גליון 2394, 20 ביולי 1983, עמוד 56
כל אחד אמר מה הוא יעשה כשתקום המדינה.
אני הייתי הכי־צעיר בין החברה, ואני לא יודע
מאיפה לקחתי את הרעיון — כי לא הכרתי ן בית־מלון אחד בחיים שלי — ואמרתי: אני
אעסוק בתיירות.
גליון 1593, 13 במרץ 1968, עמוד 28
כך פקח על העבודה.
לפתע הגיעה האש לפגז, שנשאר כשטח
בין הקוצים. נשמעה התפוצצות חזקה. קליע־הפגז
זינק לעבר צריף־המגורים שניצב בקרי־בת־מקום,
פגע בו, שינה את מסלול־תעופתו
— ונחת למרגלות כיסא הגלגלים של סימן־
טוב גנה.
גליון 2561, 1 באוקטובר 1986, עמוד 50
איל־ההח מטוקיו
נחוג יום־הולדתו ה־. 65 של
שאול נחמיה אייזנברג, איל־הון
(החברה לישראל) ,יליד מינכן
הגרמנית וחניך ישיבה, שהתגלגל,
בימי מילחמת־העולם, ליפאן, בה נשא
אשה, שילדה לו שישה ילדים (חמש
בנות ובן אחד, ששמות כולם מתחילים
באלף: אלפרידה, ארית, אסתר, אליזה,
אמילי וארווין) ובה גם החל בעסקיו
חובקי־עולם וגם בעסקנותו הציבורית
איש־עסקים גולן
בגיל ,24 עוזר שר
(אחד מתפקידיו הראשונים בשטח זה:
ראש הקהילה היהודית בטוקיו הבירה).
גליון 2494, 19 ביוני 1985, עמוד 19
רק קומץ פעילים, כמו
מרזל, הדובר סרוטמן ופרץ, מקבלים
שכר, שנע בין 150ל־ 200 דולר
לחודש. האחרים עובדים בהתנדבות,
אף הוצאותיהם אינן מוחזרות להם.
גליון 2560, 24 בספטמבר 1986, עמוד 32
אני לא יורע למה״.
אחותו של דוק מספרת כי הקשיים
בין בני־הזוג החלו מייד אחרי החתונה:
״הם נשואים 16 שנים, וכל הזמן הזה יש
להם תיק ברבנות.
גליון 2484, 10 באפריל 1985, עמוד 30
לגבי אהבה קיימת נסיה להתנזר או
לוותר על כל מה שקשור במין. גם אם אדם
ינסה לבנות לו יחסי-אהבה יפים, תמיד
ירגיש שמשהו חסר.
גליון 2554, 13 באוגוסט 1986, עמוד 34
• ה־ 29 בחודש
אישיות מגנטית חזקה ומושכת. לנולד
בתאריך זה כוח-משיכה מיוחד במינו, הוא
מקבץ סביבו להק של חברים הנהנים מחוש-
ההומור, הסלחנות והשלווה שלו.
גליון 2547, 23 ביוני 1986, עמוד 34
יחסי אהבה״שינאה קיימים כמעט ביחס לכל דבר
בעולמנו, ויחסי אהבה־שינאה הינם בדרך כלל
המציאות המשתנה.
מיכתבו של האיש מחיפה מעיד על שינוי בתפניות
חדשות במציאות המישפחתית שלו, דבר הגורם לו
לשינויים דראסטיים בהתייחסות לסביבה, ומכניס
אותו ליחסי אהבה״שינאה אל הקרובים לו ביותר.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 5
לפי שעה קשה להאמץ שתתרחש
התפתחות כזאת עד הבהירות הבאות להיות תמשיך
• התחייה בשולי ימנית־ניצית
קבוצת-לחץ
חירות עד לאיחוד הבלתי־נמנע בין
שתי המיפלגות למעשה אץ כל
הצדקה כיום לקץ מה הנפרד של התחייה בנד, של ח״ב גאולה כהן, צחי הנגבי,
הבץ זאת כבר לפני שג ה הקמתה של
קבוצת הסער הפאשיסטית צליל, תחת
שרביטו של יו״ר אגודת-הסטותטים
לשעבר, ישראל כ״ץ, ובהנהגתו של
רפאל ״רפול״ איתן מהווה אתגר עצ ש
לתחייה.
גליון 2641, 13 באפריל 1988, עמוד 33
סוזאן, מצידה,
סיפרה לבית־המישפט על קינאתו
החולנית של הגבר, ועל חיייה שהפכו
לסיוט בגלל מחלת הקינאה שלו.
לבסוף הפך המצב בין השניים
בלתי״נסבל. סוזאן לקחה את בתה
ונסעה לאילת, לקרובי־מישפחתה המתגוררים
שם.
גליון 2655, 20 ביולי 1988, עמוד 16
הבנקים הזרים התרשמו ממה
שנעשה, ואף אחד מהם לא הקטין את
האשראי.
בין הצעדים האחרונים לחיסכון:
חברת יצוא השמנים, המשותפת עם
מישפחת ליבוביץ, תהפוך לקבלו-
מישנה בלבד, ומיספר עובדיה יירד לסו.
גליון 2655, 20 ביולי 1988, עמוד 27
למורי ניסיון
— 2000 שנות מיעוט — מי כמונו היהודים
יודעים את ההבדל שבין דיבורים נאים לבין מה
שמסתתר מאחוריהם.
גליון 2620, 18 בנובמבר 1987, עמוד 41
הוא אף סירב לרשום את התלונה
שבועז רצה להגיש במקום, בנוכחות
מפקדו.
בועז שוחרר רק אחרי שיחת־טלפון
בין מפקדו למפקד מרחב־הגליל, ניצב־מישנה
יעקבות גנות.
גליון 2621, 25 בנובמבר 1987, עמוד 28
מיכל בן־חוו־ין, בתו החורגת שר מוטל ה קידה מתאות את בושת אהבתה עם
ארז, בנו של מוט לה -ואת שיעבודו של אוז לאישיותו שר אביו ולתורתו
בנו ש17ו£11 תג1
אמי, תמר אפלבום, בתו של הפסל יצחק דנציגר, נישאה ל״מוטקה קידר־נן־חורין״ יום
לאחר שפגשה בו.
גליון 2624, 16 בדצמבר 1987, עמוד 5
הם רגילים לכך,
כשם שהם רגילים להשפלה היומיומית ליד המחסומים וברחובות
הערים והכפרים, למכות ולקללות, לביזוי כבוד־האדם על כל
צעד ושעל.
זהו חלק מן המצב. בין השאר זהו חלק מן הסוגיה הקרוייה
באחרונה ״רמת המישמעת בצה״ל״ .ההתפרעות, המתחילה
בשטחים הכבושים, עוברת בהכרח גם למחנות־צה״ל בישראל
עצמה•
• נית נוונע המוסלמי
^ תכן שהמאורעות לא היו מגיעים לממדים של מרי כללי,
בשני השטחים הכבושים כאחד, אלמלא הצטרפה ההשתלשלות
הספונטאנית לתהליכים עמוקים יותר.
גליון 2583, 4 במרץ 1987, עמוד 26
אבל גם בשעה שהנורמות של הסיפורת השתנו
— ודווקא בכיוון שלקראתו חתר קנז — לא חל
שינוי מכריע במעמדו הפריפרי. מבחינה זו בולט
ההבדל בין ההתקבלות של האשה הגדולה מן
החלומות או גם של סיפורי מומנט מוסיקאלי
לעומת ההתקבלות של זיכרון דברים וסיפורי
שקיעה כפרית.
גליון 2602, 15 ביולי 1987, עמוד 26
״
עכשיו לעצמה ולעבודתה. ועם זה יש לה
חברים רבים, משני המינים, משני הלאומים.
לפני שהחליטה להיות עיתונאית, למדה
אמירה לימודי היסטוריה והמיזרח־התיכון
באוניברסיטת חיפה.
גליון 2651, 22 ביוני 1988, עמוד 8
הדבקות בשיטות כמו הרס
הבתים ועקירת העצים נובעת מחוסר־תשובה.
בר־דעת מבין כי בשלב הנוכחי
של האינתיפאדה איבדו אמצעים אלה
את כושר־ההרתעה שלהם (אם בכלל
היה קיים אי־פעם) וגורמים לתוצאה
הפוכה: ליכוד הציבור בגדה וברצועה
מאחורי הנהגת ההתקוממות.
גליון 2654, 13 ביולי 1988, עמוד 26
נחום ברנע, עורך כותרת ראשית,
מן הירכתיים אל המרכז. ואם גם שם לא •
תיפסק מילחמת־המינים, לפחות תהיה • שהינחה את הדיון במקום גירעון
זו מילחמה שמשני ציריה יעמדו כוחות • סאמט, עורך פוליטיקה, לא השכיל
שקולים.
• לנווט את מרכבת המתדיינים הנכבדים
וזאת בוודאי לא תהיה מילחמה קלה • .לדיון רצוף ומעמיק, על אף שכל אחד
הדליז׳נם של חיים־נחמן ביאליק לא
נתן לי להיכנס לתוך הלילה של ביא־ליק
בגלל איחור קל.
גליון 2679, 4 בינואר 1989, עמוד 27
דיוקן שלה הוא ריאליסטי,
אבל יחר עם זאת הוא אוצר ביטוי רב, קו יפה
ומיגוון עשיר שבין לבן, אפור ושחור. לפני זמן לא
רב פנתה לציור תיאטרון, ישבה באולם הקאסר׳
ומאחורי הקלעים והעלתה סידרה של ציורי הצגות
ודיוקני שחקנים עשירים בצבע, אף־על״פי
שכאמור, הם עשויים בשחור־לבן בלבד.
גליון 2697, 10 במאי 1989, עמוד 5
תמהני שאבן לא מצא לנכון להצביע על
הקשר שבין התחומים: תעלוליו של פרס, ערב
הבחירות, בניסיון לשכנע שהאופציה הירדנית
קיימת, תרמו רבות לאובדן אמינותה של
מיפלגת־העבודה בענייני מדיניות־חוץ.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 27
אבל מודעות עממית זו מאוזנת מעשה־חושב
על ידי תודעתו העצמית של הארדי עצמו,
על כל תחושת המעוות־לא־יוכל־לתקון והחמלה
הקוסמית כמעט שלו.
על יחסו לפרובינציאליות מעירה בין השאר
הערה שרשם ביומניו. אסיים בה ולוא רק מפני
שהיא עוסקת בבעייה אשר נדמה לי שסופרים
ישראליים צעירים לא־מעטים עריין מתחבטים
״ארנולד(אני מניחה שהכוונה למשורר ולמבקר
הגדול מתיו ארנולדז שוגה באשר לפרובינ־ציאליות.
גליון 2680, 11 בינואר 1989, עמוד 9
אם
כך, התמונה עגומה מאוד.
ביקוד בחזית
בין 76,500 בני־הנוער שהגיעו
^ /לגיל 18ב־ , 1987 מחציתם, סביר
להניח, נערות .38,250 :שליש אינן
מתגייסות.
גליון 2706, 12 ביולי 1989, עמוד 22
בביקור שערכתי בשיוח׳ ,כחודשיים וחצי
אחרי האירוע, נודע לי משיחה מיקרית עם
אחד מתושבי־המקום כי לאחר שהחמישיה הסודית
יצאה מהכפר לכיוון ההתנחלות, היא
פגשה בפלאח ערבי, שיש לו בוסתן בוואדי,
בדיוק באמצע הדרך בין שיוח׳ למיצד. הגעתי
לאותו פלאח, עבד־אל־ע׳אני סעיר שמו, שסיפר
לי כך :״זה היה יום שישי.