נמצאו 5,038 תוצאות עבור מפא"י

במשך שני הדורות האחרונים היתד, ההתנגשות בין שתי תנועות־תחיה היסטוריות מפוארות, שתיהן חיוביות — תנועת־השיחרור הערבית ותנועת־ד,שיחדור הישראלית. כרוך אזניה (מפא״י) :תגיד: תנועת־השיחרור היהודית. אורי אבנרי: אס אתה רוצה, תקרא לה כן.

הוא מקבל את דעתם רק כשהיא עולה בקנה אחד עם הדרישות של כל קבו־צות־הלחץ, ועם טובתה של מפא״י. היה בתחילת ,1962 לפני הפיחות.

. • טעות דפוס. בתל-אביב נדהמו נאמני מפא״י בין עובדי ההסתדרות לגלות כי בטאונם הובא אליהם מבית־הדפוס כשהוא ארוז בחבילות שנעטפו בגליונות־דפום של :חוברות בדיחזת אשכול, שעוררו לפני חודש ׳את זעם מפאי-י-י.

ראשי הוועד — והבולט שבהם, אהרון זאב — הם ברובם עסקנים קטנים של מפא״י. מפלגה זו, שלא עשתה דבר לפתרון בעיית הטרמפים מאז קום המדינה, נתקפה בהלה שמא יוזמתו של אורי אבנרי תרכוש אהדה לכוח החדש.

פסוק השבוע • ראש־־הממשלה לוי אשכול: ״לא איכזבתי את עצמי!״ • ח״כ רפ״י משה דיין :״מפא״י היא גן־חיות גדול ויש בה מביצי כינים ועד קרני ראמים, ויש בה מקום לכל מיני חיות — משועלים ועד פילים.״ $ההומוריסטן שמעון צבר, על פטישי הפלסטיק הנפוצים בפורים וביום העצמאות :״לא כל מי שמקבל את הפטיש הזה בראש מבין שזה סמל — הפטיש מסמל את העבודה, הפלסטיק את המדע והציפצוף את הרוח.״ ס העתונאי עמוס קינן, על האו- ניר, שלום :״אוניית הדגל שלנו נולדה באי־כבוד, ומתה באי־כבוד, כיאות למדינה שלא נשאר לה הרבה כבוד.״ • העתונאית רות גונדי :״האנושות מתקדמת בצעדי־ענק, אבל האדם מפגר אחריה במידה ניכרת.״ רק את האמת,״ ,אמר לסניגור ,״אני לא תופש שום צד בעסק.

סיפור אחד מסביר מדוע הושחתה תפיסתו: אנשי מפא״י ניסו לוודא אם ברשימה השחורה שלו יש רוב לאנשי רפ״י.

אולי הם סתם פרימיטיביים. אף מה יטען עסקן של מפא״י, של מפ״ם -המוכן לסחור בגתי־חות־מתים כמשא־ומתן קואליציוני, המובן להמיר חיים ודמעות של חפים־מפשע כמטבע של הנאות השלטון?

אם אמנם יקרה הדבר, יהיה בכך צירוף של הערכה אישית של ראשי מפא״י לבדר, וגס רמז לחרות שהדרך אינה חסומה לחלוטין לשיתוף בין שתי המפלגות.

לכן תהיה הטלביזיה, כמו הרדיו, מכשיר־תעמולה ממשלתי מובהק. קומיסארים של מפא״י ינהלו אותה, ואיש־אמונו של לוי אשכול יופקד עליה.

דוגמות: • פרופסור יובל נאמן, פיסיקאי:, ״בעיית הפליטים — בידנו עתה לארגן הגירתם, או ליישבם בשטחים ריקים צריך שנהיה נכונים להחלטות־גנאי באו״ם, סנקציות, ניתוק יחסים, הוצאה מהאו״ם וכל העיקר :״לשמור על הישגי מלחמת התעוזה.״ 0אליעזר ליבנה, לשעבר ח״כ מפא״י :״הנצחון על עמי ערב בשלהי הספירה תשכ״ז היה ביטוי להתעלות מתוך עצמו: המיבצע הצבאי גילם הישג תחני־פנימי נרחב הימנו, העם קם מאפרו והתחבר מפירורי נשמתו.״ העיקר :״ישראל אינה עוד מדינת־חלוקה.״ נרצח פ שעי ם הנהג חולייה משטרתית׳ מורכבת מטוב־ החוקרים בארץ, המשיכה השבוע בחיפושיה אחר רוצח, או רוצחי, נהג המונית ראובן לוינשטיין.

אלופי תש״ח לא התייחסו אליו כאל אחד משלהם, אולי מפני שהיה איש־מפא״י כמעט יחידי בחבורה שכל ראשיה, מאלון ועד שדה, היו אנשי מפ״ם (המאוחדת, שכללה אז את אחדות־ר,עבודה) .אולם גם איש בלתי־מפלגתי כמו יגאל ידין, הרמטכ״ל־בפועל של המלחמה, לא העריך את כשרונותיו.

שום אדם לא סימל מצב חדש זה, זולת הטכנאים של מפא״י, שתפקידם היה לנצח על התהליך האוטומטי של העברת ההחלטות והצעות־החוק דרך המכונה הפרלמנטרית.

עיריית ירושלים הפכה לקואליציה אחת גדולה, בד, יושבים זה לצד איש מפא״י מרדכי איש־שלום ואיש רפ״י טדי קוללן • .בגרות מדינית, ונטיה לליכוד העם בשעת חרום, הוכיח גם ראש המתנגדים לנתוחי מתים, ח״כ אגו״י שלמה לורנץ.

כתבו מאמרים ראשיים ! שלחו את נשותיכם להפגין לפני מרכז מפא״י! היא לא השיגה גם שום התחייבות האוסרת ריכוז כוחות מצריים בסיני.

במיקלט קטן במרתף התכנסה ועדת״ הכספים לישיבה סודית, כדי להכין לקריאה אחרונה שלוש הצעות־חוק, שנועדו לממן את המלחמה, שהחלה כמה שעות לפני כן. כמה חברי־כנסת, וביניהם איש־מפא״י ישראל קרגמן ואיש־המפד״ל מיכאל חזני, רצו להעלות את מם־ר,הכנסה אף מעבר למה שנדרש על־ידי הממשלה, אך נתקלו בהתנגדות יוחנן באדר מחרות וחברים אחרים.

תנועת־ ההימנעות החלה מתארגנת לאחרונה על־ידי אוהדיו של גמאל עבד אל־נאצר שאינם מובנים להצביע לא בעד גרורי מפא״י ולא בעד הקומוניסטי. אף כי המפסידים העיקריים מתנועה כזאת יהיו הקומוניסטים, מקווים מתכנני־ההימנעות כי מק״י תיאלץ להצטרף לתנועה, כדי להעלים את הפסדיה ברחוב הערבי אחרי התרחקות היסודות הלאומניים.

שום ממשלה ישראלית לא תוכל לצתת על פינוי הגדה המערבית של הירדן מבלי לגרום לזעזוע עמוק בדעת־הקהל הישראלית, העלול למוטט את משטר את מפא״י. ביג׳י עצמולא ירצה לסיים הקאריירה שלו בצל של נסיגה שניה. • ממשלת ישראל לא תדע מה לעשות במיליון ערבים נוספים, החדורים עתה להט לאומני קיצוני.

תזכיר המרצה וצא מן השק 7ן לדן פגימי מיוחד של מפא״י, הנשלח למרצי המפלגה כחומר להסברה, פורסם החודש בקשר עם פרשת המחתרת העיראקית, שנתגלתה על-ידי העולם הזה (1088 והלאה) .עלון זה מורכב כולו ממאמריו של אמנון קפליוק בעל המשמר.

״פניתי כבר לראש חממשלה, לשר הסעד, למשרד הרבנות, ל״מפלגת מפא״י, לראש העיר — והכל ללא כל תוצאות• ״עכשיו א־ן לי כל ברירה אחרת — אלא להכניס את ארבעת ילדי למיסיון הנוצרי, לקחת אותם פעם אחת לירושלים ולהכניס אותם, במו ידי שקצרה להושיע, תחת כנפי הנצרות.

25 שנה אחרי שנורו היריות הקטלניות שהפילו את חיים ארלוזורוב, ערכו מוסדות מפא״י וההסתדרות את התנועות השיג־רתיות של אזכרה והספד.

כל פשרה כזאת, תצטרך לענות קודם כל על שאלה יסודית: מי יהיה שר הצ״כ בממשלה הבאה, אם תקום קואליציה של מפא״י והימין.

אחרי שמרכז אח־דות־העבודה החליט ברוב דעות ( 62 נגד )37 לקבל את תנאי בן־גוריון ולהיכנס לקואליציה עם מפא״י, הדתיים־לאומיים, ה־פרוגרסיבים ומפ״ם, נתעוררה הבעיה מי ייצג את המפלגה בממשלה.

אישוביץ, תל־אביב הסתיידות ההגיון סדרת המכתבים שפירסמתם (העולם הזה ,)1159 בתשובה י למאמרו של משה ברש, שהציע להקים קואליציה לאומית מקיר אל קיר, ללא מפא״י, הוכיחה לי טוב יותר מכל נימוק אחר כי גם הרעיון החשוב ביותר, שיושמע מעל במה רצינית בישראל, לא יקלט אלא לאחר לבטים קשים.

במקרה זד, דדו ה״ משדרים הראשיים של הממשלה, שמעולם לא הוצאו מידי מפא״י, עוברים לשרים ממפלגות אחרות. ברש העלה שיקול נוסף, שיכול היה לשכנע את המפלגות השת,ת להסכים להצעה: ח״כים רב פ, חסרי כל סיכוי לקבל משרד ממשלתי, היו זוכים במקרים אלה לתפקיד ם של שר.