נמצאו 58,014 תוצאות עבור מין
גליון 683, 30 בנובמבר 1950, עמוד 11
״ גורלו של יעקובוביץ כבר נחרץ כמה דקות קודם לכן, אולם אף אחד מבין היוצאים מאולם בית הדין לא השיב הנרצח דניאל פקטורי לאשר״ אף אחד לא רצה להוציא מפיו את הבשורה. … השיטה, כפי שצוין במסקנות בית־המשפט, היתד, בין השאר מבוססת על ההנחה כי הזוג שיותקף בנסיבות כאלה בגן ציבורי יתביש אחר כך לגלות את הדבר ברבים (ואמנם ידוע למשטרה על מקרים כאלה).
גליון 1174, 23 במרץ 1960, עמוד 18
שלוש מן הדוגמאות הבולטות ביותר לחלוקה בין ראשי מכבי־אש, המחזיקים את מכוניותיהם החדשות ליד ביתם: • בועז חנוך, נציג הפרוגרסיבים במועצת עירית גבעתיים, בעל נגריה פרטית, הפעיל גם במגן־דוד־אדום. • מיכאל אלקט, כבאי רמת־גני שמכר את מכוניתו הקודמת לאשתו של שמואל מלך, מנהל בנק לאומי ברמת־גן. … כאשר חצה לבסוף את האספלט המשוסע המפריד בין ממלכת ירון לבין מדינת ישראל, עטו על הענק היפהפה בן ה־ 42 עש־העולם הזה 1174
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 22
בתחילת דרכה של החוברת ניתן היה לשער — על פי עברו הכנעני של העורך, אהרון אמיר, מי שהיה נושא־כליו של יונתן רטוש, המשורר והעורך של אלף — כי קשת ישמש במה לוזיכוח חברתי נוקב, מקור להשראה לאומית ואמנותית רבת־מעון /רמז בביתן זה ניתן בשולחן העגול, תיכוחים בין אישים שונים שהועתקו לגוף החוברות הראשונות. … בסיכום: כתב־עת, שיכול היה להיות חוד חנית רעיוני וחדר־אוצר סיפרותי, הפך לשמרני, מוגבל, מקובל, הודות לחוסר־אונים בבחירת החומר ולחשש מהתבלטות וקיצוניות. ך* קו פנ ה גן, שבדיה, בעת כינוס ביני בלאומי למחלת שיתוק־ד,ילדים, הוציא רופא סובייטי קופסת סוכריות מכיסו, הציע מהן גם לשכניו, באמרו :״קחו, זה סוב.
גליון 1203, 11 באוקטובר 1960, עמוד 9
״ב־ 31 ביולי 1944׳ קצת יותר מחודש לאחר שגרמניה פתחה במסעה נגד ברית־המועצות, הוציא הרמן גרינג מתחת לידיו את הפקודה להפעיל את הפתרון הסופי של שאלת היהודים. מאז ימי מינכן 1939 ועד אותו יום, הוחזקו היהודים האירופיים כעין בני־תערובת• עתה ניגשו הנאצים לסלק אותם כליל מן הבמה. … אלפי היידריך תזכיר בו דובר על מלאכתו במונחים כלליים מאוד• ,אלה מבין היהודים שיישארו במחנות בחיים, יזכו לטיפול בהתאם לתנאים,׳ נאמר בדו״ח זה.
גליון 1228, 4 באפריל 1961, עמוד 5
ורק מעמים מאוד ידעו כי חופשה זו אינה אלא מעשה של סחיטה ממדרגה ראשונה, וכי היא תשמש פתיחה לשנה של קנוניות, מזימות, הרפתקות ועיסקי־ביש למיניהם. גזביח־יבג\ז שר בן־גגריגן : 1 2 .7 .5 3בבר־ת־המועצות נמסר ני לברנטי בריה, ראש הבולשת, נאסר. … אדם אחר, בן תקופה אחרת, היה מגיע, אולי, למסקנה הפוכה. הוא היה מבין כי התנועה הלאומית הערבית עתידו; לנצח, וכי על כן כדאי לנסות להתקרב אליה בעודה זקוקה לעזרה.
גליון 1221, 15 בפברואר 1961, עמוד 16
לבושים במדיהם ה ססגוניים, מצויידים בחבלים ואביזרי טיפוס הם מסתערים מכל כיוון אל הפסגה הנשאת בין העננים הכחולים. בדומה לעמיתיהם משוויץ, הצר פתים (הידועים כאניני טעם במאכ ליהם) נושאים עמם צידה התופשת מינימום מקום אך מספקת מקסימום קלוריות, למשל: הממרח הצמחוני המיוצר על טהרת שמני צמחים, שמ רים ותבלינים טבעיים (ללא חמרי שמור וצבע) ,לפי המרשמים של בתי חרושת הידועים בשווייץ ובצרפת. … והחוצפה הכי גדולה שגם במישחק הזה, השבת, רצו לנצח. למטרה זו אפילו עשו סולחה בין השחקנים שלהם שרבו, והיינה, שמהמשחק הראשון נגדנו לא הכניס גולים׳ ניכנס לו מוטור באיזה מקום, התחיל לרוץ, לתת את הנשמה, והבקיע לנו שני גולים.
גליון 1223, 1 במרץ 1961, עמוד 14
״כנהוג במחנה־ריכוז, אין משטרת קרית־שמונה מאמינה בעונשים מופשטים,״ כתב העולם הזה לפני כארבע וחצי שנים ,״הדרך הקצרה ביותר אל הצדק הוא הקו הישר בין אגרופו של הקצין לפרצופו של האיש הראוי לעונש.״ ׳הקצין היה אליהו דביר, מפקד המשטרה המקומית. … הוא ניצל את מישרתו עד קצה־גבול- היכולת, הוא היה אחד האחראים לשלטון הטרור שהקים במקום אהוד אבריאל( .העולם הזה .)977 משטרת קרית־שמונה, בפיקודו, היתר, מוסד מיוחדי במינו. היא שירתה חוק וסדר. אולם היו אלה חוק וסדרים שהוכתבו על־ידי הבום הגדול של המקום, אהוד אבריאל, שהיה גם למעשה, מפקדו חיים,״ קבעו השוטרים ביום בו נעלמה.
גליון 1179, 27 באפריל 1960, עמוד 10
שרה אינה רוצה זדוטוא רויניק ממושבבית־שערים, שיר־ 1 3 1 . 1 3דה את המעלה כשפניה מופנים כלפי המורד, אן גם היא נאלצה להיעזר בחבל. ^ ין כה וכה הדממה מופרת .״אם יבוא האוטו השני תודיעו לי,״ קורא סייר הטיול, יגאל חסקין, בקול צרוד . … הן דוקרות את י הפנים המנומנמים, כמו זריקת־כבד מכ איבה• מוטי ער, גם אידו איתן, שישן לא הרחק ממנו, מתרוצץ בין תרמילי־הגב הזרועים על הארץ. המכונית השניה הגיעה בשעה שרוב המטיילים כבר ישנו.
גליון 1244, 19 ביולי 1961, עמוד 20
רעיון המדינה היהודית בימינו הכל יודעים, כי את הרעיון הזה נשא בימינו, אחרי הרצל, זאב ז׳בוטינסקי מול מתכחשים למיניהם — ואלו מר בן־גורון, בשנים הגורליות, נלחם נגד רעיון המדינה היהודית וחזר והודיע : אין אנו מקבלים את הנוסחה של מדינה יהודית המכודנת לשלטון יהודי על תושבי הארץ הערביים אנו שוללים השתלטות הרוב הקיים עכשיו בארץ על המיעוט, אולם אין אנו מכירים במוסר ההוטנטוטי האוסר על חברו מה שהוא מתיר לעצמו. … אם הוא רוצה להסתלק, הוא צריך להתחיל להזיז את כולם. ברחבה — בין כה לא נותנים לו לישון. אנחנו נשתמש ברמקולים חזקים.
גליון 1249, 16 באוגוסט 1961, עמוד 3
למשל: ניבאתי את הירצחו של הטלד עבדאללה, שבוע ימים לפני המעשה, ויתכן שאפשר היה למנוע את הדבר אילו היה קשר ביני לביו הטלד המנוח. היו עוד הרבה נבואות שהתנשמו. … תלמידים1 פטודנטים1 היעחו עוז חיום לקירס החדש ל* קבדית ו/או מעלית (שני חורשים, פעמיים בשבוע) ב״*ולשן גרג* המנהל: ח .בר־קמא (קפסינסקי) תל־אביב: רחוב גידדון .5 הי פ ה: נבית״חהשר *במעלה•׳ רחוב שמריהו לוין .30 אני מביו לרוחו של הקורא אשרף והעולם הזה ) 1248 שקונז כי כל היפהפיות הישראליות מתחתנות עם זרים ועוזבות את הארץ. אני גם מבין את הערת המערכת, כי כתבי השבועון ״קריסטאל״ לא נתנו את דעתם לכך, שנוצרות גלויות יהודיות הדשות, יוצאות חלציה!
גליון 1253, 12 בספטמבר 1961, עמוד 4
. • שמפא״י תוותר על התפקיד, תייעץ לנשיא להטילו על מנהיג חרות, מתוך תקווה כי הדבר יביא להתרוצצות בין המפלגות האחרות, לעמידה על כבוד ויוקרה, ולשבירת האפשרות של הקמת קואליציית־ניר מי• שמנהיגי המפלגות האחרות יגלו אח־קיר־אל־קיר. … זוהי התיאוריה של ״העונש הטבעי״ ,שמחנכים מסויימים דוגלים בה. לדעתם, חייב להיות קשר ברור בין החטא והעונש. אותו דבר קרה השבוע לחברי הכנסת.
גליון 1236, 24 במאי 1961, עמוד 16
קרא לעברו מנהיג חרות, מנחםבגין :״להיפך, אתה עוד עלול להפסיד קולות ותיקי פלוגות-הלילה של צ׳ ארלם או ר ד (״הידיד״) ויינגיט התכנסו לפני שבוע להעלאת זכרונות מתקופת שירותם בפלוגותיו. בין שאר הזיכרונות שהועלו, היו כאלה שעסקו בהרגלו של ויינגייט, להכות את חייליו בקת אקדחו. … ״ • א דו לן 5איי כ מן, בספרו בעתון האנגלי פיפל על חטיפתו :״זה היה מבצע אלגנטי.״ ה ד ״ ר נ חו ם גו ל ד מן, נשיא ההסתדרות הציונית :״אילו נתקבלה הגדרתו של בן־גוריון, לא היו נחשבים לציונים לא תיאודור הרצל ולא לואי ברנדים או סטיפן וייז.״ 9״ קו להעב ״ ,יומון מק״י, במאמר ראשי, בתגובה על טענת דבר כי קיימת ברית מבעיתה בין אייכמן, הקומוניסטים ונאצר :״אומנם, מחמת המחסור במקומות אישפוז, מתהלכים בישראל חופשי מאות רבות של חולי־רוח המסכנים את שלום הציבור — אבל רק עתה התגלה כי סוג מסויים מהם מוצא לו בבית דבר לא רק קורת־גג, אלא גם תעסוקה.״ • מבקרהמדינה, ה ד ״ רזיגפריד מוז ס :׳,יש במדינה מספר חוגים שבעיניהם דברים שאינם בסדר מותרים, אם הם מבוצעים לטובת הקבוצה, הארגון, המפלגה.״ +השופטהמחוזי, הדי״ר יוסן!























