נמצאו 5,038 תוצאות עבור מפא"י

יש בו עסקנים לרוב, שעלו ב מנגנון המיפלגתי, והשייכים ל־ ״עדות״ .רובם עשו את הקאריי־רה שלהם תודות — או לפחות בעזרת — מוצאם הערתי, באווי רה הפאטרנליסטית של המימסד האשכנזי של מפא״י .״ספרדים מיקצועיים״ כמו שלמה הילל, שו שנה ארבלי־אלמוזלינו, רפאל אד רי ודומיהם אינם יכולים להתח רות במנחם בגין.

אלוני הוא מועמד לתפקיד בכיר בטלוויזיה • י • בסרטו של עמוס גיתאי על ואדי־סאליב בלטה היעדרותו של ח״כ משה שחל, מי שהיה המארגן של מפא״י בוואדי בעת ההתלקחות. אומנם, אחד ממשתתפי הסרט מזכיר בחצי־פה את נוכחותו זו של שחל, אלא שמלחשים כי לחצים מגבוה הביאו לטיהור שמו מהרבב של ואדי־סאליב פירסומת ישירה וחסרת־תקדים נעשתה בתוכנית האחרונה של ״זה הסוד שלי״ לחברת מוקד ארצי, מישטרה פרטית המגינה על בעלי־עסקים ביקורו של המפיץ השווייצי איתור כהן בארץ, לרגל חגיגת בר־המיצווה של בנו, ומטוס האורחים שהוא הביא מחוץ- צלמת פרסיקו בלונדון התפטרות מרדכי כן־פורת, החזירה למליאת רשות־השידור מימד של מתינות, כאשר בכנף הניצית שלה נותר רק עם במיסדרונות בניין אהרון פאפו הטלוויזיה אין רואים לאחרונה את הצלמת התמירה, רחל פרסיקו.

עסקי יתוש ושמו פירסומת אריאל אריאלי, מי שנטש לפני שש שנים את מישרתו הציבורית כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר בתקווה להפוך לח״כ מפא״י (הוא נכשל אחרי שהוצב במקום לא ריאלי) ,הוא אדם גלוי־לב.

.״ • יהודה גוטהלף, מעורכי דבר, בכנס התמיכה בשותפות בין שימעון פרס ואבא אבן: ״מאז מרד גטו וארשה מתמודדת מפא״י בתוך עצמה, ומאז אינני יכול להצביע בעד פרם ואנשיו.״ אלוף (מיל ).מאיר עמית: על ד״ש : ״ד״ש איננה להקת־בידור הגורמת הנאה של רגע וכאשר יוצאים מן האולם שוכחים הכל.״ • הנ״ל כתוכנית הרדיו ״הטור ה שבועי״ 5״לא היה לי עד עכשיו מה לומר — אז לא אמרתי.״ • הנ״ל :״אינני שוכח לרגע שאני עוזב עכשיו את סיר הבשר והולך לישימון הגדול של הפוליטיקה !

רק בסוף השבוע שעבר ניעור ראש־ד־,ממשלה לסכנת ידין, ועימו נדלקו גם שרידי ותיקי הגוש, שומרי־הגחלת של מפא״י. אל כל חברי־הכנסת של מיפלגת- העבודה, ראשי העיריות, העסקנים הבכירים והאישים המזוהים עם מיפלגה זו, נש לחו שליחים כדי לממש את הדופק ולברר :״מהי עמדתך לגבי ידיו?

קידוח זה מבוצע המקורבים ביותר לשימעון סרס — היועץ עימו במישלחת מפא״י לוועידה הסוציאעל-ידי חברות־הנסט האמריקאיות, האומרהמס,כי אשר (״ארתור״) בן-נתן, המזכיר הצבאי ליסטית, ניסה משה שרת לשער, מד, הביא תמכות על החוק הבינלאומי למדינה כובשת איו זכות על אוצרות השטח תא״ל אריה בראון וראש־הלישכד, חיים את בן־גוריון לשתף־פעולה עם צרפת ובריטניה במיבצע צבאי שנועד לקעקע את הכבוש.

משה דיין טען בי אין לו אחריות מקצועית על פעולות ומחדלי צה״ל, למרות שהיה שר חבטחון — האם יטען יצחק בן־אהרוו טענות דומות, בעת שיובא לדין על מעשיו ומחדליו שלו בעת שכיהן כנביא הזעם (ונגד הזיהום) של ההסתדרות הכללית ומעמד הפועלים ז יצחק בן״אהרון הוא הנאשם מספר אחד בגליון האישום שיש להגיש נגד ההנהגה הממונה — או הנבח^- רת כביכול — של ההסתדרות ושלוחותיה: בחירתו כמזכיר ההסתדרות, כשליחה של סיעת אחדות העבודה, הותנתה בהפרדת תפקיד המזביר־הבללי מתפקיד מזכיר חברת־העובדים. זה היה התנאי-בל-יעבור של ראש מפא״י־דאז השר פנחס ספיר המנוח. יצחק בן״אהרון ישבע שבועת שקר, אם יאמר במשפטו שלא ידע מדוע נתבע להסכים — והסכים — להפריד את תפקיד המזכיר (ההסתדרות) מתפקיד המזכיר (חברת־העובדים).

קודמו בתפקיד אריה (״פיפקה״) מאיר, כיהן כראש־העיר במשך 11 הש נים האחרונות, ומיפלגת עבודה (ולפניה מפא״י) -שלטה בעיר במשך 20 השנים האחרונות.

בין השאר קובע שמיר במאמרו ״הדור הצעיר: פנים ופנים״ * פירסם את אחד מנאומיו בישיבת מרכז מפא״י, תוך עיסוק בבעיות הדור הצעיר בישראל בפתה שנות ר,־60׳ .יזהר טרח להגדיר את בני דור זד, תוך העתקת מטבע־לשון : דומני כי איתור קסטדר כינה דור.

האמת היא, שאני לא צדיק נגד מיפלגת מפא״י, היות והם עשו פשעים נגד העם בארץ ובעולם, גם נגד האנושות — ואני הפרעתי להם.

החיילים שחזרו מן המערכה נתקלו במישטר שקם בינתיים בעורף, בניצוחו של בן־גוריון ומיפלגתו, מפא״י. כיום אנו רגילים לשילטון המייוחסים, בעלי מכו- ניות־השרד ודירות־השרד, הנהגים והמשרתים, המחלקים ביניהם את שלל השיל- טון בכל הצורות האפשריות, כאילו היה רכושם הפרטי.

ההדלפה א מי ג ה יו ת ד תריסר שנים מאוחר יותר, כאשר התייצב בן־גוריון בראש רפ״י ותקף את מפא״י, כמערכת הבחירות ב־65ע ,1היתה גירסתו שונה.

הממציא הגאוני היה אברהם (״אברשה״) אהדונסון, אדם ססגוני שהתפרסם לאחר מכן בפרשות שונות, ולא תמיד חיוביות. אברשה, שהיד• מקורב לכמה מראשי מפא״י, היה אחד ממודיעי העולם הזה. הוא זרק לי רעיון :״מדוע שלא תכתוב סיפור דמיוני?

מרגע זה, זכתה ב־ 14,124 קולות, שהיו כ־£׳ 1.25 של הקולות הכשרים. כשקיבל פינחס ספיר הגרול, במטה מפא״י, את התוצאות, הוא אמר :״זה מעניין מאוד, כי הקולות שלהם מפוזרים באופן שווה ברחבי הארץ״.

״ והוא היה אומר: ״שיפר הלם שוב״. מפא״י, במפא״י ידעו איך להדליף. ההדלפה היא חלק מהעבודה.

באותו ערב הוקמה ממשלת־אחדות־לאומית: דיין היה לשר־הביטחון, מנחם בגין ויוסף ספיר הליברלי צורפו לממשלה כשרים בלי־תיק. גולדה מאיר מזכירת מפא״י, התנגדה לכך עד הרגע האחרון, גם כאשר נערכו לפני משרדה ברחוב הירקון 110 הפגנות של נשים (״הנשים העליזות של וינדזור״ ,כפי שכינו אותן אז) .גולדה אמרה שאין לה צורך בשותפים לניצחון.

בכינרת חיכו לארון ראשי ההסתדרות ומפא״י ורק איש אחד, ידיד־לשעבר של סירקין, נעדר: זה היה ראש־הממשלה וראש מפא״י, דויד בן־גוריון. הוא כבר הודיע מזמן כי אינו חסיד של קבורות מחדש, וכי הוא מעדיף׳שהחיים יעלו ארצה, לא המתים.

הם שופכים אור על הרוח ששררה בצמרת המדינה בימים ההם, ימי השיא של שילטון מפא״י. 7י ני ב• 1 • ב לי העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערבת והמינהלה: תל־אביב, רחובגורדו!

אריאל •׳שרון, הנושא עמו את המורשת הפרגמאטית של מפא״י ההיסטורית, מוכן ״להתפשר״ :אם לא יהיה חוזה חתום, אומר שרון, יהיה לדרום לבנון ״מעמד מיוחד״ דה־יורה ,׳שאינו אלא סיפוח דה־פקטו.

מי מאיתנו? אנחנו צריכים להסביר לבריטים כי מפא״י הסוציא ליסטית היא מיפלגה אדומה.

מספרים על זלמן ארן, מי שהיה מוותיקי מפא״י ושר־החינוך, שפעם ניגש אליו חבר־למיפלגה ואמר לו :״תברך אותי — זוכיתי מאשמת שוחד!

אחרי הבחירות, כאשר עורר הראל את העניין מחדש, הוקמה ועדה של ארבעה מראשי מפא״י (מיפלגת־העבודה דאז) ,והם גולדה מאיר ושאול אביגור, שהלכו לעולמם, ויעקב שימשון שפירא וישראל גלילי, ייבדלו לחיים ארוכים( .זה חשוב, כי המתים אינם יכולים לאשר או להכחיש, אך החיים יכולים וחייבים לעשות זאת).

נבהלו רק אלה שהבינו — או עדיין לא הבינו — שגמרו את הקאריירה. אמנם מפא״י למדה בשנותיה האחרונות להתרגל לכושלים — אבל כושלים רדודים ושקרניים כאלה, אנשי אין־חזון ואי־כבוד — ועוד ארבעה כישלונות רצופים...

דידה בקבוצה נפטר בפתח־תיקווה, בגיל ,75 ג ד עון ברץ, הילד הראשון בקבוצה הראשונה בארץ־ישראל, דגניה א׳ .לידתו של ברץ, לימים ממארגני ההתיישבות בנגב הרחוק (עידיהב), גרמה בזמנו לחיכוכים קשים בין הוריו, יוסף ברץ, לימים איש: ההגנה, ח״כ מפא״י בכנסת הראשונה ומראשי הוועד־למען־החייל ,־מרים ברץ, בתו של בעל מסע־שקדים בכפר־סבא, ועשרת חברי הקבוצה החלוצית האחרים: אלה ־או בלידת ילד באותם תנאים פגיעה קשה במצבה הכלכלי של הקבוצה ועמדו על כך בי משכרה של האם מרים(אז נהגו לשלם שכר לחברי הקבוצה) ינוכה שליש, בגין הזמן שהיא מקדישה לטיפול בבנה.