נמצאו 945 תוצאות עבור מיצנע

״ ,היתד, השאלה, שמילאה לפני שבועיים את המדור החדש ״נימוס ונוהג״ ביומון הארץ. התשובה הי־תה אכזרית ביותר :״זמן הצנע והמחסור במדינה עבר, ושוב אין צורך לחזור עם מתנות.

ההסתייגות שלנו נדחתה ברוב של 27 נגד .12 בעדה, ונגד החוק, הצביעו שני ליבראלים (השר יוסף ספיר ואלימלך רימלט) ,ח׳׳ב מיכאל חזני מהמפד״ל, סיעות אגו״י, מ״ח, רק״ח ומק״י. נגדה, ובעד החוק, הצניעו אנשי חרות, רוב הליבראלים, כל מע״י (כולל אנשי רפ״י לשעבר!)

החולים שזכו לטיפולים אלה, פיתחו רגש נחיתות עמוק, הצניעו את התוקפנות המסוכנת מאחורי מסווה של שלווה מדומה, התפרצו מאוחר יותר.

במשד כל השנים היינו קוראים על דברים כאלה :מעט בבל יום. אלא שתמיד היו הידיעות מוצנעות בכרוניקה באותיות ועירות. מה שמפתיע עוד יותר שבזמן האחרון החלו העתונים להוסיף ליד בל ידיעה על גילוי בתי־בושת את ההערה: ביודנושת לאמידים, או לחברה הנבוהה.

הוא תבע לנסות להעביר שיטה זו עוד בכנסת הנוכחית, אם יסכימו גם ד,צ״כ להצניע עבורה. בויכוח, שבא אחרי דבריו, היה ברור כי רוב חברי המרכז תומכים בהצעת בי.

בסלילת דרכי־נישה ודרכי בטחון, כפיתוח אילת ועוד ועוד? האפשר להתעלם מהם. להצניעם ולוזסתירם ותח־תם לתאר אד צללים?

אבל היה אותו כי הכל כשורה. הוא עדיין שכב באותו המוצנע הצן די אשר בתעלה מתחת לרחוב את עיניו, שכבר עייפו, וחייך מתוך שביעות מה שראה מספיק לשכנע מקום: בכוך פוס.

הציידים לא זרקו את הציד, אלא אכלוהו, ספת למנות הצנע. . ) 700 למען אולם כתו אני מסיים את כתה ח ,,עומדת לפני הבעיה מה לעשות כשאהיה נדול.

מקשיבים1 דאיתי במו עיני שומר החוק כשנמאס לנו לחיות במשסר הצנע, ומשרד העליה סרב לתת לנו אשרת (אשתי ואני) נסיעה• לחו״ל, החלטנו לנסוע לנצרת.

אבל לא מהקולטוס האלילי הקמאי הזה, אלא מדמיונו לסבטות ״אשמנו בגדנו״. 0ברבה לתשמ״ א בימים טרופים אלה משחיזים עיתונאים ישראליים מסוג מסויים את עטיהם כמוצאי שלל רב, מצניעים על כוונות סוריות מזה, צעדים ירדניים ועיראקיים מזה — שלא לדבר על ההפיכה הצבאית בתורכיה — וקוראים את האומה לכו- ננויות, אם לא למעשי זבנג־וגמרנו.

כל עיתון בארץ, כולל העולם הזה, מנטה להשפיע על קוראיו על־ידי הדגשת הידיעות המשרתות את השקפותיו, והצנעת או אפילו העלמת הידיעות המנוגדות להן, בשטיפת־המוח הכללית, הנערכת יום־יום במדינה, שום עיתון אינו יכול לי הרשות לעצמו את הלוקסוס של אובייקטי ביות.

היה מעניין אותי לדעת איך מגיב דור חדש על אותו ספר, שעורר בשעתו התנגדות כה מרה וקיצונית, עד שהופעת מהדורותיו הנוספות נמנעה בכוח (על־ידי אי- הקצאת נייר, בתקופת־הצנע) .אולי היה כדאי להוציאו לאור מחדש.

חיפשנו נקודות נוספות שאפשר להאירן, תחומים שאפשר להרחיב עליהם את הדיבור, דברים ציפיתי להתלהבות שכזאת. אמנם אבי לא סבל מעולם מצניעות מופרזת או מחוסר־ביטחון. הוא נהנה כבר בחייו מן העובדה שאחרי מותו יזכרוהו כגאון.

בס 1ף דבר יש תיאור יפה של התמודדות עם ידידות מסוג זה) .המקוריות, אומר טרקובסקי, היא בעצם סוג של יושר, סוג מסוים של תום, או כנות — ואת זה אי־אפשר לזייף!! ערכה של תכונה מוצנעת וסמויה זו רב לאין־שיעור, בסופו של חשבון, מערכו של האינטלקט הקר, היבש.

ברור שלא. בכלל, כל הנושא של גיל־ההתבגרות מוצנע שם לחלוטין. הבנות היפות לא יודעות להפגין אטרקטיביות.

עקרוני זה גם כמה מן הפרשיות האפלות, שמואל מינצר, עפולה אשר מוטב היה בהחלט להצניען מעיני העולם. ישראל והתפוצות קראתי את סיכום דבריו של משה דיי!

העשירים יוכלו תמיד לזכות בריקוד בלתי־מוצנע, כי לממשלה לא תהיה כל אפשרות להעמיד פקחי מוסר בכל בית־מרזח, לדאוג כי הרקדניות תרקדנה אך ורק לפי לוח ה תנועות המאושר.

לפי שעה אין גם סכנה לחיסול גמור של משק הארץ, מ אחר שתוספת השוטרים (מספרם הנוכחי : )900 הוא תהליך, העלול לארוך לא פחות מאשר משטר הצנע. נישואין בשוק שחור ה״ספתח״ של המשטרה בתפקידה החדש היה מוצלח.

)132 גורלו של אדם ; )134 פקודה ; )136 בני בית, משפחה ; )138 גבעה קטנה ; )140 בן הפרה ; )142 הציבו אותו במקומו ; )144 עשיר ; )145 קומפוזיטור גרמני נודע ; )147 ועד המיניסטרים; )148 חולם בהקיץ; )150 המאכל הלאומי שקנו בתקופת הצנע ; )152 חיה אוהבת ויבש ! )153 רמש אוכל צמר ; )155 בית ר,קבול לחרב !

עו״דדבאטשט ״ ן, בפר ־ סבא פוליטיים חיוביים — היה צריך להצניע את האינפורמציות על פגמי הנוהג של עופר בשטח הכלכלי-פיננסי — במטרה להציל ולקרב (או לפחות לא לפגוע) אישיות מרכזית (שלא רבות כמותה בישראל) ,שדגלה בהתנגדות לזרם העכור והמסוכן השולט עדיין כיום במימסד השלטוני הישראלי ובקרב הציבור היהודי הרחב בישראל.

״אנחנו נבוא, פחתו, לא יצא נגדם והקפיד לשמור על כבוד המישפחה, אולם הוא השתדל תמיד להצניע את העובדה שהוא בנו של דיין. כאשר היו שואלים אותו לשם־מישפחתו, היה משיב :״ברקוביץ׳.״ ואם מישהו שהכיר אותו מקודם התעקש שהוא בנו של דיין היה מגלה לו בסוד :״כבר אמרו לי הרבה פעמים שאני דומה לבן של דיין, אבל זה לא אני.״ באחד מימי־העצמאות, כאשר דיין שימש ברמטכ״ל, ערך צה״ל שלושה מיפגנים, יום אחר יום, באיצטדיון רמת גן.

״אני לא מקבלת זאת כמובן מאליו,״ היא אומרת ,״אני מצניעה את זה, וכאשר זה בא, אני כמו ילדה נאיבית, והתחושה היא טובה ונעימה״.

את בעלה לעתיד הכירה רבאו כאשר שימשה, בשנות ה־ ,30 מדריכה לתזונה בקיבוצים. אז גילתה, כי למרות תקציב־הצנע לכלכלה ( 28 גרושים לאיש, ליום) ניתנה לחברות הרות מנת־מזון מוגזמת, לדעתה (ארוחת- בוקר: שתי ביצים וגביע שמנת).

וכוונתי גם לשמש פה לאלה החוששים לפתוח את פיהם שלהם מחשש שיבולע להם ולפיהם, או שהם אנינים ממני ולא ידברו במה שהנורמות של יום־אתמול־ושלשום לא התירו לדבר בו והצניעו. או שהם גם זה וגם זה.