חיפוש: מפא"י
נמצאו 5,038 תוצאות (מציג 1,126 עד 1,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1217 (18 בינואר 1961), עמוד 7

הזרזירים והעורב וי שיא זעמו הגיע בן־גוריון בטענה כי לבון ״גייס״ /את כל אויבי מפא״י — חמת, מק״י, הכלליים, מס״ם, אחדות־העבודה וכמה עתונים יומיים ושבועונים למלחמה. … את תדפיס נאומו הכתיר בן־גוריון בכותרת ״האמת קודמת לכל״ .אם אמנם תאמת קודמת לכל, מדוע אסור לחבר מפא״י, המאמין כי הוא לוחם למען האמת, לזכות באהדת חוגים מחוץ למפא״י? … אולם בן־גוריון זכה לתמיכה מסויימת מחוץ לגבולות מפא״י — תמיכה עליה נאמר ״לא לחינם הלך זרזיר אצל העורב, אלא שהוא בן מינו.״ בעמדת בן־גוריון תומך, בכל האמצעים הכשרים והפסולים עד להחריד, היומון הארץ.
גליון 1203 (11 באוקטובר 1960), עמוד 4

אולם היו זמנים כאשר השניים היו ידידים בנפש. רבים מצי־רי מפא״י בודעידת המפלגה בשנת 1946 זוב־רים את המראה המרנין, כיצד חיבק מנהיג גורדוניה, פינחס לבון, את הבחור הצעיר מקבוצת אלומות. שימעון פרסקי היה אז חבר קיבוץ בן ,23 העסקן הצעיר ביותר במזכירות מפא״י וחבר מועצת הברד,קבוצות. לחיבוקי לבון זכה כאות הערכה על העבודה הטובה שעשה למען מפא״י בשורות הנוער העובד׳ בו שימש כמזכיר.
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 4

באמצע השבוע שעבר קויים מגע בדרג גבוה ביותר בין מפא״י לבין הפלג האופוזיציוני של הדתיים־הלאומיים. … ברגע האחרון הפיצו יריבי גורן את השמועה כי הרב האמריקאי סולובייצ׳יק מוכן, אחרי הכל, לקבל את תפקיד הרב הראשי בישראל• מיד טילפנו מנהיגי מפא״י לשגריר ישראל בוושינגטון, אברהם (״אייב״) הרמן. … מרדכי בנטוב הציע למנות שופט, אך רוזן דחה הצעה זו בטענה הצודקת כי העניין הוא פוליטי, ואסור להטיל תפקיד פוליטי על שופט, ואז הציעה מפא״י את אשר רוזנבלום, דתי־לאומי התומך בגורן, בניגוד לדעת הרוב במפלגתו.
גליון 1221 (15 בפברואר 1961), עמוד 3

מקווה אני שתהיו עקביים ולהבא ומקצועית להיכנס לאסיפת מרכז מפא״י ,תכתבי, ביו השאר, השווייץ, התורכית, ה־כשם שאינכם מתירים נוכחות עתונאים ב האג, ואולי אפילו הקהיר. … כמה שידוע לנו, כל המשתתפים בישיבות חיים אטלס׳ תל־אביב מערכת העולם הזד, הנם עתונאים, פרט על פני האטלס, כפי שהקורא אטלס מעיר למשתתפים הסמויים — כגון מכשירי האזנה בצדק, אין מקום לתירגומיס: הקונגז זורם — מסעם ראשי מפא״י ושליחיהם. במדינת קונגו. ציטטתם את פרופסור יעקב בראוור (העולם הזה )1219 שהכיא את הפסוק התנ״כי: ריווח והפסד ,צעיר אנוכי ונימה.״ הריני מוחה בכל אני מבקש מכם, אל תנלי לי את שם תוקף על פניעה חמורה זו. … זח היד, בדיוק למחרת החלטת החרפה של מרכז מפא״י. כשהניע המחזה של השבועון ״לייף״ .מופיעה בו סופיה לשורה ״לא רוב קולות הוא קול הצדק״, פרץ הקהל במחיאות־בפיים.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 23

שר החינוך — אתה תעשה מה שאני אומר! נציג מפא״י — רבותי, עד אנה? הרי כולנו כאיש אחד. … הנזשת\זפיפ: דניד בן־גנרינן. נציג מפא״י — ברצוני להזכיר לכם הסיסמה ״הגידו כן לזקן״. … שר הבטחון — זה מר, שאני אומר. אני הזקן. הגידו לי כן! נציג מפא״י -אבקש הודעה לסדר. נאמר כאן משהו על שר ד,בטחון בעניין ההסכם עם ז׳בוטינסקי.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 4

המנגנון הממשלתי, הנתון כולו לשליטת מפא״י, מנהל את המדינה כאוזת נפשו, תוך יריקה בפני נבחרי הציבור. … הפסקת כל פעולת־ההסברה, מאז הבחירות, מנעה את הדרמטיזציד, של המאבק, השאירה את היוזמה בידי מפא״י. האזרח חדל מלמלא תפקיד על הבמה, הפך יותר ויותר לצופה מש עמם, העוקב אחרי מחזה זר. … תחת זאת על הליברלים להקים קואליציה מצומצמת עם מפא״י, אם אפשר גם בלי הדתיים. אמנם יהיה למפא״י רוב מכריע בממשלה כזאת, אך הליברלים יוכלו להכתיב בה תנאים מבחינת האינטרסים הכלכליים של הבורגנות, תוך איום בפירוק הקואליציה.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 11

המכשירים חוברו לסוללות חשמליות, ועבדו גם כך ביעילות. היתה הופכת את סיעת מפא״י למיעוט בקואליציה העירונית, בניגוד לרצון מפא״י. … יהיה זה מתמה גרידא, מאחר שיהנשיא ינקוט בקו שיוחלט עליו בצמרת מפא״י ללא פירסומת. • עמדת מפלגות ״מועדון הארבע״ בשאלת המימשל הצבאי לא תשתנה בעקבות הפננות־האבל על מות חמשת הערכים בגבול הרצועה.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 14

למחרת היום נערך בפני השופטת לאה עוגן משפט שני, הפעם היה זה משפטם של שני עתונאים, כתב העולם הזה, אלי תבור, וכתב חרות, שלמה נקדימון, שהואשמו על־ידי המשטרה בהשגת גבול פלילית במטרה להרגיז, על שחדרו אותו יום לבניין אהל, והאזינו לדיוני מרכז מפא״י על הדחת לבון. ראשון העדים היה עד־התביעה העיקרי, מרדכי פלג, עובד הועד הפועל של ההסתדרות, שהוא ראש סדרני מפא״י. פלג בריא־הגוף, שהיה אחראי באותה שבת על סדרני מפא״י שהגנו על בניין אחל, הוא שהגיש את התלונה במשטרה נגד העתונאים.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 78

בימים אלה, כשהרתיחה סביב הרכבת הרשימות הגיעה לשיאה, הוציא עז״ד שלמה כהן־צידון, יליד מצריים וחבר מפא״י, חוברת בחירות לבני העדות השונות בכנסת ובמוסדות. … בהסתמכו על העולם ׳הזה ( )832 ,830 ,829 קובע המחבר כי האפלייה העדתית אינה שנזי״ד, עוד בוויכוח. כפעיל מפא״י אין כהן־צידון מחמיץ כל אפשרות לנגח את המיפלגות היריבות מימין ומשמאל, וכותב :״המיפלגות הדתיות הקוראות לבני עדות המזרח שזמרי המסורת להצביע בעדן, לא הכניסו לכנסת גם נציג ספרדי אחר, ואילו מפ״ם, שבסיס־מותיה לחמה נגד קיפוח עדתי, שמרה את המקומות המשוריינים ברשימתה לאשכנזים ולערבים בלבד.״ כהן־צידון אינו מנסה לבחון את הנעשה במיפלגתו, אך מציין במרירות :״אנשי העלית השניה רואים את אנשי עלייתם בלבד, זהם אוחזים בקרנות המזבח אף על פי שרובם הזדקנו וליחם נס. … אני מקווה כי מן החיוג הישיר נגיע גם לחיוך הישיר...״ • ח״כ חרות, ד״ר יוחנן באדר, היה הראשון שהביא לישיבת ועדת-החוקה־חזק־ן מישפט בכנסת את הידיעה כי דפוס ישראל, שבו מודפסים גם העולם הזה ׳וגם היומון חרות הופצץ. לשמע המילה הזאת שאל ח״כ מפא״י יעקוב שימשון שפירא בתדהמה :״מן האוויר?
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 78

:בואש סיעה שד שמונה אני פ סויו ט, נואשסיעהשלששיעשוה אני נאש ׳ סט ״העולם הזה״ 929 תאריך 4.8.1955 : או על דיבות־כזב לא להשיב דיבה, או בהיותך שנוא — משנויא להימנע, אך גס מהתחסדות יותר מדי רבה תיאטרון בחירות 4 מפא״י והציונים הכלליים דמו במערכת הבחירות לשני מתאבקים, המחבקים איש את דעהו בחוזק כה רב, עד ששוב לא יכלו ליפול אלא יחדיו. הפסדיהן של שתי המיפלגות הספיקו להקמת מיפלגה גדולה חדשה. מפא״י, שהחזיקה (עם גרו־ריה הערביים) 52 מקומות בכנסת הקודמת, ירדה בכמעט שמונה מקומות. … • צבי לבון, אחיו של שר־הביטחון המודח, שלא נטל כל חלק במערכת הבחי רות׳ כמחאה אילמת על הרחקתו מרשימת מפא״י לעיריית תל-אביב, אמר :״נאום הבחירות היחיד ששמעתי במהלך מערכת־הבחירות, היה מפיו של הספר שלי
גליון 1849 (7 בפברואר 1973), עמוד 19

הוא היה כמה שנים חבר בקיבוץ חמדיה, אולם בילה לרוב בשליחויות בארה״ב או ב־מפא״י. ב־ 1955 היה כבר מרכז אגף ההסברה במפא״י. שנה לאחר מכן, נודע כבן־ בריתו של אברהם עופר. השניים השתתפו במרד צעירי מפא״י, יחד עם צעירי המושבים ותומכי דיין. … כאשר ניגש ידלין עם עופר לבחירות במחוז תל-אביב של מפא״י, נכשלו שניהם ולא הצליחו לאסוף מספיק קולות כדי להיכנס למועצת המחוז.
גליון 1873 (25 ביולי 1973), עמוד 11

בעבר הירבה פילץ לבנות בשותפות עם צבי רכטר, מנכ״ל סולל־בונה, שהיה אז גם גיזבר מפא״י. אולם לאחרונה הפסיק פילץ את שי־תוף־הפעולה הזה, החל במקום זה עובד בצוותא עם אהרון דוברת, מנכ״ל כלל. … לכנסת זכה פילץ בנתח שמן — פרוייקט התחנה־המרכזית החדשה. .לדעת יודעי דבר, הסיבה להתקרבותו של פילץ לדוברת היא העובדה שקרנו של דוברת עלתה לאחרונה מאוד בעיני ספיר. רכטר כבר איננו יותר גיזבר מפא״י, ואילו דוברת נהנה ממידה רבה של שיתוף- פעולה מצידו של ספיר. … מאז העז לפני 15 שנח מבקר הסוכנות הד״ר שמוראק להתייחס לתפקידו ברצינות, וכתוצאה הודח — לא טרח איש מירושיו להתעניין במעשי המנהלים. התוצאה: היו״ר, אריה פינקוס, איש מפא״י, והגיזבר דולצין, איש גח״ל — נהנים מחופש״פעולה מלא.
גליון 1856 (28 במרץ 1973), עמוד 18

הוא חשש שאם איש רפ״י לשעבר יהיה נשיא המדינה, ישמש הדבר תירוץ בידי אנשי מפא״י למנוע מדיין עצמו את הכהונה הרמה שהוא שם עיניו אליה: ראשות הממשלה. … הסיעות האחרות בבית יכלו באותו רגע להציג את מועמדות נבון על אפה ועל חמתה של מפא״י. כמיקרה זה הוא היה ניבחר. כי הכנסת מחולקת כך 60 :ח״כי מים- לגת העבודה ועבדיה הערביים 60 .חברי שאר הסיעות (כולל מאיר אביזוהר, הפוזל לעבר מיפלגת־חעבודה). … במציאות זו, ניתן לתקן את ״חוק יסוד: הנשיא׳ /לאמור :״נשיא המדינה ייכחד על-ידי פינחס ספיר.״ * כאשר מפא״י העמידה מועמד לתפקיד יו״ר הכנסת שלא מצא חן בעיני הסיעות האחרנת, נוצרה קואליציה מקיר אל קיר, שבחרה לתפקיד זה בחבר־הכנסת נחוס ניר, העול ם הז ה 1856
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 4

1 *3 0סוו ר - - וצא דמא 8>3 מייד עם שובו של פינחס ספיר ארצה, ביום הרגיעי, הוא ייגש לאירגון כל כוחות תומכיו למערכה על הקמת חטיבת מפא״י במיפלגת העבודה. ספיר לא יירתע מן העימות עם שר־האוצר, יהושע רבינוביץ, המתנגד חריפות להקמתה של חטיבת מפא״י. … אלמוג: בכל 1א ת שד בפגישה שנערכה לפגי עשרה ימים, ערב נסיעתו של ספיר לחו״ל, כין ראשי מפא ״י, סוכם בי תינתן שהות לביטול כל החטיבות, ואם לא ייתכן הדבר — יתכנסו ראשי מפא״י לדיון מחודש. ספיר אימץ את הצעת אכן, שקבע את הכלל לנכי החטיבות: אפם או שלוש.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 26

אלמוגי, ממקימי רפ״י ומחסידי העבר של דויד בן־גוריון ומשה דיין, נמנע בשנים האח רונות מלנקוט עמדה בסיכסוכים הגלויים שנפלו בין מפא״י ורפ״י בתוך מפלגת העבודה. אנשי רפ״י במפלגה, מחקו כבר מזמן את שמו מרשימותיהם, אולם אנשי מפא״י מהססים להוסיפו לרשימתם. … כשעלה שמו כמועמד לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות, תפקיד אותו רצה אלמוגי ביותר, שם הגוש של מפא״י וטו על הרעיון. כשנבחר לראש־עיריית חיפה, היה משה דיין הראשון לברך אותו.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 15

הטייס הסתמך על הלך רוחות ודיעות שהובעו לאחרונה בצמרת הוותיקה של מפא״י לשעבר, בכמה פגישות שנערכו בחוגים סגורים. … אף אחד משני המועמדים המתחרים על הכתר, אלון ודיין, אינו נראה מתאים למשימה זו. יתכן והצמרת הוותיקה של מפא״י היתה מוכנה להשלים עם מינויו של אלון לתפקיד, אולם במקרה זה, ברור לה, היא תקומם נגדה את משה דיין. … אבל כאשר ייבחר לתפקיד זה פנחס ספיר, יוכל דיין למחול על כבודו זה יקרה השנה ך* תוצאה מכל השיקולים האלה נקבע בשיחות אישיות בין ^ ותיקי מפא״י לשעבר כי אם תעמוד גולדה על דעתה לפרוש, לא יוכל ספיר להתחמק עוד מלרשת את מקומה.
גליון 2427 (7 במרץ 1984), עמוד 66

היום 25 :שנה אחו׳ הבת חזרה לזירה במרור אנשים, השבוע לפני 25 שנה, הובא הסיפור הבא איש מפא״י החדרתי רדד ברמן, שפרש בשעתו מן החיים הפוליטיים. … כל שנה אני ממציא שם חדש למס.״ • עסקן מפא״י לשעבר דויד ברמן :״אצלנו אין צימחונים. כל אחד אוכל את בשר רעהו.״ • העיתונאי שבתאי טבת, לשעבר מתומכי שיטת הבחירות האישיות :״אם תקום פעם שיטה זו, תתבע מפא״י מציבור הבוחרים בכל מחוז להצביע בעד המועמד שלה, אפילו יהיה כרוב על ראש מטאטא.״ איילות־האבן כעבור כמה ימים ללא אוזניים וללא קרניים.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 3

הוא קם ביוזמת שרותי- { הביטחון, שלא היו אז אלא אגף של צמרת מפא״י(הגילגול הקודם של מיפלגת־העבודה) ועוזריו של דויד בן־גוריון, ובראשם שימעון פרס, משה דיין ואהוד אב־ריאל. … שאלה מעניינת היא מדוע באו כל ההתנקשויות בקיום שבועון זד, דווקא מצד מיפלגת־העבודה. לא רק רימון נולד ביוזמת הצמרת של מפא״י. אלא גם הפצצות שהוטמנו אצלנו, ההתנקשויות בי ובעובדי- מערכת אחרים, ההחרמות הכלכליות, התביעות הפליליות שהוגשו נגדנו, שלא לדבר כלל על חוק לשון הרע (חוליר״ע, כפי שקראנו לו בקיצור) ,אשר יוזמיו טענו שהוא בכל השנים לא עשתה מפא״י (ומיפל- גת־העבודה בעיקבותיה) דבר נגד תנועת- החרות, למשל.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 59

רק אחת לארבע שנים, בהתקרב מועד הבחירות, פותחים העסקנים, פקידי מפא״י ברובם, את דלתות המישרד. הם פורשים נייר ירוק, חדש ונקי על השולחנות, צובעים מחדש את השלט ברחוב נחלת־בנימין, ומתחילים לנהל את תעמולת הבחירות המיפלגתית בקרב עדתם. … הצ׳קים העלולים להישלח ליריבו הירושלמי, הדאיגו אותו. הוא מיהר למרכז מפא״י, משך מקופת המיפלגה כמה מאות לירות, גייס לעזרתו את מנהיג השכונות מנחם כהן, קישט את מועדון בוסתן ושיגר מישלחת נכבדים למלונו של טובול. … הקרב נתון על השילטון בו, לא על עצם אופיו. כאשר התכוננה מפא״י השבוע למושב השני של ועירתה, ניתן לדבר ביטוי מובהק.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 50

.״ #ח״כ חרות הד״ר יוחנן כאדר, בהסבירו בכנסת כי מפא״י חוששת מהקמת ועדת־ביקורת, כי יושב־ראש הוועדה וחבריה לא יוכלו להיות אנשי מפא״י: ״כל מה שיש להם פחות ראשים, יש להם יותר יושבי־ראש.״ מן היום שבו יצא עוזי לאוויר העולם, חיבבוהו הבריות. … אמר בן־גוריון לבך אה־רון :״אתה עוד תופיע בעצמך בבחירות איזוריות, כמועמד מטעם מפא״י.״ • העיתונאי אורי קיסרי :״אצלנו, העיתונאים זורקים לכלבים את האזרחים, מחזאים זורקים לכלבים את העיתונאים, הקהל זורק לכלבים את המחזאים, ואחרי סעודות שכאלה עוד מתהלכים בינינו כלבים רזים ורבים כל־כך
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 11

שמה של האלטרנטיבה: משה סנה!״ אנשי מפא״י הבינו היטב את המסקנה. מאחר שהיה מובן מאליו בעיניהם, ששום אדנ£ רציני אינו יכול לבחור בסנה, היתה זאת קריאה ברורה לתמוך בבן־גוריון ללא סייג. … כתמורה על תמיכתו זאת בבן־גוריון, הוצע לו בימים האחרונים לקבל לידיו את תפקיז| מרכז־הבחירות של מפא״י לקראת הבחירות הקרובות. יתכן כי בר היה מקבל את ההצעה לולא נאסר, במקרה, יומיים לפני כינוס מטות־הבחירות של המפלגה.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 29

פרס לא היה היחידי שחשש מיום שיח־דורו של ידלין. צמרת מיפלגת העבודה, ותיקי מפא״י ושליטי המדינה עד המח פ ה ידעו שבמשך 1217 הימים שבהם לבש ידלין מדי־אסיר כחולים וישב בכלא יחד עם אנסים, רוצחים ופורצים, הוא שתק רק מפני שפחד לסכן את השחרור המוקדם, שליש תקופת המאסר, הניתנת לכל אסיר שהתנהגותו טובה. … 1הטענות נגד השופטים והחוקוים ׳1התאבדות עונו ובגידת המנהיגים מנהיגי מיפלגת העבודה ידעו, כי אחרי ה־ 17 בפברואר, אי-אפשר יהיה עוד להח זיר את ידלין לכלא. מנהיגי מפא״י ומיפלגת העבודה מכי רים היטב ־את אשר ידלין, שהיה אחד מהם ובין הבכירים שבהם.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 32

תפקידה המיניסטרייאלי הבא היה שרת־ה־חוץ, עד אשר החליפה אותו בתפקיד מזכירת מפא״י. אחרי תקופה קצרה בה היתד, נטולת תפקיד ציבורי, מלבד היותה חברת־כנסת, נתמנתה, לא מעט במפתיע, לתפקיד ראש הממשלה, עם פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול ז״ל. … נבחר לכנסת השלישית ולאחר זמן מה נתמנה להיות מזכיר מפא״י בתקופת הסערה הציבורית של פרשת־לבון.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 14

מהתקף״לב, בגיל ,61 חבר קיבוץ אפיקים כני אילן (אפלבוים) ,ש היה בזמנו ראש אגף הנוער זהגח״ל ב־מישרד־הביטחון וחבר במוסדות המרכזיים של מפא״י ואיחוד הקבוצות והקיבוצים. היה מראשוני העלייה החלוצית מארצות- הברית בראשית שנות ה־ ,30 לאחר שסיים את לימודיו בישיבת יוניבוסיטי בנידיורק, התגייס בפרוץ מילחמת־העולם השנייה לבריגדה היהודית והיה מראשוני השלי חים שנפגשו עם יוצאי מחנות־ההשמדה. … אחר הצטרף לקבוצת גבע, היה חבר המרכז החקלאי ומזכירות חבר הקבוצות, ציר בקונגרסים הציוניים ב־ 1935 וב־. 1939 • ,שיכל במילחמת־ד,עצמאות את בגו הבכור, מוטי אפרתי, בקרבות על ירושלים, נבחר עם קום המדינה לכנסת מטעם מפא״י. אחרי שעזב את הכנסת, היה יו״ר המועצה לשיווק פרי־הדר ויו״ר ההנהלה של בית־הספר החקלאי מיקווה־ישראל.
