידיעה ההדדית היא פנטסטית. מצרים רבים, הנוטלים לידיהם את העולם הזה, מתחילים מן השער האחורי. … השאלה המסקרנת כיותר היא : מה יקרה אם ייפגשו המוני שני העמים זו אם ייפתח הגבול, יבואו למצריים מאה אלף ישראלים בגל הראשון. יהיה לפתות גל דומה של מצרים שיציף את תל-אביב.
גליון 1259, 25 באוקטובר 1961, עמוד 7
היתד, זו התביעה לעשות את סיני חבל משותף (קונדומיניון) של ישראל העברית עם מצרים הפרעונית, כדי לשחרר את תעלת סואץ משלטון זר. … אבות מצרים החדשה, המשכילים, כטהה חוסיין, דגלו במצרים הפרעונית, הסתייגו מן הערבאות, כמו גם זגלול פחה, משחרר מצרים. … חבל שבידי ישראל הציונית לא היה, כמובן, לסייע לשכנתה הצפונית להשתחרר מעול האימפריאליזם הערבאי של מצרים. הערבאות המצרית לא תביא לאחדות החזויה, אבל במצרים פנימה תשחית כל חלקה טובה.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 28
.״ ״ובכן, זהו מעגל־קסמים,״ הערתי. אחרי רגע הוסיפה, בקסם מצרי אופיי ני :״אבל אתה פה. אותך אנחנו מכירים. … בלי כל קשר למהלך המשא־ומתן, נשאר היחס לישראלי ידידותי, לבבי ממש. לא רק מצד אותם מצרים שכבר הפכו בינתיים ידידים אישיים. … ״הבוקר התפרסמה סטאטיסטיקה רש מית• בעוד עשר שנים יהיו עשרה מיל יוני מצרים יותר מכפי שיש היום!״ אין זו, כמובן, ההתפתחות היחידה ה פועלת נגד ישראל.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 37
האיום הערבי על מצריים הוא חמור. המצרים נערכים לקראתו. … העיקר הוא שמהווה גדולה כזאת תחזק כאופן .מכריע את ידיו שד נשיא, מצריים, מפני שהיא תירשם גם לזכותו. אך כשיחה עם מצרים רציניים מתקכלת תמונה שונה למד,י. … ״בארצות־הב־רית יש ממשלה חלשה.״ אך המסר המצרי הגיע לוושינגטון. לא עברו 48 שעות אחרי שיחתי עם אותו מצרי, והנה נמסר כי אחד מראשי אש״ף, שפיק אל־חוט, הוזמן למסע־הרצאות באר- צות־הברית.
גליון 1688, 7 בינואר 1970, עמוד 15
בתפקידו הרשמי, הוא נשיא הקהילייה הערבית המאוחדת — כלומר, מצרים. בתפקידו הבלתי־רשמי, המנהיג מס׳ 1של העולם הערבי. … כיום אין עכד־אל־נאצר נחשכ עוד לאליל, לא כמצרים ולא כעולם הערכי כולו. זהו כוח מאורגן להפליא. … בימים האחרונים סירב לקבל את ׳ 2 עה להקים קהילייה־ערבית־מאוחדת חושה, שתכלוין את מצרים, לוב וסודאן. הוא לא שכח את הלקח הסוהי* .
גליון 2201, 7 בנובמבר 1979, עמוד 73
לפגוע במצרי. כי הריגת מצרי היתה מבטלת את כל ההשפעה הפוליטית של הפעולה כלפי הערבים, לבסוף נזדקרה בעיה מעשית מאד: דרף הנסיגה. … המלך פארוק שיחק עם הרעיון, כדי לנקום באנגלים שהעליבוהו בצורה כה צורבת. ראש־הממ־שלה, אחמד מאהר, מצרי ליברלי ותרבותי, רמז לעורך־דין יהודי־אנגלי שכבר חתם על חנינה לבית־צורי. … עשר שנים אחרי ששני העברים הצעירים ירדו מצרימה, להרוג את הלורד הבריטי שסימל את שיעבוד מצריים לאנ גלים, סיפקה ישראל תירוצים נואשים לאנ גלים להמשיך בכיבוש סואץ, נתלתה בשרי דים העלובים האחרונים של האימפריאליזם הבריטי במצריים כהגנה בפני אותו נוער מצרי לאומי אשר העריץ, בשעתו, את השניים מאחורי מעקה ספסל־הנאשמים.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 9
גם השיר הבא — ״סיני חזרה אלינו כולה, מצרים חוגגת...״ יכול היה לזכות בקלות באירוויזיון השתא. … כך גם קריאות־החימום ומחיאות־הכפיים. הם מומחים, המצרים האלה, בחימום האווירה. בשעה 13.00 הוא הגיע. … ואיך מתכוון ג׳ו לעודד את הישראלים לעבור את הניירת המעצבנת ושאר מחסומים פסיכולוגיים בדרך לטאבה? ״אערוך פסטיבל־סרטים מצרי, תערוכה ו.״ תחרות ברידג׳ עם עומר שריף!
גליון 2108, 25 בינואר 1978, עמוד 14
סיסמת הסיסמות של הדור הזה ייתה ״פינוי :״ כל נער מצרי בעד ,ודעה פוליטית צעק סיסמה זו פני 25ו־ 30 שנה, כשם שכל נער ברי בארץ צעק ״עליה הופשית -מדינה עברית:״ מצריים היתה אז ״ריבונית״ ,להלכה. … כדי לשים קץ ל״חכירה״ זו עברו על מצריים שנים של הפגנות, פעולות־גרילה, מהומות וקרבות־רחוב, שהגיעו לשיאם ערב המהפכה של . 1952 בשביל מצרי, קיומם של בסיסים זרים על אדמתו הוא הניגוד המוחלט למושג ״סיאדה״ — ריבונות. … פשוט אין לו מושג על דרכי־המחשבה, (המשך בעמוד )16 משום כך אין מצרי יכול להעלות בדעתו כי אחרי השלום יישארו על אדמת מצריים התנחלויות ישראליות, תחת הגנה ישראלית — כלומר, במילים פשוטות, בסיסים ישראליים.
גליון 1229, 11 באפריל 1961, עמוד 22
ב־ 18.7.54 סיפר הסופר הצבאי של הארץ :״הממשלה דנה אתמול במצב היכול להתהוות אם יושג הסכם בריטי־מצרי בשאלת תעלת־סואץ. שאלה זו הופכת להיות הבעייה המרכזית במדיניות־החוץ הישראלית, נוכח התוצאות החמורות הטמונות בהסכם בריטי־מצרי אפשרי. פינוי בריטי של התעלה, ומסירת המיתקנים הצבאיים בסואץ לידי המצרים, על הציוד הרב הנמצא שם, עלולים לשנות באופן יסודי את מאזן־הכוחות הצבאיים באיזור, לרעת ישראל, בייחוד מאחר שמתברר והולך כי בעקבות ההסכם הבריטי־מצרי יבוא גם הסכם אמריקאי־מצרי, שלפיו תקבל מצריים סיוע צבאי ניכר מארצות־הברית פינוי סואץ הפך לבעייה שסביבה מתרכזות עתה עיקר הפעולות המדיניות הישראליות, והיא האפילה על כל המאורעות המדיניים האחרים, שהסעירו את ישראל בזמן האחרון. … שר־המלחמה הבריטי מגיע לקאהיר ל שיחו ת על פינוי תעלת־סואץ. : 2 5 .7 .4 5ב מכ תב לניו־יורק טיי מס מכחי ש הגנראל נגיב כאילו עלולה מסירת הפיקוח המלא על אזור התעלה לידי מצריים להביא למלחמה בין ישראל לבין הערבים. : 2 7 .7 .4 5נחתם ההסכם הבריטי־מצרי לפינוי תעלת־סואץ תו ך 20 חודש.
גליון 1960, 26 במרץ 1975, עמוד 9
בלא מחשבות מרובות נשלח כוח־שיריון למקום, חיסל את המצרים הצולחים, ונשאר שם. זוהי הנקודה הצפונית ביותר לאורך התעלה שאליה הגיע צה״ל. אילו צלחו המצרים 5ק״מ׳צפונה או 20ק״מ דרומה, ודאי היה צה״ל מגיע, בכל מיקרה, בדיוק, לנקודה שבה צלחו, ונשאר בה. … אחר- כך, באורח שיטתי והדרגתי, החריפו המצרים את ההתנג שויות והגדילו את כמות האש ואת מישקלה.
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 11
סיבת כל יתרונותיה אלה היתה, שהפעם הכירו המצרים, באופן מפורש, בחולשותיהם הקבועות. … שאיו צפויות בעיות באזור בו ״חרץ גודל המילתמח״ לאחריו תעבור הקבוצה במהירות להגנת ״בונקר״ ,כמטרה לשמור על ההישג הראשוני עד שריקת־הסיום. ״מטרת המילחמה״ המדינית המצרית היתה שבירת מצב הקיפאון, תוך יצירת תזוזה מדינית לטובת מצרים. … שפרץ, ייחשב הדבר וגם ישפיע כ״מהפיכה״ ,״מיפנה״ ,״שבירת מחסום־הפחד״ ,״שינוי- ערכין במאזן״ — כלומר, מהפך ברור לטובת מצריים, המבשר את קץ ״השפלת מצרים ואת ראשית התהליך ״הבלתי־נמנע״ של עלייתה, מול היחלשות ישראל ושקיעתה.
גליון 2302, 11 באוקטובר 1981, עמוד 41
עתה לא יובל עוד לשאוג ואף לא לנ שוף חיזוק המגעים בין מצרים לברית- המועצות הביא למיפגשים הולכים וגוב רים בין צמרת הצבא המצרי לצבא ה סובייטי, מיפגשים שלא תמיד היו ברוח הידידות המופגנת בין הסובייטים למצרים (ראה: ציטוטון). סיפרו של הייכל הוא תערובת של אגאטומיה ופוסט״מורטום של יחסי מצרים וברית־ד,מועצות. הייכל אינו חוסך בתיאורי הניגוד האידיאולוגי שבין שתי המדינות, הדיונים על מעצרי קומוניסטים במצרים, ומורת הרוח על כך אצל הסובייטים. … יש בספר זה ללמד הרבה על אורח- המחשבה המצרי, ועל ייצר העצמאות ה מצרי, שהוליד את מצריים מראשית ימי המהפכה המצרית ועד היום, בדרך מורכבת, אך עיקבית, שמטרתה האחת היא, עצ מאותה ואי־תלותה של ארץ־היאור- .
גליון 798, 12 בפברואר 1953, עמוד 13
צלילים וקסמים מצרים בביתו של כלפי׳העתונאים המצרים שמרו האנגלים על אדישות תמימה . … לדעתנו זוהי סתם התרברבות פוליטית — והראיה: נגיב לא תמך בה.״ סגנו הכרזתו של גמאל עבד אל־נאסר, של מוחמר נגיב (העולם הן ה ,)797 כי יפעיל יחידות גרילה ללחימה באנגלים אם לא יפנו את מצרים מרצונם, עשתה רושם עצום. ה־עתונים המצריים הבליטו את ההודעה, הדגי שו כי שוב לא היתד, זאת מסוג ההכרזות אשר מנהיגי מצרים נהגו׳להלעיט בה את אזרחיהם. … ״ישנן ארצות הנמצאות, לרוע מזלן, במקומות אסטרטגיים, מצרים. אחת מהן. לצבא הבריטי באזור ה,סואץ מיתקנים וציוד אשר אינו יכול לנטשם בשום אופן.
גליון 1645, 12 במרץ 1969, עמוד 26
״ הוא יזם מסעות־תעמולה בין רבבות הסטודנטים הממלאים את אוניברסיטות מצרים ומצפים בתיסכול לעתיד בלתי־מבטיח — כשיתגייסו. … היה עבד־אל־מונעים ריאד הנץ 2מספר 1של מצרים. הוא התעלם מההצהרות החוזרות ונישנות של ההנהגה המדינית — אפילו של עבד־אל־נאצר עצמו — בדבר הצורך למצוא פיתרון מדיני לסכסוך עם ישראל. … מטרתו האישית אף היא לא הוסתרה: להפוך לא רק מפקדם של כל חיילי מצרים — אלא גם איש שהם אוהבים יותר מכל.
גליון 1708, 27 במאי 1970, עמוד 11
ייתכן שאני פוגע בטכנאים סובייטיים. אך אני נמנע מלטוס לעומק מצרים, כדי שלא להיפגש באוויר עם טייסים סובייטיים. … אודיע שכל עוד יסתפקו הסוב- ייטים בטיסות־הגנה מעל לשטח מצרים, ממערב לתעלה, לא אתערב. המנחה: האם ייענה אדום לבקשה המצרית? … כאשר הכנסתי את טילי ס״א־ 3למצרים, קיבלתי על עצמי אחריות להגנת מצרים. אם יוכח שלמרות זאת נשארת מצרים חסרת־הגנה, תאבד יוקרתי (המשך בעמוד )30
גליון 745, 7 בפברואר 1952, עמוד 11
בעיניו לא היתד, החלפת ממשלת אים — אם בורגיבה אמנם עשה את אל־נחאם בממשלת עלי מאהר אלא תקיעת אשר ייחסו לו היה זה מתוך הכרח למא סכין בגב האומה, בגידה בשאיפות מצרים בק הלאומי, לא לשם הנאה עצמית. בורגיבה לעצמאות. … ההצעה על הקמת ברית הגנה מרחבית עדיין עומדת, מצרים יכולה לתפוס בד, מקום מכובד. דרושה רק הסכמה מצדה שחילות הברית ישארו באזור התעלה. … רק דבר פעוט לא יוגשם — רצון הפלאח והפועל כי מצרים תהיה למצרים בלבד. מצרים סמל המאבק.
גליון 763, 12 ביוני 1952, עמוד 12
בזמן המשפט, הפך אחמד חוסיין נושא כל ש־חות היום בערי מצרים ובספריה העניים. מדוע ז מה היה באותו אדם בד ה־,42 בעל הקומה הבינונית, השיער השחור וה שיניו הצהובות . … מה בכך אם הם עוזרים לו י הרי אני נלחם נגד הוופך, האויב הגדול ביותר של האומה המצרית. זוהי מלחמה עד הסוף. אני לא אסבול את זה, אעשה את מצרים מעצמה גדולה, עשירה, חזקה. … עוד אני מדברים צלצל פעמוו הטלפון על שולחנר של רדואו• הוא הרים את השפופרת ובמקום ה״האללו״־ המקובל. השמיע :״הוד למצרים !״ מאותה רגע לא יכול היה להשאר כל ספק — הייתי במערת הקבוצה הפאנאטית ביותר במצרים.
גליון 1963, 15 באפריל 1975, עמוד 19
עובדה מספר חמש: השבוע קבע בית- המישפט המחוזי בתל־אביב שלושה ימים בלבד למישפט של צור, בחודשים מאי זיוני. הסיבה: צור יודה בחלק מן ה עובדות, לא יהיה צורך בחקירה ממושכת. … כתב־האישום מקפיד לציין כי חשוחד נלקח קור את נהגו של מיכאל צור, דויד אבידר. יש עדי-ראייה לבך שאכידד היה נוהג לצאת מדי־שכוע בשליחויות של צור לתעשיינים שונים, למלא את מכוניתו כמיצרכים שאותם לקח ללא תמורה. … באמצעות קשרים אלה שימש מתווך בהזמנת האונייה שלום. לאחר־מכן היה הרמן נאמנו של צור בפרים. וצור עשה עימו עיסקות רבות.
גליון 1481, 19 בינואר 1966, עמוד 23
בתימן שרר מצב מעורפל. מצד אחד המשיכה מצרים לטעון, כי היא רוצה במימוש הסכם ג׳דה, וכי המלוכנים מונעים הקמת ממשלת־מעבר. … בעיית איראן—עיראק (ראה להלן) האפילה אפילו על הסיכסוך התימני. מצרים ביקשה מהנאספים להפיץ בין ממשלותיהם הודעה, בה היא מכריזה ני תתייחס לכל פגיעה איראנית בעיראק כאילו היתד, פגיעה באומה הערבית כולה. … תוכנית־ד,פיתוח המעניינת ביותר את ישראל תינה, ללא ספק, תוכנית קו־ד,מעבורת, אשר יקשר את עקבה עם סואץ שבמצרים. ספינוודו־,מעבורת יעבירו מכוניות וסחורות בין מצרים לירדן, ינסו להתגבר בצורה זו על העדר קשר יבשתי רצוף בין שתי הארצות.























