חיפוש: מפ"ם
נמצאו 3,369 תוצאות (מציג 2,351 עד 2,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 15
ואכן, כאשר העמיד יו״ר הישיבה, ח״כ מפ״ם שלמה רוזן, את הצעת הקואליציה להצבעה, היתד, התוצאה מוזרה.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 7
מנהל־בנק לא יעניק אשראי גדול לאדם שאינו יכול להוכיח שיש לו מפ״ם כנ״ל); אם הוא צריך לטייל בריביירה הצרפתית — נו, כמובן.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 5
. — הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, שכמה ממנהיגיו הבכירים יושבים בכנסת כחברי חטיבת מפ״ם בסיעת המערך( .הם אמנם רגשו, ובצדק, נוכח הכזבים הבוטים שהשמיע ח״כ לנדאו על כתובתו של הקיבוץ השכן, ניר־יצחק.
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 2
והיה זה מעשה ההצתה שני שכוון נגד העולם הזה, כי בדפוס החדש, הנמצא ב בית העיתון. על המשמר, ובו מודפס יומון מפ״ם, מודפס גם העולם הזה. במערכת העולם הזה לא נותר עוד מה להצית.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 6
נמנעתי מן ההצבעה על הצעותיהם של ח״כ מק״י משה סנה וח״כ מפ״ם דוב זכין לדון בהעלאת־המחירים, כדי להשתמש בזכות־ההנמקה ולהסביר את עמדתנו לבעיית השכר ויוקר־ר,מחייה: ,,איו ספק שתהיה תוספת שכר.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 16
.״ 0שרי־האוצר פנחס ספיר כמרכז מפלגת ה עבודה :״אני מציע לארגן טיולים של חברי המרכז באו טובוסים ממוזגי-אוויר, כדי להראות להם מה נעשה עד כה לביעור העוני.״ 0מנהיג מפ״ם מאיר יערי במאמר המסביר מדוע אין לו תחליף :״כל עוד חי אנוכי — הריני מאמין כי לפי שעה אני נחוץ.״ העו ל ם הז ה 1772
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 5
ביקורת חריפה הושמעה גם בפי דוברי הקואליציה, כגון אליהו ששון (עבודה) ,יצחק רפאל (מפד״ל) ,גדעון האוזנר (ל״ע) ,חייקה גרוסמן (מפ״ם) .לצד הממשלה, ללא הסתייגות, התייצבו רק אנשי השוליים הקיצוניים של ארץ־ישראל השלמה: איסר הראל (ע״מ) ,יעקב נחושתן (חרות) ,שמואל תמיר (מ״ח) ,ומרדכי סורקים (עבודה) ,או מלחך־פינכה כמו ארי אנקוריון (עבודה).
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 39
זוהי 6006 נן 1 01ת6וח1ז־61י\ 00 אחר של הארץ: מפ״ם !600ק משריה רוצה כי אז היינו צריכים לעמוד בפני עליה לא של כמת רבבות, כן ירבו, אלא בפני עליה של מאות אלפים מארצות החופש.
גליון 1995 (26 בנובמבר 1975), עמוד 20
אין ספק כי צדוק החליט לעמוד לצד מיפלגתו, מפא״י־לשעבר, אשר בה עוררו הצעותיו של רבץ והרעיון כי שר מפ״ם יימכר על-פני שר מפא״י את יצר הקיום של הגוף המפרפר.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 19
ההחלטות בוודאי תת־ ^ קבלנה, אחרי דיון נוקב, במרכז המיפלגה, או בסיעת המערך בכנסת, או בלישכת העבודה יחד עם ריכוז מפ״ם. ייתכן שהחדטות אדה תכרענה את גורד המדינה לחסד או דשכט — דשדום סופי או לחורבן בית שלישי.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 25
הידיעה הראשונה על כך הופיעה דווקא ביומון מפ״ם, על־המישמר. ייתכן שצדוק, ששהה באותה עת בחו״ל, לא היה מבחין בה כלל, אילמלא הועתקה על־ידי הצהרד גים, וזכתה לכותרות גדולות.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 11
.״ 8שר התחבורה גד יע קובי ניפגש במיזנון הכנסת עם ח״כ מפ״ם אליעזר ר׳ונן, שהואשם בשבוע שעבר על ש הוסיף חדר בדירתו ללא ריש־יון.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 13
לכך לא היתד, שום ממשלה ישראלית מוכנה. שהרי כל המיפלגות — מחרות ועד מפ״ם — רצו לספח שטחים — מי יותר ומי קצת פחות.
גליון 1935 (2 באוקטובר 1974), עמוד 13
כשנש אל הוכמן על כך, השיב לאיש: ״ולי לא מגיע כסף שאני נוהג1״ 0כשנשאל יו״ר הנהלת הסוכנות, מי שהיה שר־האוצר ח״ב פינחס ספיר, איך היחסים שלו עם מישרד־הקליטה, לא יכול להסתיר את סלידתו משר-הקליטה שלמה רוזן (מפ״ם) ,ואמר :״אני מעדיף שלא להטריח את השר הנכבד בדברים הקטנים והלא־חשובים שבהם אני עוסק׳ אז אני פונה ישר למנהל המישרד.״ !
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 47
עוד׳לא נדמו רעמי התותחים •של מיליחמת 48׳ ,כתב אהרון מגד בבשער 28.7.49 ביטאון מפ״ם באותה עת: ״אין למיפלגה כשלנו זכות לצוות על אמנות, אולם חוכתח לכוונה, כי ליצירת חאמנותית יש ערד חכרתי...״ וכעבור שנתיים, פירסם בגיליון מס׳ 1של משא הנחיות אידיאולוגיות במשימותיה •של הסיפרות העיברית : ״...יצירתנו לוקה ברזון ואין בה כדי לספק צרכיה ותביעותיה של תנועה גדולה האסורה כולה לבניין ולמאבק; אין היא גורס רב־מישקל בקידום הבניין והמאבק ואין היא בבחינת עלייה לחיים ולהווי ; אין היא נחלת השכבות העממיות, הפועל, המתיישב, החייל, ומשום כד, ומשום הפגמים בתכניה ובצורותיה — טרם הפכה גורם חברתי... ״...נועד לסיפרות תפקיד חברתי — חייבים אנו ככיקורת־העצמית הקולקטיבית ,׳ששותפים לה יהיו אחים־ לרעיון ואחים לחברה שמתוכה ומקרקעה וכשם ייעודיה אנו עושים בל מה שאנו עושים, וככלל זה — גם 1 יוצרים את יצירתנו האמנותית ...התלהלהות של כתי־קפה או הזדמרות של פארקים (אם בפרוזה ואם כחתז) .כתקיפה של בנייה ושל כיבוש — היא נקיטת עמדה לבנייה ולכיבוש.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 9
. ** ״קול העם״ (נזק״י) :״על המיש־מר״ (מפ״ם הבוקר״ (ציונים כלליים) ; ״חרות״ (חרות). **• שנוסד קרוב לאותה תקופה.
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 2
סערהסביב פירסו ח ״ ם לנ ד או מי סמך גז עו׳ ל א יהיה חיים תוכנו של מיסמך סודי, שהוגש לממשלה על־ידי הממונה על מחוז הצפון, ישראל קניג, ושפורסם השבוע במלואו על־ידי יומון מפ״ם על המשמר, יגרום לסערה פוליטית בינלאומית.
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 45
הוא צעק לעבר הח״כ יצחק כשפשטה בקרייה* השמועה כי הערבי של מפ״ם, רוסתום בסטוני, צ׳יז׳יק, בן למישפחת הצ׳יז׳יקים האגדית, היושב בכנסת ארבעה חודשים בלבד: שמצבות בניה מהוות סימני-דרך במילחמת ״חבר הכנסת בסטוני, כבוד ליושב־ראש !
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 27
נראה שלקמפו״ם יצטרפו גם אנשי הקיבוצים, תומכי מפ״ם, שאותם יארגן ישראל אפל, מרכז החשיבה הצעידה במפ״ם.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 13
כאשר השר זבולון המר, נציג גוש־אימונים, צריך להסכים על עתיד קדום עם השר ויקטור שם־טוב, נציג מפ״ם, אין סיכוי שתתקבל החלטה כלשהי. באשר ראש־ד,ממשלה בז לשר־ד,ביטחון, וזה משמיץ את ראש״ הממשלה, אין הממשלה יכולה לתפקד.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 24
בנק לאומי לישראל, בנק הפועלים, חברת כור, מישרד התיירות, אל־ על ויינות כרמל, היו חלק מהחברות הישראליות ש מימנו את המיצעד, שבמיסגרתו צעדו אלה אחרי אלה אנשי השומר-הצעיר וחברי הליגה להגנה יהודית. במדינת ישראל סירבה מפ״ם, להשתתף אפילו בוועד להחזרת עקורי בירעם ואיקרית, כי אינם משתפים פעולה עם ״קומוניסטים״ .אך מיצעד משותף עם גוש־אמונים והליגה של הרבי כהנא כשר למהדרין.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 4
אולם לא תמיד היא כה חריפה כמו החוליה האחרונה שנוספה החודש לשרשרת זו: התנגשות בין שבתי (סאבי) טבת, כתב הארץ לבין דן בן־אמוץ, בעל מדור בדבר השבוע. טבת, שהיה פעם איש מפ״ם, הפך בידי גרשום שוקן לפיליטוניסט הראשי של הארץ• .הוא כתב בעיתונו רשימת־הלל על ישעיהו (שייקר ).אופיר, לשעבר איש הצ׳יזבטרון, שחזר לא מכבר מצרפת, שם למד את תורת הפנטומימה.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 15
בתשובה לשאילתה של ח״כ אהרן אפרת (מערד/מפ״ם) על מחיר הקמח לאפיית פיתות, החל בר־לב מפרט את כמויות הקמח המסובסד, באמרו :״כמות הקמח ה מסובסד לפיתות מגיע ל־ 7000 טון בתחומי הקו הירוק, ועוד 16,000 טון בשטחים״ .שאל אותו בגין בקריאת־ביניים :״היכן הקו ה ירוק?
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 47
שחל יצא בחודש יוני האחרון לוועידה בינפרלמנטרית ברומא, שאליה נסעו גם חברי-הכנסת אברהם אבו״ ח צי ד א, ראש עיריית רמלה (מפד״ל), יהודה יודין (מערד/מפ״ם) ,אברהם כץ (ליכוד/ליברלים) ובך־ציון הל פון (מערד/אחדות־העבודה) .החמישה שהו ב רומא שישה ימים.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 11
#רוזואומיס הסיאמ״ס מבטכד בי מעדה: שימעון ברס — מק״י ותכלת־אדום — בפעם השנייה, באיחור של שנתיים, וקמה עוד מיפלגת־זוטא חצי מימסדית, הפעם בשולי מפ״ם. הארץ זעקה לתנועה גדולה של התחדשות ושינוי, תנועת-שלום ליברלית־סוציאלית שתוכל לשנות דרכי־מחשבה בסיסיים, לגייס המונים גדולים, להשפיע באופן מכריע על דרכי־ד,תקשורת, לשלוח יד אל השילטון.
