חיפוש: מפ"ם
נמצאו 3,369 תוצאות (מציג 951 עד 975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 70

אולם נראה שעוד יהיה הד למנגינה: ח״כ מפ״ם, ישראל ברזילי * ,הגיש שאילתה לכנסת. 1שפ־ כומביאה אם יחקור היסטוריון באחרית הימים במה עסקה מדינת־ישראל בסוף אוקטובר ,1955 יתכן וישפשף את עיניו בתמהון. … אחרים באו בשליחות ממשלתם (מטעמים תכסיסיים גריאו מזכירות האו״ם 616 לשם הופעות דא) להקים ממשלד, מקיר־אמנות וספורט ( )275 ואפילו למטרות ריאל־קיר, היינו מחרות עד פוי (.)40 מפ״ם, השיב האר׳ץ במאמר ראשי כי דרישה זו ״חסרת אולם למטרה חשובה, אך לא תיירית, משמעות, בלתי אם במצב באו מעטים מאוד בכל זאת.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 17

רוב גדול התייצב מאחורי מזימתו של שפירא. • מפ״ם והלביראלים העצמאיים החליטו להצביע נגד הצעת־החוק של שפירא. • גח״ל התפלגה, פחות או יותר לאורך הקו חרוודליבראלים. • הדתיים צהלו, ורק בקושי יכול היה שפירא המפד״לי להסתיר את שימחתו על ניצחון הכפייה הדתית. … בתחילת השבוע התארגן גוף ציבורי — בו היו מיוצגים אנשי מפלגות ותנועות כמו מפ״ם, העולם הזה — כוח חדש, מק״י, הליברלים העצמאיים, ואישים בלתי- מפלגתיים רבים — שקרא להפגנה המונית מול בניין הכנסת ביום השני הנא, כאשר ייערך שם הדיון בהצעתו של שפירא.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 11

כל מפלגות האופוזיציה נמנעו מלהשתתף בו בכלל. מפ״ם ול״זן לא קמו ליטול את רשות־הדיבור, בידעם כי יהיה זה מגוחך אם ינאמו נגד הכפייה הדתית — שעה קלה לפני שירימו את ידיהם כדי להביע אימון לממשלה, ודווקא על רקע החלטתה להגביר את הכפייה הדתית. … למען הצעת הסיעה הצביעו רק רק״ח ו־מק״י — 5קולות, כולל שני קולות הסיעה. נגדה הצביעו ,73 כולל כל אנשי מפ״ם ול״ע, שתמכו בכך בקו הממשלה בעניין הכפייה הדתית.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 27

שבעים הנותרים ״מוכנים לקחת בחשבון נסיגה, כינון יישות פלסתינית ומוכנים לגלות גמישות משוחררת מדבקות טריטוריאלית, כדי לפעול במה שניתן לפעול, להשקיט ככל האפשר את האזור — ולמנוע מלחמה חדשה.״ סיכומו :״ממשלה עם מפ״ם עדיפה על ממשלה עם ג ח״ ל ...ממשלה עם גח״ל עסקן ברים במכס בלוד שתי מזוודות עם שמלות ועם מפ״ם תהיה ממשלה משותקת שהמאורעות, במרוצם המסחרר והשוטף, יש- אור, כפגר דברני על גבם.״ עסקנים אי־הבנה כתב צבאי אדדיסט כינס הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית, נפצע בשירות.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 8

יעקב טימברג, תל-אביב נה השלום נמצא עתה במערך של הע־בודה־מפ״ם ואליו הוא היה רוצה להש תייך אם יתקבל אליו, בעיקבות מאמרים כמו זה שפורסם בדבר. … סנה מתנפל בשצף קצף על רק״ח, שי״ח, ברית־השמאל, אמנון רובינ שטיין ועל התנועה לשלום ובטחון בה חברים אישים שונים מהסגל האקדמאי בכל ה אוניברסיטאות ובעלי מקצועות חופשיים בלתי־מפלגתיים, חברי מפלגת העבודה, מפ״ם, העולם הזה — כוח־חדש, המפלגה הדתית הלאומית, הליבראלים העצמאיים, ברית השמאל, שי״ח, וחבריו למפלגה של סנה עצמו, חברי מק״י.
גליון 1927 (7 באוגוסט 1974), עמוד 6

מה שמרגיז, אם כי לא מפתיע במיוחד, הוא התנהגותן של מפ״ם והל״ע. אם מפ״ם והל״ע, יחד עם ליובה אליאב וחבריו במערך, מוכנים באמת להיאבק למען עקרונותיהם, ואם הם רואים את הכרת ישראל בזכויות הלאומיות של הפלסטינים לא סתם כסיסמא, אלא כעיקרון וכתשובת־מפתח לפתרון בעיות השלום, עליהם להוכיח למנהיגי העבודה שלא רק י• טביעת האצבע של מנהל בנק א״י־בריטניה, יהושע בן־ציון, אחרי מעצרו ע״י המישטרה.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 21

אלא שאי־אפשד יהיה לברוח ללא סוף מהשאלה שהפכה לשאלת המפתח לקיומה של ממשלת רבץ• הצורך להכריע אם לפנות או להשאיר במקומו את מחנה המתנחלים בקדום, נובע לכאורה מלחצים פנימיים, ומהתמודדות כוחות אישית בתוך השילטון. מפ״ם, השותף הזוטר במערך, לוחצת בכל כוחה ה- מיפלגתי לפינוי ההתנחלות, תוך איומי פרישה מפוקפקים מהמערך. … אין ספק שראשי הצועקים כיום למען פינוי קדום ישלימו עם קנוניה טכסיסית מעין זו. מפ״ם תתפשר עימד, ועם מצפונה מהר מאוד ותמצא דרך להסביר ל- במצב זה, נותר יצחק רבץ קרח מכאן ומכאן.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 53

.״ אף חששו של בי.ג׳י ,.שזכה בפירסום רב, כי החסינות עלולה לטפח קיני־ריגול בבתי החברים, לא היה לעניין. צדק נציג מפ״ם, ישראל בר־יהודה: אין כוונת הצעת־החוק להעמיד את חברי־הכנסת מעל החוק. … הוא יפסיק את דבריו מרוב שיעמום.״ +לאחר־מכן התקיף ישראל בר־יהודה, איש מפ״ם את הליקויים ש־בהכנות לקראת הכנסת השנייה, והוסיף: ״בשורה של משקים קיבלו הודעות (כר־טיסי־בוחר) לכל המתים, שנרשמו כבעלי זכות־בחירה לכנסת השנייה.״ * גדולה יותר היתר.
גליון 1833 (18 באוקטובר 1972), עמוד 13

מר ספיר נאות לקרוא אותן פן הנייר, אותו הכין לעצמו מראש : • מיכאל חזני ייצג בוועדת־הכספים את המפד״ל. י• ויקטור שם־סוב ייצג בוועדה את מפ״ם. • ד״ר יוחנן באדר אישר את העניין מסעם תנו־עת־חרות. … ישנם הבדלים קטנים, מכיוון שחרות והליברלים מהווים עכשיו סיעה אחת, כמו מפ״ם ומיפלגת־העבודה. חמש הסיעות שקיבלו אישור-קיום מכרעם, עד להודעה חדשה, הן: המערך, גח״ל, המפד״ל, ל/׳ע ואגודת־ישראל.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 6

אוהדיה הערביים של ׳ • הדור, עיתון מפא״י פירסם כתבה מפ״ם מעטים ב׳מיספר1וקולותיהם בבחירות האחרונות לא היו מספיקים אפילו להכ שפה סופר על האלוף יגאל אלון, הלו מד באנגליה, בי הוא מבלה את זמנו ניס לכנסת את נציגם, הצעיר החיפאי ״׳בד,שמצת ראש ממשלת ישראל, שרי ה רוסטום בסטוני (שנבחר למעשה בקולות מדינה וראשי מפ׳א״י״ מיבתב קורא נעלב יהודיים) .הסובר, העיקרית לכך היתר׳ ש הערבים התנגדו בתוקף לחיות בגיטו העמיד את הדור על טעותו. … היא לא הבינה ׳שחייליה שלה פתחו במהפכה ערביות, ש־ * חברי הכנסת חנה למדן ודויד ליפ שיץ, פרשו מסיעת מפ״ם, הגדולה והקימו סיעה שמאוחר יותר הצטרפה למפא״י
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 15

עיתוני השמאל, על המשמר וקול העם, יצאו בהתקפה נמרצת על דאלס. קבע על המשמר, עיתון מפ״ם :״פוסטר דאלם ראש לרוקמי מזימות המילחמה.״ אולם הגדיל לעשות קול הטם, אשר באחד מגיל יונות השבוע כינה את מזכיר המדינה האמריקאי בכינויים כמו ״מצית מילחמה״, ״דאלס עמלק״ ,וצירף גם כתבה בשם ״דע את פוסטר דאלס״ ,בה קבע כי הוא היה משרתם של ההיטלריסטים ״לפני עלותם לשלטון ושל הנאצים בתקופת מיל־ ״העולם הזה״ צ81 תאריך 14.5.53 : חמת העולם השניה, כפי שהוכח (בקול העם) בימים האחרונים.״ הוסיף קול העם :״מייד לאחר המילחמה פתח דאלס בתעמולתו הצינית למילחמה חדשה, בשיר הלל למירוץ הזיון ולדים־ לומטיית האטום.״ בצד הכתבה פורסמה קאריקטורה פוליטית רגילה על מזכיר המדינה האמריקאי. … שאנשי חרות אוהבים אותו למרות שהוא שונא את אנשי חרות, השיב לביא העין־ חרודי במחמאה :״יכולת להיות אצלנו שר לו עזבת את חרות!״ • יריבו של לביא בעין־חרוד, ח״כ מפ״ם אהרון ציזלינג, נסע מהקיבוץ המסוכסך עין־חרוד לתל־אביב.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 22

״אז אני מציעה להם שאני אדפוק אותם באגזוז שלהם.״ ח״כ מפ״ם יאיר צבן, טוען, שמאז כניסתו לתפקיד של שר־האוצר החדש מדברים יותר ויותר על הטלת אגרות על הציבור, ונמנעים משימוש במילה מיסוי. … ליד המיקרופון עמד עורר־הדיז ראובן (.רובי״) ריבלין, של הכנסת התרעם ח״כ מפ״ם אימרי רון, בן קיבוץ מישמר־העמק, שמישרד־החינוך מתכוון לקצץ בסמינרים הקיבוציים ולא מקצץ במערכת החינוך הדתי.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 70

מיכתבים פרשת תרומות חדש ^׳ש היה רמתו הנמדד י • מנהיג מפ״ם מאיד יעדי, על פרשת אהרון בהן :״במוקדם או במאוחר יצטרכו רוב המיפלגות בארץ להגיע לידי מסקנה. … כי בתיק הסודי, שהוגש לשופט־השלום יהודה טרייביטש בתל־אביב, קבע השופט בכתב־ידו, לפי בקשת הש״ב :״אסור לגלות את שמו של הנאשם או פרטים אחרים של הפרשה״. כולם אשמים. מפ״ם, אשר התייצבותה בצד חברה המואשם נעשתה איתנה יותר, ככל שהספיקה לעכל את פירטי־האישום, החליטה כי לפחות על פגיעה זו לא תשתוק לממונה על הש״ב.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 14

מבתי״המעצר החלו מגיעות שמועות על נאשמים, העומדים לדין לפני השופט אבן־ארי, המבקשים מס־ניגוריהם לפסול את השופט מכיוון ש־ רבה לשאלה מי יהיה המזכיר הכללי של מפ״ם. אבל בין פעילי מיפלגת הפועלים המאוחדת, הנמצאת עתה על פרשת־דרכים והבוחנת את המשך דרכה העצמאית, היה לשאלה זו מישקל רב. … לגבי התכונות האישיות של שני המועמדים לא היתה בעיה: שניהם הגונים, שניהם נעימי- הליכות ושניהם מתאימים לתפקיד. מאז הפכה מפ״ם לסיעה אופוזיציונית, החמיר הוויכוח בין אנשי העיר והקיבוץ.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 17

צבן לא מש מהמקום גם הוא, כרי לשמור על האינטרסים של מפ״ם. לרגע היפנה לעברו את הפרופיל הענקי שלו, ופת נבעת . … ״בהקשר הפוליטי שאלו אותי אם אינני חושש שריאטה כזו עלולה לפגוע במישקלה הסגולי של מפ״ס בכנסת ״.כאן עצר והשיב מהורהר, ״יכול להיות. אבל כוח־המשיכה של מפ״ם יגבר!״ שפירא: סיבות רפואיות ^ ין לדעת אם תחזיתו ההיתולית \ £ש ל צבן תתאמת, אולם לרב אברהם שפירא 50 מסיעת אגודת־ישראל בכנסת, לא חסר כוח־משיכה.
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 8

רסיס זה פילג את של״י והקים גוף ן חדש מתוך ציפייה אחת ויחידה| : שתקום מיפלגה חדשה של אנשי־ < המערך — מעין מפ״ם־רבתי, בהש־ | תתפות יוסי שריד ושולמית אלוני — שבה יימצא מקום גם לפלג זה. … שריד כבר הבהיר כי לא יפרוש ממיפלגת״העבודה בלי מפ״ם, ומפ״ם מהססת מאוד מלפרוש מסיר־הבשר של המערך, ולצאת למידבר הפוליטי.
גליון 2383 (4 במאי 1983), עמוד 40

״ הגנ ה על ד״״הגנה״ ״הגנה על הגנה!״ זעקו אנשי מפ״ם ואחדות־העבודה .״התגייס להזכרת חלקם של פעילי מגבית ההתגייסות ! … ביחוד בשמאל התגבשה הכרה נאורה, שאפשר לחלק את העבר לפי מפתח־מיפלגתי, על בסיס קואליציוני מוצק — אחוז קבוע לגיבורי מפא״י, אחוז צודק לגיבורי מפ״ם, וכן הלאה. אפילו משה שרת, שהתעלה עד כדי דרישה להכיר בתרומת ״כל חלקי תנועת־המרי״ (ובצורה עדינה זו הכליל את אצ״ל ולח״י, מבלי להזכירם בשמם המפורש) לא שכח להוסיף כי המאבק המכריע הת נהל דווקא באו״ם.







