נמצאו 58,014 תוצאות עבור מין
גליון 891, 11 בנובמבר 1954, עמוד 16
זיכוי השניים היה יכול להיות סטירת־לחי מצרית בפני השליט הבריטי השנוא. מאחר שלא הופיע עורך־דין ישראל*, מינה בית־המשפט את טובי עורכי־הדין המצריים, שנכנסו למשפט בכל ליבם. … בעקביות של טרגדיה יוונית התקרבה מלחמת־העמים הגדולים בין עבר־ם וערבים. עשר שנים אחרי ששני העברים הצעירים ירדו מצרימה, להרוג את הלורד הבריטי שסימל את שיעבוד מצריים לאנגלים, סיפקה ישראל תירוצים נואשים לאנגלים להמשיך בכיבוש סואץ, נתלתה בשרידים העלובים דאחרו״ים של האימפריאליזם הבריטי במצריים כהגנה בפני אותו נוער מצרי לאומי אשר העריץ׳ בשעתו, את השניים מאחורי מעקה ספסל־הנאשמים.
גליון 895, 9 בדצמבר 1954, עמוד 18
אדמונד אברהם בנימין רוטשילד התפרסם גם כיהודי שהוציא מכספו על יישוב ארץ-ישראל יותר (בין 100ל־ 200 מיליונים פרנקים ז..ב) מכל איש אחר בעם היהודי. … חצי מיליון דונם קרקעות ו־ 50 היישובים שהוקמו בכספיו, השאירו את זכרם לעד, בדיוק כמו שיטת המענק המיוחדת במינה בה נהג כלפי ההסתדרות הציונית. אמר רוטשילד לחיים וייצמן :״אם זקוק אתה לכסף, בוא אלי אחר הספר הלבן הראשון (של פספילד ) 1931 ,היה וייצמן זקוק לכסף, אם כי לא היה יכול לבוא לרוטשילד — הוא שכב חולה במלונו בפאריס• הברון בן ה־ 86 לא התעצל, בא למ טת וייצמן, כשבידו צ׳ק על 40 אלף לירות שטרלינג .
גליון 894, 2 בדצמבר 1954, עמוד 7
רב־סרן דאוד :״חושבני שעלינו לראות רב־סרן דורון מבין תחבושת רלגיונרים הפצועים* ״ברנארד אחד ...ברנארד אחד את הדבר מנקודת־מבט הומאנית. … בניגוד למעשי־החובבים של רבים -מחבריו בכנסת, ישב באדר, ניסח הצעת־חיק שלמה, שיכלה לזרוע צרי על פצעים של סוחרים ובעלי־מלאכת רבים שנאלצו להיפרד מסכום מכאיב. בין הצעותיו : • לחסל את התקנות המשחררות קיבוצים, קואופרטיבים ומפעלי־הסתדרות מתשלום מסים, להשאירם רק לגבי משקי- ספר ומשקים צעירים. • לקבוע ״תקרה״ של מס־הכנסה מכסימלי בגובה ס; 50<>/ • לשחרר ממם את השכבות הנמוכות ביותר!
גליון 894, 2 בדצמבר 1954, עמוד 8
את ידיעתו זאת הוכיח כשקם ממיטת החלמתו בבית הבראה קיבוצי * ,יצא לחיפה לתודך בין שובתי התכניון להנהלתו. קדמו לו אלוף יוחנן רטנר, נספח צה״ל במוסקבה לשעבר ובעצמו פרופסור התכניון (לבנין), שנכשל בנסיון התיווך וראש עיריית חיפה שופע המרץ, אבא חושי, שנכשל אף הוא. … אולם המבצע של הדסה לא נראה לה הוגן: לא יהיה זה מן היושר לחלק חמאה חינם לכל הצרכנים, מבלי להפלות בין עני לעשיר. היא דנה בעניין, מצאה מוצא הוגן יותר: הוחלט למכור את החמאה במחיר סמלי של לירה הקילו, להקדיש את התמורה לצרכי סעד.
גליון 888, 20 באוקטובר 1954, עמוד 15
חלומו של עמנואל התגשם: הנוער העברי נענה ברצון לקריאת-התגר של הים, ובמהרה צמח מתובו דור חדש של ימאים -צעירים אשר הגיעו כסירות-מפרש זעירות למצרים, קפריסין ותורכיה, הבינו מבלי דעת את גרעין־הצי הישראלי, צעירים אשר אהבו את השמש, את הקצף ואת הרוח העזה השורקת כין חכלי־המפרשים. חלקם של ושעשועים. של בת־ים, כדי לצבוע זאב גולדשמידט ידע כי מנת הימאים אינה רק שמש, רוח הוא ניצב על החולות הזהובים קירצף את דפנות סירתו שוקה, אותה מחדש. … עכשו תהיה להם כל האפשרות להראות את ערכם ויכולתם.״ הוא עקב אחרי תנועת כל סירה וסירה. הרווחים בין הסירות הלכו וגדלו. צפונית לתל־אביב, כאשר נשארה תחנת רידינג מאחור, החלו הסירות לתמרן.
גליון 909, 15 במרץ 1955, עמוד 20
קביעה זו חוללה התפוצצות ב־נעדתית, חידשה את מאבק הדורות בין הכנסיה דרו־כית־קתולית לכנסיה היוונית־אורתודוכסית הכריזו ראשי האורתודוכסים ביוון :״בית המלכות היווני מוכן לכסות את כל רוצאות התיקונים.״ התריסו כנגדם שלסונות הווא־תיקאן הקתוליים :״אמנם אנו יכולים לכסות את כל ההוצאות בכספי קרנות הכנסילי. … העירייה ניצלה את ההזדמנות, שבה ודרשה את החלפת הקרונות :״מוטב שתהיה לנו תחבורה יקרה יותר — ובטוחה יותר.״ הפעם היו סיכויים שהדרישה תבוא על סי פוקה: בין הנפגעים היו כמה מקרוביהם של צירי בית־ד,נבחרים הלבנוני.
גליון 940, 20 באוקטובר 1955, עמוד 14
עקדות בית ומיליוגר ך* שימת בוגדי המחזור מגוונת ביותר. 1היא ׳כוללת, בין השאר, שני שופטים, 12 חברי קיבוץ, אשתו של אלוף יוסף א־בידר, ציר ישראל במוסקווה( ,ימימה צ׳רנו־ביץ) ,קולונל בצבא הבריטי המשרת עתה בקפריסין, שני ציירים, רקדנית אחת, מושל מחוז (יהושע גוברניק) ,תשע עקרות־בית, בנקאי מיליונר, שבעה מהנדסים, צורף זהב, חמשה סופרים ועתונאים (כולל ד״ר חיים גמזו) ,שני עסקנים מפלגתיים (מפ״ם וחרות), עורך־דין, תעשיין, שבעה מורים, שני סוחרים, מפקחת גני ילדים, מו״ל אחד ושלושה פקידים. … שלחתי קצין וכמה חיילים לחסום בגופם את הפירצה. אחד מהם, נושא פיאס, התקדם בין עצי תאנה עד דגדר צב־רגם. שם המתין לטנקים.
גליון 935, 14 בספטמבר 1955, עמוד 5
אולם בהימשך הקרב הגדול הפך גם קסטנר כמעט לצופה בדו־קרב בין המשטר הקיים בישראל כולו לבין צעיר בן .32 הודה זאב לקוזיר, מלחך פינכתו של ׳משה שרת :״לא היה זה משפט גרינדולד אי משפט קסטנר, אלא משפם תמיר 1״ ״ שקר ג ס! … עלונו של גרינוולד כלל כ־ 300 השמצות נפרדות, העובדות העיקריות — בנוגע לשיתוף־הפעולה בין קסט־נר והנאצים — יכלו להיות ידועות רק לנאצים ולקסטנר עצמו.
גליון 935, 14 בספטמבר 1955, עמוד 14
הוא ניסה לתקן את המעוות בדרך אופיינית לו: הוא נפגש עם קרובו, הצאר הרוסי, בים, הזמיני לעלות על סיפון היאכטה שלו, שיכנע אותו לחתום מיד על ברית בין שתי המדינות. ברית זו היתד, כה מרחיקת־לכת, עד ששני משרדי־החוץ נדהמו לשמוע את פרטיה, ביטלו אותה מיד. … חשוב עוד יותר מן הברית היה שיתוף־ה־פעולה ההדוק בין שני הצבאות: הרמטכ״ל הגרמני, פרוסי מרכיב־מונוקל בשם סקט, ו־קומיסאר־המלחמה היהודי המזוקן טרוצקי, הניחו את היסוד לברית צבאית אמיתית, שהופרה רק עם עלייתו של היסלר.
גליון 905, 17 בפברואר 1955, עמוד 15
שמרני ורסורמ״ס ממלא מקומו הקבוע של נשיא בית המשפט אנשים העליון, השופט שניאור זלמן (שחוק ודמע בבית־הדין) ,חשין, ששב השביע משליחות בארצוח־הברית, צרף אנקדוטה נו ספת לאוצר ההומור שלו, הגדיר את שני ה ביהדות ארצות־הברית : פלגים העיקריים ״ההבדל בין השמרנים לרפורמיים הוא ב מרחק שבו הם מעמידים את מכוניתם בשבר. … חבריס וומ|רי עורכי יר חון ההסתדרות, החודש, פרסמו בחודש שעבר תמונת תלמידי בית־ספר יפיא ערב מלחמת העולם הראשונה, ציינו בין ה תלמידים שני שתם לעתיד, כיום ראש ממ שלה משה שרת ו שר התחבורה יוסף ספיר.
גליון 948, 15 בדצמבר 1955, עמוד 10
פשעים גבר ור בארון מרדכי הירשהורן ישב בניחותא ומנה מאחים שטרות־לירה בין אצבעותיו הרוטטות. לאחר מכן שלח מבט לעבר ידו המרעידה של שרלו גור־אריה שחתמה על שטרות בסך שלש־מאות ל״י. … .גי.מה^ ׳נלניגת^בפת;• אסת בשטה •הפתוח - -לנ תי ב ה יי- 0י 1 ריקודכספריה: שניים מבין קרוב ל־סססו* איש שנהרו לכפר ח ב״ד ל חוג את חנ־ הנ אול ח הי , 157 רוקדים ״ קוז צ׳ו ק״ רוסי.
גליון 949, 22 בדצמבר 1955, עמוד 15
נוסף לכך: שטיחים בלגיים ואיטלקיים מצמר ומכותנה ושטיחים מתוצרת הארץ במבחר גדול. כמו כן: עבודות קליעה למיניהן, ספסלי פינה נחמדים ופינות הול ואוכל בטעם עדין. • את כל צרכי החשמל אפשר למצוא בחנות אלדד ברחוב אלנבי . 106 מכיריים לבישול ודוד חשמלי עד למקלטי רדיו מן הדוגמות החדישות ביותר של כל בתי החרושת בארץ. … הוא ידידי כאמן וכאדם גם יחד,״ אמר מנוחין בפגישותיהם, היתד, השפה המשותפת היחידה של השניים אידיש רצוצה, מתובלת בתנועות ידיים שבאו להשלים את החסר כן סיפר כי הוא מכיר אישית את הקומפוזיטורים הסובייטיים די־מ יטרישזסטאקוכיץ׳ ואראםח צי- טוריאן מבין הקומפוזיטורים הישראליים, סיפר מנוחין, מוכרות לו רק יצירותיו של פאולכן ־ חיים, אך הוא הבטיח להתעניין גס ביצירותיהם של ע דן פרטוש ויו סףקמינסקי הקומפוזיטור האהוב עליו ביותר מבני המאה העשרים : כלהכארטוק המנוח, שאת הקונצ׳רטו שלו לכינור הוא מנגן בישראל מנוחין נבוך כשנשאל מהי היצירה האהובה עליו ביותר.
גליון 917, 12 במאי 1955, עמוד 3
אדרבה, כל אחד מן הילדים האומללים שיצטרפו השנה לאלף הילדים, אשר אבריהם כבר שיתקו על־ידי המחלה, יהפוך לכמר־מישחק במאבק הסודי בין הגורמים הפועלים ברגע זה בשטח זה. אלא אם כן תתעורר דעת-הקהד כעוד מועד ותחסל את אחת השערוריות הגדולות כארץ, שצעיף ההשתקה נפרס עליה עד כה. הוותיק בין הגורמים הפועלים (או הלא־פיעלים) בשטח זה הוא אילנשי״ל — האגודה הישראלית לעזרת נפגעי שיתוק ילדים.
גליון 917, 12 במאי 1955, עמוד 12
אמר כתב הטלביזיה הצרפתית, פראנס־אה שאלה :״עכשיו אני מבין מה פרוש הדבר לראות את נאפולי ולמות. … הסרט הוצג כמעו סומת מוקדמת, ואני עדיי׳ מדוע כתבי כל העתונים ד,צ תציג בפסטיבאל רק את מט לכבוד ההצגה הגיעה לק כוכבת הקולנוע הישראליו מעלה משכה אליה תשומת הקסימה את כולם דווקה הבליטה אותה בין עשרות ה עמוסות התכשיטים. אמר ע ״אם יש בישראל עוד נע טם לשם מיד לאחר הפסט הסרט עצמו נראה בעיני לה ביותר מבחינה טכנית.
גליון 932, 25 באוגוסט 1955, עמוד 4
השלט השלישי עומד ליד שלד בטון לכית משותף, אף לא נגמר. מיוחד במינו, ללא הקבלה בעולם. חוק הגנת הדיירים המיושן, שהקפיא את שכר הדירה ברמתו הטרום־מלחמתית, לא המריץ בע־לי־הון לבנות בתים להשכרה. … אשתו, ילידת טרנסילבניה הנמצאת אף היא 10 שנים בארץ, אומרת : ״ממש הוצאנו את הפרוטות מפיותינו ומפיות ילדינו כדי שתהיה לנו סוף־ סוף דירה משלנו.״ יחד עם עוד 45 מועמדים לשיכון החרדים של בית״ הלחמי, פנו לבית־משפט, שמינה מקבל נכסים, הורה על עיקול נכסיו של הקבלן הרמת־גני.
גליון 931, 18 באוגוסט 1955, עמוד 13
^ אנשים הו דמע לי תו הכריחה האחרונה שנפוצה כין חכרי שדה־כוקר: באחד מסופי־השבוע הגיע כמנהגו למשק העומד־להיות־ראש־הממשלה־ר,מיועד דוד כן־גוריץ, הביט וראה כי חברי המשק שתלו במשך השבוע חלקת דשא קטנה ליד חדר־האוכל, אמר בפאתוס :״יפה יפה, סוף סור שתלנו דשא תוצאות עבודתה של הוועדה לבדיקת שכר ע בדי המדינה, שזכתה לכינוי ״וועדת ג רי״ על שם יושב- ראשה הנמרץ, ח״ב מפא״י ישראל גורי, עוררו חמת זעם בין עובדי המדינה שהדביקו לה מיד את הכינוי ״וועדת גורנישט.״ אחד מהם, שלא הסתפק בכך, טרח וחישב כי בגימטריה ״י.
גליון 925, 7 ביולי 1955, עמוד 5
מאחר שאי־אפשר היה להחליף את המפקדים הגבו הים בעסקנים ממרכז מפא״י, הציע פ תרון מחוכם יותר: למנות מבין חברי מפא״י ״מושי לים צבאיים״ שיטילו את מרותם על המפקדים הצבאיים. … ההגנה ידעה, כמובן, שאין שחר לכל השמועה, וכי שום משא־ומתן לא היה בין חושי והערבי. חשבונו של חושי היה, כנראה, שאם תצא השיירה ותעבור לתעו דתה׳ ייזקף הדבר על חשבונו האישי.
גליון 912, 6 באפריל 1955, עמוד 12
גיבורה הספרותי הנוכחי הוא דני פוסטר מזעקת הקרב — עד לספר הבא. ועורכת־וין י שאיפה זאת, בה כלולים נאומים חוצבי להבות בפני בית־הדין, מתעוררת כה בשעת הביקור בבית״ משפט השלום התל־אביבי. כי נורד, היא אחת ממאות בני- הנוער התל־אביביים שנתפסו להרגל, החדש יחסית, לבלות את השעות הפנויות שבין השיעורים באולמות בית־המשפט. היתח בחייה גם תקופה בה שאפה להיות פסנתרנית, פסנתרנית מפורסמת.
גליון 907, 3 במרץ 1955, עמוד 18
מטרת העבודות: להכשיר את הקרקע לקראת יריד־המסחר הבינלאומי, שייפתח במקום בין ה־ 22 למאי ליד ליוני .1955 יהיה זה יובל ה־ 50 של היריד הפריסאי. … השנה — בשנת־היובל — יגדל מספר המשתתפים עוד יותר, יגיע כנראה ל־ 14 אלף הברות מסחריות מספר החברות הלא־צרם־ תיות, שישתתפו ביריד, יגדל אף הוא במידה רבה: עד כה הודיעו 34 מדינות על הסכמתן להקים ביתנים ביריד. בין משתתפי היריד הפריסאי יהיו, זו הפעם הראשונה גם מדינות הגוש המזרחי, כולל ברית־המועצות עצמה, יציגו בעיקר מוצרים חקלאיים.























