גליון 1522, 2 בנובמבר 1966, עמוד 11
שתי העליות ה מר שי מו ת ביו ת ר
נר שמות לזכו ת רפ״י ולזכו ת הכוח החדש,
שעלו בנ־ 40א חוז כל אחד. גח״ל עלתה
ב־ 18א חוז, מפ״ם שמרה, כרגיל, על מקומה.
רק״ח עלתה — מק״י ירדה.
123 ני שאלים הצהירו, כי בב חירות לכנסת
הם הצביעו א״ת, ואילו עכ שיו היו מצביעים
אחרת 39 .מהם היו מצביעים לרפ״י— 30 ,
לגח״ל 26 ,לכוח החדש, ו־ 17 נמנעים.
גליון 1530, 28 בדצמבר 1966, עמוד 10
באיגרת
יביע אשכול דאגה נוכח המשך
החימוש הגלוי וההפגנתי של ירדן,
ירמוז כי מעשה זה מפחית מיוקרתה
של ארצות־הברית בין אזרחי ישראל.
• ועידת מפ״ם, שתתכנס
בשבוע הבא, תדון בעיקר
כשני נושאים: בעיית ה אבטלה
ופעולת סמוע.
גליון 1550, 17 במאי 1967, עמוד 12
אולי הם סתם פרימיטיביים.
אף מה יטען עסקן של מפא״י,
של מפ״ם -המוכן לסחור בגתי־חות־מתים
כמשא־ומתן קואליציוני,
המובן להמיר חיים ודמעות של
חפים־מפשע כמטבע של הנאות
השלטון?
גליון 1511, 17 באוגוסט 1966, עמוד 36
בן־גוריון, שלא
דיבר עם טובי בכל שנות שלטונו, רצה
לדעת מדוע אינו מדבר בכנסת בשפה הערבית
• .למחרת היום קרא בן־גוריון,
שוב בישיבת הכנסת, לח״ב מפ״ם?}בד*
אל״עזיז זועכי, שאל אותו את אותה
השאלה.
גליון 1517, 27 בספטמבר 1966, עמוד 21
.״
#את הנימוק האמיתי, לדעתו, להתקנת
קיר הזכוכית במישכן החדש של הכנסת, נתן
השבוע ח״כ מפ״ם עכד״אל־עזיז אל*
זו ע כי :״זה לא מסיבות בטחוניות, אלא
כדי ליצור אווירה אינטימית בכנסת, שבה
לא ידברו הח״כים אל הקהל היושב ביציע,
אלא יתרכזו בעמקות בנושאים שעל סדר־היום.״
י • חגיגת השבוע היתד, מסיבת יום־
ההולדת שערכו אמני תל־אביב לאיש התרבות
הישיש זאב (יוסקוביץ) יוסיסון,
לרגל מלאות לו שבעים שנה.
גליון 1510, 10 באוגוסט 1966, עמוד 11
כי כנגד הקפאת שכרם של השכירים׳
מציע ספיר כמה הצעות שאינן אומרות מאומה,
ושנועדו רק לסבר את אוזנה הכבדה של מפ״ם. למשל:
חובדת ברבדיו/
כ• אין בתוכנית זו שום דבר חדש.
גליון 1510, 10 באוגוסט 1966, עמוד 18
,אלמוגי
עם העיתונאי הירושלמי אריה צי
מוקי, הידוע כמבטא נאמן של ראש־ד,ממשלה׳
הסביר :״אנחנו מתכננים עתה קנוניה
משותפת נגד לוי אשכול ״.לצימוקי
היה הסבר אחר, כמובן • .חתול שחור
עבר לאחרונה בין שני מנהיגי מפ״ם הנצחיים,
הח״כים מאיר יערי ויעקב
חזן.
גליון 1514, 7 בספטמבר 1966, עמוד 17
תהיה זאת הפצצה הגדולה שתמיר
יסיח בפני יריביו, כדי להסיח את הוויכוח מפרשת המינתב המזוייף. את
התחמושת לכך קיבל תמיר מאנשי מפ״ם, החשים לעזרתו כדי להחליש את
בגין.
גליון 1563, 16 באוגוסט 1967, עמוד 7
אין ספק שלוי אשכול דוגל בכך. וגם
יגאל אלון.
ולמעשה גם מפ״ם, הרוצה בסיפוח עזה,
רמת־הגולן וחלק מן הגדה — והמוכנה להחזיק
בשאר הגדה עד שהערבים יכירו בסיפוח
זה.
גליון 1569, 27 בספטמבר 1967, עמוד 9
אמנון לין
הצעיר, מין עייר־של־משיח, כינס את נתיני
חותנו בחושיסתאן ותבע למנוע בכוח את
פעולתם של גופים פוליטיים בגדה — לא
רק של רק״ח, המטיפה להחזרת הגדה
לחוסיין, אלא גם של הכוח החדש, המטיף
בגדה לברית בין שני העמים ולכינון
לפדרציה של ארץ־ישראל. לין ביקש גם
לאסור את עתון מפ״ם, מפלגה המתחרה
כיום עם רפ״י על כתר הלאומיות הצרופה.
גליון 1564, 23 באוגוסט 1967, עמוד 9
פירט
דבי, המחזיק במועצת עיריית באר־שבע
בתיק הסעד, את כוונתו:
• זאב זריזי, סגנו של נאווי מטעם
מפ״ם, יצא ככר לקנדה ולארצות־הברית לתקופה
של ארבעה חודשים:
#ישראל שילת, איש גח״ל בעיריה,
האיש שגיבתן
א ת כול ם
בנימין אליאב, ממלא מקום יו״ר רשות
השידור, הוא עיתונאי ותיק בן ,58 שעבר
את כל הדרך מעיתוני המפלגה הרביזיוניסטית
שלפני המדינה והירדן, המ שקיף)
עד לתפקיד של יועץ מדיני לשר־החוץ (אחר
ששימש מזכיר ראשון של שגרירות ישראל
בבואינום־איירים; קונסול כללי בניו־יורק ועורי
צהרון־הנפל של מפא״י בשנות החמישים,
הדור).
גליון 1570, 4 באוקטובר 1967, עמוד 16
אלופי תש״ח לא התייחסו אליו כאל אחד משלהם, אולי
מפני שהיה איש־מפא״י כמעט יחידי בחבורה שכל ראשיה,
מאלון ועד שדה, היו אנשי מפ״ם (המאוחדת, שכללה אז את
אחדות־ר,עבודה) .אולם גם איש בלתי־מפלגתי כמו יגאל ידין,
הרמטכ״ל־בפועל של המלחמה, לא העריך את כשרונותיו.
גליון 1560, 26 ביולי 1967, עמוד 3
גישה זו פשטה עתה את הרגל,
עוד יותר מן האוריינטציה שד
מפ״ם ומק ״י על כרית־המועצות.
לא האידיאולוגיה של רם״• ניצחה —
כי אין לה אידיאול־גיה.
גליון 1142, 19 באוגוסט 1959, עמוד 15
היה
זה עבד אל זועבי, ערבי מוסלמי מנצרת וחבר מפ״ם. לאחר
שהעלה את בעיות הפיתוח בישראל, והשפעת מצב המלחמה
בין ישראל וערב על מדינות האזור, נגע בבעיית הפליטים
הערביים, ותקף את חוקי הממשל הצבאי וקיפוח
המיעוט הערבי בישראל.
גליון 1150, 14 באוקטובר 1959, עמוד 8
מי מעוניין למנוע עלייתם של הציונים
הכלליים?
מפא״י, מפ״ם ו״אחדות־דועכודה״.
מדוע?
מפני שעליית כוחם של הציונים הכלליים תשלול מהן
את האפשרות לכונן מחדש ממשלה סוציאליסטית
גליון 1131, 3 ביוני 1959, עמוד 4
היתד, זאת גם הודאה בכך כי מפא״י
ואחדות־העבודה תיכננו את המיבצע מאחורי
גבם של שרי מפ״ם, ששמעו עליו רק
יומיים לפני התחלתו — דבר שלא הפריע
הדתיים יישארו כנראה סטאטיים,
עם תזוזה מסויימת מאגודת ישראל
ופועלי אגודת־ישראל לדתיים־הלאומיים,
הודות להשתרשות מפלגה זו בעליה
החדשה.
גליון 1112, 21 בינואר 1959, עמוד 9
״ תמהה חיה, בצאתה
לראשונה לקנות ורקות ומיצרכיס בצרכניה של שיכון מפ״ם
את זכרונם. העלילה מתרחשת בירושלים שלפני אלפיים
שנה, עם לידתו של ישו.
גליון 1138, 22 ביולי 1959, עמוד 3
יכול מנחם בגין להצטלם
בחברת בדואי מכובד מילדי־טפוחיו של
המושל. יכולות מפ״ם ואחדות־העבודה לנצל
את מות האחריות הקולקטיבית ולהציע
הצעות יפות ללא סיכון עצמי —
או שראשי משרד הבטחון שיקרו
במזיד בכל אשר אמרו מזה
עשר שנים על הממשל הצבאי.
גליון 1136, 8 ביולי 1959, עמוד 5
הוא הציע למעשה את 28 הקולות של חרות
והצ״כ לקואליציה שמאלית־דתית, המורכבת
כולה ממפלגות־פועלים, והנה על כן כשרה
למהדרין ולפרולטרין — ממשלה של מפ״ם
( 9קולות) ,אחדות־העבודה ( )10 והדתיים־
הלאומיים 11 להרכב כזה, בעל 58 קולות,
היה מובטח רוב אם מק״י ( )6או שני
פלגי האגודה ( )6יימנעו מהצבעה׳ דבר שהיה
בטוח מראש•
יתר על כן — ממשלה זו היתד.
גליון 1141, 12 באוגוסט 1959, עמוד 13
אחרי שמשה צ׳יז׳יק וחבריו לדעה נשארו בבית,
השתתפו נציגי מק״י, מפ״ם ואחדות־העבודה במסגרת ארגונית
אחידה, חברית ותרבותית, ניהלו את כל עניני המשלחת
במשותף, הסדירו את ההופעות האמנותיות וייצגו יחד
את המשלחת בפני הנהלת הפסטיבאל.
גליון 1148, 30 בספטמבר 1959, עמוד 9
הרקע: תביעה משפטית עד הוצאת שם־רע, אשר הוגשה על־ידי
עסקן מפ״ם רוסתום בסטוני נגד בטאון מק״י בערבית, אל־איתיחד.
גליון 1155, 11 בנובמבר 1959, עמוד 5
הוא
יעניין את המדינה כולה, כי ההכרעות האמיתיות על דרך
המדינה תוכרענה במאבק זה. מפלגות מן החוץ, כמו
מפ״ם, תוכלנה רק להשפיע בעקיפין, דרך דעת הקהל.
גליון 1152, 28 באוקטובר 1959, עמוד 5
כל המפלגות מסכימות כי אין אפשרות
קרובה לשלום עם הערבים, כי גמאל עבד
אל־נאצר ותנועתו הלאומית הם אויבי ישראל,
וכי על כן חייבת ישראל לקבל עזרה
מן המערב( .מפ״ם חולקת אמנם על כך,
לכן נראות המפלגות כל בך מגוחכות,
כאשר הן מדברות על הפיכת ״משטר״ ,או
כאשר הן מעמידות פנים כאילו מונחות
על כפות המאזניים שאלות־יסוד של חיים
ומוות.
גליון 1152, 28 באוקטובר 1959, עמוד 6
טייאר
זכר כיצד ניצל בפוגרום, כשהערבים פסחו
עליו במקרה. ח״כ מפ״ם חיים יהודה כסוף־
השיער אהב את קאהיר, בה היה משתתף
בקביעות בהפגנות קומוניסטיות, אחר שאביו
מת והוא בן .14 משה ישי הדתי
רם־המליצה, ואשר חסין איש מפא״י, היו
מורים.