חיפוש: מפא"י
נמצאו 5,038 תוצאות (מציג 2,151 עד 2,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 3

כ .והחברה, סטודנט לרפואה, וינה פיטורי ייעול באסיפת פעילים נדולה, שנתקיימה בבית• ההסתדרות ברמת־נן, כינה מזכיר מפא״י, יוסף אלמוני, את המפלגה הליבראלית החדשה, בין היתר, כמפלנת ״אבירי פיטורי• הייעול ״.ברצוני להזכיר למר אלמוני שאיש אחד, ששמו משה דייו, חבר מפא״י, רמט־כ״ל לשעבר וכעת שר החקלאות, התייצב בזמנו לצירי ה״ליבראל״ האנס טולר, במאבקו הידוע בעניין פיטורי-הייעול.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 6

ס 1יך שד 4 ׳3 4 • במקום גל השמועות נגד מנהיגי מפא״י, מתפתח והולד עתה מסע שמועות חדש המכוון נגד מפלגות האופוזיציה. … בפגישה שערכו נמה מראשי העדה ליא מזמן בחיפה, הועלתה הטענה כי שיחרורים אלה הושפעו יותר מטעמים מפלגתיים של מפא״י, מאשר מטעמים דתיים של העדה. • גל ההתייקרויות הזוחל יגרום זעזועים לא קטנים למשק המדינה, למרות מאמציו של לוי אשכול למנוע את הדבר לפחות עד לאחר הבחירות.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 18

סיפר על כך ביג׳י בבנם נים אליו :״אני חומטות הבחירות של מפא״י :״לפני 54 שנה שב שמחפשים אותי עלינו ברגל מסג׳רה לצפת, ובדרך נקרעו סוליות הנעליים. … כבר מתנהל משא ומתן על שיתופה אמר דז׳יגאן: הוא מוכשר, אינטליגנטי, לא של דינה דורון בהצגה זו משא מבטיח הבטחות אבל מקיים״) העיר לידיד: ומתן אחר מתנהל על הופעת קבוצת כדור״חבל, גם דז׳יגאן הצטרף לאויבי מפא״י״ גל זרה בישראל. תהיה זו קבוצת הכדורגל אתגר גלוי בפני צמרת תנועת החרות המוזרה ביותר שביקרה בארץ.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 4

רצח המנהיג הציוני־סוציא- ליסטי, שנחשב כוכב עולה ב־מיפלגתו ובתנועתו, והוא עול ימים (בן ,)34 הגביר את האי בה שבין תנועת הפועלים ל- ריוויזיוניסטים. ראשי מפא״י הפנו אצבע מאשימה כלפי יריביהם מימין, שהשיבו מיל־חמה שערה וטענו כי האש מתם באחריות לרצח ארלוזו־רוב היא עלילת־דם. 1946 — 17 .)5עבר־הירדן — ממ לכה עצמאית. … — 11 .)5מפקדה הבלתי- מוכתר של ההגנה, אליהו גו־לומב, שהיה מראשי מפא״י וההסתדרות, נפטר בהיותו בן — 1 *5.15 שלושה אנשי ה־אצ״ל — אבשלום חביב, מאיר נקר ויעקוב וייס — נידונו ל מוות, על-ידי בית־דין צבאי בריטי, בגין השתתפותם בפ ריצה הנועזת לכלא עכו.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 92

התרגשות רגיל שרת להחוויר* .כשנפתחה ישיבת מרכז מפא״י בבניין המפואר של הוועד- הפועל בתל־אביב, דמה צבע פניו לצבע הסיד. … עתה יצ טרך שייע להילחם קשות כדי להוציא מפיות חבריו את התואר ״מר זגגי״ ,ש הדביקו לו כעובדה קיימת. אנשים • ח״כ מפא״י יוסף אל מוגי, אחד המועמדים הרציניים לתפקיד מזכיר מם־ א״י :״הפועלים אינם לומדים כלכלה ב אוניברסיטה.
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 74

אך מאחר שנתפנה שם מקום השייך למפא״י, היה זה דבר כמעט מובן מאליו לכל אדם (מלבד לבן־גוריון) ,שמקום זה מיועד ומגיע לשררהחוץ הפסולק, המועמד מס׳ 2ברשימת מפא״י לכנסת. מחסום לבנגוריוניזם. ממיפקדת בן- גוריון יצאה בלחש ההוראה: למנוע בכל מחיר את צירופו של משה שרת לוועדה זו. … אולם הוא ראה אפשרות טובה לעשות ג׳סטה יפה, ובאותה שעה לסכסך עוד יותר בין ראשי מפא״י. הוא הציע בתמימות, כי ועדת החוץ והביטחון תזמין את משה שרת באופן קבוע לישיבותיה, בהתחשב בנסיונו הרב בענייני חוץ.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 70

השבוע, כעבור ארבעה עורכים ו־2140 גליונות שאף אחד מהם לא הוסיף כבוד לאות העברית, עשה הדור את שירותו הראשון לטעם הטוב ולשמה הטוב של מפא״י: הוא שבק חיים לכל חי. מישפט מנעלב * ״אני מעוניין לשאול את השופט כתיילי אם הוא רואה פגיעה ועלבון בזה שאומרים עליו שהוא ערבי ז״ המישפט שגרם לשאלה מוזרה זו של עורך־הדין עמירם חרל״פ באולם בית- המישפט התחיל לפני שנה וחצי, כשחנה נהג המונית ראובן מאיר בקירבת תחנת־האוטובוסים החיפאית, נידון לקנס של 25 ל״י. … כתבת העורך קראה למח־ * להלכה דבר הוא יומון ההסתדרות ; מיידית״ ,והטיפה כמובן, לדרך השלום. למעשה — עיתון של מפא״י.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 70

בית דבר שקק עיתונאים מוכשרים ב הרבה משורר, כמו דן פינס, אותו דחק שורר לקרן־זווית, או כמו ח״כ מפא״י הרצל ברגר, פובליציסט מזהיר אך חסר מרפקים. … הוא דאג להמעיט ככל האפשר מחשיבותו של מישפט קסטנר, וטישטש את אופי פעולותיו • של גיזבר הסוכנות, דויד בהרל, חברי נחלאות, מנהל דפוס מפא״י אלכסנדר (״שורה״) פישמן ושחיתויות רבות אחרות.
גליון 1874 (1 באוגוסט 1973), עמוד 17

** ובן שחסידי־האיחוד אינם מקווים רק לצירוף אריתמטי של הכוחות טות, מיפלגה של איסור־שביתות, מיפדגה שד כפייה דתית — איזה כיכוי יש לה להתחרות על קולות המרכז ז במקום למשוך אליו את השוליים הימניים של תנועת־העבודה המתברגנת, את הבורגנות הזעירה השבעה, הזהירה, ה־בעל־ביתית — הוא ידחוף אותה חזרה לזרועות מפא״י הבטוחה והמתונה־כביכול. דווקא משום־כך מעוניינת מפא״י בהקמתו של איחוד הימין.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 19

לאחר מכן עמדתי על הפחד הכללי השורר בציבור מפני דיקטאטורה חד- מפלגתית של מפא״י, אם תתקבל הצעת־בן־גוריון. תחת הכותרת ״תנאי מוקדם: חוקה״ ,קבעתי שאי-אפשר לשנות את השיטה כל עוד קיימים בארץ חוקי-חירום וחוקי־דיכוי דומים, המוסרים בידי הממשלה סמכויות בלתי־מוגבלות. … לפני 18 שנה עמדו לנגד עיני שני נימוקים, זה נגד זה: החשש שהשיטה האחורית תביא לדיקטאטורה ניצחית של מפא״י, והסיכוי שהיא תכנים לכנסת כמה אישים רעננית ובלתי־תלויים.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 34

כאחד מסיטונאי ה־פירות והירקות העשירים בעיר, פעל מזוז נמרצות בקרב כ־ 300 משפחות הירקנים במקום, וכן בין מאות ידידיו בעדת יוצאי צפון־אפריקה, עליה נימנה. אי ד נותנים כבוד. מפא״י ידעה להעריך את נאמנותו. עסקיו שיגשגו. … טעותו היתה בכך, שהוא חשב כי ביכולתו לפעול כאזרח חופשי. כאשר פעל בזמנו למען מפא״י, עשה זאת בגלל שהאמין בה. כאשר חשב עתה שהעירייה גורמת לו ולידידיו עוול — קם לפעול נגדה .
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 13

.״ היו אלה המילים הראשונות שאמר לשבוי המשוחרר. שתי המפלגות היו מפא״י וסיעה ב /שהתפלגה ונטלה לעצמה את השם ההיסטורי ״אחדות העבודה״ .הקיבוץ המאוחד היווה את עמוד־השידרה של ! … עד צווארינו אנו טובלים בשלכת של סתווים שחלפו, ופינו וריאותינו נושמים את אווירם עד חנק.״ צ״ד שיות ושחיתות ץ;*• בחינה אירגונית הציע בן־אהרון אז, בשלהי תקופת בן־גוריון, לאחד את מפא״י, אחדות־העבודה, מפ״ם והעובדים הדתיים הסוציאליסטיים (אז עוד לא חל מו על רפ״י) במפלגה גדולה אחת.
גליון 1928 (14 באוגוסט 1974), עמוד 21

אולם, בעוד שנראה כי שתי מיפלגות שותפות־היס־טוריות מצליחות לגבש חזית אחת, הרי בתוך המיפלגות עצמן, סוערות הרוחות. את מפא״י מסעיר עתה הריב קרגמן־גרשוני, המאיים לשסע את המיפלגה• מריבה זו מתנהל בסיגנון שהוא חדש במיפלגה: ״אתה לא נורמאלי! … חסידי דיין, ובראשם מרדכי בן־פורת, אוגרים כוח ללא-ליאות, ומכינים את הקרקע — אם וכאשר יחליט דיין ליצור משבר ממשלתי ולנסות לכבוש את השילטון מידי מפא״י. פחד דיין, אשר לכאורה נראה כיום בשוקט על שמריו, מאיים לא רק על ראש־הממשלה ועל מיפלגתו, אלא גם על כל המיפלגות האחרות.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 43

. ** בעין־חרוד החלו מתנהלות מדי יום, תיגרות־ידיים, ומאחריהן ניסיון של אנשי מפא״י להשליט את מרותם על אנשי המיעוט המפ״מי (אנשי אחדות״העבודה, שהיוו ביחד עם השומר הצעיר את מפ״ס הגדולה). *** כיוס נוטים, חוקרי מדעי־החברה באוניברסיטאות, לראות בדיכוי ״נורד־הימאים״ את סוף עצמאותו של דור תש״ח. … ״. ;• אמר יהושע אייזיק אשל, לשעבר סגן־אלוף בצה״ל וכיום מנהל מחלקת המטעים של יכין, מוותיקי מפא״י וגיסו של משה שרת כאשר השתתפו בצערו על כך שבנו נמרוד אשל, מנהיג המורדים, גורם צרות לו ולמיפלגתו :״עלינו להכיר בזאת שקם לנו דור צעיר הדורש תיקונים, ושיש להתחשב בו.״ * ואילו האלוף יצחק שדה העיר על יחס ההסתדרות לימאים :״אבא המכה את בנו כל יום, סימן שהוא אבא רע.״ אחר קרא יצחק שדה בדבר שיש לו וילה בת 11 חדרים ביפו, הייד :״בוודאי לקחו בחשבון גם את תאי האפרוחים בלול שלי.״ אביו של העיתונאי רב גניחובסקי.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 55

בבתי־הקולנוע הוצג סרט של 10 י דקות מטעם צ״כ (ציונים כללים) ,המאשים את מפא״י בכל הרעה בעולם, כימעט בנוסח האמריקאי הידוע: הממשלה אשמה אם אין לך בעל, הממשלה אשמה אם הממשלה ״מה •היה אדו? … התוצאה: מנגנון המדינה, שלא הבל תי נלפג־גת לתינוק כואבת השן, הממשלה אשמה אם החורף ארוך מדי. •תועמלני מפא״י היו גם הם רחוקים מלהיות צימחוניים.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 45

״ הובא תיאור ראשיתו של ״ציד-מכשפות״־ אנטי־קומוניסטי נוסח הסנאטור האמריקאי ג׳וזף מקארתי. בראש ציד־מכשפות זה ניצבה ח״כ מפא״י עדה מיימון, שגירשה קבו צת תלמידים כעלי נטיות שמאליות מכית־הספר ״עיינות״ שבהנ־ הלתה, גירוש שהגיע השבוע לפני 25 שנים לבירור כין כותלי כית־המישפט. … • משנשאל משה פנה על-ידי אחד העיתונאים, לדעתו על מאמר חריף נגדו שפורסם בעל המישמר, פרי־עטו של מאיר יערי, השיב :״המאמר ארוך מדי.״ • כשפנו אל ח״כ מפא״י, יזהר (ם. יזהר) סמילנסקי, בענייני סיפרות, הכ חיש זה כל השתייכות לעניין (פרט ל עובדה שכתב כמד) ספרים) .ציטט כ הד כה לאי־הבנתו בענייני סיפרות וסופרים עובדה מפליאה: מימיו לא ראה את נתן אלתרמן, ואינו יודע כלל כיצד הוא נראה.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 45

פרשנו־המדיני של השבועון תיאר את המשברים בתיד מפא״י, מיפלגת השילטון דאז, תחת הכותרת ״ממשלה ב,דיר בורמה כאשר המאפיין הבולט הוא נסיעתו של שר־החוץ, משה שרת לראנגון, בירת בורמה, שם פתח בהרפתקה הבורמאית של ישראל. … ראיון זה הביא את שגריר ישראל באו״ם, אבא אכן, לכתוב לאחד מראשי מפא״י :״יש לדרוש מראש־הממשלה כי לא ימסור הצהרות בענייני־חוץ מבלי שתאושרנה על־ידי שרץ החוץ ומבלי שבי־ג׳י ייוועץ בראשי המישלחות הדיפלומטאיות של ישראל, אם בכלל רצוי לתת הצהרות כאלה תגובתו של כן־גוריון היתה 1 3ה _ ש הן ה ^ נזעמת, והוא הודיע :״אמסור הצהרות על מה שארצה ולמי שארצה.״ במקביל בחר לצאת לחופשה ארוכה לטבריה.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 4

במדור ״חקירה מיוחדת״ דיווח ״העולם הזה״ על מפא״י שהדיחה את ראש עירית חדרה, דויד ברמן שהסתבף כשערוריה כספית, וזאת למרות שהיועץ־ המישפטי לממשלה, חיים כהן, לא מצא די הוכחות להעמדתו בדין. … היה ברור כי הפילוג במפ״ם יגרום לפילוג בקיבוץ המאוחד. פילוג שני כזה (אחרי פרישת אנשי מפא״י מן הקיבוץ) היה יכול להסתיים רק כמו התקפת־לב שניה: במות החולה.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 4

לא הפכה את רחוב אלנבי לשדו! קרב רווי־דמים. ה־ ״סכינאים של מפא״י * לא יצאו מבני־גיהם, להגן על רומא אשר שום מוסוליני לא התקרב אליה. … ההסבר היחיד המתקבל על הדעת, למחרת המאורע: מנהיגי מפא״י החליטו לעזור למנחם בגין, לפלס את הדרך למסע נצחונו ע״י מבצע פירסומת יעצום שהוציא רבבות אזרחים מבתיהם, ועלה למדינה כמה אלפי לירות.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 4

מבחינה זו לפתות, הזכירה התנהגות אנשי ידין את הימים השחורים ביותר של שילטון מפא״י, כשאמצעי־ה־תיקשורת הושתקו באיומים בכל פעם ש עמדו לפרסם ידיעות שלא חיו נוחות לראשי השילטון. … היפגי האחרון מנהיג ד״ש ידין חזרה לשיטות מפא״י סמה גם ידיעה זו. רק למחרת היום, אחרי שידין הגיש קובלנה נגד עורכו הראשי של העולם הזה, אורי אבנרי, ונגד יגאל לביב, אי אפשר היה עוד להסתיר שהיא נוגעת לפירסומי העולם הזה מגיליון אותו שבוע.מוזר מאוד שתנועה פוליטית שחרטה על דיגלה את סיסמת הדמוקרטיה והשוויץ לכל האזרחים, פעלה כדי להשתיק את העובדה שהוגשה קובלנה נגד ייגאל ידיו.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 52

ירושלים מחכה * כתוב בכישרון רב, ומעלה גלריה מורכבת של דמויות תלת־ממדיות, רובן אנשי הנהגת מיפלגת פועלי ארץ־ישראל (מפא״י) ההיסטורית, וכן דמויותיהם של אורי צבי גרינברג וכמה אורי צבי גרינברג וגלדי־הבוץ שדבקו בשערו מתלמידיו. הסיגנון הסיפרותי של ירושלים מחכה הוא תערובת של סאטירה וטרא- גדיה, שבעזרתן מציג המחבר את עדת המנהיגים ההיסטוריים של מפא״י כחבורה בולשוויסטית של ריקים ופוחזים.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 11

הכנסת הראשונה פוזרה בטרם עת (ב , 1951-במקום ב־ ,<1953 בשל המשבר בין מפא״י ( 46ח״כים) לבין החזית הדתית המאוחדת ( 16ח״כים) ; הכנסת הרביעית (ב־ 1961 במקום ב 1963 בשל משבר פנימי עמוק בתוך מפא״י — פרשת לבון — ויחסים משובשים בשל כך בינה לבין שותפיה, אחדות העבודה ( 7ח״כים) ומפד״ל ( 11ח״כים) ; הכנסת השמינית פוזרה חודשים אחדים קודם לתום תקופת כהונתה, בשל מה שקרוי בפולקלור הפוליטי ״התרגיל המבריק״ של יצחק רבין, הקשור בהצבעת המפד״ל בפרשת חילול השבת על-ידי חיל-האוויר.


