חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 50,126 עד 50,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 20
.״ בסך הכל, מסתבר, מיספר הדיעות או דות המושג ״פרחה״ ,מקורו ותוכנו, הוא בערך כמיספר האנשים העוברים ברחוב הישראלי. לכל אחד מהם יש מה לומר, הסתירות בין הדברים אף הן רבות, אך בכל־זאת עולה מתוך הדברים השונים תמונה, שיש בה מכיים־משותפיס רבים.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 3
מול עמדתו הקישחת של השר המפ״מי בעניין צירוף הליכוד לממשלה ולנוכח ההת- ייקרויות האחרונות, יש לומר: טוב שמן טוב משם־טוב — ודי לחכימא. בשנת 67׳ שרו ״נאצר מחכה לן־בין״ — ורבין בא. שמא נשיר היום ״בגין מחכה לרבין״ ז — ודי לחכימא אומרים שבוולאדיבוסטוק היתה ״הפשרה״ ולוואי ולא נרטב ...ודי לחכימא !
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 3
מותר יבקש ממר משל להאמין שגם בממשלה שלנו, יודעים לדאוג לאיש החלש בעמנו ועושים הכל כדי. לסגור את הפער בין יהודים ויהודים בארץ ישראל, לא על ההסתדרות בלבד נפלה הדאגה לדרוש מה צריכים לעשות — ואת דיבר.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 26
בחודשים מארס ואפריל השנה היו חילופי־מיכתבים בין אקשטיין לראש־העיר, ופעמיים טען איד מסתדרת אמא לשני ילדים המתגור רת בדירה בת שניים וחצי הדרים קטנים בבת־ים, כאשר היא יולדת במכה אחת שלישייה ו ׳בקושי.
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 9
אני רוצה להביא כאן מיקרה מזעזע שבו נתקלתי בהפגנה. עמדתי והקשבתי לשיח בין הורים שכולים. אשה אחת, שהייתי מאחל לכל אויי- בינו להיות במצבה, הוציאה מתיקה מיכתב שקיבלה מאיזשהו מפקד כללי.
גליון 1949 (15 בינואר 1975), עמוד 7
דוד כהן, קריית־אתא ם חם ח 74828 #א תי ר * איזון 8 /\ 1 ^ 10£ערוצים אלקטרוני * משתיק אלקטרוני לביטול הרחש בין תחנות ׳ה־ 1ו 1כורת בקרה אוטומטית לכיוון מדוייק של התחנות.
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 2
פ ר סו םבע תונו ת ה״כוכובדת ;פיון ההתעלמות של העיתונות הישראלית מפרשיות דיין, היה בראש וראשונה זילזול בתבונתם של קוראיה. אם היו בין עיתונאי ישראל שהצדיקו את קשר השתיקה בכך ש״עיתונות מכובדת אינה עוסקת בעניינים מלוכלכים כאלה,״ באה העיתונות העולמית ״המכובדת״ וטפחה על פניהם.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 25
מומחי הדואר, החליטו שלושת הצעירים, לא הצליחו לגלות כנראה אח ההבדל בין גורדון המשורר לגורדון המנ היג הציוני, שהרחוב הקרוי על שמו נמצא מספר דקות הליכה מרחוב גורדון המשורר׳ ומעבירים כנראה את המכתבים לשם.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 4
הכוונה היתד, לסידרת גילויים עתו נאיים מרשימה, שפירסמו בידיעות אחרונות העתונאים אילן כהן וצבי עמית, ובד. התיחסו לקורסים למיניהם שמקיימים רודפי בצע, בהם הם מתיימרים למכור יידע שאין להם בדוגמנות, משחק או קריינות.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 14
קורא קר (המשך מעמוד )4 שם כי הפשע לא היה אלא מעשה נקמנות של בודדים, היו מסו עשן, שיד מכוונת ניסתה לפזרו כדי להסיר את החשד מ מבצעי הפשע האמיתיים. בין שאר האפשרויות שהועלו, קיימת גס האפשרות שההצתה נעשתה בידי אנשי אירגון קיצוני, אחד מאותם אירגונים ש האלימות מקובלת עליהם כשיטה פוליטית, שאיימו לא פעם בגלוי בחבלה בהעולם הזה.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 9
אבל לצערי אני חושב שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, וחבל. אני מבין היטב את סילבי קשת: נכון, היא הגזימה ואולי סילפה.
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 6
בחשאי, בלונדון, הזמרת הוולשית הבלונדית שנתגלתה על־ידי החיפושית פול מקארטני ושהפכה בין־לילה לכוכבת בזכות שירה אלה היו הזמנים, מרי הופקץ, ומפיק התקליטים הטוני אמריקאי פיסקונטי תובע.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 31
אבל למרות זאת, היא מסרבת בתוקף להיכנס לליגת הממורמרות המיקצועיות, שרבות מבין חברותיה הן נשים גרושות. הברה ליביה התחתנה עס בעלה בגיל ,16 לאחר שלוש שנות חברות (בהפסקות) ,למרות התנגדות אמה.
גליון 1784 (10 בנובמבר 1971), עמוד 29
על מה 1למשל, על המניעים שהביאו אותו לתאר את לנסקי, בעמוד 88 של ספרו, כלהלן: ״מאיר לנסקי הוא דמות יחידה־במינה בקונפדרציה (של הפשע) .לפני מלחמת־העולם השניה עסק בהימוריס בלתי־חו־קיים בפלורידה ובמקומות אחרים.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 34
ישראל היא ארץ קטנה וצעירה, ואנו מתגאים בבנות שלנו.״ הצעד מן המין אל הזימרה — עלה יפה. בדצמבר 1970 זכתה דליה לביא במקום הראשון במישאל של העיתון המיק- צועי של תעשיית התקליטים הגרמנית.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 14
עצבנותו הבולטת של ראש הממשלה / אי-השקט הנורא /הראש הקופץ ימינה שמאלה למטה ולמעלה /העיניים המפזזות /והפעם — גם שיעול עצבני מרגיז בעת דבריו של שר־החוץ האמריקאי הנרי קיסינג׳ר, וכרגיל: אי־התיאום של רבין בין דבריו לתנועות ראשו וידיו. כל אלה מובילים אותי שוב ושוב לחשש נורא, שבראשות ממשלת ישראל, בתקופה כד.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 29
עירום — דק בתפקיד חשוב *ץ צינת האהכה בין שני הצעירים ^ התמשכה מעל ומעבר למה שדרש ה במאי, ויונה אוהבת לספר כי כשהיא וששי התנשקו והבמאי צעק ״קאט!
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 11
ציינתי בראשית דברי ,״אבל״ .עד היום אני רותח כימעט על כל המין הנשי (ובסתר־ליבי עתה, למיקרא הכתבה, שמח לאיד כל הבודדות.
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 16
נשיא מצריים חתם על הסדר־ביניים, שבו התיר, בין השאר, מעבר מיטענים ישראליים תחת דגלים זרים, ללא צוות ישראלי, בתעלת־סואץ.
גליון 1982 (27 באוגוסט 1975), עמוד 15
״הניסיון באסונות אזרחיים ובלחימה קונ בנציונלית, כולל הפצצות־ערים ולחימה על הקרקע, מלמד שבין האנשים הנזקקים לעזרה נפשית, על כל 100 מקרים שנפגעו פגיעה פיסית, יש כ־ 10 עד 25 מקרים ללא פגיעה פיסית.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 2
ואת זה אני אומר לך בתור נורמאלי.״ הוגו ציחקק להפליא .״לא מבין במכוניות ולא משנה במה דו״ח נוהג.״ — הוא אומר ולקח עוד שלוק, כלומר ביס, מהדו״ח .
גליון 1912 (25 באפריל 1974), עמוד 15
כאשר התחלפו הנואמים על הבמה בקצב מייגע, ודיברו מי בעד עריבת בחירות מייד (ותמכו בכן בהצעותיהם של יגאל אלון, איש אחדות״העבודה ואורי אגמי, איש רפ״י ),ומי בעד הצעת לישכת המיפלגה, התומכת בכינון ממשלה ובבחירת מועמד המיפלגה לעמוד בראשה — ניהל ספיר שיחות חטופות אן פסקניות עם עשרות צירים, אשר יצאו אליו לאולם התעמולה שר התעמולה שמעון פרס מסביר למיקרופוניס, לפני שנכנס לישיבת המרכז, את וזצד שלו בתחרות בינו לבין ובין. המועמדים לתפקיד ראש הממשלה הבא שמעון פרס ויצחק רבין, החליטו ביניהם על מישחק הוגן בבחירות ביניהם, אולס דאגו לשמור מרחק אחד מהשני משך כל הישיבה.
גליון 1912 (25 באפריל 1974), עמוד 29
צורת־ר,מגורים המשותפת מביאה את ה סטודנטים: של ביאר-שבע ליצירת חיים משותפים באווירה מיוחדת: במינה .״הארו חות במיטבח המשותף, באמצע הלילה, הם חוויייה.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 17
הנהר, אשר מאז הי ן ן ווסדן של תל־אביב וערי אזור דן האח רות היווה אתר־נוף יחיד־במינו, שמשך אליו תיירים ונופשים, הפך לתעלה פתוחה המובילה שפכים.
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 10
והנה לפתע החל מספר מעשה שאירע לו בעת שנכלא בכלא וארשה, שם מצא את עצמו בין אסירים פליליים ששיחקו בקלפים. אחד מהם, ׳שראה אותו, אמר :״אני משחק על מעילו של הז׳יד הזה.״ נזכר יצחק טבנקין :״אמרתי לו, :אל״ף ׳אינני דיד.
