חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 46,101 עד 46,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 14
לפי השבועון האמריקאי האחראי ניוזוויק, הכריז סקור בכיר של אש״ף (הכוונה, כנראה, ליאסר עראפאת עצמו) כי אירגונו מוכן עתה להכיר בקיומה של ישראל, תמורת הכרה ישראלית בו, ולהתחיל במשא־ומתן, כשנקודת־המוצא היא גבולות .1947 מובן שאין בישראל שום גורם רציני המסכים לגבולות ,1947 ואש״ף יודע זאת היטב. כדי להגיע להסכם בין מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין, יצטרך להשלים עם גבולות ה־ 4ביוני .1967 אולם מיספר־הקסם 1947 דרוש לפלסטינים, כדי להחליק את המעבר הנפשי מאי־הכרה טוטאלית במדינה לעמדה של הכרה ודו־קיום 1947 .היא תחנת־ביניים בדרך ל־ .1967 זהו תהליך חשוב מאין־ כמוהו. … בן־ארי שולט על הקשר המעשי ה- כימעט־יחידי בין המדינה והעולם. רוזנמן שולט על חבורת-ד,עובדים שבילעדיה אין ההברה יכולה לתפקד.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 28
חוץ מזה, צפוייה לך בשבוע זה פעילות בלתי רגילה, שאינה תלוייה במין השני. בשבוע זה תשמרי אמונים לצבע השחור. … לדעתו של ליבני, אופן התחרות והשיפוט גרם ׳מתחים רבים בין עובדי רשות השידור, ברדיו ובטלוויזיה, ולשורה של האשמות, השמצות, ליחשושים ועירעורים אשד העכירו את האווירה ברשות.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 22
באותה עת קיבל האב יעקב, בביתו, טלפון והודעה כי רחל נעלמה. הוא מיהר לנסוע לחיפה. האב התרוצץ בין תחנות המישטרד, הצבאית והאזרחית, קצין העיר ובית רוטד ברג משך -שעות ארוכות, עד שנודע לו כי בתו אכן נעלמה. … ״כל־כך הרבה בחורות נוסעות כל יום בטרמפים, ורק פעם אחת קרה מיקרה, אז בגלל זה צריך להפסיק לנסוע?״ מינה, חיילת מנתניה המשרתת בסביבות חיפה, אומרת :״אני רק מרימה את היד וכבר עוצרים לי.
גליון 1950 (22 בינואר 1975), עמוד 6
החוקים המעטים הנחקקים בכנסת, הבאים להסדיר חיים תקינים ואינם נובעים מאינטרסים אלו או אחרים, לוקים ברובם בחסר, ול עיתים הנך חש כי מלאכת חקיקתם נעשתה בהיסח־הדעת. אינני מבין מדוע צריכה המדינה (ואני משתדל שלא לחשוב על הנטל הכספי הנוסף) לדאוג למישרות ״כבוד״ לנבחריה- בעבר. … כל דבר סרט לאוכל צריך לקנות בבאר־שבע — אם מפני שהוא לא נמצא במיצפה, או שהמחירים הם גבוהים מאוד והאיכות ירודה מאוד. לגבי הנסיעה, הרי היא אורכת בין שעתיים לשעתיים ורבע (מרחק של 96ק״מ בלבד!)
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 12
יך הגיע איש כזה לתפקיד הזה ז איזו דוח־שטות \ £אחזה בקברניטי הביורוקרטיה הממשלתית, שמינו את בדאהרון לתפקיד בראשית תש״ל, וקיללו אותו במשך כל שנת תשל״א י האום שאינו קדוקזדיל * ששת קודמיו: דויד בן־גוריון, דויד רמז, יוסף שפויד צק, מרדכי נמיר, פינחס לבון, אהרון בקר. ״* במישאל זה זכה גם אורי אבנרי ב־־ 47 של שינאה, אחוז מקביל לזה של בן־אהרון. … את בית־הספר העממי והתיכון סיים בצ׳ר־גוביץ, עיר ששימשה בהיסטוריה כדורזמישחק בין רומנים ואוקראינים, שהשתייכה חליפות לממלכות תורכיה, רוסיה ואוסטריה, ושבה יש השפעה חזקה.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 13
.״ הוא אמר ש- ״אין סכנה גדולה לחירותו של האדם ולרוחו מאשר קי- דושה של מסגרת,״ וכלל בכך גם מיסגרות לאומיות: ״סכנת כלייה אורבת למין האנושי מעילויים של התכנים הטכנולוגיים החומריים, שעה שתודעתו של האדם ומורשתו מצונפות עדיין במיסגרזת לאומיות, עתיקות ונוקשות.״ המסקנה :״יש לקבוע דין בישראל, שיחד עם קיום זכר יציאת מצריים והשמדת עמלק ייערך כדק בלים ומיסגרות ונוהלים, לפחות אחת לדור.״ ובצורה עוד יותר ציורית :״אמנם מלאו בתינו וחצ־מתינו פגרים ושברי־חרסים, והם חונקים את חיי־הרוח. … בן־אהדון הציע מס־רכוש חמור, חיסול הפער בין השכר בסקטור הפרטי והסקטור הציבורי, ומינוי שר לכלכלה לאומית.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 27
אכן, אחרי הבכורה, אין ספק שזהו תרגיל בימוי יסודי, ואפילו מקורי ומעניין. מבין הפירושים הרבים בהם פורש הסיפור על בן סקנדינביה שמחפש את עצמו במסעות מקצה העולם עד קצהו, בחר יוסי בפירוש האומר כי פר גינט נוסע בעצם אל תוככי עצמו, וכל אותם יצורים ומקומות זרים שהוא מחפש אינם אלא שג־יונותיו ורדיפותיו. … הוא כבר היה בלהקת הנח״ל, ב בחורה העסוקה ביותר בארץ״ אומר עליה תרנגולים, ובתאומים, בין יתר העיסוקים חנן .״רצה משיעור לשיעור, היא עוד תגיע הרבים שלו על הבימה הישראלית .
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 16
קצין ״חילכי הרוח״ ברצועת עזה, סגן־אלוף יוסף יפת, שבין שאר תפקידיו נכלל גם התפקיד לחפש ברצועה חפצי ואתרי עתיקות עבור משח דיין, גילח בביתה של תושבת מקומית, מימצא ארכיאולוגי נדיר. … באנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בא״י (בעריכת הארכיאולוגים בנימין מזר, נחמן אביגד, יוחנן אהרוני ויגאל ידין) כרך א׳ (עמוד )6מופיע המשפט הבא: ״בין שתי עונות-החפירה נגרם נזק לאתר (באזור) בחפירות בלתי חוקיות של אנשים פרטיים.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 27
הם רק מחכים להזדמנות, לצאת למלחמת קודש נגד התוכנית. ק טי ל ה טו ט א לי ת **י שנמצא כין הפטיש וחסדן הוא העורך מרדכי קירשנבאום, בן ,32 יליד כפר־סבא, בוגר בית הספר החקלאי בפרדס חנה ומ.א. … במערכת כזו אין אדם עובד לבדו, מדי יום ראשון, מחולקות המשימות בין חברי הצוות, בצורה מסובכת מאוד. העבודה בנוייה על שילוב צוות מוחלט.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 8
שנאמר :״האת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה׳ בכי ואנקה מאין עוד פנית אל המינחה ולקחת רצון מידכם. ואמרתם על־מה? על כי ה׳ העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה ...והיא חבר תך ואשת בריתך. … וכל זאת משום החטא הנורא שחטאו בהעיזם בחוצפתם כי רבה, לחלוק על דרכה ומחשבותיה של היושבת־ראש ול העלות על הנייר, כל אחד בדרכו שלו כמובן ,״דברי בלע חסרי אחריות״ הפוג עים במפלגה ובנכסים לאומיים למיניהם. אין לצעדים שרירותיים מסוג זח תקדים בשום מדינה מתוקנת המכירה בזכות חופש ההתבטאות.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 22
כאשר נפוצה בחוגי העולם התחתון הידיעה כי זוהרה ועטיה נעצרו בעקבות הלשנה של לילי, וכי שיח״ דורה היה מעין פרם נובל במהדורה חדשה שמעניקה משטרת תל־אביב למשתפי הפעולה עמה, הבינה לילי כי היא נמצאת בסכנה. היא התרוצצה בין ידידיה בנסיון לגייסם כדי לשחרר את זוהרה ואת עטיה בערבות. … מדי פעם נעצרה *ץ וכן הביטוח התל־אביבי יצחק ברוך ( ,)35 החנה את מכוניתו באחד מ־רחובות תל-אביב. בין מקום חניית מכו־ניתו לבין המדחן הקרוב, ניצב אופנוע עם סירה.
גליון 1990 (22 באוקטובר 1975), עמוד 9
מיפעל ״שטן״ כבר מדפיס מחירונים חדשים, הכוללים הגדלה של מס-הקניית בשיעור של ^4,5 בערך. גם מיפעל ״שטיחי כרמל״ מכין העלאות-מחירים, הכוללות תוספת ־77 מס״קנייח. … פרט מעניין: העומד בראש ״כלל*תע־שיות״ ,רב-אלוף (מיל ).צבי (״צ׳רה״< צור, היה בין מייסדי ״מש״ק״ בשעתו. ראשי ״מש״ק״ מאז היווסדח ועד גווי- עתה היו שמעון ינאי, אברהם יפה, בנימין ג׳יבלי, אלבס גתמון ויוסף גבע.
גליון 1989 (15 באוקטובר 1975), עמוד 19
בכלל, יש סולי־ הפגנות־הזעם בוחובות אשדוד בתום העישנט דאדיות פועלית חלשה בארץ, ואת זה צריך לתקן. *9פועלים עדיין לא מבינים שהיום } ן זה אשדוד, מחר זה טכסטיל, נמל־אילת או תימנע. … על זה אני לא מוכן לדבר. זה עניין אישי שלי. אני לא מבין מה רוצים ממני (המשך בטנזוד )30
גליון 1989 (15 באוקטובר 1975), עמוד 21
הגרלה׳ כאמור ג ת קנוז . 4 * .1ח תי מ ת הבעל הרשוים, נע ת הפדיון ׳ י $נו מאשרים כי ה ח תי מ ה לעיל הי א ח תי מ ת • .הזכאי אשר חתם בפנינו לאתר עוזוהח לפי י * .2חשבון הזכ אי זוכה אצלנו בתמורת פדיון ק רן, ־׳ .המילווה, חפרשי הצ מד ה וריביות גדודיטזטחז 1זחמו8ורס׳ 1111111111 גאל לבי דווח גבוה ושחור ** אז החלו אזרחי ישראל מקבלים את תעודות החיסכון ואת המילוות למיניהן, נהגו רבים, שנזקקו למזומנים, למכור את התעודות. … המשקיע ראה ברכישה עיסקה פיננסית, שבה הרתיח על ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר ה־פידיון, ועוד הרוויח מבך׳ כי בקנותו תעודה בשווי נקוב של 100 במחיר הנמוך מ- ,100 הוא יכול לרשום את ההפרש כהפסד, לצורך מם-הכגם ה.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 26
המנכ״ל נתן דוגמא המבקו חושך מ** ר -ה בי ט חו ן חיפח על שחיתויות במישרדו, ועיכב משך שנתיים את דרישות מבקר־המדינה לבדוק התקשרות מוזרה בין מערכת הביטחון לבין חברה שמכרה לה ידע וציוד — בהאשמה חמורה זו יצא השבוע מבקר־המדינה, ד״ר יצחק נבנצאל, בהגישו לפירסום את ה- דין־וחשבון השנתי שלו. … כבר אז נטען כי אפילו אם היו כל העיסקות שנעשו בין משרד-הביטחון לבין החברות, שבהן היו קשורים בני מש פחתו של פרם, כשרוח למהדרין, אין הן מתיישבות עם המוסר הציבורי.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 38
״אני עוד לא יודע אם את בהריון או לא. לא נתת לי לבדוק אותך. אני מבין י 38 התקציב מהמשק.״ ״תראי אין לך ילדים נכון? … את הרופא השני בחרתי לאחר שדרישה וחקירה בין כמה חברות העלתה את שמו כאחד העוסקים במלאכה.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 24
.״ אפשר היה לחשוב שגילוי זה, על רקע המאורעות שאירעו בשבועות האחרונים בעיקבות פירסום הדו״ח החלקי, יעורר פעילות קדחתנית בעיתונות הישראלית, תוך תחרות בין העיתונאים לגילוי ול־פירסום הפרטים. … אחרי שהוועדה הוציאה בעצמה את הדרג המדיני מתחום חקירתה, אין כל קשר בין המשך חקירתה לבין עריכת בחירות. החקירה חייבת להיות יסודית, צודקת ואחראית.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 14
איזה הבדל יכול היה להיות, לגבי גיכסוין וקיסייניג׳ר, יבין גיוס ׳חלקי לבין גיוס ימלא של בוחות־המילואים י ׳•׳ארבעה עמודים לפיני־כין מבטל הדו״יח בלעג את טעינתו של גורודיש, הדומה מאוד לטעינת דיין . … הגעתי למסקנה זו בעיקבות מגעים עם אישים ערביים (בין הישאר בוועידת בולוניה) ,ניתוח מצבו של המישטר הקיים במצרים ,׳ניתוח תפיסתו המדיינית של מישטר זה, ועוד.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 22
צ׳יץ׳ יצא לסיור־לילה מישטרתי בליוויית עופר, כאשר ביקש להכיר את הזונות, הנרקומנים, הקלפנים ויתר ציפורי הלילה שבין אזרחיו. במיסגרת הסיור טמנו בכיסו חפיסת־חשיש, וכלב־מישטרה שליווה אותם גילה אותה אצלו. … להפתעתו הרבה הפסיק דיין את קריאתו בעיתון, פתיח את חלון ר,מפונית ואמר לאלי :״אדוני, אתר, צודק, אני מבקש את סליחתך,״ והורה לנהגו להמשיך בנסיעה לפי החוק. 8דווקא בשעה שבעלה היה זקוק לה ביותר, בתקופה הקשה ביותר שלו, נסעה בשבוע שעבר רחל דיין, רעייתו של שר-יהביטחוין, לאריוח׳ת־ערב בפריס, על־פי הזמנתה של הברונית דה־רוטשילד. לפריס נסעה רחל עם שיומד־ראש, מבין הגורילות של דיין. אך בעוד נסיעתה של רחל מומנה על־ידי הברונית, הרי שילם ה״גורולה״ בעבור מישרד־הביטחון.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 12
מאחרי הבניין הירושלמי היפה מש תרע גן מטופח, המצטיין בשלל הגוונים של פרחיו. בין כל הגוונים בלט הצבע האדום. השבוע העיף איש־ביטחון אמריקאי, משומרי הגרי קיסינג׳ר: ,מבט אחד בפרחים האדומים — וכרע ברך לבדיקה נוספת. … היא לא הצליחה להשפיע עליו. **< םכל מחזור הנפרד ממני בבית-הספר התיכון, אני שמה לב לעובדה שהרציניים והחושבים שבין תלמידי הולכים לחילות קרביים ולהיאחזויות נח״ל.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 28
הברירה היחידה נוכח דויד ששון בסתירה הגורלית שבין רשיון־הנהיגה שלו לבין רשיון־הרכב. … חודשים: אחדים אחרי שקניתי את הרכב הבנתי שאין התאמה בין רשיוך הנהיגה לבין !דשיוו־הרכב. י״כל פעם שאני רואה שוטרי־תנועד״ אני משאיר פס ובורח.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 16
משך בל הלילה. ד קרי או תטל פון • המגע הראשון בין המנכ״ל החדש -של רשות השידור, יצחק ליפני לבין מנכ״ל ליפני ממובס למנהל איש־צימרת אחר. … כן טען בזמנו כי בתהום ההפקה העצמית, הטלוויזיה ד,וישראלית קרובה ל אפם. היחסים בין א בני לבין מנהל-הטאויזיה אתון צוקרמן אינם יבולים להיות טו בים.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 27
אך הנסיוינות ל״הטביעו״ ׳נעשים דווקא ע״י חבריו לעיסוק היבש. הכוונה היא לעימות שנוצר לאחרונה בין פיסטינר, איש חיפה, לבין שופטי הכדורסל באיזור תל-אביב, שהתארגנו כדי להדיחו מתפקידו כיו״ר איגודם. … לפני שבועיים הומחשה טענת שופטי תל-אביב על קיפוח כאשר ועדת המינויים מינתה שני שופטים חל־אביביים לשפוט במשחק המסקרן בין קבוצות מכבי תל־אביב ומכבי רמת־גן, ששיתפו בו את שחקני הרכש הכושים המיועדים לחזק את הקבוצות לקראת התמודדותם במפעלי גביע אירופה 4 ,שעות לפני מועד המשחק דאג פיסטינר להודיע לאחד השופטים, דוד דגן, כי הוא מוחלף בחיפאי מירובסקי.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 29
״הוא מסוכן מדי ובלתי־מעשי באזורים של אוכלוסייה צפופה,״ הסביר אחד מקציניה הבכירים של מישטרת העיר. ״עוזים״ בשיקגו. ואז גילה הקצין, בין השאר, כי את מקומם של מקלעי התונזפסון שהיו קודם־לכן בשירות מיש־טרת שיקגו תפסו הת־מיקלעים עוזי שעדיין אינם בשימוש אך מונחים שם ״למיקרה הצורך.״ אנשי העולם־התחתון של שיקגו זנחו את התומפסון כבר מזמן. תמו ימי נר־תיקי־׳הכינור הכבדים, שמתוכם היו צצים לפרקים תת־המיקלעים המרשימים הללו, שהפכו סימני־היכר מסורתיים של הזג נכבד מבין העומדים מחוץ לחוק. לאחר שקנה לו מקום של כבוד בתפקידי אבטחה של ראשיה של ארצות־הב- רית, עשוי העוזי הישראלי לזכות במינוי קבע גם בתיזמורת העולם־התחתון שלה.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 15
הם ל א היו הממשלה לא היתד, מרשה לעצמה ״לעקר״ תוספות־יוקר, בשעה שהלידה הישראלית מאבדת בגללה כל שנה בין ס/ס 20ל־סץ׳ 30 מערכה. איש לא היה מעז לומר שתוספת של מיליון ל״י לעובדים היא אסון למדינה, בעוד שטיפוסים כמו מר יהושוע בן־ציון גונבים מן המדינה עשרות ׳מיליוני ליריות, בעזרתו האדיבה של הבנק הממלכתי. … חבדי-כנסת לא היו מאשרים, בהצבעה אוטומטית, בין המרק וד,ליפתן ב מיזגון, חוקי־עבודה המבוססים על ההנחה שציבור־ד,עובדים הוא עדר־כבשים חסד־אונים.
