נמצאו 1,057 תוצאות עבור מסתננים
גליון 669, 17 באוגוסט 1950, עמוד 4
סתירות וחוסר־קד במקום אחר מרשים לערבים שברחו אל מעבר לגבול לחזור למשפחותיהם — ובכפר שני מבצעים חיפושים מדוקדקים לגילוי מסתננים ולגירושם אל מעבר לקוים. בכפר אחד מבוצעת ריפורמה אגרארית מרחיקת לכת, מחלקים קרקעות ומרימים את רמת־המחיה של הפלאחים — ובכפר שני מנתקים את הפלאחים ממקומות עבודתם החיצוניים כדי לרסנם ולהקפיא את רמת־מחיתם.
גליון 752, 27 במרץ 1952, עמוד 6
תחילה נתקלה אצבעם באשקלון, אחד החד תכנית הנמל עמוק־המים מול רחוב אלנגי, תל־אביב מאז שחר ההיסטוריה, קריאות תדהמה הירדן, שיוו לעיר צורת עזובה לעומת המולת פסח לב, היא בעיית ה״מסתננים״ היהודיים, השוק ששררה בה ברוב ימות השבוז;. 300 משפחות עולים חדשים, שעזבו את צרי- פיהם במעברות, הסתננו ללוד ונתישבו בין פלוגות פלמח הנחיתו מהלומות ׳כבדו ת על הלגיון הערבי בקרבות שנמשכו 48 שעות חורובת העיר העתיקה (שנהרסה• ברעש של ושבהם נפלו ששה פלמחאים, פינו בכך עיר שנת ,) 1927 יחד עם 700 הערבים שדרי שבדיני ה המוצקים והמרווחים, התאימו לק בהן עד כה, בתנאי־מגורים בלתי־אנושיים ליטת קבע המונית של יהודים *. … עיריית לוד, שהחלה בתקציב צנוע של 4000 לירות לשנה, הפכה לרשות מקומית עצמאית בעלת תקציב של חצי מיל יון לירות לשנה, ראש עיר וחבר־עובדים בן שבעים איש ותכניות פיתוח מרחיקות לכת. הדבר המציין מסתננים יהודיים. כיום את לוד, המתעתדת להפוך עיר של 50.000 תושבים, הוא השקט הכפרי השורר בה משך היום ואשר מקורו בתעסוקתם ה * עוררו בכך וויכוח סוער ב שורו ת מפ״ם, בה רבו המתנגדים לגירוש הערבים.
גליון 682, 23 בנובמבר 1950, עמוד 7
לאט לאט התגבשה תמונה: בסך הכל נפסלו 900—1000 מכוניות פרטיות, אשר הוצאתן מכלל ש־מוש לא מתחלק בין המוסדות הממשלתיים והציבוריים. כמויות זעירות מסתננות ליזמה הפרטית. 200.000 טון לשנה. … המשטרה סבורה, כי גניבות הסוסים והפרדות שרבו כל כך, בחדשים האחרונים, ברובן אינן מבוצעות על ידי מסתננים כפי שסברו קודם לכן... קצתרא ־נ ע ־ ם לפני ימים אחדים נערכה מסיבה כזאת בביתו של איש ציבור עשיר לכבוד אורח מחוץ לארץ.
גליון 2247, 23 בספטמבר 1980, עמוד 70
תחת הכותרת ״מטח יריות בסיכוב מירון״ דווח על התקפה של מסתננים על אוטובוס כסיבוב מירון, בדרד לצפת, שבמהלכה נהרגו שני אניטים. … דסש ועוקץ בקיבוץ גן־שמואל, כאשר נתבע הכוורן להסכים לבחירתו כמרכז עבודת־ד,בניין, התנגד המועמד, צעק באסיפת הברים :״מד, אתם חושבים, שכל השנים ליקקתי דבש1״ דגי םסד עכור׳ בקיבוץ משאבי־שדה, נדהמו כמה חברים שעבדו בהשקאת המטעים, בהיווכחם שכמה מן הדגים שגודלו באגם־תל-ירוחם הצליחו להסתנן מבעד לצינורות המים ולקפוץ מ בעד לממטרות הפועלות בין העצים.
גליון 2203, 21 בנובמבר 1979, עמוד 4
המיבצע הפרטי היווה הוכחה ברורה לכך שאפשר להס תדר גם בלי התערבותם של עסקנים ונציגי מיפלגות, ודרוש רק קצת רצון טוב. ה זוי כ מסתנן בטי בקיבוץ דפנה, נבהלה תיירת, שיצאה לסייר בין בריכות־הדגים, בשמעה קול שאון מוזר עולה מתוך המים, הזעיקה את חברי־הקיבוץ, טענה כי מסתננים נמצאים במקום, נרגעה רק אחרי שהוסבר לה כי היא שמעה את השאון שמקימים הקרפיו נים בעונת ההזדווגות.
גליון 1360, 1 באוקטובר 1963, עמוד 16
ר גדרות המלך (רומן מאת מוריס פולים /הוצאה לעס, עם עובד 9 ,ג 2עמודים) הוא שמו של קיבוץ וותיק, אי־שם ליד הגבול הירדני, ההופך ברומן מקורי, של חבר־אפיקים לשעבר, לגן־עדן מיוחד במינו: מקום בו יכול אדם, תמורת עבודה קשר וההלפת יריות עם מסתננים, לשכב עם כל אשר, שנייה, ולהיות משוחרר מכל דאגה — אך מעולם הוא לא יוכל, במידה והוא אינטלקטואל צרפתי המיודד עם סארטר ו־פיקאסו, לקבל בו קביעות.
גליון 839, 19 בנובמבר 1953, עמוד 11
השניים קבעו להם מקום מפגש במערה הסמוכה לכפר, הפכו אותה להיכל־האהבה. באור הקלוש שהסתנן מהפתח, בין הקירות הנושנים, המכוסים איזוב ירוק, נראה העולם החיצוני׳ האכול שנאה ותאוות־בצע, כרחוק וחסר־חשיבות. … בעל ססצוע בקיבוץ גשר חילק העלון המקומי שבחים לגזבר החדש, שנכנס לתפקידו במהירות רבה, ידע כבר כעבור יומיים להגיד לכל דורש שאין כסף. האלו! האלו בנגב נגנבו על־ידי מסתננים 11 עמודי טלפון׳ שהיו פזורים על הארץ.
גליון 677, 19 באוקטובר 1950, עמוד 10
כעבור חמשה ימים שוב בא חסן אבו עבדון ואתו בא המסתנן חפץ אבו מחמוד. זה היה אחרי שקיעת החמד״ שלש תם הסכימו על הסחורה שאבו מחמוד צ ריך היד. … אברהם קפץ מהמטה והתחבא מתחת למטה ואנחנו יצאנו ואני הוצאתי את שתי הפרדות ואת הסום ומסרתי אותם למחמד אבו דהיר ולמחמד מותגל אבו מחמוד (שני מסתננים) שחיכו בחוץ יחד עם השייך אבו עבדון״.
גליון 1228, 4 באפריל 1961, עמוד 7
כפרים פוצצו, עשרות נהרגו, אחרי פעולת־מסתננים בה נהרג ישראלי אחד או שניים. אילו היתד, הכוונה באמת למנוע הסתננות, ודאי שדרכים אחרות, פחות רעשניות, היו יעילות יותר. הנסיון הוכיח כי פעולות־התגמול אינן שמות קץ להסתננות, אלא להיפך — מחריפות אותן. כי שום פעולת־תגמול לא פגעה במיסתננים עצמם. קרוב לוודאי כי האקטיביסטים במחנה הישראלי כלל לא רצו לשים קץ להסתננות.
גליון 1574, 1 בנובמבר 1967, עמוד 3
(העולם הזה ) 1572 מאיר חרמון, פתח־תקווה • הגירסה של העולם הזה חופפ ת גיר־סות ניטראליות, צרפ תיו ת ומערב־גרמניות, ולא את הגירסה הקומוניס טי ת. 6במלחמת־גרילה המש תרע ת על כל דרום־וייט־נאם, אין ח שי בו ת אסטרטגית ל נקוד ה מבוצרת זו. האמריקאים מודים שה־וייאט־קונג מסתננים ב אופן חו פ שי דרו מה, וכי הקרב על קון־ תיין היה, בעיקר, קרב של יוקרה, לעידוד המורל.























