נמצאו 58,014 תוצאות עבור מין
גליון 985, 29 באוגוסט 1956, עמוד 15
הוריו, מיליונרים מגדולי עשירי איסטנבול, החליטו לערוך מדי שנה תחרויות ספורט לזכרו, בהשתתפות ספורטאי ארצות הבלקן. אם כי ישראל אינה נכללת בין הר,משתתפות בתחרויות אלו, הרי השנה, הזדמנו במקרה בתורכיה, לתחרויות האתלטיקה תל־אביב־אנקרה. … כשהתחממה האוירה, וספורטאים בני עשר ארצות הרגישו שכל המחיצות נפלו, התחילו הגברתנים בספורט מיוחד במינו: הטלת קר־בנות למים. הקרבן הראשון היה אורי גלין.
גליון 985, 29 באוגוסט 1956, עמוד 17
״יום בארץ־ישראל הוא לא דבר קטן,״ אמר ,״ויומיים בוודאי לא כשטען ביג׳י בנאומו כי במפא״י יש יותר דתיים מאשר בכל המפלגות הדתיות גם יחד, אמר שר־הדואר ד ״ר יוסף סורג, שישב על הבמה :״אם כך, מדוע כל כך מעטים מכוסי־הראש באולם בעוד שביג׳י עצמו הקדיש מקום חשוב בנאומו לגינוי העיתונות על שלא בכל מקרה היא משבחת אותו ואת מעשי ממשלתו, נהג הדור הצעיר של מפא״י ביחס אחר לחלוטין לנציגי אותה עיתונות: דובר מפא-י לוי יצחק הירד שלמי עבד קשה כדי לספק לעיתונאים בוועידה מקומות ישיבה נוחים ולהמציא להם אינפורמציה הנוסח המוקדם של נאום ביג׳י, שחולק לעיתונאים לפני השמעתו, הוברק על־ידי עיתונאי־חוץ רבים, ועיתוני העולם כולו פירסמו איפוא קטעים רבי־משמעות שהי שמטו אחר־כך בשעת הנאום, עצמו בין השאר ההשמטות, נמנע ביג׳י מלהשמיע שבחים לחבריו שלמה לביא, איש עין־תרוד, ויוסף כרץ, איש דגניה א׳, שהיו כלולים בנוסח המודפס. … האורנים של ארזה, שהיו פעם שתילים רפים, הפכו לעצים ענקיים, ואילו החברות, שהיו פעם צעירות ויסות, הן כיום כבר לא כל כ ך חופשה נעימה בילה יהושון ן (״ר׳ בנימין״) התלמי. לאחר שהתרוצץ בין שירותי המוניות והתברר לו כי אין קשר ישיר מתל־אביב לזכרון יעקב, ויהיה עליו לרדת לכביש הראשי ולחכות למכונית נוספת, אמר הסופר בייאוש: ״מי יתן וישובו ימי הדיליג׳אנס, שהיה מביא אותנו מיפו ישר אל בית־הסקידות בזכרון״. .מזוסן זוס&זומזס ברנדי אקסטרה פייו ר0!
גליון 987, 12 בספטמבר 1956, עמוד 12
הקשיים בצבירת רווחים קלים על־ידי שוד, סחיטה ושאר סממני עולם הפשע העבירה את גדולי הפושעים לשטח הסמים המשכרים שהגיע לממדים מדהימים אחר מלחמת העולם האחרונה. ״ס מים בועזברים׳ מתח הרוו* חים שבין מ חיר הסמים ב מקום הפקתם למחירם בשוק יצר הכגסות־ענק שאפשרו פיתוח רשת בינלאומית והחזקתם אלפי סוכנים להפצת והח \221 ^ 81:8ל 8 1; 8ס א 0ס דרת הסמים בכל הארצות. … מורביה פורש, בכל יכולתו הרבה, פסמן* השסע • שר־האוצר לוי אשכול :״בעד כסף אפשר להשיג הכל — אפילו שונה־בצע.״ • עובדיה פו ר ת, מזכיר המוסד לביקורת של מפא״י, על מכת ריבוי השליחים :״יש מפלגות שחבריהן מתחלקים לשלושה סוגים — אלה שהיו שליחים, אלה שהם שליחים ואלה שיהיו שליחים.״ • ח״כ מר״י אסתר דיליגסקח :״בין הממשלה והציבור בארץ יש הסכם — הממשלה מניחה לציבור להגיד מה שהוא רוצה, בתנאי שהציבור יניח לממשלה לעשות מה שהיא רוצה.״ • ח״כ חרות יוחנן באדר :״מאז שגולדה נכנסה לשרת, פצעי שרת אינם יכולים להגליד.״ • הקריקטוריסט שמעון צבר, כשנשאל אם לדעתו רצוי להלאים את הקואופרטיבים לתחבורה ולמסור את הפעלתם לידי הממשלה :״קודם צריו להלאים את הממשלה.״ • מפקד משטרת ירושלים לד אכרהמי, בעדותו לפני וועדת החקירה המבררת את פרשת מותו של פנחס סגלוב בהפגנות השבת :״נטורי קרתא אינם מכירים במדינה ובמוסדותיה, חוץ מאשר במשטרה.
גליון 1460, 1 בספטמבר 1965, עמוד 8
^ .הבטהת הופש־הארם בישראל חקיקת חוקת־יסוד נוקשה, בדומה לחוקה של ארצות הברית, שתסמיך את בית־המשפט לבטל כל חוק הפוגע בזכויות האזרח ובכבוד האדם. ביטול חוקי התועבה למיניהם, כגון חוקי־החירום הבריטיים, סעיפי־הדיכוי בחוק בטחון־ המדינה, חוק לשון הרע, תקנות המימשל הצבאי, חוקי הכפייה הדתית. … ביטול חלוקת־השלל הגלוייה והמוסווית בין המפלגות. סילוק המפלגות מכל שטחי הפעולה הכלכלית והממלכתית.
גליון 1429, 27 בינואר 1965, עמוד 7
בן־גוריון, מזמין החיבור, מתואר בחלקו האחרון כזקן חלש־אופי, שכל אדם יכול להשפיע עליו, ושלא ידע בין ימינו לשמאלו. נכון, לא יהיה זה נעים לאפשר לאזרחי המדינה לקרוא זאת. … תחתם בא השיקול האחד והמכריע כמדינה דמוקראטית, הי׳ מחייב את הפירסום: האינטרס העליון של האזרח החופשי לדעת ^ יני בא להמליץ, \ £ס ט אל אג של מר אשד.
גליון 1436, 17 במרץ 1965, עמוד 13
כתוצאה מכך לא תהיה בון מוכנה היא היתר, מנצלת לתפקיד זה, בין השאר, את האוצר הגלום שלה — ערביי ישראל — שישתלבו בהתלהבות וברצון חופשי במדיניות כזאת, שתאפשר להם להיות פטריוטים ישראלים וערבים לאומיים גם יחד. … נראה שאחת הנקודות בהסכם הישראלי־גרמני לקשירת יחסים דיפלומטיים תקינים בין שתי המדינות, מחייבת שיתוף פעולה בקרב מדינות אפריקה.
גליון 1490, 23 במרץ 1966, עמוד 13
כאשר נשאל השבוע, השיב אלמוגי• :בש־ מעשה בסדום ודוד בטון״ היא התוצאה הישירה 1*11/והחשובה ביותר של אותה פגישה בין איסר לבין משפחת זנזיבר. אלא שהאמריקאים משיקאגו נתנו רק את הרעיון — רעיון הקמת המיבנים הטרומיים _ 1לא נשארו לראות את הגשמתו. … זית, תיבנה מודול בטון את הדירות שהוזמנו על־ידי משרד־השיכון, משרד השיכון ישלם עבורן — והן תישארנה ריקות למא־כולת שיני הזמן, עד אותו יום נכסף שבכל זאת יימצאו להן דיירים.
גליון 1442, 27 באפריל 1965, עמוד 29
הוא החליט שאין טעם להתווכח על־כך, בעיקר בגלל העובדה שהוא עצמו אינו מבין כלל בציור. ״אינני מסוגל לצייר אפילו שולחן אבטא׳ או למתוח קו ישר,״ הסביר מישה. … ארצות־הברית, והכשיר את המקום לטיילת, בשנת 1956 מינה הרמטכ׳׳ל את אלוף פי־ המשתרעת על פני כמד, קילומטרים, לאורך קוד־הצפון ל״מפקד הצבאי״ של חלק מן החוף של מיאמי־ביץ׳.
גליון 1475, 8 בדצמבר 1965, עמוד 7
זהו עניין של מהות. לגבי המהות, לא יתכן הבדל בין רשימה שהצליחה להחדיר 50 נציגים לכנסת, לבין רשימה שהצליחה להחדיר נציג אחד. … די בעיון שטחי במיסמך זה, כדי להגיע למסקנה: כל דבר חשוב. בין השאר: • רק סיעה יכולה להציע אי-אמון בממשלה. • רק סיעה יכולה להשתתף בדיון על כינון ממשלה והתפטרותה, על הצעת התקציב, על מדיניות־החוץ, על מדיניות־הבטחון. • רק סיעה יכולה׳ להשתתף בדיון על עניין שהממשלה מודיעה כי היא רואה בו עניין של אמון, או שאחת הסיעות הודיעה שתציע בעקבותיו להביע אי־אמון בממשלה. • רק סיעה יכולה להשתתף בדיון אשר לגביו ביקשו עשרה חברי־כנסת שיהיה סיעתי.
גליון 1470, 3 בנובמבר 1965, עמוד 13
תעלומת הפתקים האבודים ארה הם קטעים מחוברת הסברה, המיועדת לשכנע את הבוחר הדתי כי אגודת ישראל כופרת בעיקר ,״משתתפת בבחירה לכנסת המינים, הנהגה הכופרת ומורדת של המדינה.״ - 11.10 קלפי ,8500-020 כית״הספר הממלכתי כן־צכי, רמלה אנאלפבתית צעירה׳ שהיא נוסף לכל גם דבילית. … שהפתק כבר בפנים,״ הסבירה - 11.45 קלפי ,24 בת־־ים פורץ ריב בין שני משקיפים. אחד בן ,14 בקפוטה ארוכה ומיגבעת, שחורה, בעל פיאות שחורות.
גליון 1472, 17 בנובמבר 1965, עמוד 25
האשד, העייפה בת ד,־ 35 משכונת־התקודד, והילדה הנפחדת בת ה־ 13 מביירות הן אותה האשד — ,יפה סימון, שרק השבוע הצליחה להשתחרר מהכבלים הכבדים. בין שני התאריכים האלה נמשכה ההיסטוריה של אשד, מזרחית … מז 7ה ש 7י 8ה ך* שהח לי ט בן ־יו ח אי סי מון לשאת את יפה הענייה, ׳** נחשבה החלטתו בין מכריו בקהילה היהודית של ביירות כעשיית מצוזה גדולה ומעשה של טוב־לב.























