חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 5,976 עד 6,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 13
הם מפנים אצבע מאשימה גם לעבר חברות אמריקאיות ידועות־שם, מהגדולות בין יצרני המדבירים לחקלאות. אלה הן חברות כדו־יפונט, דיאמונט שמרוק, של האנגלדהולנדית, ובריטיש־יפטרוליום האנגלית. … חברת־המטעים הגדולה ביותר בקניה, אי־איי־איי, היו קשרים הדוקים עם מפעל ״אגון מכתשים״ בנגב, שכור־כעויה היא חברת־האם שלו, וכן עם כור־סחר־אירופה, וכך מוסבר הקשר שנוצר בין אמירן הישראלית ובין חברותיו של ריאנסטרה. קשר זה מתואר בעיתון הקנייתי במילים הבאות :״הקשר שבין חברותיו של ריאנסטרה ובין התעשייה הכימית בישראל נוצר באמצעות מיפעל אגון מכתשים בבאר־שבע, שחברת־האם שלו, כור־כימיה הבינלאומית (שימו לב לדימיון בין שמה של חברה זו ובין כור־סחיר של ריאנסטרה) ,נשלטת כולה על־ידי ההסתדרות, תנועת האיגודים המיקצועיים הישראלית׳ המעורבת גם ביוזמות כלכליות אחרות, רחבות- היקף, ובכלל זה פתי-מלון ותחבורה ציבורית״.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 76
אחת המיסעדות באיזור שייכת לצ׳רלי אבו, אחיו של סלומון אבו, העומד להשתחרר מן הכלא• הוא הורשע, כזכור, ברצח עזרא שמטוב מזרחי (שפירא) ויעקב אלמליח, צ׳רלי אבו ידוע כאדם ישר — וככל הנראה אין שום קשר בין צורת פעילותה של ״המאפיה הי הודית״ שפעלה בפאריס לפני כמה שנים, ובין טיב פעילותם ומהות עיסקיהם של הישראלים הפועלים עתה בפובור־מונמרטר. … החל בדרכין וכלה בריש־יון־רכב בינלאומי. לא מעט מבין העבריינים אינם מסתפקים בדר כון אהד, אלא קונים ׳כמד, וכמה דרכינים שונים, המקשים מאוד על חיי המישטרה הצרפתית. … סחר בהירואין ^ כדיינים המשתחררים מבית ^ ,הסוהר בישראל, יודעים בדיוק לאן עליהם לפנות כשהם מבק שים להגר לפאריס. אלה מביני- נווה ונהוג ־ ה״בוס״ נפצע המישטוה הצופתית סבורה שהמילחמה בין הישראלים ער השירטון בשוק הסטים בפאריס רק התחילה יחד עם אחיו, שלום אטיאס, ש כינויו בעולם התחתון היה ״הצ בוע״.
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 74
לסיכום, תערוכה רבת־היקף זו היוותה פריצה החוצה מהממסד, מבין כתלי ד,מוסיאונים והגלריות אל העם וההמון. … ציוריה היו ממוסגרים במיסגרות יקרות-ערך, והיו יוצאי־דופן בין שלל ציורי ה־אוונגרד המתקדם והפסלים החד שניים. … איך מצמידים ציור המורכב משני חל קים אל קיר כזה? הבעיה נפתרה בצורה פשוטה, ויצרה מין דיפטיך מיוחד במינו. תערוכת תל אביב 81 היתד, כה פתחה שם את עידן האמנות ה פלסטית בתערוכת ציורי אקריליק ושמן.
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 17
בקיצור: אין מה להשוות בין הפלפל הזה ובין הפלפל של שוק בצלאל בתל־אביב, או של רחוב המלך ג׳ורג׳ החמישי בירושלים. … אף אחד גם לא יספר היום אין כבר שום ספק שמה שהכריע למעשה את הבחירות היה העימות הטלוויזיוני בין מנחם בגין ושימעון פרס. שום ספק אין בעניין הזה. … בעצם, מה שהכריע את גורל הבחירות, זה גם הקול. לבגין יש קול של איש טוב־לב. מין קול של סבא שמביא מתנות לנכדים שלו ליום- הולדת.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 54
בסיפור העלילה של הסרט של היום מודגש הניכור בין החברה העירונית המצרית לבין זו הכפרית, בעיקר של דרום מצריים. … • שאיפה כדא מיצרים 0.20 משבר קשה ביחסים בין מורין לדין, אחרי טיולה של מירין באירופה והשניים מחליטים להיפרד. … את מורי־ארטי מגלם ג׳ון יוסטון, אשר בין סרטיו גם מולין רוז׳ שהוקרן השבוע בטלוויזיה.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 64
בהסתר עם עדי־המדינה אשר הקליטו את דבריהם. כל השאר שתקו, וטענו, כי אינם מבינים עקרית וכי אינם יודעים דבר. איש מבין הנאשמים הגרוזינים לא הסכים להציל את עורו על חשבון חבריו, ואיש מהם לא הפך עד־מדינה. … באשר מנתחים היום את המישפטים ש הסתיימו, אפשר לאמר, כי העמדתם לדין והענשתם בכל חומר־הדין של אנשי הדרגים הבכירים היו בין הסיבות לכך שהתביעה נכשלה בהוכחת תביעותיה נגד ה נאשמים הגרוזינים. כל תלמיד למישפטים יודע, כי עדותו של שותף לעבירה, זקוקה לסיוע עצמאי בבית־המישפט. ללא סיוע כזה, בדומה ל־ עבירות־מין, יצא הנאשם זכאי. כאשר העד דק מעורב בעיסקה, כלומר לא השתתף בעשיית העבירה הממשית, עדותו אינה זקוקה לסיוע עצמאי, אלא ל״דבר מה נוסף״ בלבד.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 66
שני הספרים — שירי תל־אביב * בערי כת דדיה הרץ ועוזר רבץ, ועשרים השנים הראשונות בעריכת א.ב. יפה י — הינם מתנה מרשימה שהעניקה קרן תל־אביב לם פרות ולאמנות. … שלונסקי חש ב ריחות העיר בעוצמה מרגשת, והוא כותב בשירו דברים :״מה מאוד ריחני הבל־פיו של שרב הנודף מגבוה / :הוא כריח הלחם החי, העולה מפתחו של נחתום / .ובתים כעומדים על כהונות, מובנים לזנק ולבלוע — את כיכר החמה הצהובה, שהבוקר רודה כמרום.״ תמונת־נוף אחרת של שלונסקי מהעיר העברית הראשונה, שהיתה פעם עיר נקיה ובריאה, מוצגת בשירו בוקר בעיר :״ועכשיו הוא שפוך על גגות, כל ריקמה כגופי תבט־אנו / ,עם כל סיב כאילן מטולל יהגנו באותיותיו / .חלונות נפתחים בעירי: אשכולות־אשכולות, כמטנא / ,יזלפו כני- אדם אל הרחוב חיוכם הייני הניקטף ומעט מן החלוציות שנותרה רק בכמה תצלומים של חברה טראסק :״עוד מעט ושקמה יכלולית בכיכר הבנייו המסו- מרת /תתחלחל למשמע קול פסיעות וחרוק פיגומים מונעים / .אז אראך כקרי הזקוף, פרום־חזה ומסועף־הצמרת/ , מטפס עם מניין בחורים על גגות כרינון בנאי.״ בשירו בתל־אביב מביא שלונסקי תמונת עבר, מין קלידוסקופ של שברי תמונות : ״רוכל מפהק שח על קופתו / .כת של סבלים בקוץ־הרחוב / .אוטו בוץ יתיז. … — הוא כיוון השעה והגיח / ,והעיר, והסעיר, והרנין בשיר זה, שכותרתו אביב, היא מתארת מיפגש מרתק בינה לבין משורר אחר, אורי צבי גרינ ברג :״מה כיני — השקטה — ובינך/ , אדמוני, מבושם ונלהב?
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 47
ואם כבר מצאתם סיר מתואם, הרי שהוא נישען -ל התחתון בידיותיו, אין מקום אחיזה לידיים בכדי לבחוש, והרווח הצר שבין פתח הסיר התחתון והסיר העליון מתיז זרם אדים לוהט, שכווה את היד שבכל-זאת בוחשת. … שוב הסבתא קצת שוכחת איפה היא נגמרת ודנה מת חילה. זה מין הרגל כזה, שבא איך שנולדתי. אני הייתי כלי להשבעה, של כל מיני רעבונות קדומים. … היא גודלת בתוך המישפחה. היא מבדילה לבדה בין תחומים ותיפקודים והיתרים. עוזרים לה כמובן, אך בנועם.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 33
האס יש דינקג׳ץ בוודאי שייט. יש לינקג׳ בין גוף ונפש. כשצובטים את הגוף, הנפש אינה יכולה לחוש אהבה. יש שלום בין גרמניה וצרפת. יש שלום בין ארצות־הברית וברית־המועצות. יש שלום בין הודו ופאקיסתאן. יש ויהיה שלום בין ישראל ומצריים.
גליון 2256 (26 בנובמבר 1980), עמוד 73
יש בכוחה של קשת תיאורים זו להציג מיבחן ישיר של ספרות וסופרים. מרחק מדהים התהווה בין קיטש־ציוני־מתקתק, שנועד לשרת, להאדיר ולשבח מיסגרות עצב ואותו שילטוניות־אידיאולוגיות, עמוק של חששות־אמת, שמשרת יותר את האמת ההיסטורית העגומה מאשר את מחבריה. … שאלה זו לא נשאלה על מנת שתיענה, אלא היתה כמין גניחה מוסכמת, שהכל גונחים בימי ה הכרעה — אד אליק, שהחל חו ת מגדרו כפי שיעד לעצמו עוד בראשית הערב, הפטיר ברמה, יותר משני־שלישים ונשמע כצועק בהמתנה לסיכום הסופי של קריין שי־רות־השידור, מעיר אחד הנוכחים :״כל־רד הרבה שימחה מחכה לאות־הזינוק. … כמה וכמה רמקולים התדפקו על עור־התוף במין נהמה מצלצלת וגבוהה שאיו להבחין בה דבר, ואיש לא הק שים׳ כמובן, לנאומים.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 6
)49 אין (ארמית)! )50 בו את הבנים למולך (כ.ח!). מין פרח טוב ריח ; )8פרי הוא ששבר את גב הגמל ! … לפחות מבחינה זו היה נהנה יותר לחיות בארץ, שבה המיבחר הוא בין פראבדה ואיזבסטיה. אני לא מתבייש באהדתי החמה לעולם השלישי. אני רואה בעולם כולו יחידה אחת, וגורס את שיוויונס של כל בני המין האנושי. בעיית הפער המתרחב והולך בין הצפון התעשייתי לדרוס כבר חרגה מזמן מתחומי ״השמאל הסאלוני באירופה״ .היא הפכה לנושא מרכזי בכל ועידה בינלאומית ולעיקר עיסוקם של אישים מרכזיים בעולם, כולל וילי בראנדט ואפילו אדווארד הית !
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 64
תיאורטיקאים רבים של הספ רות עורכים השוואות עקשניות בין הספר הזה של דידרו לבין טריסטראם שאנדי של הסופר הבריטי הנהדר לו רנסשט רן. … הקורא יכול גם לחבר חרוזים מבית־הסדנה של מר סומק על הצד האחורי והלבן של העטיפה, בסיגנון :״הסוס שעל העטיפה יכול לדהור כין הדפים של החריזה ו/או :״החרוזים שכין הדפים יכולים להיות האוכף של הסום על העטיפה וחוזר חלילה. … כבר מדברי ההקדמה מתברר כי בישראל מצויים כ תריסר מינים שונים של עקרבים ,״ובהם שחורים, חומים, כתומים ואפרפרים...״ עליהם מעיר המחבר :״אף שככר אז טעמתי לא אחת את נחת עוקציהם, לא נטרתי להם טינה, להיפר אהבת העק רבים שופעת מכל עמוד בספר זה, והיא כמו מוציאה מתוך הנפטלין של התרבות * רוני סומק — סולו; הוצאת מסדה — הספריה הקטנה לשירה בעריכת אמיר גלבוע; 45 עמודים (כריכה רכה). •• פינחס (פיני) אמיתי — זהירות, עקרבים!
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 45
ממילא איש לא הזמין אותם, ובצדק. מה הם מבינים בחגיגות-מין, המבקרים האלה י מדוע הם רוצים לקלקל את הנאתו של הקהל בדיוק בשיא התענוג, כאשר נותנים לו להציץ ולראות, וכאשר מספרים לו סיפורי אהבה, קינאה, פיתוי ומין, שלידם אפילו סרטי יום ו׳ בטלוויזיה נראים כמו שקספיר בהתגלמות! … הוא פותח בעיניים חמדניות של נערים שבל שיכלם בין רגליהם, המציציים בכוחם של סיפורי־אימים לחשוף, הם נקודות־מוצא בתת-מודע של ׳האדם. … המבוך הופך למלכודת האבדון הסופי של ג׳ק. אי אפשר שלא להתפעל מן ההקבלה שבין המבוך הזה לבין המלון הענק. המים־ דרונות הסימטריים, הארוכים והמסובכים, משמשים מבוך עבור המישפחה הקטנה, ורק אחד יודע למצוא בהם את דרכו.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 53
״עובדה שהקשתה עד למאוד לשחזר את שהתחולל בין החומות נעוצה בכך שהמנהיגים הבכירים של המרד חוסלו. … אבל כאשר התחדש המרד, חיפש ראש־הממשלה הבריטי, נוויל צ׳מבר־לין, דרך להתחמק מן ההחלטה שהוחלטה על־ידי ממשלתו. … בראיון המלא שלו, שנעשה בתשלום, טען מקדונלד כי הוא עשה ל מעשה פשרה בין אויבי ישראל ובין ידידי ישראל, כלומר, הוא צימצם ליהודים את היתרי־העליה רק עד ל 75-אלף, אך בלם את אותם שרצו לצמצם את מתן הסרטיפי קטים לפחות מזה.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 54
. ־ ״חשבנו לעשות בסרט השוואה 0ינמ- טית בין סנט לואיס הגדולה, שהוחזרה, לבין ספינת־המעפילים הקטנה פאריטה, שהגיעה בהיגנב לחופי ארץ־ישראל. … באוניית־הפאר היו רומנים, פלירטים, ריקודים על הסיפון העליון, וכל מיני דברים מסוג זה. הנוסעים על סיפונה היו ברובם עשירים — אבל היא חזרה אל המוות. … מדי יום עלתה המישטרה על הסיפון. אבל קרו כל מיני דברים. בין השאר עורך־דיו אחד ניסה לשים קץ לחייו בכך שחתך לו את ורידי היד, וקפץ למים.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 3
עזרה לי בת־שבע, שסיפרה לי על טרומבוזות ועל שיטפי־דם, על סרטן ועל כל מיני מרעין־בישין אחרים. ביום השני בשמונה בערב באו לקחת אותי. … קיפלו אותי תובב במחלקה. היו שם כל מיני טיפוסים — אחד שבא לארץ לפקוד את קבר אביו, ובדרכו חזרה מבית־הקברות התנגשה בו מכונית של קבלני־מצבות. … אריה נפל כמו כדור ותקעו לי מחט. אחר־כך הכניסו לי כל מיני זריקות בתוך האינפוזיה. שמו לי סדין מול הפנים ונרדמתי.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 16
העובדת שאין בימעט למצוא שם של שר, כתובתו ומיספר־הטלפון שלו בספר- ואש ממשרת דנמרק !יפיס נספו הסלפתיס נאחו העם, בין מוכו־פדחיס ונהג הטלפונים בישראל נראית, לכאורה, טיבעית — מיספר חסוי, שומרי״ראש, מזכירות, זמזמים, נהג פרטי, אלחוט וטלפון במכונית, זכוכית משוריינת בין היציע לבין ״נבחרי-העם״. … ובעם סלינו י שזויע ממת את פשעי המחברים, אולם הם הכתובת להידברות כישראלית אינני יכולה שלא לערוך השוואה בין חמילחמה בווייט־נאם לבין חמילחמה העתידה להתרחש באזורנו. … רוב העם מכיר בכך, אולם מרבית האזרחים עסוקים בשאלות הקיום היום־יומי (ואמנם, יש קשר בין האינפלציה הדוהרת לבין ההתיישבות בגדה וברצועה).
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 4
שרת־ר,עבודה והבריאות בממשלת הלייבור, דגלה מאז ומתמיד ב* בשנת 1952 היה שער הסובריין 44 שיחרור בנות־מינה מעול הגברים. גם החודש, כאשר באה לביקור בישראל, קיוותה להביא את בשורת שיחרור האשה. … בהמשך הקריאה הגעתי להתחלה: לחי- לופי־המיכתבים בין עורך העולם הזיה לבין מר (דויד) :בן־גוריון. … בראאותה ארצה, לאש׳ה, <• בפותחו את שינת הרמב״ם, לרגל 750 שנה למותו, הזדרז ח״כ הפועל המזרחי, יצחק רפאל, והודיע במסיבת־עיתונאים על תגלית חשובה: בין ספרי הרפואה הרבים שהרמב״ם כתב בערבית מצויים לא מעטים הדנים במחלות מין
גליון 1666 (6 באוגוסט 1969), עמוד 25
פסוק* ה שבוע • מזכ״ל העבודה השר פינחס ספיר, על מילוות־הכיטחון למיניהם ג ״היום כבר לא קוראים לזה שנור. קוראים לזה כוחות העם להגנת המדינה אחד העיתונאים הסוקרים את ועידת העבודה :״ועידת הבטלה!״ המומחה למחלות מין, עם מידהכ? אבל אל פחד. עכשיו היא כבר יצאה משם. … הכל הסתדר אחרי בל הסקנדלים, אחרי ש של מנהל התיזמורת צבי הפטל את בל הרכוש של בעלה על שמה רי שהיא הגישה נגדו צו״עיכוב״יצי* הארץ, ועוד כל מיני צווים והח התברר שהכל היה מיותר. הם חזרו איש אל רעותו, והם באושר ובשלום, והם גם נסעו יחד משותף בעולם
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 31
שם, קודם עושים אירוסין, ומפגישים את ההורים — זאת אומרת, להיפך — ומכינים נדוניה, ועד שזה מגיע לחתונה עצמה, יכולה הנשמה לצאת. … היא אומנם לא תשכן כתוכה מייד את השר עצמו, אם כי ייתהפרשנים מונים כל מיני סיבות שבגללן לא קם האיחוד כן שגם זה יקרה מאוחר יותר. היא תתחיל לעת עתה עם כן ה בין אגודת־ישראל ופועלי־אגודת־ישראל. הפוליטיקאים מסבירים כל מיני דברים על המפריד בין האידיאולוגיות שר, אפי דיין, ואשתו אהרונה.
גליון 1849 (7 בפברואר 1973), עמוד 30
ואיפה רוצים להשאיר לבן־אדם סימן אם לא בפנים? יש כל מיני טריקים שלומדים בבית־סוהר. למשל, לבשל אוכל בתוך התא. … נתנו לו להחזיק חשיש, וכשבא זה שנתן לו לשמור, מצא פחות. עשו מישפט בין החבר׳ה ומצאו אותו אשם לפי העדויות. … עכשיו, מזה צריך עוד להכין את הסנדוויצ׳ים לעבודה. עבודות יש כל מיני. כריכייה, נגריה, מסגריה. עובדים עד אחת, ויוצאים לחדרים להתכונן לארוחת־צהריים.
גליון 1880 (12 בספטמבר 1973), עמוד 28
במישור חפי- ננסי הכל מתנהל כשורה. המשין לבזבז, אתה בין כה וכה עומד לזכות בבת אחת בסכום ניכר של כסף. … אבל כאשר סיליה (דינה לימון) נראית כמו צברית קונדסית, אורלנדו (יוסף חז־קיה) זועם יותר משהוא אוהב, ורוזאלינד (תיקי דיין) מזכירה שילוב בץ פיטר-פאן מוכה סנוורין( ,כשהיא מאוהבת) ,לבין מין באגס־באני משתובב (כשהיא מתלוצצת) — שפר ותאומי כ״כטוב בעיניכם״ ״באגס־באני״ במקום שייקספיר בפיזמונים ובגופיות־טריקו — קם רק מיתוס אחד שהצליח לעלות עליו בהדיו השערורייתיים: הטנגו האחרון בפריס. … מן הראוי להזהיר כאן את מי שיחשוב שקריאת הטנגו בעברית תעזור לו לגלות דברים שלא הבין בסרט( .הכוונה איננה לחמאה המפורסמת, כי אם למשמעות הפוליטית, לבעיות הפסיכולוגיות או לפירוש הפחד הנורא מן המוות, המוביל את הגיבור ליחסי־מין מיוחדים במינם). הסיבה פשוטה: התסריט קדם לכתיבת הספר — וכל מעלותיו של הסרט פשוט נמוגו ואינן בסיפור.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 24
וכאשר מדובר סולז׳ניצין שלל של טופוסים מטיפוסים בכתבים של סולז׳ניצין, אשר הישווה פעם תל־אביג ושונים, אסירים שהגיעו לשם מכל מיני הרחקתו של סופר רוסי ממולדתו לסירוס, צ׳ארלי ווארילן (אלנבי, ״סיבות״ ,וכולם ביחד מספקים מעין בבואה אין חטא גדול, מזה. … ופי על מה נעצם יש לו לחייך ן על הרצח ההמוני שבו ניפתח הסרט, כשאלמוני מחסל במכמת״ירייה אוטובוס שלם ן על ששותפו לשעבר בעבודה הוא אחד הקורבנות ן על ששותפו החדש אינו מבין לרוחו בצורה מטמטמת למדי ז או שמא חזונות, המסוממים, הפושעים, הרוצחים וסוטי המין למיניהם, המאכלסים את העולם שבו מסתובב בלש״מישטרה, הם שצריכים להצחיקו ז בקיצור, שמו של הסרט הוא הבעת אירוניה־מרה על חוויותיו של איש מישטרה בכיד בן ימינו. … מצילים במידה מסויימת את הסרט, מיקצועיותו של רוזנברג, ונוכחותו של מתאו, הבונה את דמותו מכל מיני פרטים קטנים בחליפה, בדיבור ובהתנהגות, פרטים שהם אנושיים הרבה יותר מן המילים שבפיו.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 35
למרות 38 שנים שחלפו מאז ראה הסרט אור לראשונה, הוא ממשיך להיות עד עצם היום הזה דוגמה ומופת מיוחדת במינה, למה שהצליחה הולי בוד לעשות בשטח הקומדיה. … בראנדו מס מל בסרט את כל מה שבטי פרידן, קייט מילט וג׳רמן גריר שונאות יותר מכל — את הגבר ד׳תי בצל אבר המין שלו, המא מין שזה עיקר ותכלית החיים ואמצעי השיכנוע הטוב ביותר ביחסים עם אשה. … ג׳ואל גריי (המנחה) וליזה מינלי (כוכבת הקב רט) מצויינים. (סטודיו, איטליהיצרפת) — המין כמיפלט מהייאוש ואימת המוות ביחסים מנוכרים בין גבר בגיל העמידה לנערה צעירה, בסרט יפה להפליא שכדאי לראותו לא דווקא בגלל הסנסציה המינית שבו.
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 13
בסופו של דבר הם מתנפלים איש על רעהו. מגיע פרס לאיש שגילה את הדימיון בין סיפור זה לבין הקנונייה של המערך וגח״ל לגזילת המנדאטים בכנסת. … הוא שמע את טענותיהם של בדר־עופר, שהשיטה המוצעת על־ידם תביא לחלוקה יחסית צודקת יותר של המנדטים בכנסת — כלומר, למצב שבו ד,ייחס בין הכוחות בכנסת יהיה בדיוק כייחס בין הקולות שקיבלו הרשימות השונות בקלפי. … כי ״יחסיות״ פירושו: ד,ייחס המיספרי בין קולות הבוחרים צריך לבוא לידי ביטוי מדוייק ככל האפשר בייחס המיספרי בין הסיעות בכנסת.
