חיפוש: מפא"י
נמצאו 5,038 תוצאות (מציג 4,226 עד 4,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 71
האשמות והאשמות כנגד, שגררו בעיקבותיהן תיגרות־דמים, הכניסו טריז במחנה הערבי המלוכד. בטאוני מפא״י, אחדות־העבודה ומפ״ם — שמצידו העברי של המיתרס — תמכו, בהסתייגויות מעטות, במישטרו השמאלני של קאסם, לא היססו לקרוא בקול תרועה גדולה בשופריהם הערביים בשמו של עבד אל־נאצר, כבשמו של הצודק בריב בין השניים.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 5
איש לא יכול היה לנחש אז כי אנשיה ישתלטו על המערך כולו, וכי השפעתם עולה עתה לאין שיעור על זו של יוצאי מפא״י הכל־יכולה. למחרת הבחירות של 1927 התפעלו הכל מן ההישג הפנטסטי של הרשימה החדשה בהנהגת ייגאל ידין.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 41
נחוג בקיריית־ארבע, יום הולדתו ה־ 58 של אליקים העצני, עורן־־דין יליד גרמניה(שבה נולד תחת השם כומבק) ,שנפצע בהפגזת ירושלים במילחמת־העצמאות ועבר את כל הקשת, מפעילות במישמרת הצעירה של מפא״י והקמת שורת המתנדבים (הלוחמת בשחיתויות בשנות ה־ <50 עד לפעילות בגוש־אמונים.
גליון 2461 (31 באוקטובר 1984), עמוד 19
המיסמכים שנמצאו בבית־ברל מוכיחים שרענן, כמו כל עסקן־מפא״י אחר, ידע׳לחלוב היטב את הפרה. בעניין זה הוא מייצג דור שלם של צעירים, שהמיפלגה שימשה להם אמצעי אידיאלי לקידום אישי.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 5
1ח חיה העו &ס גיליון ״העולם הזה־ שראה־אור ה שבוע לפני 25 שנה, הביא כתבת־ שער על מנהיג המרד בוואדי־סאליב, דויד בן־הרוש (״מנהיג המרוקאים מדבר״) • מדור ..הנדון״ הביא, תחת הכותרת ״הדיאדוכים״ ,את ראשית התמודדותם של משה דיין ואבא אבן לביצור מעמדם בצמר ת מפא״י, ברשימת יורשי דויד בן־גוריון • על מילחמת־חמולות במו שב־הספר הצפוני שומרה, דווח תחת הכותרת ״דם רותח בשומרה״ • דדז׳אן פינ ק רופא פסיכיאטר, סיפר על הסיבות שהביאו אותו למכור סמים משכרים לנרקומן • .ב שער הגיליון: דויד בן־הדוש, מנהיג מרד ואדי־סאליב.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 50
דעתם של כמה משרי- הליכוד על תפקידם של טלוויזיה ורדיו ממלכתיים, דומיה להשקפה, שרווחה ב- מפא״י בשנות ה־50׳ ,כאשר הנהלת הרדיו היתה תת־מחלקה במ״שרד ראש־הממשלה.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 48
כאשר נשאל לימור לפשר אותה ״הרמת כוסית״ ,שדומה לה לא נעשתה ל־ח״כים אחרים (ורבים) אשר מונו החודש לתפקידי סגן־שר, אמר :״משה קצב הוא ידיד ותיק שלי עוד מ־ ,1970 כאשר חשפתי, בעזרתו, שערוריית־בחירות בעירו, קריית־מלאכי, שנעשתה על־ידי אנשי ־י מפא״י. מאז אנחנו מקיימים יחסים הדר •ז קים למדי בינינו, ועד היום לא התאפשר לי לערוך לו מסיבה...״ כאשר נשאל סער לעמדתו בעניין ..הרמת הכוסית״ ,השיב :״אדם יכול לבחור את חבריו מכל חוג שהוא רוצה...
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 56
יונתן ליפשיץ, בנו של המנהיג ה מקומי, מי ששימש כשר באחת ממשלות מפא״י, מואס בחיי הקיבוץ ובאשתו, שמוזרותה גוברת והולכת אחרי אובדן עוברה בשעת־לידה.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 53
ההצעה הוציאה את דויד בן־גוריון מן הכלים והוכשלה בקולות מפא״י. קשה לתאר שני טיפוסים שונים יותר מאשר ראש־ממשלת־ישראל ונשיא ההסתד רות הציונית.
גליון 2359 (17 בנובמבר 1982), עמוד 57
היה זה הקש ששבר את הגב הסבלני של כמה מראשי מפא״י. הם שתקו כאשר איים גיסים להטיל חרם על חלב תנובה, אם לא ייפסק גידול החזירים במשקים, למרות שחשדו כי ב פעולה מעוניינים כמה ממתחרי תנובה.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 54
ח״כ חנן רובין.ממפ״ם, שהביא את הבעיה .להחלטת מיפלגתו, הסביר כי לא יהיה מנוס מפני כניעה לדרישת מפא״י, וייעץ לחבריו :״כל עוד יש חופש להשתולל, כדאי להגיש עוד שאילתות״.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 64
היה זה אות כבוד לעיתוני ישראל, שאף אחד מהם לא פירסם את הידיעה הכוזבת, שלא נמצאו לה סימוכין. רק דבר, ביטאון מפא״י, עט על המציאה ופירסם אותות למחרת היום בא מטר ההכחשות: גם תמיר וגם חיים כהן הכחישו אותה.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 68
העולם הזה הביא את סיפור בילוייו של סגן המפכ״ל בקפה הירש השחור בכפר־שמריהו. 3ח״כ מפא״י זלמן ש ז ״ י נראה ה שבוע כשהוא מסתובב ברחובות תל־אביב בשעה מאוחרת בלילה, מחפש את רחוב פילון.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 48
הסרט משחיר את פני ההנהגה ההיסטורית של מפא״י. בלוך וירון ראו את הסרט בהקרנה מיוחדת שנערכה עבורם.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 62
צדוק, יליד פולין (שבה נולד כווילקנפלד) ,היה שוטר במישטרת הישובים העבריים (שהוקמה בשנות ה־ 40 על־יזע הבריטים) נתמנה עם קום המדינה כמישנה ליועץ המישפטי לממשלה ואחר כך שימש ח״כ מפא״י והמערך משך 19 שנים — בשתיים מהן כשר־המיסחר־והתעשייה, וארבע כשר־המישפטים.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 7
אך היו כאלה — וחמורות מהן — גם בימי שילטונה של מפא״י בגילגוליה השונים. מנחם בגין התגלה כדמוקרט אמיתי.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 70
״ ייתכן כי אימרה עתיקה עלתה בלינו של החזן ליבאלה גלאנץ, כאשר ז ארצה לביקור ממולדתו האמריקאית, לפני ש שנים. גלאנץ, איש מפא״י ופעיל המגבית יהודית המאוחדת, ביקש ממארחיו המפאי״יים אפשר לו להופיע לפני חיילי צה״ל.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 28
בסתר ליבם הטינאה רחבה יותר ודי הומוגנית — ערבים, עדות־מזרח וטמיים אחרים. ילדי-מפא״י-לא- מתבגרים אלה אמם מסוגלים להעריך מחדט את פיסת הקרקע טעליה צמחו, להתבונן מחדט בממדיה, בתפקידיה, ילדים גדולים אוהבים עד טיגעון את ארץ- יטראלינקה־עם־הטריקה־טל-התנועה וכמובן אוהבים עד טיגעון את עצמם.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 34
נכון, חניפנוף בתרבות המערב של קן תנועת־הנוער נעשה עצבני יותר, כל אימת שארץ־ישראל השלמה מגבירה את נוכחותה. לעומת כוחו של הימין הציוני נשארת מפא״י של חלוקת הארץ קטנה, מצטמצמת, לא-ריאלית ובעיקר חסרת כלים למאבק.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 14
אבל הוא אמר שגם רעיון זה אין לו כל סיכוי להתגשם — לא שרת ולא מפא״י יסכימו להוציא עניין זד, מידיהם.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 54
פוגרבינסקי טען ברשימתו, במלוא הרצינות, כי הספר ימי ציקלג הוזמן אצל ס׳ יזהר על־ידי מפא״י כתגובת־נגד למלך בשר ודם של משה שמיר, ואריכותו נועדה להקנות לו אף יתרון כלשהו על רומן מפ״מי זה של משה שמיר.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 32
.״ • מנכ״ל מישרד־הביטחון שמעץ פרס, באסיפת מפא״י בכפר־סבא :״עד הקמת המדינה התפתח אצלנו הגב, כדי לשאת רדיפות: אחרי הקמת המדינה התפתח אצלנו החזה המסוגל להשיב מנה נגד מנה.״ * פרופסור ישעיהו לייכוביץ, בתגובה על דברי הרב הראשי (האשכנזי) יצחק הלוי הרצוג, שהכריז כי המדינה היא אתחלתא דגאולה וקמה בחסות ההשגחה העליונה :״אין לנו שום הצדקה לתלות את קיומנו בהשגחה, בי אין לנו קומוניקציה עם מה שמאחורי הפרגוד, ולא קיבלנו משם שום הודעה שזו ראשית צמיחת גאולתנו.״ • הראשון לציון, אביו של שר־המיש־פטים בממשלת בגין משה ניטים.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 64
להיפך, כשקם אחד הצירים בוועידה האחרונה של תנועה זו ודרש כי מנחם בגין יכריז שאנשי מפא״י הם ״אויבים״ ,ברוח עקרונות אצ״ל בשעתו (״האירגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל יכריז איבה על כל גוף וכל גורם, בין עברי ובין בלתי- עברי, שיחבל בהשגת המטרה״) ,הצדיק בגין בחריפות את דעתו שמפא״י היא רק ״יריבה״ ולא ״אוייבת״.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 3
נכון ש״הליגה להשמצה״ משרתת כיום את בגין באותה הנאמנות שבה שירתה את ראשי מפא״י. אין הבדל: היא מעמידה את שרותיה העכורים לרשות כל פריץ ישראלי.
גליון 1592 (6 במרץ 1968), עמוד 10
על מדיניות־החוץ, כאשר הבליסטראות של מנחם בגין מקעקעות את חומות־מפא״י, שמעון פרס רועם והשמאל זועק חמם.
