נמצאו 58,014 תוצאות עבור מין
גליון 1742, 20 בינואר 1971, עמוד 23
זה היה בראיון שהיא נתנה ל״אוב- זרבר״ הלונדוני. ובין הזכרונות שהיא העלתה, היא דיברה גם על בעלה ז״ל, מו רי ס מ אי ר סון. … אבל כאשר נ הג הסוסיתא ו חבר תו יצאו מבוהלים מ בין העצים, למי שמע ה ה תנג שו ת, גילו שמהסוסיתא שלהם נ שארו שרידים עשנים, כך לומר, וגם זה בקו שי. … היא הפכה לבת־בית אצל חשיאונים, שגם הם מצידם קיבלו אותה ברצון, הקציו וההלמנר, קציני צה״ל ידועים, בין היתר, גם בכושר ההתמדה שלהם. לא יוצא מכלל זה גם אלוף־מישנה יחיאל בן־צכי, לשעבר דובר צה״ל.
גליון 1798, 16 בפברואר 1972, עמוד 28
היא ניסתה להבטיח לפחות דבר אחד: בפניה תועבר שכל הצעה שהועלתה ,מיד לדרגים המתאימים. בין ההצעות היו כמה רעיונות מבטיחים ביותר. … #זו בעייתך (יו ם ה 18.50,17/2,י ויכוח על יחסי הגומלין בין ערביי השט חים לבין ערביי ישראל, בתרגום עבריו משתתפים: עו״ד עזיז שחאדה מרמאללה — מראשי המנהיגים התומכים ביישות פלשתינאית ; יו״ר מועצת ההדרים בגדה -י- חילמי אל עבושי, מי שהיה בעבר חבר בסנט הירדני וראש עיריית ג׳נין; הסוצ יולוג ד״ר סובחי אבו־גוש, מהמכון למחקר חברתי שימושי: וסגן שר־הבריאות — עבד-אל-עזיז אל־זועבי. … אמת: עולה הרושם כי ההנהלה ניסתה ליצור תד הוא לשדר בשידור חי לילי את טקס הפתיחה של צעדת ארבעת הימים • .כטס על הצעירים הערביים המגדלים שיער ארוך והולכים בג׳ינס, יעני — מודרניים, הביע במישאל רחוב טלוויזיוני ערבי מטול־כרם, כאשר נשאל טל־ידי המראיין מוחמר ואתר על השפעת הגומלין בין ערביי הגדה לערביי ישראל, עבור תוכנית זו בעייתך בנושא זה, שתשודר ביום ה׳ הקרוב • .יש נסים ויש נסים.
גליון 1782, 27 באוקטובר 1971, עמוד 13
1עונז־11 ך* ״דרכי״ הגדול בין קבוצת אלופי! 1הומיל ).ובין ניבחרת העיתונאים היה, בלי ספק, האירוע הספורטאי הגדול ביותר של השבועות האחרונים, מחוץ לבית־המישפט. … גם ניבחרת אבירי־העט הצטיינה בהרכב ססגוני ומפתיע: שבתי טבת, סילבי קשת, פרשנים, כתבים מיוחדים, חוגים מדיניים, ומדליפים למיניהם. העיתונאים פתחו בהתקפה. הם טענו שאלופי־ה(מיל).
גליון 1784, 10 בנובמבר 1971, עמוד 9
הפותב ציין רק את האות הראשונה של שמו הפרטי, ואבנרי הניח כי הכותב הוא ממין זכר. בתשובתו תיאר אבנרי את מאמציו בכנסת לשנות את החוק הבריטי הקיים בישראל, שבוטל זה מכבר בבריטניה עצמה. … הוא מכריז כי הכושים — ״השחורים״ בפיו — ״מעיזים ללכלך את העיר ולהרע י ש בין השעות שתיים וארבע, לפי דעתי אין זה צודק כלל לפגוע בהם כך, ויהיה צבעם אשר יהיה. … מאמר מבריק, מגוון דוגמאות ומשלים. מאמר שנועד לגשר בין שני הצדדים בדימונה בהיותו ניתן לפירוש דרכיווני, שיתקבל על דעת שני הצדדים היריבים, כהח לטה 242 של מועצת הביטחון.
גליון 1977, 23 ביולי 1975, עמוד 25
במגירות מצא תוכניות לביצוע עיסקות ייבוא וייצוא בין ישראל, לביו המדינה שאליה היה ה שגריר הנ״ל מואמן. … עתה המתינו הארבעה בתוך המכולת לבוא הניידת. 10 מיליון אצבעות י ס חדי שהגיעה הניידת, הכנים אחד הבלשים את המשתולל שבין שני העצירים לתוכה. בחוזרו למכולת, כדי לאסוף את השני לניידת, נשאל על-ידי אחד מבעלי־העסקים במקום, עימו הספיק להתיידד בשעות־ההמתנה הארוכות :״מה ז ה? … לאחר בדיקה אישית שערך סגן־ניצב משה שרף, לבקשת כתב העולם הזה, בספר־הרישום של המעצרים שבוצעו על-ידי אנשי המדור המרכזי ביום החמישי האחרון, נמצא כי הרישום הוא בהתאם לטענות דובר־המישטרה. גם סגן-ניצב שרף הכחיש כל קשר בין העצורים האלה לבין פרשת גניבת היהלומים מהרצליה.
גליון 1882, 24 בספטמבר 1973, עמוד 15
אבל אחרי שראה כי התגובה לצעדו בציבור ובעתונות תהיה עויינת וקשה, מיהר לחזור בו. במאבק בין הפוליטיקאי המנוסה כביכול — שמואל תמיר, והפוליטיקאי הטירון — אריק שרון, ניצח האחרון. אנשים שהשקיפו על הענין מקרוב מסבירים את נצחונו של אריק בחסרון בולט של תמיר : תמיר מאמין תמיד שהוא חכם יותר מאחרים, ושאף אחד לא מבין את כוונותיו וטכסיסיו. אריק, בניגוד לו יוצא תמיד מתוך הנחה שה* יריב תמיד חכם לפחות כמוהו. … מסה פוליטית זו, שנכתבה בתקופה בה היתד, איטליה מחולקת לנסיכויות רבות נועדה, לפי הגדרת מקיאבלי עצמו, ללמד ״מה היא נסיכות, מה הם מיניה, כיצד מגיעים לשלטון, כיצד מקיימים אותו ועל שום מה מאבדים אותו.״ ניתוח המהלכים שד אריק ומה שעמד מאחוריהם אינו מאפשר להשתחרר מהרושם, שהוא מוטעה כוודאי, שאריק החל את צעדיו הפוליטיים כשיצירתו שד ניקודו מקיאבלי בידיו.
גליון 1882, 24 בספטמבר 1973, עמוד 19
זה אולי משוס שאני בטבעי אדם בודד, לא משתייך לחבורות למיניהן.״ תיאור זה של אריק על עצמו הוא מוגזם במיקצת. … אבל בטבעו הוא אדם בעל קסס אישי מיוחד במינו, שהחיוך אינו סר משפתיו ושעיניו התכולות שופעות רכות, בניגוד מוחלט לדימוי הקשוח שלו. … נוצר יחס של ניכור שנמשו• שנים רבות בין אריק לבין קצונת צה׳׳ל. הגורד חינה נעג״ם .ץ יפור הקאדיירה הצבאית שב אריק.
גליון 1912, 25 באפריל 1974, עמוד 12
לפני חמש שנים הן נראו כדברי־קינטור מרגיזים. יני מוצא שעלי לתקן אפילו מילה אחת בסעיף העיקרי של ההודעה שמסרתי אז לנשיא: ״ .4התכונות הדרושות לראש״הממשלה. … אף אם טהייב הדבר עיני׳ גהיקייבוד׳הממשלה, מאחר שאיזו יזכר*כ 5סי ,1אני מגירים גי הגימיקים לגיען מיעגידי־הי של יצחק דבין הם כה חזקי* ער כי א ע רד מ ^ מדגר ^ ־ מ דו ע; א ש דוגלי םגתת שו ד דו מ ג ין ת* מ ו׳נש די ם חי ס ז ליי ט, ירמנרעה שתמ שיי א ת השילשזץ בי די רא ש״ ממ של ס שיבתו ל ת קו בתאר מוז, ולאי מי ת רא ש״ ממ שלמ לתקוביד׳מלג ר בלבד. … יש לדרוש מיצחק הכין להסיק את המסקנה ההגיונית והדמוקרטית מן המצב, ולהכריז מראש שהוא מתכוון לכהן לפי־שעה רק בראש ממשלת-כיניים — עד לבחירות. כחירות אלה צריכות להתקיים עוד כ־ — 1974 ולבל המאוחר בחודש אוקטובר.
גליון 1916, 22 במאי 1974, עמוד 12
הציעה כזאת היא מסובכת, והיא מחייבת את בדיקת מערכת־ד,יחסים בין הפעולה הימיבצעית הצבאית נגד הטרור בשטח המדינה ובין הפעולות החשאיות של המדינה ברחבי העולם. יש הרבה ימה לומר למען ריכוז טוטאלי כזה של המאמץ ביד אחת — אך יש גם כמה וכמה שיקולים הפוכים, כגון: ההבדל המהותי בין השיטות, של התפיסות הדרושות, של הכוחות העוסקים במשימות וכר.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 28
יש דימיון מוזר, ואולי אפילו מדהים, בין המחשבות שניקרו בראשינו באותם ימי-אביב שלאחר מיל- חמת״העצמאות, לבין המחשבות המסעירות בשעה יו לבבות צעירים כה רבים בארץ, למחרת מילחמת יום- הכיפורים. … דיברנו עליו השכם והערב, ביחידות הקרביות, בהפוגות בין מיבצעי המילחמה. התווכחנו בלי סוף, באוהלי-הסיירים מו- צפי״הבוץ, ליד מדורה, וסתם בין השוחות, בהמתנה להפצצה מיצרית.
גליון 1938, 23 באוקטובר 1974, עמוד 26
אחרי שהתפוצצה פרשת פרופסור הוכמן ולציבור הרחב, המזועזע, נתגלה עד כמה העמיקה שחיתותם של מנהלי־מחלקות ב״ בתי־חולים בארץ — כאשר אחדים מן הנודעים שבהם נתגלו כספסרי־מיטות, רק אז הצטננו היחסים בין השר לבין המנהל הכללי של מישרדו. עיתונות רכז מהמקרר ״חכיבשה השחורה״ ש? … ״אני כבר שומע שאתה יודע הכל, אז בשביל מה אתה צריך לעצור אותו להמשך החקירה? אתה מבין?״ ״מבין, כבוד השופט,״ הפטיר התובע המישטרתי המופתע ,״אבל...״ ״אל תדבר יותר,״ היתרה בו השופט פיאלקוב .
גליון 1937, 16 באוקטובר 1974, עמוד 32
הוא יצליחלבטח, בעזרת אם זבית בימים אלה לחסדו של הגורל, שמצא דרכו אלין באמצעות המין היפה, דע לן, שהגורם לבך הוא הבובב שלן המקרין ישירות על בני ובנות מזל תאומים. … יהיו לן גם הסתבכויות עם ילדים במשפחתן. שיולידו ויכוח חריף בין ההורים. ייתכן וייראה לן כאילו נשקף לן מקור הכ9ו בפב רו א ר - 20במרס נסה מבטיח יותר מאשר עבודתן הנוכחית. … ,תת-ימיקלע עוזי, נמצא ברשותו. התפתח ויכוח סועד בין צדוק נגר לבין גרושתו, שהתגוררה עיזמו, וליפי גירים תה של פרנס, כפי שנרשה במישטרה, איים האיש לרצוח אותה.
גליון 1935, 2 באוקטובר 1974, עמוד 6
אורי אבנרי היה בכנסת הדובר העיקרי במערכת ההגנה על הרופאים, אף כששרי־הבריאות גימגמו. נקשרו קשרים עקרוניים הדוקים בין העוסקים ברפואה ובינינו, במאבק משותף למען חברה מתקדמת. … בשיבוא שלום על הארץ כשיבוא שלום על הארץ ונרקוד עלי שנה מפו צצת לכל ידידינו, לעומדים אתנו בקשרי־מסחר, לעובדים ולכל גית פור שנה שובה, שנת שלום, שנה של נחת רוח מאחלים חרו שת חכורי נפץ בע׳־מ איו צורך להוסיף מילים למודעה שהופיעה בגיליון ערב ראש השנה של מעריב. הקשר האירוני בין נחת־רוח ובין חומרי נפץ, מדבר בעד עצמו.
גליון 1935, 2 באוקטובר 1974, עמוד 15
ידידה אמריקאית הציעה לי להתארח באותה עיר אצל ״גיסה הדוקטור״ .ידעתי שגדלה במישפחה עניה, ושגם הדוקטור בא מרקע צנוע. הבניין שכן בין מידשאות פרטיות נרחבות. היו לו שתי קומות, ולפחות עשרים חדרים. … מה קרה להכרה שהתפארנו כה, שכזכותה נשאנו את ראשינו בגאווה כין הגויים, שנטעה כליכנו את האמונה כעליונתנו המוסדית ץ ץ ה לא היה שקר. … מצב דומה שורר בכל רחבי החברה הישראלית. אין הבדל בין פרשת הוכמן ופרשת מיכאל צור. החברה הסוחטת כסף ממשלם־המסים כדי לבנות בית־חולים מפואר, שבו יכול רופא חסר-מצפון לסחוט כסף מן הנדו־נים־למוות, היא אותה החברה המשחררת מתשלום־מס בעלי־הוז ״משקיעים״ ,המשתמשים בכסף לניהול ספס רות פרועה ברחבי העולם.
גליון 1934, 23 בספטמבר 1974, עמוד 24
בעשרים השנים האחרונות היתה ישראל הלקוח מיספר אחד של הסינדיקט, קנתה מדי שנה יותר יהלומי״גלם מאשר בלגיה והולנד. למעשה, היה הסכם בלתי״כתוב בין ישראל לסינדיקט, לפיו הוא מוכר לישראל * 90 מכל היהלומים מסוג ה,מלאס׳ .זהו סוג האבנים הבינוניות שישראל התמחתה בייצורן באופן בילעדי, ושלטת בשוק העולמי בסוג זה. … אן ביוון שהיא קונה כה גדולה, הרוכשת כימעט שליש מן הייצור השנתי של הסינדיקט, הרי יש לנקוט צעדים למיקרה שישראל תחדל לקנות, מכל מיני סיבות. לפני חצי שנה החל הסינדיקט להקים בבלגיה תעשיית יהלומי, מלאס׳ ,בהשקעה אדירה.
גליון 1930, 28 באוגוסט 1974, עמוד 13
זה היה הסוג העיקרי( .ב) טענות שנמצאו נכונות, אך המתייחסות לדברים שהונהגו בקרב יכל הקצונה הבכירה של צה״ל, וש הפכו על כן ל״נורמה״ .זהו הסוג השני בחשיבותו בין מכלול הטענות( .ג) טענות שנמצאו נכונות והמתייחסות למיקרים בהם חרג זעירא (לדעת האלוף ישראל טל, אשר חקר את הפרשה) ,מן הנורמות המקובלות. … יהלומנים וקבלני־צה״ל וסתם מיליונרים למיניהם, המשוחררים כחוק מתשלום מם- אמת. … אמר אחד השכנים לכתב הארץ: השכנים התרגזו מפני שגם אחרי ועדת-אגרנט לא הוריד זעירא את הראש ולא התהלך בין שכניו בהכנעה ובהשפלה עצמית. הוא העז להלך במו קודם לכן, כאשר נחשב לאיש יהיר.
גליון 1932, 11 בספטמבר 1974, עמוד 26
ניתן גם לבקש את מעריכת ההסכמים המיוחדים שנעשו בין הבנק למס־ההכנסה בעניין זנבר, שכן בתחילת הדיון במישפט הודיע עורד־הדיו גרוס, כי מס־ההכנסה הקטין את המס הנתבע בעניין זנבר מ־ 650ל 200-אלף לירות בלבד. … השאלה היא אם ינהיגו שילטונות המס בזנבר כמו בכל שכיר אחר, יחייבו אותו לשלם את המס ויטילו עיקולים על משכורתו, כפי שנוהגים לגבי שכירים אחרים• בכל מיקרה, האפשרויות הפתוחות הן שתיים: האחת, הסדר מתחת־לשולחן בין זנבר לשילטונות המיס על הסכום הנדרש ממנו, שיוביל לביטול דרישת המס. … ״צוחקים,״ כותב יגאל לב .״צחוק מר. כך הם צחקו. בין קרב לקרב. נגד עין- הרע. כדי לומר לפגז הבא: חיסלנו לך את גורם־ההפתעה, אין לך מה לבוא.
גליון 2048, 1 בדצמבר 1977, עמוד 9
עלייתה ומותה של תנועה פוליטית ל עו ס שי 11 ^ ין צדק בחיים הפוליטיים. וגודלה של תנועת־שינוי יוכיח. … בא הפרופסור ידין, שלח את ידו ותחב אוצר זה, כימעט כהיסח-הדעת, לכיסו. 1 1 1 ׳ף* ל זה לא היה עצוב כל־כך, אילו נבלעה תנועת* שינוי בגוף המייצג את שאיפותיה, עקרונותיה ויעדיה. אולם אין שום קשר בין מגמותיו ומעשיו של ייגאל ידין, לבין אלה של תנועת־שינוי. … התנועה החדשה היא כעד השדום, כשם שהיא כעד החופש, הדמוקרטיה, הציונות, האימהות והבתודין. ין טעם להשתעשע באשליות. הפרופסור לארכיאולוגיה רוקן את הסארקופאגים במוזיאון הלאומי, הוציא מתוכם את כל החנוטים, ערם אותם בעריפה אחת והקים מיפלגה.
גליון 2059, 16 בפברואר 1977, עמוד 27
שליחות לאומית זו היתה אות לבאות, כאשר שמעון פרם -נועד לסובב את כדור הארץ ללא הגבלה. השידוך הגדול, בין שמעון פרס לבין מערכת הביטחון, בא בשנת .1947 פעולות המחתרת גברו והלכו, הבריטים העבירו את ההכרעה על גורל הארץ לידי האו״ם. … הוא בא במגע גם עם ־שליחים שעסקו בענף אחר של התנועה החלוצית : היו אלה_העסקנים המיפלגתיים. ׳״הימים היו׳ימי המאבק בתוך מפא״י, בין מפא״י כפי שהיא כיום ובין סיעה בי, שאחרי גילגולים רבים הגיעה לגילגולה הנוכחי: מיפלגת אחדות־העבודה.
גליון 2061, 2 במרץ 1977, עמוד 47
היה ברור לנו שאם ייבחר פרס, הוא ידחוף המוני בוחרים לעברנו. רבבות מבין בוחרי מיפלגת״העבודה, הדוגלים ביוזמות- שלום, במישטר ליברלי מתקדם ובאיכות החיים הדמוקרטיים, היו פונים עורף ל- מיפלגה שבהנהגת פרס. … לעומת זאת, חיינו בטוחים שטובת ה מדינה מחייבת כי מבין שני מועמדים אלה, ייבחר רביו. יש סיכוי רב שמועמד מיפלגת״העבודה יהיה ראש-הממשלה הבא, ובמיקרח כזה חייב כל אזרח לשאול את עצמו: מי טוב יותר! … התשובה היא: בעד כולם • כל קול שיינתן למערן, יתחלק בין כ ל אלה. כן־וכן אחוזים מן הקול יינתנו למילח- מה, וכן־וכן לשלום.
גליון 2054, 12 בינואר 1977, עמוד 22
בעדות זו סיפר גושן ()53 על אודות עיסקת־קרקעות שנעשתה בין חברת שיכון־עובדיס, לבין בעלי-קרקעות ערביים, בשכונת נווה־יעקוב שבמיזרח־ירושלים. … כבר בתקופת לימודיו בבית־הספר התיכון, ומאוחר יותר באוניברסיטה של אלכסנדריה, גילה נטייה ״להיות ציוני,״ כהגדרת אחד מחבריו מאותה תקופה. צוקרמן היה בין מקימי אורגון ציוני חשאי במצרים, בסוף שנות הארבעים, כאשר מלך בה המלך פאריד. … באותה תקופה דיברו הרבה על עלייה לארץ־ישראל, ואחד הפעילים בין הציונים החשאיים היד, צו־קרמן. יום אחד באו אלי בבהלה ואמרו לי , :המישטרה עומדת לעצור את צוקרמן, כי שמעו על הפעילות הציונית שלו בקהילה.׳ ״באותה תקופה נח־שבה כל התארגנות לעלייה לארץ־ישראל כדבר בלתי־חוקי, ואני התחלתי להתרוצץ כדי להשיג לילד אשרת־יציאה.
גליון 2054, 12 בינואר 1977, עמוד 45
״אז אם אתה נחמד, גבוה, אוהב חוויות והעיקר — מבין ובעל נפש יפה, אנא כתוב אלי. הזמן כבר יעשה את שלו.״ ואל תשכח ללמוד לעשות קודם גילגול. … אני רואה א ת החוד שים הב אי ם מ תקצרי ם ואני כבר עוטה מעטה ח א קי. ובין ה חורי ם אני מנ ס ה לגלות א ת עצמי. ״ה שחפים ריחפו הבוקר מעל הים וכמו חיפשו בין כל הפגרים גם ח תיכ ה מגופי. ח ם לא יודעים שאותה ח תיכ ה שקעה כבר מזמן והיא צפה ועולה רק ברגעים נוגים של זיכרונות.























