חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 44,951 עד 44,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 4

למה הוא לא דיפדף הלאה, באותה חוברת־טקס, וסיפר לנו על העיתונאית הזאירית צ׳יטה ועל איש הרדיו הלא-זאירי רנה סטאלין, שהיו בין 109 מלוויו של מובוטוז חנה עציוני, ירושלים מזל שצירפתם את תצלום עמוד הפתיחה של חוברת־הטקס, ובו שמו המלא של מובוטו. … מחפש גיזעית עם ראש טוב הורוסקופ -לילית במזל תאומים תמרורים -ארבעה והצי מיליון דולר לבן 12 מה הם אומרים • -בחיי־המין - עם האוכל בא התיאבון!׳ רחל המרחלת -הסוד הלא־כמוס של הזמר הכושי באילת ספורט -זיכרונות ממכון־העיסוי תיטבצופן -תמיד קורבן לדעת הפמיניסטית ( 3אותיות) ׳טידיר -כיצד הפכה המהפכה הפרולטארית למהפכה ברוטאלית סובי סובי יודיצה טיפש1קיפ1ח המורים בבית־הספר לטעוני־טיפוח מזלזלים בתלמידים ובהוריהם, מכנים אותם ״מפגרים ופרימיטיביים״ וקובעים כי אינם זקוקים לדעת אנגלית, כי ממילא הם יהיו פועלים.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 44

\וסב ו ^ 1ד ^ לפני שבועיים, לאחר המשחק < בין הפועל באר־שבע ומכבי יפו, שנסתיים בתיקו ,1:1נשאל מאמן היפואים, מרדכי שפיגלר, האם הפועל באר־שבע בדרך לליגה הארצית. … התשובה היתה של פרימו מן הימים הטובים :״אפילו אם אצליח לשחק רק שתי דקות ואפול על הדשא, אני חייב לפתוח:״ חבריו לא יכלו להתאפק מלהזכיר בהזדמנות זאת דו־שיח אחר, לפני כסב שנה, בין שפר לפרימו. היה זה בבנקוק התאילנדית, כאשר השחקנים• הלכו לבדוק את מכוני־העיסוי המקומיים, ופרימו, שאחר לשוב, ספג גערות משפר, שאף אמר לו :״לך הביתה״: פרימו לא הבליג, השיב למאמן מידה כנגד מידה :״תלך אתה הביתה!
גליון 2486 (24 באפריל 1985), עמוד 41

בתחילת השבוע חגגה הנציבות את פרישת מרדסי ורטהיימר וכניסתו של סוויסה לתפקיד, בארוחת־ערב והופעות אמנים־מתנדבים באולם־שמחות ברמת־גן. בין הנוכחים היו שימעון סביר, מפקד היחידה לחקירת פשעים חמורים במטה הארצי, שהוא אחיו של סוויסה, ואסף חפץ, מפקד מרחב השפלה של המישטרה. … גאולה(כהן) .גאולה, תפסיקי לבכות: אה. את כבר לא בוכה? אז תדעי שאין הבדל בין דיבורך לביכייך, ולכי תתנחלי במקומך!
גליון 2484 (10 באפריל 1985), עמוד 9

אש״ף הוא גוף חילוני לגמרי, המבוסס על עיקרון לאומי, ללא הבדל בין דתות ועדות. הוא שימש דוגמה חיה למישטר חברתי . … יתכן שראשי המארונים לא היו נכנסים כלל להרפתקה של מילחמת-האזרחים, אלמלא סמכו לחלוטין על נכונותה של ישראל להיגרר אל תוך הזירה. השעה היתה נוחה, מפני שנפערה תהום בין סוריה ואש״ף. עם התבססות העוצמה המדינית והצבאית של האירגון הפלסטיני, הוא העז להרים ראש ולנהל מדיניות עצמאית, שמטרתה היתה להגיע לידי פיתרון מדיני עם ישראל.
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 19

:סנסוות הוכתקנית״ ף אותו יוס־שבת, ה־ 27 בפב- רואר ,1954 מייד עם שובו מהפגישה לשדה־בוקר, ישב בן־גוריון וכתב לשרת מיכתב, שבו פירט את רעיונו ביתר הרחבה. וכך כתב, בין השאר: ״...לבנון היא החוליה החלשה ביותר בשלשלת ה,ליגה׳ .המיעוטים האחרים במדינות־ערב הם מוסלמים, פרט ל־קופטים. אבל מצריים היא המדינה הקומפקטית והמבוססת ביותר בין כל מדינות־ערב, והרוב המכריע הוא גוש מוצק אחד, מעור גיזעי — ממש — אחד, מדת ומלשון, ואין המיעוט הנוצרי פוגם ברצינות בשלמות המדינית והאומה.
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 20

.״ ויותר גס, לתוכניות בן־גוריון ודיין מאז. ההבדל המכריע בין 1954ו־ 1982 הוא שבינתיים נעלמו כל הבלמים במערכת הפוליטית הישראלית. … וכך החלה תנופת החינוך ביש״ע — תנופת החינוך בכלל והחינוך הדתי בפרט: בכל מקום בו אפשר היה לקבץ כיתות, ולוא גם קטנות — הוקם בית־ספר, כיתות גן וכיתות א׳״ב׳ כמעט בכל ישוב שדרש זאת: מערכת חינוך תיכון מגוון על פני כל ישובינו; ישיבות ואולפנות, כמעט לכל ישוב שיזם ודרש: מיכללת השומרון באריאל ובקדומים, ומיכללת אורות הנבנית באלקנה: מערכת הדרכה לגיל הרך — מייחסים לחינוך, ובנה מערכת חינוך למופת. אין כל ספק שיש לה מקום כבוד בין הגורמים שהביאו, ומוסיפים עד היום.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 9

בדיקת כל הנתונים בסוגיה זו ברוח מחקרית הובילה אותי לקראת המסקנה ש״ספק אם ניתן להציג דוגמה אחת של ניתוק יחסים שהביא תועלת לממשלה שיזמה אותו״( .הדיפלומטיה החדשה ע׳ .)290 כאשר השגריר הסובייטי האחרון בישראל, דימיטרי צ׳ובאחין, בא ללישכתי בחודש יוני ,1967 להודיע על החלטת ממשלתו לנתק יחסים עם ישראל בגלל קיומה של ״מחלוקת חריפה״, טענתי כי קיומה של מחלוקת הוא דווקא עילה משכנעת לחיזוקם והרחבתם של יחסים דיפלומטיים ולהגברת הדו־שיח. הרי בין מדינות השרויות בהרמוניה מלאה, הדיפלומטיה מסתכמת במסיבות קוקטייל בלבד; מחלוקת היא בגדר של אתגר, לא סוג של אסון. … והנה פאראדוכס: דווקא בשעה שגורמי חוץ במיזרח אירופה ובאפריקה מבקשים את ישראל לפתיחת דיאלוג, גוברת בארץ הנטיה לברוח מכל מגע מסוג המגעים החיוניים ביותר, אלה שבינינו ובין העם השכן. אניח הצידה לרגע את הבעיה הרישמית של משא־ומתן.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 28

• אין דקטטווה ברי ויקטטור ^ נימוקים נגד ״חוק־המיפגשים״ | 1זועקים ממש לשמיים. בין השאר: • בעוד שבחוק הגיזענות נקבע שרק היועץ המישפטי יכול לאשר הגשת כתב־אישום, הרי כל סמל־מישטרה זכאי להגיש כתב־אישום על פי חוק־המיפגשים. • בעוד שבחוק־הגיזענות יש צורך להוכיח שהיתה לנאשם ״מטרה״ להסית לגיזענות, הרי בחוק־המיפגשים אין צורך להוכיח שום מטרה או כוונה. … פרט זה, החותר תחת יסור־היסודות של החוק הפלילי, הוא זיהום מישפטי בפני עצמו. • החוק החדש הושתל לתוך חוק אחר, האומר את ההיפר. אותו חוק בא למנוע פעולות־טרור, ובין השאר גם הזדהות עם אירגוני־טרור. ואילו החוק החדש בא למנוע פגישות שנועדו לשכנע את הצד השני לחדול מפעו־לות־טרור, פגישות שמשתתפים בהן ישראלים שלא זה בלבד שאינם מזדהים עם הטרור, אלא השוללים אותו מכל וכל. • החוק מטיל למעשה איסור רק על פעולות של אישים ומיפלגות מן האופוזיציה.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 10

הנוהל שהביא ליבאי היה מאפשר לפרס להכניס את כל שרי המערך ללישכה, ללא בחירה, וליצור מעמד של מיוחסים מבין חברי־כנסת. ההחלטה העקרונית במיפלגה היתה שחברי־הכנסת אינם חברים בלישכה באופן אוטומאטי, אלא רק על־ידי התמודדות במחוזות. … ליבאי, שנדהם מעוצמת העויינות שפרצה כלפיו בישיבת הלישכה, הבין שלא יוכל להביא את הצעתו לישיבת־המרכז, שכונסה למחרת היום. מבין כל שרי־העבודה מעכב השר משה שחל את ההסדר.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 3

על צלמת בשם ענת סרגוסטי כבר שמעת? איך עתה יכול להשוות בין 1עי תונ אי /ת לצלם/ת? ללא ענת סרגוסטי ומצלמותיה בליל גשם י בכביש אשקלון, כיצד היתה מתפרסמת פרשת רצח חוטפי האוטובוס, על כל גילגוליה? … אבל ב או תו ה בניין עצ מו פועלת גם פר ק לי טו ת מ חוז המרכז, שבה עובדו ת עדנה ארבל, הלנה ביי לין( בתצ לו ם) ו נו רי ת שניט. ת ל־ א בי ב על הטענה החדשה שהעלה שימעון חרמון, בעת העירעור על הרשעתו לפני בית״המישפט העליון (העולם הז ה .)18.6.86 ן פטנט לא רע בשביל רוצח שנדון למאסר־עולם.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 8

אך ויכוח זה אינו נוגע לשיכבה המתקדמת של כל העמים, האינטליגנציה, התיקשורת, אנשי־דת, מעצבי דעת־הקהל. שם יש אחידות־דעות גמורה בין ניו־יורק ומוסקווה, סטוקהולם ולוסאקה: דרום־ אפריקה היא מדינה גיזענית ניבזית, המצורעת של העולם, סמל הרע. … אות מצוקה מחכים. בתיקי ה- מישטרה יש הפרדה בין מעשי־שוד ומעשי־פריצה. ניתוח המיקרים הבאים שארעו לפני מספר חדשים העלה את (המשך בעמוד )16 ך ץ ברי לישכת מיפלגת־העבודה, ( (שהתכנסו לישיבה ביום חמישי שעבר בבית־המיפלגה ברחוב הירקון בתל־אביב, איבדו את המוראל הגבוה, שאיפיין אותם עד לפני חודש־חוד- שיים.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 17

גם הופעת הדייר ס טרייט ס היתה שותפות, חצי חצי, בין הלהקה האנגלית והישראלים. על־פי שמועות, חברי הלהקה חשו אחרי המופע שנמסר להם דיווח לא מדוייק על כמות הכרטיסים שנמכרה. … כר הוא מצא את עצמו מסביר את צרותיו — עד לעייפה — באוזניו של מזכ״ל ההסתדרות, ישראל קיסר, ובין כסה לעשור אמר מישהו, ספק־בצחוק ספק־ברצינות, שהיעד הבא של חזיזה הוא הכנסת, כנציג־עובדים.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 32

מאנשי־הקבע שישבו בבתי־הדין הצבאיים, אמרו לי שהלוואי והם היו יכולים לעשות את אותו הדבר. כי היתה אז סערה בין השופטים הצבאיים על החנינות האלה, אבל הם המשיכו בדרכם, אף אחד מהם לא התפטר ואף אחד מהם לא עזב. … לתימנים ולמה־ .2מאוד לא צר ביריחו 3 ר״ל ()3 .4אפילו על חמור טרם בא .27 בין עובר לתינוק (.)3 אי תן ע מי חי הדברת סדימים בע״נז מומחים להדברת תיקנים(ג׳וקים), תולעי עץ, חרקי ספרים ונגדים.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 37

האוזנר, שסיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטה, לפני שפנה למישפטים, הוא בנו של רב יוצא פולין רב־פעלים, שהיה בצעירותו אחד ממזכיריו של תיאודור הרצל, בבגרותו — ציר בבית הנבחרים הפולני(הסיים) ובשנות ה־ 30 הקונסול הכללי של פולין בתל־אביב — מעמד אותו ניצל להרחבת הסחר בין שתי הארצות, כמו יצוא טבק מן הגליל לפולין. … והרצון הבלתי־נלאה לנקום את ניקמתו. השינאה בין שני העיתונים הפכה לאגדה בעיתונות הישראלית.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 27

אני מספרת את הסיפור שלי בעיקר בגלל הילדים. הם נמצאים בין הרבה נשים ממורמרות ועצבניות, שהן במתח רב כל הזמן. … היהלומים הסער1 הועלו באש בפאריס, לפי צו בית־המישפט 8000 ,עותקי ה אמ ת שלי ספרו האוטוביוגראפי של ז׳אן־ בדל בוקאסה ,64 ,מי ששלט משך 13 שנים ברפובליקה המרכז־אפרי־קאית(תשע שנים כנשיא וארבע שנים כקיסר) ,עד שהודח מכסאו עת הואשם, בין השאר, ברצח חפים מפשע (כולל טבח של 100 תלמידי בית־ספר שהתלוננו על טיב מדי בית־הספר שלהם).
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 6

היום, במבט לאחור, מסכים שילוני, כי בניגוד למערכת יחסיו הקרובה עם יהושע רבינוביץ, לא היתה מלכתחילה כל כימיה בינו ובין ארליך, ומשום כך הוא הורחק ממוקדי־ההתייעצויות באוצר. … ב־ 1975 היה, פורמאלית, למישנה לנציב יצחק מן, ומחודש מרס 76׳ היה לנציב מס״ההכנסה — תפקיד בכיר מאוד במערכת השרות הציבורי. שילוני, איש חריף, מבין עניין ומיקצוען בתחומים שבהם עסק, היה לצנינים בעיני המישטר החדש, שבא אחרי בחירות המהפך של 77׳ .גם היום הוא אינו מסתיר שהאוריינטציה הפוליטית שלו היא המערך, וזה בוודאי היה ידוע גם לשימחה ארליך, כשבא לאוצר, כי שילוני היה גם יו״ר תא העובדים של המערך.
גליון 2497 (10 ביולי 1985), עמוד 28

בעוד שפרי מנסה להטיל על הראל קיתונות של שופכין, העידה המתלוננת כי כאשר ראתה שהעניין מתפרסם בעיתונות ופרי עומד לסבול בשל כך, סבלה מאוד :״זה דבר ביני ובינו, לא רציתי רעש ועיתונות, שלא ייפגע מזה. … המרד התרחש חודש לפני הגניבה, ובגלל המרד היה עימות קשה בין פרי לבין נציב שרות בתי־הסוהר דאז, מרדכי ורטהיימר.
גליון 1591 (28 בפברואר 1968), עמוד 10

המונופוליזציה של הכנסת על־ידי המפלגות דגדולות קשורה ביצירת קארטל בין המפלגות האלה. כבר לפני שנתיים, כשאף התחילה סיעת־היחיד שלנו בפעולתה, נוצר הליכוד־הלאומי הראשון -נגדנו. … הוא אימץ לעצמו כמה מהטענות שהשמענו בשנתיים האחרונות, ובין השאר התלונן על חברי־כנסת שאינם מופי עים ״במשך שנים״ .הוא גס דרש כי חברי־הכנסת יקבלו, משכורת גבוהה יותר, ושיוותרו על שיחרור דמי האש״ל גוכרין נצר ממס.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 9

היה זה תמרון־הטעיה מוצלח. האמת: אין שום דמיון בין הצעת חוק הראיות של כהן, שפורסמה בסוף שנת ,1952 לבין שני החוקים המוצעים עתה כדי להגן על קסטנר ועל שאר ידידי הממשלה מפני חקירות שתי־וערב והאשמות של שבועת־שקר. … שהוא דן בו, או שיש בת לדעתו משום הפחדה, הטעיה, עלבון או ביוש שאינם הוגנים או שאינם לעני!.״ ההבדל בין שתי הנוסחות בולט : • בנוסח הקודם, בית־המשפט רשאי להפסיק, אם רצונו בכו• בנוסח החדש בית־המשפט חייב להפסיק, ואם לא יעשה זאת, יוכל היועץ המשפטי לדרוש את ביטול פסק־הדין• • בנוסח הקודם נשארה דרך לפרש את הסעיף באופן המתיר לחקור את העד על עדנים הנוגעים למהימנותו ולאופיו, דבר הכולל למעשה כל נושא, ואילו הנוסח השני מחמיר עד אין ערוך יותר, מונע בהחלט כל חקירה כזאת שבאה להוכיח כי העד הוא שקרן. • הבדל תהומי שלישי: בהסבר להצעה הקודמת ציין היועץ המשפטי עצמו רשמית כי קיימת התנגדות כללית של עורכי־הדין והמשפטנים לסעיף מסוג זה.





