נמצאו 58,014 תוצאות עבור מין
גליון 1203, 11 באוקטובר 1960, עמוד 3
את גורלם ואת גורל הדמוקראטיה בישראל. הם הבינו כי הקרב בין לבון לבין ביג׳י ונעריו הוא קרב על דמותה של המדינה. … הוא מילא את כורסתו של שר הביטחון כאשר דויד בן־גוריון ירד לשדה בוקר. הוא לא הבין כי ביג׳י מינה אותו לתפקיד זה רק לאחיזת עיניים, רק כדי להוכיח לעם כי איש מלבדו אינו מסוגל להנהיג את המדינה. … זכרו בי כקרב זה אתם כותבים היסטוריה. כקרב זה אין פשרות, אין דרך־כיניים. הברירה אחת: הניצחון, או פסק-דין מוות פוליטי לעצמכם.
גליון 1210, 30 בנובמבר 1960, עמוד 10
היד, ברור לכולנו כי צ׳רה הוא שועל־כבגד. המדידה הראשונה ך ין ל! רכלקרב, לא קל היה להיות המג״ד שלנו. … היינו ממושמעים מאד בכל הנוגע לפעולות, אך היינו מפונקים מאד בכל הנוגע ליחסים בין הדרגות, למשטר ולנוהג. היה קל לפגוע בנו, וכאשר נפגענו, היינו נוקטים בשיטה פשוטה: מרידה פלוגתית. … מדד פשוט לפעילותו הקרבית של צ׳רה: הגדוד שלנו השיב, את השיא הארצי במספר ההרוגים, מבין כל גדודי צד,״ל בימי מלחמת תש״ח. צ׳רה עבר מחזית הדרום.
גליון 1210, 30 בנובמבר 1960, עמוד 15
אותם יחד ומנסה להתקרב אל בעלי היא מקימה שערוריות כאילו היתד, היא אשתי ולא אני.״ ״אם ימשיכו היחסים בין בעלי למאהבתו, עלולים להפגע חיי האישות שלי, ובסופי של דבר אני עלולה לד,שאר ללא משפחה וללא קורת־גג. … אבל ישנם, לצערנו, אנשים רבים שאינם מבינים שפה אחרת. ולכן מוטב אולי כך.״ 9שמואל רחביה, עורך־דין :״אותו גבר שהוצא כנגדו צוו־מניעה, עוד עלול, ברגע של חולשה׳ לבצע עבירה פלילית של בזיון בית־המשפט. … בשם יאהבה במחבוא, המספר על קורות אהבה בין גבר נשוי לבין בחורה (קים נובאק) — המנסים לשים קץ ליחסים שביניהם, אבל אינם יכולים להתגבר על עצמם, למרות כל המכשולים.
גליון 1209, 23 בנובמבר 1960, עמוד 9
.״ עסקנים מסויימים של עדה זו מנסים לשבור את הקיפאון ולהטות את הכסף השחור למיפעלי תעשיה קונסטרוקטיביים בהסכממ משרד המיסחר והתעשיה. רבים מבין בעלי הכספים השחורים נוטים לדרך זו, כי, כפי שהסביר אחד מהם :״אוכל לישון בשקט בלילה. ככה אני לא יכול להפקיד את הכסף בבאנק. אני נותן אותו לכל מיני טיפוסים — שאולי יאכלו אותו, למורת הבטחונות שהם נותנים.
גליון 1175, 1 באפריל 1960, עמוד 10
הוא נואם נאום ציוני ארוך על בנין הארץ ועל הידידות הגדולה בין היהודים והערבים. טאהא, מוכתר של אבו־ישע, הכפר הערבי הסמוך (ג׳ון דרק) ,שאביו נרצח על־ידי הגאנגסטרים של המופתי בשעת תפילה, מברך גם הוא את הילדים. … קיטי (ממשיכה בעדינות) :אני צודקת, ארי, ואתה טועה. אין הבדל בין ה ע מי ם... הוא מתכופף קדימה ומנשק אותה. … דוב נמלט לתוך ד,כנסיה המלאה פסלי קדושים. רדיפה רבת־מתח בין הפסלים. דוב, הערום כמעט, מעמיד פני פסל.
גליון 1228, 4 באפריל 1961, עמוד 7
תוכניות אלה נועדו להשיג את המטרות הבאות: • ליצור אווירה בינלאומית המפריעה להתקרבות בין המערב לבין הערבים; ובעיקר — ליצור באמריקה דעת־קהל עויינת לערבים, שתשים לאל את הנטיות הפרו־ערביות של דאלס ועוזריו. • להכשיר את הקרקע לפעולה צבאית ממשית נגד ארצות־ערב, כדי לשבור את הכוח הערבי המתגבש, ובעיקר — כדי להחניק את התנועה הלאומית הערבית בעודה באיבה. • להעלות את המוראל הבטחוני בקרב אזרחי ישראל, להבאיש את ריחם של מתנגדי האקטיביזם, ולסלול את הדרך בפני כינון מישטר אקטיביסטי, בדרכים דמוקראטיות — או אחרות. … מוסר העם היהודי עומד למשפט, יחד עם אייכמן. כי רק המוסר יכריע בין צדק לנקם. ״אם המוסר היהודי דורש נקם — אין במותו של אדם אחד כדי לפצות על עינויי- מיליונים. … אך אם יגבור הצד הלאומני של הישראלים, ייהפך אייכמן לעוד קורבן של מלחמת העולם השנייה — ומדינת ישראל תאבד לנצח את זכותה לטעון כי זכויות־האדם מהוזת אחת ממטרותיה הלאומיות.״ מה ייעשה באייכמן לאחר חריצת גזרי,דין ז בעייה זו אינה מעסיקה רק את דעת הציבור העולמית (ראה לעיל) אלא מהזזה גם בעייה טכנית, בד, מתלבטים אמרגני ההצגה הגדולה המכונה ״משפט הצורר.״ השבוע עברה רוח צוננה בין שורותיה* כאשר נודע כי פרקליטו התקיף של הנאשם, הד״ר רוברט סרודאציום, ביקש את תיק נידוני זזזעת קאפר־קאסם, כחלק מחומרי,ראייות בו הוא עשוי להשתמש להגנת אייכמן.
גליון 1228, 4 באפריל 1961, עמוד 11
סיפורים מעניינים נפוצו בשהמשטרה, מיניור שמואלי :״תכנים את הכונה והערות דמיוניות על מהות היחסים קופסה לכיס.״ בין אלי הקשיש לבין רוזט הצעירה מצאו ״מה פיתאום? … עד שיקבל את האישור, דעתה של השופטת היתד, אחרת לחלוטין: ניכנס יצחק עם ילדתו לגור בצריף רעוע דבר! תנו לי למות!.״ צעקה רוזט וקנין מכין את שיעוריו .״אמא ישנה,״ ענה לה ״איך הגיע הסמל לרעיון שיש לו הזכות ושומם של עמידר, במעברת העיר, בילה לעבר האדם שרכן עליה, לראות מה מצבה. … יהוד: האיש שבא לעזרתה היה שכן, הגר באותו בשירות הציבור״ :״אני קובעת שאינני מא רואה במה תוכל להתפרנס באילת מאחר ״איך את לא מתביישת? למה את לוקחת מינה לעדותם של שני עדי־התביעה, הסמל והעבודות היחידות בעיר הן עבודות גופ בית חדש, אליו נכנסו רוזט ובעלה לגור,־ לי את הבעל שלי?
גליון 1220, 8 בפברואר 1961, עמוד 16
שעות קבלת הכרכים: יום שני וחמישי בשבוע בין השעות שש עד שמונה אחר־הצהריים. (המשך מעמוד ) 15 גם בימי קדם, ובתולדות הקרימינולוגיה העתיקה, ידועים מיקרים של הרעלה תוך שימוש בארס הזחלים. … ביוזמתו, נפגש בסוף השבוע שעבר בירושלים עם קבוצת פרופסורים ואנשי־רוח שכללה, בין השאר, את פרוס׳ יעקב טלמון, ד״ר א. … אין לדעת מתי — אם בכלל — יינקה העתון מבוץ זה. אלפים רבים מבין קוראי הארץ, אשר ראו בו, משך שנים ארוכות, עתון ליבראלי תרבותי, הבינו כי תמונה זו חדלה להיות מציאותית.
גליון 1220, 8 בפברואר 1961, עמוד 17
באותה פגישה נקבע כי הארץ יתייצב לימין פרס ושותפיו, יהמה יסוד המיבנה העתונאי שזכה לאחר מכן לכינוי ״יונייטד פרס״. פגישה זו, בה שימש טבת סרסור המקשר בין גדולי המשטר לבין מערכת עתונו, גם ביססה את מעמדו של טבת בחוגו הפנימי של עורך היארץ. … פגישה זו, בצירוף פגישה נוספת שנערכה בירושלים וחילופי־דעות בין שוקן לבין מספר פרופיסורים, גרמו לעירעור בטחונו של שוקן בתבונה שבגרירת הארץ אל תוך הבוץ, על־ידי שבתי מבת. … לעתים הסתבך ״סופר הארץ״ בשקרים גסים כל־כך, שהעתון היד, נאלץ להכחישם כעבור יום־יומיים. כך, למשל, הודיע ב־3 לאוקטובר :״בין היתר אמר ראש הממשלה שלפני ועדת השניים באותו זמן היו שתי גירסאות, והוועדה דחתה את גירסתו של פנחס לבון והעדיפה את הגירסה השנייה.״ כעבור יומיים באה ההכחשה :״ממלא מקום יושב ראש ועזת החוץ והבטחון מבקש בזה להודיע, על דעת הוועדה כולה, ני ראש הממשלה לא אמר דבר זה או דומה לזה.״ שו טההפחדה ^ כלשגברה האהדה הציבורית ללבון, ^ וככל שהסתבר כי אומנם נפל קורבן לקנוניה שפלה, ב־ , 1954 כן נעשו התקפותיו של טבת אישיות ונבזיות יותר (הארץ :)18.10.60״בחוגים המתנגדים למר לבון במפא״י מתגבש רצון להגיב על המסע בו פתח המזכיר הכללי של ההסתדרות, במסע נגדי בו יוטח נגדו שהוא הנהיג ״משטר יחיד״ בהסתדרות, תוך שימוש ביד קשה באלה שלא הסכימו בכל להשקפותיו מר לבון לא חדל לראות עצמו מועמד פוטנציאלי לתפקיד ראש הממשלה, כיורשו של מר בן־גוריון.״ כעבור שלושה ימים כתב טבת :״אילו בירר שר הבטחון (לבון) את המיקרה החמור המכונה ״מיקרה ביש״ בו במקום, ייתכן ולא היה צורן בוועדת חקירה.
גליון 1221, 15 בפברואר 1961, עמוד 6
הוא נכנס לתפקידו החדש אחרי הכשרה מקצועית רצינית׳ כדובר מפא״י. בתפקיד זה קנה לראשונה את עולמו בין העתונאים. אפילו עתונאים שרגזו עליו על חלקו בכמה מנבזויותיו של הדור — ששבק בינתיים חיים — החלו מעריכים אותו בתפקידו החדש. … כשפירסם תא מפא״י׳ השבוע׳ גילוי־דעת, בו הוא מביע את צערו ומבקש את סליחת הנפגעים, טען אחד מפעילי מפא״י :״לפחות כאן לא היו זיופי־מיסמכים, והיחיד שתבע את צידקתו — ניצח.״ משטרה ההגבלותשלא הגטדו הפתעה מרה ציפתה באחד מימי השבוע שעבר לכתבי־ר,משטרה של העתונות הישראלית• כאשר הופיעו בבוקר, כמינה,גם, במטה משטרת מחוז תל־אביב, נכונים לרשום מפי הקצין־הדובר את שפע הסיפורים הטריים ואת דברי הפרשנות שלו, הודיע להם הדובר בפנים רציניות כי הסדר נוח ונעים זה בוטל. … כי מאז מונה עמוס בן־גוריון למפקד מחוז תל־אביב והחל בטיפוח ילד השעשועים שלו, המדור המרכזי לעיקוב ובילוש, קיבלו הם את ההרגשה כי יותר משרצו הם עצמם לינוק, השתוקקו הקצינים והדוברים למיניהם להניק אותם סיפורים. לקורא הישראלי׳ ובמיוחד לקוראי ריצה־רונים, נדמה היה כי מטה מחוז תל״אביב הוא המטה הפעיל היחיד בכל משטרת ישראל.
גליון 1223, 1 במרץ 1961, עמוד 6
.״ 4 : 5או .6 : 5שאלת השכר ושיטת חישובו מהוזת את בעיית־היסוד ואת סלע־המחלוקת העיקרית בין המורים לבין משרד החינוך. המשכורת לתיכוניים נקבעת, למעשה׳ על־פי השוואה למשכורת היסודיים. … מורה כזה יקבל משכורת שוזר, לזו של המורה היסודי בגילו׳ רק כשיהיה בן .59—60״ עד 1954 היה יחס המשכורות והתוספות בין סוגי המורים שלוש לארבע. באותה שנה החליטה ועידת הסתדרות המורים, בה היוד המורים התיכוניים־האקדמאיים מיעוט מבוטל, לשנות את הסדר ולקבוע את היחם — חמש לשש — כמחייב. … כי הצבעת המרכז הוכיחה כי מיעוט ניכר מבין מנהיגי המפלגה הינו נגד דויד בן־גוריון.
גליון 1223, 1 במרץ 1961, עמוד 15
בבאר־שבע׳ שעה שנהג אוטובוס ביקש מפקיד עירוני לשלט עבור כרטיס, הנחית הפקיד מכת־אגרוף על פניו של הנהג, שבר את משקפי־השמש שלו, פצעו בעינו, טען שאינו מוכן לשלם בדרן׳ אהרת ה מ ין המט רי ד. בחיפה, לאחר שתושבי רחוב מסויים בעיר התחתית התלוננו כי ״נשים לא הגונות מטרידות אותם מדי לילה,״ טמנה המשטרה מלכודת, עצרה פרוצה, גילתה שאין זה אלא גבר צעיר ומופרע שהתחפש לאשה כלב מי שאכין־ 1בראש־העין, לאחר שבעלה של תושבת רב עם מאהבה, נשך את הגבר באצבעו, קטע את פרק האצבע העליון של הבעל הקנאי. … העליון, יעקב אולשן, ולא נשיא בית־המשפט המחוזי בירושלים, ד״ר בנימין הלוי, ימנה את אב בית־הדין, מינה אולשן את השופט העליון משר. לנדוי לאב בית־הדין• אך הלוי, הרשאי לקבוע את יתר ההרכב, מינה את עצמו ואת ד״ר יצחק רווה כשופטי אייכמן.
גליון 1244, 19 ביולי 1961, עמוד 9
הסביר אחד מהם :״אין לי כל דבר גד עמוס, על שמינה קצין בודק. באה תלונה מאזרח — אפילו תלונה כוזבת — צריך לבדוק אותה. … כי הסמל לא רק שלא קיבל את שפיטתו בשקט, אלא שגרם, על ידי התמרמרותו הגלויה, לתסיסה קדחתנית בין אנשי המחוז. כעבור שלושה ימים אף הגיש את התפטרותו. … הם אומנם לא הזכירו את שמו של זילברמן, אולם היה ברור שמגיפת ההתפטרויות — דווקא מבין אנשי־המקצוע ה־ויתיקים — משמשת מחאה נגד עמום בן־ גוריון ונגד השיטה בה הוא מנהל את עניני המחוז.
גליון 1240, 21 ביוני 1961, עמוד 15
השוטרים היו כה נרגשים מתפיסת האחד, שהניחו לשני להמוק בין אצבעותיהם. אך מכיוון שבליץ מסוכן לאין ערוך יותר מפרקש, ומכיוזן שנידון למאסר־עולם על רצח, בעוד שפרקש רק נתפס בשוד — הוכרז על מצוד ברחבי הארץ. … מדוע היה מצב זה צריך להפריע לחפש את בליץ — רק לו פיתרונים. הוא מילמל משהו על חוסר־תיאום בין המחוזות, אך בינתיים הצליח בליץ להתחמק מתוך תוכו של מחוז תל־אביב, בו אין עמוס זקוק לתיאום עם אף מחוז אחר. … בליץ לא היסס, תחב אותו אוטומאטית לכיסו ושב לחדרו, שם הסתירו היטב בין חפציו במזוזדה. היה זה האקדח שקטל את המהנדס פיאטלי ליד קולנוע צפון בתל־אביב.
גליון 1240, 21 ביוני 1961, עמוד 16
ב־ 1946 היה אחד מן החותמים על מיסמך מאלף, אותו הגיש השבוע לבית־המשפט. מיסמך זה הוא הסכם לשיתוף־פעולה בין הליגות להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי לבין אגודת פלסטין אל־ג׳דידה (״ארץ־ישראל החדשה״) .ראשון מבין חמשת החותמים הערביים היה פאוזי אל־חוסייני, בן־דודו של ראש הוועד הערבי העליון ג׳מאל אל־חוסייני. … פניו של הפסל נושאות בלתי־משפחתיים נרקמים בין השניים. את דיוקנו של ראש הממשלה, דויד בן- חשדותיו מצאו אימות, שעה שאחת מנשו גוריון.
גליון 1238, 5 ביוני 1951, עמוד 11
הצעירים מקווים עדיין כי עצם האיום בהקמת רשימה כזאת יהווה לחץ על ההנהגות, אן אחדים מהם חושבים ברצינות על רשימת אלמרנאטיבית, אליה הם מסוגלים לצרף כוחות חדשים, ה או ל ט־ מניו הכנסת מצאה השבוע את עצמה במצב לא נעים: הסתדרות עורכי־הדין הגישה לה אולטימטום. … על־פי החלטות המפלגה, ימנה המרכז את 20 המועמדים הראשונים 20 .אלה יתחלקו כך: הצ״כ ימנו שמונה, הפרוגרסיבים שמונה, הכוח השלישי שמונה ן־ מקום אחד ישוריין ל־ ה די־ תי־ םהסגורות • קיים דמיון רב בין תוכנית זו לעלי לת הבריחה בסרט קאפו. … שכולם יסכימו מתוך 20 אלה יציעו את משה נסים, ואולי גם עורן־הדין הספרדי, יצחק גנון מחיפה. מצד הפרוגרסיבים קיימים ניגודים בין תומכי ברון עוזיאל ותומכי נסים אליעד, ה־נחשב לאוהד מפא״י דווקא.
גליון 1249, 16 באוגוסט 1961, עמוד 8
טוביה, העסוק עד מעל לראשו בכיסוי מאורעות בחוץ, ליד השער של הבניין בו מתאכסנות שלוש יום הבחירות בעיר, לא הספיק לודדא את מקום ההצבעה קלפי .504433 שדרות קק״ל ,68 תל־אכיב קלפיות, מתחילות מכות בין מחלקי הפתקים של אל״ף שלו. — 09.45 הווה, אשתו של מידד שיף, באה לבחור. … היא מקבלת את המעטפה ונכנסת אל מאחורי הפרגוד. כשהיא יוצאת, מציץ עדיין מבין אצבעותיה פתק ההצבעה .״לסגור, לסגור,״ צועקים חברי הועדה. … ״אני ראיתי. זה היה אל״ף.״ ויכוח ראשון פורץ בין חברי ועדת הקלפי ומשקיפיה. ״לפי דעתי יש לפסול את הקול.
גליון 1227, 29 במרץ 1961, עמוד 15
אנגל, האיש שקיבל 6000ד י עבוד ״אינפורמציה״ ותללהל שין! מות בעין יפה למיפעלים צבוריים, לעולים חדשים ולנזקקים בכלל. … עשיתי את זה. אחרי זה, קשרי־ידידות ביני לבין קולצ־מן היו כל־כך הדוקים, שלא היה יום בו לא אכלתי אצלו בבית. … באחד השלבים של התביעה הראשונה נגד אוקבה, דרש ארוזין שימרון, פרקליט התביעה, מאנגל ידיעות נוספות בקשר לתביעה. הוסכם בין שימרון לאנגל שהאחרון ידאג להמצאת עובדות נוספות, ואילו שיממן ידחה את בירור התביעה.
גליון 1236, 24 במאי 1961, עמוד 11
הן יכלו, לכל היותר, להחריף את המאבק ואת השינאה בין מחנה לבון לבין מחנה ביג׳י ונערי־החצר שלו, להעביר את המלחמה גם לשטח הערבי. … היחסים האישיים ההדוקים שהיו קיימים בין יהלום לבין לובראני הורעו, ושני הידידים הפכו לאויבים. … יהלום המשיך אומנם בעבודתו — אלא ששוב לא היה אותו אדם• רצונו שוב לא היה פקוחה — אפילו לא בין כותלי ההסתדרות עצמה. דוגמה אופיינית: בתוך המחלקה לאיגוד מקצועי של ההסתדרות קיים מדור לעובד הערבי, בראשותו של לוי קנטור.
גליון 1235, 17 במאי 1961, עמוד 20
תמצאו שאמבטיית־השמש העליזה ביותר היא על ערסל גבוה, עשוי משמיכה או ברזנט, והתלוי בין שני מוטות־עץ ארוכים, בין שני עמודי בטון, או על צוארם של שני שחקני כדור־סל. … לשזף את המקומות המקופחים: החלק הקדמי של הצוואר, מתחת לסנטר, החלק הפנימי של הזרועות, החלק הפנימי של הירכיים. לאו דווקא בריצה. להכניס מקלות־עץ בין אצבעות הרגליים, כדי לשזף את האצבעות עד השורש.
גליון 2238, 23 ביולי 1980, עמוד 38
מקורבי שרו*ן טוענים, שרק ינה אישית בין ארליך לאריק ביאה אותו לקבוע שאריק הוא מדליף הראשי. … תרגיל בהדלפות מקצועיות עשו אנשי מודעי בתוך המיפלגה ה ליברלית לפני הבחירות שנערכו במיפלגה זו. אנשי מודעי, בין אם ביוזמתו הישירה ובין אם ללא ידיעתו, הדליפו ידיעות מסמנות היטב ומגמתיות נגד יריבי מודעי בתוך המיפלגה.
גליון 2209, 2 בינואר 1980, עמוד 27
הציונים־הכלליים היו מיפלגה יונית (במושגים של ימינו) .רבים מראשיה היו מוותיקי הארץ, צאצאי העליה הראשונה, והיה להם יחס מתון־יחסית לגבי הבעייה הערבית. במחלוקת ההיסטורית שבין דויד בן־גוריון ומשה שרת תמכו השרים הציו־ניבדכלליים ץ חד עם ראשי המפד״ל) ב שרת המתון, נגד בן־גוריון ה״אקטיביסטי.״. … זה היה בסיס דמוגראפי רחב למדי, והוא העניק לציונים־הכלליים 7מנדאטים בכנסת הראשונה 20 ,בכנסת השניה 13 , בכנסת השלישית ו־ 8בכנסת הרביעית. מה נותר מן הקשר ההיסטורי כין המיפלגה הזאת וכין המעמד הזה ץ במשך שנתיים ויותר שלט במדינה שר- האוצר ליברלי — ובתקופה הזאת לא עשה דבר כדי להיטיב עם הציבור המסורתי של מיפלגתו.
גליון 2209, 2 בינואר 1980, עמוד 73
שימל בהרפתקתו הלשונית, הוא כמו כולא הזיות וחלומות נוסח גבריאד מר־קז לתוך שירתו, ולתוך אותה מושבה ארצישראלית, המרגשת ומתרגשת בין שורות שירתו, והוא כותב :״וכשהשלג נמס מסביב למרזכים /הכית נפל והרג את שיפרה הזקנה /אנשי המושבה / שכניה /עשו לקיברה /לא קבר רגיל חפור כאדמד /אלא הבית עצמו...״ הרפתקה שירית זו אינה מצטמצמת לנופים השחונים של ארצישראל שאינה עוד, אלא גם לסיפרות והשירה העב ריים. … קורטים, דוגמאות של צפיית התרחשויות, טלפאת־יה ומיכלול עולם התחושה העל־חו- שית שעורי ההיסטוריה במערכת הלימוד, הינם מד,משעממים שבכוח מע־רכת־החינוך לספק לתלמידיה. … הרולד שימל, אינו משורר הזוכה בפר סים, במענקים, ובעצם, מלבד שירים המתפרסמים מעת לעת, בכתב־עת זה או אחר. אין ספק ששימל הוא המעניין והמרגש שבין משוררי ההווה בלשון העברית. משורר שזכה וחקאיו תופסים כל לשון וחלקה בכבוד וביקר, שלהם ראוי הרולד שימל בלבד.
גליון 2232, 11 ביוני 1980, עמוד 40
שאלתיו :״האם בשעה שכתבת את הספר עלה אי-פעם על דעתך שיש דמיון כלשהו בין הצלבנים והציונים?״ להפתעתי, קיבלתי כעבור כמה ימים תשובה :״לא חשבתי על שום דבר אחר. … הם השתלטו על חלק ניכר מסוריה, פלשו למצריים, איימו בים על נתיב־הצל־יינים למכה. בכוחם הדל הם התפרסו על שטח גדול יותר ויותר. … זה היה בגין הישן־חדש, איש־חרות, מנהיג־האופוזיציה (הממשלה היא עכשיו באופוזיציה לרוב הציבור, כשם שהמערך הוא באופוזיציה לממשלה) .הוא היה בטראנס של התבדחויות והתנגחויות. נע ונד בין קומדיה ופארסה, וכל הנוכחים היו מרותקים.























