חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 50,451 עד 50,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 61
אנחנו מדברים עברית. • ובחו״ל? אם בן־שיחי אינו מבין אנגלית, אנחנו מדברים ערבית. אבו־איאד, למשל, אינו דובר אנגלית. … עם ערפאת דיברתי אנגלית. • כיצד נוצרו הקשרים בין ״אלטרנטיבה״ לבין מוחמד מיעארי? אני מכיר אותו הרבה שנים ונפגשנו בהרבה הזדמנויות, כמו ביום־האדמה ובוועדה הפלסטינית של האו״ם.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 5
אולם ארליך לא פירסם את המיסמך, הוא לא הודלף על־ידי הליכוד, אף עיתון אחד בארץ לא פירסם אותו. • לפני עשרה חודשים מינה מזכיר חברת־העובדים ועדת־חקירה, ובה שני אישי־צמרת של בנק״הפועלים והמשק ההסתדרותי, כדי לבדוק את מעשיו של אחד האישים החשובים ביותר במדינת־ישראל, מי שהיה בעבר מועמד לתפקיד שר־האוצר מטעם המערך. … המשק ההסתדרותי כולו כבר קיים נגדנו בשעתו חרם כלכלי במשך קרוב ל־ 20 שנה, יחד עם המשק הממשלתי והסוכנות ,,וגרם לנו נזקים בסדר־גודל של מאות מיליוני שקלים(בערכים של היום) .לא נכנענו אז, ואיש לא יעלה על דעתו שניכנע היום. הדבר אפשרי, בין השאר, מפני שהעולם הזה אינו שייך לקבוצה של אילי־הון, כמו כמה מן המוצרים האופנתיים שצצו לאחרונה בשוק העיתונות, וגם לא לבעלי אינטרסים כלכליים או פוליטיים.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 56
אבל א ם ישנם אנשים כאלה, ואם לדעת השלטון הם חיוניים, כי אז אותו שלטון המפעיל אותם חייב להגיד לציבור שבראשו הם עומדים ואותו הם מבקשים להנהיג — אני מדבר כרגע על שלטון המחזיק א ת עצמו לדמוקרטי ואפילו למבצר דמוקרטי — כי אין, לא היה ולא יהיה טרור אישי אשר לא יוליד טרור אישי; שמדובר בהיבט מסויים מאוד של מלחמה, בחזית מסויימת אחת מבין החזיתות הרבות של המלחמה, אשר כל עוד היא מתנהלת צריך שיהיה ברור שהיא תתבע קורבנות, שכן הדם רוצה דם והטרור מוליד טרור, ולכן כאשר מתבצעת פעולת טרור של רצח אדם יחיד, אפשר להתרגש במישור האישי, אך לא במישור הלאומי, אחרת נידרדר לשיבוש מערכות שיתבטא בכך, שתחת היות הטרור האישי פועל יוצא של המלחמה, תהיה פועל יוצא של הטרור, כלומר הזנב יכשכש בכלב, כלומר תחת שאיש אחד ימות למען הרבים במלחמת טרור שאין לה סוף, רבים ילכו למות במלחמה ממש לאודווקא משום שהדבר הכרחי, אלא משום שאיש אחד נרצח• הדם רוצה דם ז בוודאי. … אופנת מ־ב, אופנת ציקי (לסיטונאים בלבד) .אופנת היטס, אופות קארו סטייל, וליזטה בין הפניית מבט שמאלה וימינה, גילה ציון, הצלם, בלונדית תמירה, מנהלת- חשבונות עם גוף ישל דוגמנית, העונה לשם גורית מלכה, שעסקה במדידת בגדי טריקו.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 38
היה ברור לנו שהיחסים שלנו זה מעל ליחסים בין בחור לבחורה. זה לא היה רומן, זאת היתה יחידת־חיים. … אבל כאקט מבוקר. זה לא הפך למשהו מיפלצתי. אני מבין למה סופרים שותים. אני לא שותה. אבל יש לי רצון להיזרק.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 31
יש ל היז הר בסיפורי־הילדים ה מסופרים להם, כי המכשפה או הזאב הרע כל־כך מפחידים או ת ם, שהם לא יעיזו לישון בחושך או להי שאר לבד בבית. הם בין כ ה וכה נו טי ם לפ תח פחדי ם וחרדות יותר משאר הילדים• הבטן מ ציק הלהם לעתים קרובו ת. … מיכתב רגשני אה מהבית ובבילויים בתוכניות חדשות, שבוע המיקצועי. כמ ה הצ- חברתיים, בני המין העשוי להגיע ול הטעו ת מאוחר יותר אפשר שני נמשכים אליכם ו־א תכ ם.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 18
שוב ושוב הרגיז חברים בממשלה וחברים בליכוז בהחלטותיו, עד כי הימין היותר־קיצוגי ראה בו שמאלן ודר; לא־פעם לפטרו. בין השאר הרגיזה את הימין החלטתו להעמיו לדין את אנשי אירגון־הטרור היהודי, החלטתו שלא להעמיד לדי את האישים הישראליים שנפגשו עם ראשי אש״ף במיסגרת ש׳ דרשיח למען השלום, ועוד ועוד. … לפתע קיבל לידיו נוסח של החלטה שהופצה בין השרים, כמקובל בישיבות הממשלה. ההחלטה אמרה כי התפטרות היועץ המישפטי נכנסת לתוקפה מייד, וכי השופט המחוזי יוסף חריש מתמנה במקומו.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 16
מדינת־ישראל, שגימדה כה רבים וטובים, ההופכת במין אלכימיה הפוכה זהב אנושי לזבל אנושי, עשתה את זה גם לאנאטולי שצ׳רנסקי. … איש בעל סמכות עליונה, על דעת הממשלה והכנסת. בין הסמכויות: האיש — אפשר להעניק לו את התואר ״נציב עליון״ — יהיה מוסמך להעביר כל מנהל־מחלקה מתפקידו, בלי הודעה מוקדמת, או אחרי אזהרה אחת, אם השתכנע כי המחלקה אינה מתפקדת כראוי.
גליון 2536 (9 באפריל 1986), עמוד 17
יאיר קוטלר טען בסיפרו, הייל כהנא, כי בין לה־רוש וכהנא קיים שיתוף־פעולה מוסווה, למרות שלה־רוש תוקף בשבועונו גם את כהנא. … הוא היה בלתי־דתי לחלוטין, ואחד משיריו הידועים והארוכים ביותר, המתאר ויכוח פומבי בין כומר ורב, מסתיים במילים ב־נות־האלמות של מלכת־ספרד: ״מי צודק?
גליון 2536 (9 באפריל 1986), עמוד 36
הוא חיטט בפצעיו שוב וש־יב עד זוב־דם. ולא מצא להם פיתרון. הוא היה חצוי בין רצונו להיטיב אליו את ורדה איטתו. … באחד החוגים שבהם למדה, ך* סיפור על הטרגריה המי־טפח־ ( 1תית של יוסי בר הסתובב בין העיתונאים מזה זמן רב. לא היה זה סוד שהוא סובל מאוד.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 31
אין כפרוזאיקן הזה לדיוק של פרטי־מראה ולאיזון העדין בין תוכן עקרוני לפרט הזעיר.״ ובעוד מוקד חושף ביצחק אורפז איכויות רוחניות ומצביע על כוחו כאמן וכיוצר, קובע בני ציפר (הארץ) .לא לפני שהוא מצביע על הצד הפסימי בבחירת חתני הפרס לסיפרות יפה, כי ״אין מנוס מהירהור על כך שהפרס הניתן לעוז ולאורפז ניתן להם בזכות ניפוץ המיתוס של הצבר ״.והוא מוסיף כי בביקורותיו של גרשון שקד על סיפריהם האחרונים של הנ״ל ״נמדדו היצירות על פי התאמתן לקו ההיסטורי המוכן מראש ״.דומה כי טענה רומה ניתן להטיח גם בעמיתו־למדור יוסף אורן (הארץ) ,המודר אף הוא את יצירתו של ישראל המאירי על פי התאמתה לקונספציה תרבותית־חברתית מוכנה מראש, .הגל הדקאדנטי,׳ הוא קורא לתופעה אותה הוא מדמה לגלות בסיפרו של המאירי הלבנים: ״בתוכנו ובמסר הרעיוני הזה מצטרף הרומאן אל שורת רומאנים קודמים לו, שהחלו להתפרסם לאחר מילחמת יום־כיפור, אשר ביטאו את השפעתה של המילחמה הזו על הסיפרות בצורך להתריע מפני נטיות להתרופפות אידיאולוגית ולהתפרקות ערכית בחברה הישראלית.״ אורן ממליץ לקרוא את הרומאן ״בעיקר בשל נגיעתו באחד המכאובים האמיתיים של חיינו ...איך ניתן להחזיק את המדינה עם מסוממים ״.וכך, תוך התמקדות בנושא טיפוחיו ובהשלכותיו החברתיות, חשובות ככל שיהיו, מדלג המבקר על היבטים רבים הקשורים באמנות הסיפור, בחוויית ההתרגשות ובהשראה שהספר מסוגל להעניק לקורא. … בהתייחסו לביוגראפיה מאת אני כהן סולאל, יפהפיה יהודיה אשר ״העמיסה על עצמה את המשימה להקיף את הענק הזה ״.המבקר טוען כי ב־ 728 עמודי הספר אשר ״עמדו־ולא־עמדו־לה״ מתוארים בצבעים רבגוניים ״חיי הפילוסוף, אך הפילוסופיה עצמה נותרת בשוליים״. היחסים בין הסיפרות והטלוויזיה אינם, בלשון המעטה, יחסי אהבה דו־סיטרית או חר־משמעית דווקא.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 26
זהו אחד ההבדלים העקרוניים והעיקריים בין מה שמכונה בארץ, בלשון לא־מדייקת ,״שמאל״ לבין מה שמכונה בלשון בלתי־נמנעת ״ימין״ ,והוא: שאת הראשון מאפיינת — דווקא במיטבו — ביקורת עצמית ורתיעה מן הכנופייתיות, ביקורת שבקוטבה הקיצוני עלולה לחרוג מקו הישרות סתם ולהגיע לסף ההרס העצמי, וכבר היו דברים מעולם. … האם הם מצביעים ליכוד, מערך, תחיה, שינוי, ר״ץ, מפ״ם? אולי מינה צמח יודעת. האם מעניין אותם השב״ב, ביקור פרס במארוקו, בקאמרון, שטח ,9חידוש היחסים עם ברית־המועצות, איחוד מישפחת שצ׳רנסקי, דו״ח־ואלד על הצבא?
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 32
מאחורי המירקע המאבק מפלג המאבק על מישרת מנהל־הטלוויזיה, שהתארך הפעם לחודשים רבים, ושעדיין אין רואים את קיצו, יצר מחלוקות בין עובדי הטלוויזיה לבין עצמם. כשהתקרב מועד המיכרז התחלקו העובדים, בעיקר עובדי החדשות, למחנות, כשכל מחנה תומך במועמד שלו. חלק מאנשי המחנות אף הרחיקו לכת ועשו למועמדים שלהם שדולה בין הפוליטיקאים השונים. בינתיים הוקרנו אלפי רגל של סרטים על המירקע, וסיכוייהם של המועמדים השונים השתנו בגלל נסיבות(בעיקר פוליטיות) שונות.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 27
ואין בדברים אלה כדי להביע, חלילה, זילזול במלאכת התירגום, ובוודאי שלא כנילי מירסקי עצמה, שהיא, לכל הריעות, מתרגמת מעולה. יש להבחין הבחנה חדה בין יוצרי סיפרות ובין אלה הנמנים עם קטיגוריות הנלוות לתחומי היצירה הסיפרותית, נכבדות ככל שיהיו.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 69
על אף הקשיים, החל נוצר בארץ הווי ספרותי-. היחסים בין אנשי הספרות היו הדוקים. אנשי־העט שהיו קבוצה קטנה באוכלוסיה יהודית קטנה, והתגוררו בדרך־כלל בקירבת מקום(ביפו או בירושלים) היו קרובים איש לרעהו גם מבחינה רוחנית. … אנו עייפים מעבודה זו, ש אין עמה לא מתן שכר ולא מתן תודה. הלוואי שי ע שו אחרים. של השירה בין הטכסטים החשובים המודרניסטית העברית, שראראור בהדים בשנות הופעתו, היו דווי של שלונסקי, אימה גדול ה ויר ח של א׳צ גרינברג ומסדה מאת יצחק למדן.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 13
כפיר הוא אריה צעיר (״כפיר אריות שאג לקראתו ואילו לביא הוא אריה מבוגר(״הן עם כלביא יקום מי שקיבל את ההחלטה הראשונה לייצר את הלביא — עזר שלושה ג׳ יודע ך* מי ש טר הישראלי, כפי שהתגבש בתשמ״ז, יכול היה \ 1לספק חומר מרתק ל אנ שי מדע־המדינה בעולם כולו. היתה זאת יצירה מיוחדת־במינה, פרי הנסיבות המיוחדות של י שראל ב עידן ״האחדות הלאומית״. … הקאבינט מילא את התפקיד ש ל ממשלה־בפועל. מכיוון ש כל ענייו שנוי־במחלוקת בין שני הגושים הובא לפני מוסד זה, בהתאם להסכם, התקבלו בו כל ההחלטות החשובות.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 11
עולה חדש הרואה בפעם הראשונה את חוף ארץ־ישראל מעל סיפון אונייתו. איכר ויאט־נאמי החורש את שדהו בין הטנקים הצרפתיים. אלמנה בוכה על קבר — תצלום שיכול היה להיות מצולם בכל אחד מהמקומות האלה, כי אין לו מקום ואין לו זמן. … לבנון אינה מסוגלת להתקיים ולתפקד כמדינה. היא התפוררה למיני־מדינות. שאלתי את לאחד, הנוצרי הקיצוני, לדעתו על אותה החלטה.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 15
הביאו את אבי לבית־החולים הדסה ברחוב בלפור, ושם טיפל בו הפרופסור מקס מרכוס, המנתח האגדתי. בינו ובין אבי התפתחו מיד יחסי־ידידות. שניהם היו ילידי גרמניה, בני תרבות אחת ודור אחד. … אולגה היא ככל המאהבות הרוסיות הגדולות: רגשנית, מלאת נשמה, הפכפכה. אובלומוב נקרע בין הרצון והספק, אינו יכול להחליט אם להציע לה נשואין או לא, ומחמיץ את ההזדמנות.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 27
לפני שהוא הולך לישון הוא דואג שמה שכתב יקדים קצת את דיברי האחרים, לא צריך הרבה, שבוע זה מספיק, הוא לא רוצה התקהלות, רוצה להיות מורה־דרך, מורה־נבוכים כזה בסיגנון מעורב ירושלמי. בין כך בין כך הוא גם מקפיד לאגף קצת את היריב, ההוא־השנוא עוד מימות המה״שמו האהוב, הזכור לטוב, שנוא לרוב, מטעמים אישיים, טעמים שנואים, ידועים בציבור אבל המצומצם.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 27
באמת יהיו תמיר כאלה, מה לעשות. מכל מקום, בין ״גאוני״ לבין ״לא יונה וולד״ יש מרחב־תימרון לא־מבוטל. … הדה בושם היא מאותה שיכבה בחברה הישראלית, שאין צורך להיות נביא כדי לצפות, כי בבוא היום היא תצביע על עצמה כמי שנלחמה בעד יו שר וצדק, חברה צודקת ו שיוויוני ת, מתנגדת לשיעבוד של עם אחד בידי עם אחר — כל זה יבוא כשהסכם השלום בין מדינת ישראל למדינת פלשתין ייחתם והדה בושס תרצה להיות כמובן במחלקת ״הטובים״ .אך בינתיים ,״הרוב המוסרי״ של ישראל תומך בשיעבוד ובכיבוש, בהסכמה אילמת, ממש כשם שרוב כזה תמך בשתיקה במעשי הממשלה הגרמנית הנאצית במלחמת העולם השנייה, או במעשי הממשלה האמריקאית בווייטנאם, קמבודיה, לאוס, או בימים אלה בניקאראגואה.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 42
הוא עבר ל לונדון ולז׳נבה. את אשתו, עמירים בדלווייה, בין רבץ ופרם כם 1רצח קנדי בשתי נאגלות — ארבעת הנוסעים הראשונים הגיעו בשלום, ו אילו ניר עצמו היה בטיסה שניה, שבה קרתה התאונה. … ״כשחזרתי הביתה, מבית־הכנסת, וראיתי שהילדים לא שבים, התמלאתי פחד. בכיתי. הסתובבתי בין כל בני־המישפחה. היו שלא יד עו מה קורה, והיו שידעו ולא סיפרו.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 2
הצעות העולם הזה לשינוי שמו של הקורא גולדגרט: לד, גר או דג, תחרות מוסיקאית הו פתע תי ל ק רו א כ אי לו ה או פי רהדוידמאת ד ריו םמיו ( ה עו ל ם הז ה ) 868 בו צעהבמ סנ ר ת הפס טי בלה בי נ ל או מי ל מו סי קהבת ־ז מננו ואף היתד. נ קוד ת ה שי אשלהפס טי ב ל הז ה. … מ ש ונ המאד שבטקםה לוי ה ב בי תהקב רו תלאירשהמפקד אניי ה ישרא לי לרב ל היו ת בין ה מוז מני ם או י תן לו פ קו דו תכמהת הי לי ם ל הני ד. … חייכמן הסכים עמי בשלוש הנחות יסו דיות: היה הבדל עצום בין אצ״ל של רזי־אל לבין אצ״ל של בגין רזיאל ושטרן היו מאוחדים ביחסם לתנועה הרביזיוניסטית (אי־קבלת מרות) ולז׳בוטינסקי (קבלת מרות רעיונית בלבד) ; רזיאל היה חייל סדיר, לעומת שטרן׳ שהיה מהפכן פוליטי.
גליון 658 (1 ביוני 1950), עמוד 6
דניאלה גרמן, טבריה הכניסה הותרה לנערים מעל לגיל .14 שרוול וכתפיה הייתי בין מפני המפולת (״העולם הזה״ )653,ואני הוא אותו סמל אשר עליו נכתב שהוא סילק את העתונאי הסקרן.
גליון 658 (1 ביוני 1950), עמוד 20
— 31 — 36 ארי; — 32 גלימה; — 34 ראם; — 38 אגידה; — 40 פתי; — 41 סגריר; — 35 דתי; — 37 מאוס; אי־אפשר; - 42 ירכתים; - 43 נינוה־ - 381 אשנב; - 39 הרהר; - 40 1פתוי. < — 4מסתבר; — 45 נרקיס. בין פותרי התשבץ שמעטפותיהם ישאו את חותמת הדואר של תאריך לא מאוחר מיום ד׳ הבא יוגרלו שני פרסי־ספרים.
גליון 657 (25 במאי 1950), עמוד 20
לוליין טירון — 1קמופלז 5 מפלצת; — 9דרך סלולה; — 11 לול־ין; — 13 מכשיר ו 3ר ראיה; — 15 חומר מלוהט מתוך הר־ 17 געש* — 16 מעדר רחב; — 18 נשימה 19 חזקה (ירמיהו, ח;), — 19 תקופה (אסתר, שתה די צרכו; 23 — מקוד, גדול; 30 24 — מעורר צחוק; — 26 הודר בצורר 13 , מופרזת; — 28 נו39 ראשון של כתב־יד; — 29 ערב; 41 — 30 פרסום; 31 — אדרת מיוחדת לרמי מעלה; — 33 תבואה נקיה; — 34 רצועת בד; — 35 :אביון; — 36 שור הבר הקדמוני־ ׳36 האחרונה; — 14 לבדו; — 17 בלתי ]נשוי; — 20 יריעת עור; — 22 חלוקה — קשירה; — 40 כתיל— 41 : יתכן; — 42 סוף הגבול (שמות כ״י) :לפי גורל; — 24 תיכף; — 25 צמח — 43 קרית מלכי אשיי; 44־־ ברור־ ׳ממשפחת הדמיים; — 26 כלי תפירה; — 45 חבצלת השרון. — 27 יפה; — 28 חיל בלי דרגה; — 29 זירה גדולה; — 30 התרפאות; — 31 חיה ממשפחת החתולים; — 32 במאונך : — 2דוגר — 3 ; .גיגית לרחיצה; מעיל; — 34 גשם שוטף; — 35 אדוק — 4 1דברי ימים; — 5שתיקה; — 6באמונתו; — 37 געל נפש; 38 רפיון; — 7איש הפקר; — 8תיכף צוהר; — 39 חשב; — 40 פיוס |ומיד; — 10 נחרך; — 12 הדירה ורצוי.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 16
עם פרוץ המלחמה, נוהג שובינו מכונית משא, בה אסף כמה פליטים הבורחים מפני הצבא הגרמני המתקדם. בין הפליטים יש חייל בשם אמדה שדביל. צהצה גונב את תעודותיו של החייל והנהו מצוייד בתעודת זהות חדשה.
