חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 51,126 עד 51,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 2
כי בסופו של דבר, קובעים הדברים היסודיים, העקרוניים, ולא כל מיני התחכמויות ולהטוטים של אחיזת עינים.
גליון 1066 (5 במרץ 1958), עמוד 2
.״ חובר מאותיות, שנגזרו מתון עתונים שונים, מעמד סיניה מאמרכם האחרון על מיניה (העולם הוה ) 1063 מצא ח! בעיני מאוד. … מה בקשר לכל אותו תופעות יצאנות של השכל, הרגש והגוף שבשני המינים נם יחד? מה בקשר למאות הצעירים שמסתובבים בסביבות בסיודרוול־הבורורה־בום- תו ומחפשים הצדקה לחייהם?
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 2
במשך שמונה שנים עמלו ראשי השלטון להפוך עתון זה לחלק חיוני מנוף המדינה. אי־אפשר לחסלו בין לילה. אבל אפשר לצמצם את כוח־המחץ שלו בהדרגה. … אם אי־אפשר יהיה להגיד את הדברים בפה מלא, יתחיל הקורא לקראם בין השורות. ואילו מעשי־ד,שרירות, שאינם משיגים את מטרתם הסופית, רק מגבירים את כוח העתון.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 13
כל היום הייתי השבת על־יד הטלפון: מישהו היה מזמין טקסי — הייתי רושמת, והיו שולחים טקס־ .הנהגים היו מספרים לי כל מיני סיפורים. הם צחקו ואני אמרתי שגם אני גדולה.
גליון 1484 (9 בפברואר 1966), עמוד 16
לא נאמר שהבונים חייבים לקבל יגאל אלון, חברו למפלגה :״גבי הוא גם התחרות בין יומני החדשות של קול לשמור על הסדר, לאפשר לכבאים מירב חופש־הפעולד, בכיבוי הדליקה, לאפשר גי את הוראות מכבי־האש, שיחייבו כי הבנייה ספרדי וגם אקדמאי (מרצה להיסטוריה ב ישראל וגלי צה״ל הגיעה השבוע לשיאה, אביזרים על־ידי מובטחת תהיה המתוכננת אשד, גם היה אילו העברית). … לעזוב את המשרד כבר בשעה .10 אך מתו של מערך ספרותי זוטא, כיוון שבין לוי אשכול :״הוא נכשל שוב בנסיין לאחוז קצין־המשם רד.
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 2
דחיסת הערבים, השמדתם או גם זה וגם זה. המוזרה שהתפתחה בין דוברי המפלגות, האולם בספר קבעתי עובדות נוספות. … נשאלת השאלה האם יש לו לשוטר הוראה להפלות בין אזרח לאזרח, או שמא עשה מה שעשה ביזמתו הפרטית בלבד?
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 2
בינתיים חזר הלבנוני עם ארבעה מחבריו כשבפיו אולטימטום :״או הם או אנחנו!״ החמישה לא פסקו לחרף ולגדף במין התרגשות מצחיקה. הרופא הסכים — וביקש מן הלבנונים לעזוב. … נובה מס-הכנסה נקבע על- ידי תוצאות של ריב בין עסקני טפא״י. שולה מאיר, רמת־גן שם בהמשכים אנא, הבהירו לנו מה שמו של מחזהו ה אחרון של מוסינזוז.
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 2
לפגי כמד, ימים קיבלתי מכתב פרטי מאת עמוס קינן, בו הגיב על השורות שכתבתי עליו לפני שבועיים. בין השאר כותב עמוס כמה מלים שאני חושב שכדאי להנציחם בדפוס, באשר הם מצליחים להפליא לבטא רגש הפיעם כיום בלב רבים — יהמסביר, אולי, גם מדוע צעירה צברית כותבת ספר באנגלית: ״אתמול, לאחר קריאת מאמרך, הלכתי לקולנוע וראיתי סרט איטלקי. … אני חושב שאחת הדרכים לשנות את פני הדברים ולההזיר את בבור הקומונה היא תינור הנוער לערכים שבין היתר גם אחב לוחמים יעדם. אני מקוה שתמשיכו לא רק בקביעת עובדות כי׳אם נד־טפת מוסר בכיוון זה.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 16
ספורט כ דו רג ל נ קו דהאחת n m על משחק הכדורגל שנעיד השבת כין הפועל ירושלים למבכי תל־אביב, שהסתיים כתוצאת תיקו ,0:0כותב שייע גלזר: תסלחו לי, אבל היום אני רוצה להתחיל במשהו יותר רציני. … הוצאתי את הכדור מהשוער שיתי והרבצתי לשער. בשניה האחרונה נכנס הבלם בנבנישתי בין הכדור והשער והפריע לו לד,כנם. הפועל ירושלים היו למעשה יותר טובים במשחק, רק שלבנדורי הלך יום־טוב והוא הציל אותנו, או כמו שאומרים הוא החזיר את הנקודה שהפסיד בשבוע שעבר.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 13
רק דאחובות * Vרבעהקצי ני צבא נשאו את גופתו של יהודה גצלר אל הבור שנכרה עבורו בין בני משפחתו. בעיניהם עמדו דמעות. שורה ארוכה של ילדי בית הספר התיכון החדש וילדי הכיתות הגבוהות של בית הספר בנוה מגן, עברה על פני תלוליות העפר והניחה עליהן זרי פרחים. … הם שמעו אומר לך בזמן המתאים,״ השיב נהרג באותו רגע ישב אל־שוואף בין הבחרדה גם על החזרתם של כמה קציני צבא ה בקרב אל־שוואף חזר למוצול והאמון הולכת ל קצינים וצחק לידיעה.
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 4
גם לא בגלל פשעים נגד דים הונגריים, לגרשם לאושוויץ ולהשמידם 061668 )**15* 0*6*1 11א ח016 £6* 11 ז ק 8! 1.וזז <5ם 1• • 41) ?800*160ז ין א ם *0 )161 610601 $416301 ץ * ום 11ז א * 00 מדו 61061* 0 116־*0 1ן 5 8 £6-0 2 61*4סנו 01-0) 1116ם61*6נ(*( 66113.1161*0 62״ שבויי־מלחמה. … בשנת 1956 איתרה אחת לעמוד מנגד כאשר העם הגרמני מורעל שוב על־ידי תעמולת־ד,סתר.,״ הוא הגיש ביוזמתו הכתבות של העתון הפאריסאי הרציני לה־מונד את אייכמן בסביבת גמאל עבד אל־נאצר. לבית־המשפט המחוזי במינכן קובלנה פלילית נגד מו״ל אנטי־שמי.
גליון 883 (23 בספטמבר 1954), עמוד 2
מנהל המחלקה לציור ופיסול במשרד החינוך והתרבות, שהשתתף השנה בבאניילה בוונציה. זכה בפרס אונסקו. מבין המוסיקאים הייתי רוצה לציין את המלחין דאריום מיו, אשר האופרה שלו דוד הוצנה בירושלים בראשית שגה זו ; את מארק לברי. … כשבוע הבא, בגל־יון שיופיע למחרת דאש-הש- נה יפרסם שרות-התיאטרון את המספרים הזוכים, שייבחרו לפי -קיטת המערכת על-ידי יום? ידין עצמו. אחד מכין כל מאה גליונות ,העולם הזה 882 יזכה את בעליו ביטני כרטיסי-חינם להצגת ״קזבלן״ שנרכשו על־ידי המערכת לצורך זה.
גליון 832 (29 בספטמבר 1953), עמוד 14
עקשנות לא תבונה. הפרשה העגומה של מאבק בין שני גופים אמנותיים לא החלה אתמול. … אדים דה־פיליפ, שבאה לארץ זמן לא ארוך אחרי שדרך כוכבה האמנותי, החליטה להש תקע בארץ, לקחת על עצמה את המשימה של החזקת האופרה. לשם כך קיבלה על עצמה את * טוען כ ין ם אבן־זוהר שהאופרה היתה מסכימה ברצון לא רק לפ״קוח אלא אפילו להנהלה ממשלתית. •* לפי עדות מהנדסי העיריה, אשר בדקו את כל האולמות שהיו עלולים לבוא בחשבון, הגיעו למסקנה שאי־אפשר להתקין אף באחד מהם מקום לתזמורת, חדר איפור למאות מש תתפי -האופרה וסידורים טכניים הכרחיים. **• שככל המוסדות מסוגה בעולם, אינה מכסה גם כיום, ואינה יכולה לכסות, את תק ציבה על־ידי הכנסותיה ממכירת כרטיסים.
גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 16
חשבתי שסיפורי על היותי רופא נשים, מגיד עתידות, צייר ועוד, יעשו עליך!ם רושם. אולם לא מיניה ולא מקצתיה. הם הצביעו על בחור קרח, מלצר לשעבר באחת המסעדות הקטנות בלודז׳ ,שהפך רופא ראשי ולבסוף למנהל המחלקה רבבות אסורים היו תלויים הסניטרית בוורקוטה עצמה. … קאזאכסטן היא רפובליקה השווה בשטחה למאה מדינות כמו ישראל. המרחק בין תחנה לתחנה היה לפעמים מאות קילומטר.
גליון 1164 (13 בינואר 1960), עמוד 18
הם לא איבדו זמן; כבר משחקים כדורגל. כל דמיון בין משחק זה לבין הספורט הלאומי, תיאורטי בלבד. … על השיפודים מושחלות שתי קבוצות שלמות של שחקני־כדורגל, אותם אפשר להזיז ולתמרן על פני השולחן. בין רגליהם מתגלגל כדור עץ, שכל מתחרה משתדל להעבירו בעזרת שחקניו אל שער היריב, המנסה לחסום את גישתו בעזרת כדורגלני העופרת שלו.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 10
מעבר לנייטראליות פירושו, כמובן, מיפנה לידידות עם ברית־המועצות, עם ארצות ה־דמוקראטיה העממית וסולידאריות עם העמים הנאבקים נגד הקולוניאליזם — ,אבל לא שאלה: החוגים התומכים במדיניות של בן־גוריון חולקים על סיסמת הנייטרא־ליות באומרם, כי ברית־המ,עצות מעדיפה את הערבים על ישראל, ולכן היא בין־כה־וכה לא תשנה את יחסה לישראל. האין בנימוק הזה לכל הפחות ספק מבוסם? … לפי כל הסימנים, חושבת מפא״י לנצל חודש זה, להפעיל את שרותי המדינה כדי לשפוך על ראש הציבור עוד כמה סנסאציות מהממות. הטיל להבות ע שחר רק בודדים מבין אלה שטיילו ברחובות תל־אביב׳ באחד הלילות לפני שלושה שבועות, הבחינו בתופעה בלתי־רגילה שהתרחשה מעל ראשיהם.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 46
שתי הגשים בתא אחד ז החדיט זיגל להפעיל את השלב י הבא. הוא ידע על הרומן בין פרסמן למיכל אדר. כאשר פרצו השוטרים לביתה של מיכל ברעננה, הם יכלו לעצור אותה, ללא כל קושי להסביר זצת מבחינה צי בורית, או להסביר זאת לשופט. … את מיכל צזגש בעת הטיסות שלו. מל בד היותה בין היפות שבדיילות, מיכל חיא גם ברין ה1ותיין 1ה בחביה.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 50
.״ ועל כך משיב אלון :״לוא היית מרגיש את אהבת המולדת שאותה מרגיש כל צעיר ארץ־ישראלי פשוט לארץ־ישראל, ואותה מרגיש כל יהודי בגולה הרוצה לשוב ולחיות במולדת הניצחית, היית מבין מדוע אנו מוכנים להקריב את חיינו למען נוכל לחיות כולנו כבני־חו־רין בכל ארצנו! … רק אז היה הקהל מתקומם והממשלה היתד, מחפשת פיחרון הולם לסיכסוך בין העירייה והמצילים.״ ירדנה נגר, פת הזקונים גמיש־פחתה ותהילה כורש, הבת הבכורה במישפחתה, הובאו יחד לקבורה ביהוד
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 8
הקורא את התייחסות העיתון לעניין בג״צ אדמות אל-לגייה אמור להגיע למסקנה, כי אין בפירסום עי תונאי כדי להשפיע על שופט מיקצועי, וכי על כן אין למנוע ויכוח ציבורי על עניינים שהם בחינת ״סוביודי צה״ .עוד עולה מהכתוב, כי אין כל קשר בין הדיון שביקשו המערן וש״י לקיים בכנסת בעניין בג״צ אדמות אל־לגייה, שהרי — לדעת העיתון — מהרגע שבו ביטל העותר הבדואי, אבו־קרן, א ת עתירתו בפני בית-המיש- פט העליון, ב 28-בפברואר, אין כל הליך מישפטי שלא נסתיים, ולכן אין מדובר בהלין תלוי ועומד המונע דיון חוצה לבית-המישפט. … שונים הם פני הדברים בשבו עון, ששבוע לו לפניו, וגם אם אין עיתות הכותבים בידיהם, חגיגות חייבת להיות בידיהם, שאם לא כן שוב לא יהא העיתון שחם כותבים בו, עממי, פשוט ונוח להבנה, אלא סתם עיתון זול. מבין אני שלא לכך שואף ״העולם הזה״ להגיע.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 69
אתה לא לומד או חושש מהניסיון שלו? • אתה האיש שמינה את ״הפול״ כרמטכ׳׳ל. כשיבוא הבוחר להחליט אם לבחור בך לכנסת, אתה חושב שהוא ישכח את העובדה הזו? … דיברתי גם עם יצחק שמיר, והעסק נפל, אין לי טענות. אנשים במדינת ישראל לא מבינים. כל אחד יודע מה יש בגאלרי לפאייט, אבל לא יודע מה קורה 45 דקות מפה.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 36
הוא אמר שאם אני לא מסכימה לזה, הוא יביא מעריך שיקבע את ערך הציורים. לי תפ״ס ופת״ם וכל מיני דברים, ויעשה לי מזה רכוש גדול. הוא אמר שככה הוא עושה גם לעוזרת שלו ולאנשים שעובדים איתו במישרד.
גליון 2536 (9 באפריל 1986), עמוד 39
זכורני, שזמן קצר לאחר הפרידה הסופית ביני לבין ורדה. אמרתי להוריי. שכאשר לוורדה היא לא תכיר איש מאיתנו, גם לא את הילדים. … ילדים־פרחים שנבלו ונשחקו במילחמות שבין אמא ואבא. גם החיזיון של ורדה, ביום שישי בלילה, שעה שאני שיחקתי עם ילדיי באטארי, צץ ועלה ללא הרף בעיני־רוחי, ולא נטש אותי.
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 34
אצלי, בניגוד לחבריי האחרים, המישפחה תמיד היתה מס׳ .1לולא חיי־המישפחה שלי — שהיו חזקים ודבוקים, וללא עזרתה המיוחדת במינה, נוכחותה של בת־אל — לא הייתי יכול ליצור כפי שיצרתי. … איר אומרים באנגלית? ״זה לא כוס־התה שלי ״.אין קשר ביני לבין המלחינים הצעירים. • ועם וילנסקי וארגוב?
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 26
דומה שאפילו היחלצותם של מוסדות, קרנות ופרסים למיניהם לעזרת משוררים בהוצאת קובציהם — הכוונה למוסדות ומיפעלים כמילגת ראש־הממשלה, פרסי אקו״ם, קרן תל־אביב וכר — אף היא ראייה לירידת קרנה של השירה: לא רליה רביקוביץ ולא יהודה עמיחי, לא פנחס שדה ולא החתום מטה, נזקקו אי־פעם לקרנות להוצאת סיפריהם. … זו השירה שאצלנו הוליכה תמיד בראש, או כמעט בראש; זו שסללה כה רבות מהדרכים והכשירה את הקרקע והכינה את הלבבות ויצרה את האקלים שבו דרכו אחר־כך עוז הסופרים והמחזאים, העיתונאים והמבקרים; זו השירה שהיתה הראשונה לתגובה ולאתראה ולאזהרה, ערב השואה כבימי העצמאות עד מילחמת הלבנון; זו השירה שבלעדיה אין ולא היתה פיזמונאות טובה בישראל — ואינני מתכוון כאן לפיזמונאות האנאלפביתית הרווחת בימים אלה של ״רוק כבד״ תרתי משמע; דווקא השירה שהוליכה את המחנה גם בעת אובדן־עצות וריפיון־ נפש, ועיתים אף נצטרדה מתוך שבחרה להסתפח לשיירה, שלא בטובתה(ראה ספיח של ביאליק), דווקא היא נותרה עלובה ומבויישת, אבלה בין חתנים וכלות. הוא שאמרנו; ימים אין חפץ בהם.
גליון 642 (2 בפברואר 1950), עמוד 12
שוב הלך שעות על גבי שעות אלכ סנ ד ר עד, שלפנות ערב החל מרגיש כי הסביבה נהירה לו וכי המחנה שלו עומד לנגד עיניו ואולם, כאן צפתה לו הפתעה נוספת ...טרח ! והוא נופל למין באר סמויה, עמוקה ומתמשכת עד אין סוף.
