חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 51,276 עד 51,300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 42
בלונדון בגיל ,90 סי ד ויל־י אםהאנהמק ־ לין, מהנדס לפי מקצועו, שערך ב־ 1906 את תוכנית בניין הערים של חרטום הסודאנית; ב־ 1913 של אלכסנדריה המצרית, ואשר, כאיש מטהו של הגנרל אלנבי, בשנת ,1918 יזם את תוכנית בניין הערים לעיר העתיקה בירושלים ולאתרים הקדושים בה.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 3
בתוך המבחר המגוזן, שימי לב לגרבי־הברק ״מרסי״ בצבע זהב וכסף, שיעניקו ניצנוץ קסמים לרגלייך בתיאטרון, בדיסקוטק או במסיבה. 3ל״י לזוג בלבד. ו טי םמא מינו ת בג ר בי
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 20
תכנית השידור כללה קטעים אקטואליים של חדשות, קטעים על צה״ל, בידור, הרצאה ואפילו פרסומת מסחרית. קריין, קישר בכשרון רב בין החלקים השונים של התכנית. תכנית הטלביזיה הוכנה במלואה והוגשה בהתנדבות ע״י צוות מעובדי ״אמפא״ ,כשהיא משודרת מאולפן ארעי שהותקן בקומה השלישית של בנין ״אמפא״ .תחנת השידור, הראשונה מסוגה הפועלת בשפה העברית (להוציא טלביזיה חינוכית) מזהה עצמה כ״תחנת טלביזיה אמקור מספר 1״ (על משקל תחנת טלביזיה ״אירופה ׳ 1 הידועה, הנחשבת לתחנה בעלת מספר המאזינים הרב ביותר באירופה המערבית).
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 21
הוא השתלט ער נשמתו ^ הוא ננש את אשתו בביתו ^ ועכשיו נתן לו את המנה הסונית הראה לנשותיו ולחבריו לשעבר, שהוא מוכן לזרוק כל אדם שגמר להשתמש בו. לשתות ולגלות י* רומן בין שמוליק קראום לאריק איד ן ! שטיין נמשך גם לאחר ששמוליק העביר את יחסי־הידידות ביניהם לאפיק של יחסי־עבודה.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 8
לכן אנו מאריכים את חידון ״פזגז״ לזוגות הנישאים עד ה־ 1לאוגוסט. כל הזוגות הנישאים בין ל״ג בעומר ל 1-לאוגוסט ,1967 אשר רכשו אחד ממכשירי הבישול המשוכללים של ״פזגז״ ,מוזמנים להשתתף ב חידון נושא פ ר סי ם פרס ראשון: שבוע נופש לזוג פרס שני: סוף שבוע נופש לזוג פרס שלישי: כירה ניידת לפיקניק למען י 1פי ט עוו תיין טופסי החידון ו ה סב רי ם בחנויו ת ״פזגז״ בכל הארץ במזל טוב — פזגז ועדה של פקידים בכירים ושרים (ועדת המנכ״לים) החליטה לבודד את הגדה המערבית, להשאיר אותה כיחידה משקית בפני עצמה.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 22
מחזהו של לסינג, בו הטיף נגד השנאה הבינעדתית ולסובלנות כלפי היהודי* עורר השבוע, כמו בתקופה בה יצא לאור לראשונה, טערת־רוחות גדולה. היה זה כשנודע כי בברלין נחתם הסכם בין ישראליים וגרמנים על הפקה משותפת של ם רם< לפי מחזהו של לסינג.
גליון 1104 (26 בנובמבר 1958), עמוד 12
• התקדס להשיג נבל הארץ תיל אי* עת ם בעיני ארטייז כהתקפתמצח על הממוגה על שירד תי הבטחון יצא השבוע המזכיר הכללי של מפ״ם, ח״כ מאיר יערי. בין השאר הביע יערי את דעתו על העובדה, שמפ״ט הצביעה בשעתו בעד החוק הרודני הקטלני.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 5
נראה היה שהמארגנים החליטו לא לפסוח על איש, ויהיו אלד, אפילו אויבים מושבעים של האצ״ל בימים עברו• השבוע הילכה בין רבים מוזתיקי אצ״ל, תרעומת מרה על עורכי רשימת המוזמנים לאותו טכס.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 8
s t f ע ב רי ת ע ר בי ת מדי שנה, בערב פסח, היה משרד הסעד מוצף מכתבי ברכה מיוחדים במינם• לרוב היו אלה טפסים מודפסים, אשר שולחיהם היו רק צריכים להוסיף להם את חתימת ידם .
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 16
שתיים עשרה וחצי, השעה בה אזרחים שלוים נמים את שנתם, היא שעת הכושר של המוזות, גילה בן־פורת, ואז יוצאים אנשי הרוח הישראלים לחפש את חברת בני מינם במועדון התיאטרון כמובן. אולם אם היה מאזין תמים, שהאמין כי באמת יש מוזות לאנשי הרוח הישראלים, וכי התכנית היא אוטנטית, ולא ביום גרוע, באה התכנית עצמה ושאבה ממנו את כל האשליות.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 16
קרן אור אחת הפציעה, בכל זאת, מבעד לחשכת היער העבות, שבין סבכיו ברח ברו־טוס ג׳ונס מזעם נתיניו שמרדו.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 20
היה זה מגוחך שאדם כצבי ברים ידבר על טוהר־מידות בין השחקנים. כי הכדורגל הישראלי לא הושחת על־ידי שחקניו, אלא על־ידי עסקניו.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 4
בדקתי כמה אנשים קוראים מה כתוב על גבי הסרט. מבין מאה קרבנות שניסיתי להדביק להם את הסרט על שם אורי דן, רק ארבעה שאלו שאלד, כלשהי.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 16
מהירות הביאו את 25 אלף הצופים בסדר עם כל התענינותו של הקהל במשחק היתה; מופתי אל שערי האיצטד הנאה וכבר בשעה התענינותו מוסבת לתוצאות שאר המשחקים. ,4שעתיים לפני הפתיחה, התנופפו בין האלפים דגלים אוסטרים בידי חסידיהם ה 100 אלף הפרנקים שהובטחו לזוכה בנחשון התחרויות היו כנראה לא פחות חשובים מלבושים בגדים לאומיים בשלל צבעיים.
גליון 853 (25 בפברואר 1954), עמוד 4
דבר זה הניח את דעתו של רבי יצחק: הוא האמין בצורך לקיים קשרי־מסחר בין ישראל וארצות־הברית. רבי יצחק אהב לדבר אנגלית.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 17
לאליל תשזאחז ס 1אנ 1ת היוונים לא הראי כדורגל משוכח אך הם f l / J l i / f j /הין נאמנים למהירותם האופיינית, הסתערו LJ J / a J i N J ^ כ ו פי נ £ם _ נ ^ נ _ 11ט 1בנג_ שבנ כסופה אל השער הישראלי, סיכנוהי
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 13
וזאת, למרות שהשלטונות הערביים ידעו כי פניהם מועדות לישראל• כי גם ישראל וגם הירדן מעוניינות למשוך תיירים אלה. ומאחר שהמקומות הקדושים מחולקים בין שתי המדינות (^״ 85 בשטח הערבי 15 בישראל) ,גבר האינטרס המעשי על האיבה המדינית.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 3
חדרנו היה די צר יעקב מרחכי הואשם כפשע החמור כיותר בסביבה זו גרנו עד הגיעי מד,כיל את כל משפחתנו וכל שבין אדם לאדם: רצח אב. בהמתינו למשלגיל 15 שנים.
גליון 824 (6 באוגוסט 1953), עמוד 3
״ אומר סניגור ישראל לדמן גלמטהו, ש־זצביע נול רדד ח״ו של נער שהתמסר לפשע מ־ילדותו ־ פרי התנאי בה גדל אשר ״העול הזה״ יחזור אליה בחקירה מקיפה של מקורות העבריינות הצעירה בא חד הגליונו ת הקרובים אולם לקהל הרחב, גרת של סיפור פלילי אותו בשעת ארותת קפה ולחמניה מרוחה חרג המעשה ממס שיגרתי, שקוראים הבוקר, בין ספל בחמאה. סיפור המעשה עורר בו, מן הרגע ה ראשון, הרגשה כי בשם חרבון קשור עולם שלם, עולם עם מושגים וחינוך מ שלו, עולם עם הווי והרגלים שאיש מן העולם החיצוני לא שם לב אליהם עד שקפצו לכותרת הראשית.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 3
תוקם מחתרת רחבה. שליחיה יגלו מעשי־שחיחות מכל המינים, בעיקר בממשלה. נגד האנשים שהתגלו בקלקלתם, יינקטו פעולות עונשין.
גליון 836 (29 באוקטובר 1953), עמוד 4
אבל לפחות שיהיה יחס אנושי ומעט אהבה בין איש לאיש !״ במקום זה הרגיש כי כאן הוא אזרח ממדרגה שניה .
גליון 836 (29 באוקטובר 1953), עמוד 9
חנה הולכת לקפה סלקט. מעין כסית של פאריז, יושבת בין עשרות צעירים, ילדי ארבע כנפות התבל.
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 4
יצחק כן־צכי קיכל 48 קולות מפא״י והערכים כלכד, כששאר הקולות מפוצלים כין נורוק, כרנשטיין וגרינכאום. כל סיעת חרות, הפרונרסיכים, וכן סיעת ליכשיץ־למדן, שילשלי פתקות ריקות.
גליון 796 (29 בינואר 1953), עמוד 5
בעיני האנטי־מארבסיסטים, הלאומנים למיניהם, חסידי הדת׳ למהפכנים מסוכנים. • כינתייס התרחשו, כגרמניה, התפתחויות כהיסטוריה של האנטישמיות: קמה תנועה יהודית שמטרתה לחסל את ״הכעיה היהודית.״ תנועה זו שמחולליה היו יהודים׳ נקראה: התבוללות.
גליון 801 (5 במרץ 1953), עמוד 7
״ המכונה מול האדם: סועדים מובטלים רצו למנוע את צאתה לעבודה של מכונה זו, הממלאה כקלות את מקומם של 30 פועלים( .משמאל) סמל היעילות כממלכת העבודות הציבוריות: יום עבודה כ״סיכוב שלטים״ .ככבישים. חציאבל, חצי ירעב! בין אנשי מחלקת העבודות הצבוריות בפרוזדור ירושלים מהלך הסיפור הבא : מעשר, בעשרה פועלים, עולים חדשים תושבי מעברה, שיצאו לעבודה.
