חיפוש: מיצנע
נמצאו 945 תוצאות (מציג 901 עד 925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 18
סקס את דדינאייקג סל גלי ההומור: הפוליסל העממי; הרציכ-־ל פעת לעת את המדינה. מאז ימי הצנע ועז ימינו אלה, הגל, דח־ע ׳׳בונם אה נספר.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 38
גוררים את השמיכות ואת המי,זדונים, מצניעים את הטרנזיסטורים ואת הסיגריות בתיקים• סורקים את השיער בקפידה ולובשים את הבגדים• אחרי הסל זהו יום־הכופורים, יום קדוש מאין כמוהו, ומה יגידו השכנים חינוך לע צ מאות ולשילוב ף ל״ייד הקבוצה, שהיא חלק מכיתה י!
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 24
״,זה פשוט ,,ענתה גולדה, ,יש לנו ועדת עורכים ואם יש נושא שהממשלה מבקשת להצניעו אנו מספרים אותו לוועדת העורכים.
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 76
׳* רת עליה. ב שקט מאוד, והדברים היו מוצנעים, ורק אנ שים שנ תנו בי אמון מלא אמרו לי, אבל היו דיב רי ביקורת קטלניים.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 8
האינטרס שיש ל צרפת במכירת נשק — שגם אותו בא ביקור מיטראן לשרת בצורה מוצנעת — חשוב פחות מאשר הצורך בנפט. עד כה לא יכלה אירופה לפעול, מפני שיחסיה עם ישראל היו משובשים.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 9
השלב הבא, והמכאיב לפרס. היה הקרע — שהוצנע ככל האפשר — בינו לבין שווימר. איש־העסקים זעם על הרחקתו מהעיסקה, ואולי זעם יותר עם האופן שבו הורחק ממנה.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 26
מערכת־חדרים צפופה, ממוקמת בבית דו־קו־מתי בוואדי ניסנאס השוקק חיים. מוצנעת בסיס־טה קטנה. בחצר הכניסה המשותפת למערכת־העיתון ולדיירי הקומה הראשונה תלויים כבסים.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 11
איש כזה אינו אהוב. מה גם שאינו סובל מצניעות־יתר. הערצתי תמיד את הברק האינטלקטואלי ב־10 האיש.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 25
מי שטורח להשוות את התווית בעברית לתווית המוצנעת באנגלית יכול לראות, לדברי נציגי־החברה, כי הספק־החשמל המקורי הוא ,110 ולכן אין כאן העלמה.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 34
לכן, כאשר זונה יושבת לה בשקט במקום ציבורי ומחכה שיפנו אליה בהצעות, מסכימה להן, ולוקחת את הלקוח למלון או למקום מוצנע אחר ומקיימת איתו יחסי״מין תמורת שכר, אין בכך כל עבירה.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 16
בארץ היה רפטור חוצב וסוואר בנמל ועד מהרה לאיש־ציבור: ממייסדי הסתדרות־העובדים, נואם מלהיב, ואיש אירגון ההגנה* ,שהקפיד על נוהל״חיים מצניע־לכת. * שרבחר רחי 1ת חברם שר אלפי עציר• אירעך ההעה.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 4
אד אנוכי אין חלקי עם אותם ניקלים יושבי הקרנות ופושקי השפתיים, וריורטי׳יי שאמצא נתיבות לדיוקן זעיר, העשוי לשקף את גדולתו הרוחנית, האנושית והחינוכית של פגז השר אם תתמהו לדעת המניעים לפניה פומבית זו, תבינוה לאחר ולמדתם, כי לאחר פרשת הפצוע בואדי מילק, אותו סגן השר לא אסף, ביטים אלה ממש, ידע אותו מורה מחנד ומורם מעם להצניע פעמיו, להשפיל רוחו והופעתו, והגדיל לעשות כן בסרבו להזדהות בפני נציגת החוק, בחצותו כביש סואן, בניגוד לרוח החוק ותכתיבו (העולם הזה .)1306 אם משאלתי לא תמצא אוזן קשבת, אולי תעתר אתה, כב׳ סנן השר — ותמציא מבוקשי לאחר ותדע כי מקומר שמור במזרח משכני — כי הרי מילאת אחר הכלל כי מורה ומחנד חייב בהתגלמות והדגמה אישית של הטפותיו לבני הנעורים — כי זו בלבד הערובה להשלמת יעודו ומשימתו לעם יבין, חיפה החימוש האטומי נידמה לי שמר אורי אבנרי לא ירד לסוף דעתם של אבירי מרוץ החימוש הגר עיני במרחב (העולם הזה 1303־.) 1305 אלה החושבים שחימוש גרעיני, ואפילו הדדי, יעניק יתרון חשוב ביותר לישראל דווקא, גורסים, כנראה, שמשום שמרכזיה החשובים של ישראל, המזמינים הפצצה גרעינית (ולו גם בפצצות אטום בעלות עוצמה קטנה יחסית) ,הם כה קרובים לגבול ארצות- ערב השכנות, הרי שספק רב אם תיתכן התקפה עליהם בלי לסכן נם את האוכלוסיה הערבית שמשני עברי הגבול.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 11
״ ,היתד, השאלה, שמילאה לפני שבועיים את המדור החדש ״נימוס ונוהג״ ביומון הארץ. התשובה הי־תה אכזרית ביותר :״זמן הצנע והמחסור במדינה עבר, ושוב אין צורך לחזור עם מתנות.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 14
ההסתייגות שלנו נדחתה ברוב של 27 נגד .12 בעדה, ונגד החוק, הצביעו שני ליבראלים (השר יוסף ספיר ואלימלך רימלט) ,ח׳׳ב מיכאל חזני מהמפד״ל, סיעות אגו״י, מ״ח, רק״ח ומק״י. נגדה, ובעד החוק, הצניעו אנשי חרות, רוב הליבראלים, כל מע״י (כולל אנשי רפ״י לשעבר!)
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 2
החולים שזכו לטיפולים אלה, פיתחו רגש נחיתות עמוק, הצניעו את התוקפנות המסוכנת מאחורי מסווה של שלווה מדומה, התפרצו מאוחר יותר.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 3
במשד כל השנים היינו קוראים על דברים כאלה :מעט בבל יום. אלא שתמיד היו הידיעות מוצנעות בכרוניקה באותיות ועירות. מה שמפתיע עוד יותר שבזמן האחרון החלו העתונים להוסיף ליד בל ידיעה על גילוי בתי־בושת את ההערה: ביודנושת לאמידים, או לחברה הנבוהה.
גליון 883 (23 בספטמבר 1954), עמוד 8
הוא תבע לנסות להעביר שיטה זו עוד בכנסת הנוכחית, אם יסכימו גם ד,צ״כ להצניע עבורה. בויכוח, שבא אחרי דבריו, היה ברור כי רוב חברי המרכז תומכים בהצעת בי.
גליון 830 (17 בספטמבר 1953), עמוד 2
בסלילת דרכי־נישה ודרכי בטחון, כפיתוח אילת ועוד ועוד? האפשר להתעלם מהם. להצניעם ולוזסתירם ותח־תם לתאר אד צללים?
גליון 798 (12 בפברואר 1953), עמוד 16
אבל היה אותו כי הכל כשורה. הוא עדיין שכב באותו המוצנע הצן די אשר בתעלה מתחת לרחוב את עיניו, שכבר עייפו, וחייך מתוך שביעות מה שראה מספיק לשכנע מקום: בכוך פוס.
גליון 708 (24 במאי 1951), עמוד 2
הציידים לא זרקו את הציד, אלא אכלוהו, ספת למנות הצנע. . ) 700 למען אולם כתו אני מסיים את כתה ח ,,עומדת לפני הבעיה מה לעשות כשאהיה נדול.
גליון 694 (15 בפברואר 1951), עמוד 2
מקשיבים1 דאיתי במו עיני שומר החוק כשנמאס לנו לחיות במשסר הצנע, ומשרד העליה סרב לתת לנו אשרת (אשתי ואני) נסיעה• לחו״ל, החלטנו לנסוע לנצרת.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 52
אבל לא מהקולטוס האלילי הקמאי הזה, אלא מדמיונו לסבטות ״אשמנו בגדנו״. 0ברבה לתשמ״ א בימים טרופים אלה משחיזים עיתונאים ישראליים מסוג מסויים את עטיהם כמוצאי שלל רב, מצניעים על כוונות סוריות מזה, צעדים ירדניים ועיראקיים מזה — שלא לדבר על ההפיכה הצבאית בתורכיה — וקוראים את האומה לכו- ננויות, אם לא למעשי זבנג־וגמרנו.
גליון 1753 (7 באפריל 1971), עמוד 17
כל עיתון בארץ, כולל העולם הזה, מנטה להשפיע על קוראיו על־ידי הדגשת הידיעות המשרתות את השקפותיו, והצנעת או אפילו העלמת הידיעות המנוגדות להן, בשטיפת־המוח הכללית, הנערכת יום־יום במדינה, שום עיתון אינו יכול לי הרשות לעצמו את הלוקסוס של אובייקטי ביות.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 70
היה מעניין אותי לדעת איך מגיב דור חדש על אותו ספר, שעורר בשעתו התנגדות כה מרה וקיצונית, עד שהופעת מהדורותיו הנוספות נמנעה בכוח (על־ידי אי- הקצאת נייר, בתקופת־הצנע) .אולי היה כדאי להוציאו לאור מחדש.
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 56
חיפשנו נקודות נוספות שאפשר להאירן, תחומים שאפשר להרחיב עליהם את הדיבור, דברים ציפיתי להתלהבות שכזאת. אמנם אבי לא סבל מעולם מצניעות מופרזת או מחוסר־ביטחון. הוא נהנה כבר בחייו מן העובדה שאחרי מותו יזכרוהו כגאון.
