חיפוש: מין
נמצאו 58,014 תוצאות (מציג 28,851 עד 28,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 2

עולה בדרגה: מי שתופס גנב, מפטרים אותו. ד״ר א. אברהם, כרכור מי לא מכין ז 09 ם מ*< *יי*! 4 וזוג מתנליס היחסים דידירוש (העולם ולזח ) 796 אומר שנבר לא יבין זאת. … אם יכריח אותך יו שרך להודות, אחרי קריאה זו, כי טעית, יסב לנו הדבר סי פוק ר ג זה היה לפני חודש וחצי. מן הסתם מעונ ין אתה לדעת מה תשובתו של שר־החוץ. גם אני מעונין לדעת. … לחטוף ...השר ...לחסל את... הקריה קטמה כללית בין חברי המערכת) הערה: בשל הפרעות ב שידור לא נקלטו בל הדב רים שנאסרו, אבל חושבני שדי להוד מעלתך ברמיזה.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 5

תפסתי את הנער בגרונו ואיימתי עליו שאהרוג אותו במו ידי באם לא יגלה לי פרטים על מקום הימצאו של אבי. הלה פירפר בין ידי ונשבע בכל היקר לו בקול צרוד ומלא אימים כי אינו יודע דבר וחצי דבר על מקום הימצאו של אבי. … באין רואים נגשתי ׳מיד למגירת הארון וחיטטתי בין מסמכיה וניירותיה של אמי. אחרי עמל רב מצאתי את מבוקשי. … אך האשה הזקנה עמדה על דעתה בתוקף ולאטה לתוך אזנה של אמי חורגתי כי היא בטוחה שאני בנד, של אסתר. אמי החורגת שאלתני אם אני מבין את השפה הערבית. שוב שיקרתי לה ועניתי שאינני מבין אף מלה אחת ערבית.
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 8

השבוע עמד בי. ג׳י ,.שופע עלומים ובטחון עצמי, בין שורה של שרי־ממשלה ושורה של אלופי־צבא, פיקח על העברת דגל הרמטכ״ל מידי יגאל ידין לידי מרדכי(״מוסקה״) מקלף. … ג׳י. בכל זאת, כשנתמנה רמסכ״ל, פעמה בין אלופי־הפלמ״ח שו־תפוטרו התקווה כי ינסה ליצור פשרה מעשית בין שתי הגישות•*. … הוא אירגן קבוצת סוכנים, שמנתה 14 חבר, אשר עבדו בשטח האצי, קיימו קשר כלשהו עם היהודים, הזרימו כסף ועדוד לגיטאות. בין שאר תפקידיו : ארגון עליה ב׳ מארצות הבלקן, שליחת הצנחנים הסוכנים.
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 2

מכתבו של חייל בעיות רבות קראתי בעתונכם. בעיות ממינים שונים. גם עמי בעייה. בעייה כאובה מאד, בעייה שמשום מה עוד לא הועלתה על דפי העתונות. … ״ צבי רדומסקי, צה״ל זה היה בך (בערך) בריפורטז׳ד, על יום העצמאות (העו 5פ זזזון )757 נתפרסמה שמזר, אתי על ימי הכרזת המדינה. •.רצוני להעיר שחלה אי־הבנה במסירת דברי כמידת שננעו למשה שרת. לא אמרתי שהוא היה בין אלה שחשבו שכדאי לחכות שבוע או שבועיים עד הכרזת המדינה. … הכוונת היא כמובן ללשונות יסוד ודיאלקטית שונים שהסתעפו מהן במרוצת השנים. המין המדוכא קראתי בהתלהבות את ההאור של התנועות במרחב הלוחמות לאמנסיפציה של הנשים (העולם הזה .) 758 ואני מציע שהמין המדוכא בישראל ילמד מהן לקת ויפתה במלחמה לאמנסיפציה של הנברים.
גליון 715 (12 ביולי 1951), עמוד 10

לדבריהם, היה דוחה אותם פריימן במשהו פורמלי, כגון :״מה אתם יודעים איזה סידורים עלי עוד לעשות?״ אך שלשה מבין המעונינים נראו לו מסו כנים• הוא העריך אותם כאויבים פוטנ ציאליים, החליט למשוך אותם לצדו. … אברהם שכמעט נקבר תחתו, קפץ אחורה ברגע האחרון. עה בין הבידואים, כי המשרת מקיים יחסים עם פטמה היפה, אחמד נראה הפיל מחזיר את אהבתו. … הם הלכו עד לבאר, * שיטה זו, שנקבעה ע״י הטבע, מסכאשר, לפתע, הכה אותו הכושי על בירה את צבע הנוצות של המינים: הצבע ראשו, סתם את פיו והשליך אותו לתוך השחרור מסווה את האב הדונר בלילה, הבאר.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 44

אחזקת הפצצה איננה גורמת דבר. אפילו פישפש לא נהרג מאיום. בין הידע והרצון אין קשר• אם אני מחזיק עכשיו אקדח טעון ולא נצור, ומכוון אותו אליך, מה מתחייב מכך, לדעתו? … לרפא חולים זוהי חובה שלנו, לפי תפיסתי, בין אם ניתן׳ למצוא בזה צורך אובייקטיבי ובין אם לא ניתן למצוא צורך כזה. … אם בית -שוחחה איתו והבטיחה לשמש כהמישפט לא יתן לו את העונש מתווכת בינו ובין הנהדרת שמ הכלבגללא רנ ק !3טן המתאים, אני אעשה זאת במו עבר לקו.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 64

אני כותב זאת בכאב רב ובנסיון להתבונן הישר בפני המציאות.״ ,*1״כישלון הניסוי ההיסטורי הגדול הזה [של הגשמת הציונות בארץ־ישראל[ עלול להביא לידי התמוטטות מוסרית ופסיכולוגית של העם היהודי — תוך תוצאות חרות שואה אפילו יותר מאשר אושוויץ — לכיליון נשמת העם.״ 614 אפשר להגיד על נ״ג בל מיני דברים• אפשר לזלזל בו, להלעיג עליו, להכפיש אותו, להא שימו בכל ח טא שבעולם. … ואם מתוך חו ס ר מדיניות, ה מני ח ה לקבוצו ת מיעוט להכתיב מדיניות, פתחה בפעולות העלולות ל חר חיק א ת דעת־ה קהל בעולם חחופשי והיהודי כאחד...״ א ם נגזר עלי לבחור בין גלויות — של פסיכולוגיה, רבותי, לא של גיאוגרפיה — אעדיף א ת הנאורה. … הצעיר, מוזם קסלר, נתפס אחרי כמה ימים, כאשר הספיק לתדלק את מכוניתו במקומות שונים ללא תשלום, ואיים על אחד העובדים, ״שיכניס לו כדור בין העיניים״. חוקרי המישטרה בבת־ים כזכרו כי הצעיר מוכר להם.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 39

בשם הממלכתיות הקימו למעשה שתי מער- כות־מישפט בארץ: המערכת החילונית של המדינה, ולצידה מערכת־השיפוט הדתית, הפרידו, כביכול, בין שתי הפונקציות. עכשיו אנחנו רואים פלישה ראשונה של מערכת־המישפט הדתית אל מערכת המיש־פט שהיתד, בעבר חילונית. … היא תיפתח יותר ויותר — עוד ממשלה, עוד קואליציה, עוד שר־מישפטים, עד שהדלת תיפתח לרווחה, והמישפט יהיה כולו דתי. אנחנו, המאמינים בהפרדה מוחלטת בין הדת והמדינה, לטובת המדינה וגם לטובת הדת, שוללים את הצעת־החוק הזאת מכל וכל, ואנו מציעים להחזירה לממשלה. … ההיסטוריה הבלתי־נמנעת המלווה את האדם השכול בימי האבלות מבלבלת עליו לא אחת את דעתו, עד שנדמה לו כי אפשר ״להחיות״ את המת במיני שיטות וצורות של שילוט. אין שטות גדולה מזו.
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 27

רקע זה ניתן לראות את ההתמודדות האחרונה בין סיעת בגין לסיעת וייצ־מן לא רק על בסים אישי, היסטורי ורגשי. … אנחנו תנועה אידיאולוגית, לא כיסולוגית.״ הפשרה שהושגה השבוע בין שני המח נות היתד, הפשרה בין הכיס והאידיאולוגיה. … היחידים שהפסידו היו חברי המושבים, שיצטרכו עתה לכסות את ההפרש בין המחיר שיצהר שילמה — לבין ההפסדים שצבר כתר.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 20

.״ זהו אולי אחד הקטעים המזעזעים ביותר ביומנו של שרת, המעיד באיזו מידה של זילזול וקלות־דעת מינו אדם מסוכן למישרת הרמטכ״ל, תוך ידיעה ברורה שהוא ״חורש מזימות״ ,תככן ואין לו עניין ״בניהול המשק הצבאי.״ קשה לשער מעשה חמור יותר של רשלנות פושעת מצד הנהגה, הפוטרת עצמה לגבי ׳מינוי כזה בתירוץ: ״אין דבר, יהיה טוב.״ קשה שלא לערוך הקבלה בין צורת- מינוי זו לבין הצורה פח מונה גם הרמטכ״ל העשירי של צד,״:ל. הסיכויים מ ס עו את סיגי! ין ספק בי ביומנו של שרת כלול \ 4חומר מרשיע רב כלפי ההנהגה היש ראלית, העלול להיות מנוצל על־ידי מדינות ערב להוכחת כוונותיה התוקפניות ומזימות התרחבותה של ישראל. ! … היא נכנסה להיסטוריה כמו פרשת דיר״יאסין הידועה לשימצה, מעיבה עד עצם היום הזה על סיכוי רקימת יחסי- ידידות בין שני העמים. לדעת פרשנים רבים החלה בקימה ההידרדרות הגדולה, שהובילה למילחמוית הבאות ולהסלמה בהתנגשויות המזויינות בין ישראל ומדינות ערב. ..ברצות אחזתני ר ך • שעתו, אחרי שבוצעה הפעולה, היה * רק עיתון אחד בארץ שהעז לגנותה.
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 20

הסטודנטים הישראליים הלומדים במילאנו, שמיספרם מגיע לכמה ׳מאות, פגשו בהם בהזדמנויות שונות, במועדון הסטודנטים, במקומות הבילוי ׳והמיפגש שלהם ובין מייסדרונות דד אוניביריסיטה של מילאנו. … שני האחים לא דיברו איטלקית, והפרופסור טרבוקי לא דיבר בשפה שהם היו;בקיאים בה. היה צורך להזעיק מתורגמן שיתווך בין הצדדים. אחיו של אבי הציג, כמובן, לפני טרבוקי את ההמלצות ממכון וייצמן למדע ברחובות ומנשיא המדינה, הן היו כתובות עברית. … הכל — ובמייוחד הסטודנטים הישראליים — דיברו על הקשר המוזר שנוצר בין ׳אבי הצעיד לבין הפרופסור טרבוקי הישיש — אבל איש לא ייחס לקשר זה חשיבות מיוחדת.
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 36

׳אדווארד דאל,אדייה, חאש־ממשלת צדפת בין ׳השנים ,1937—1940 מספק תיאור חי בעל אופי קליני. … חררחזחיולים שלו חיה גדוש ברופאים וטכנאים, שערבו לו בדיקות אלקטרויקרדיוגרם וצילומי רנטגן של החזה, למרות שאיש מהם לא יבול היה להפעיל את מכשיר ההנשמה המלאכותית ; ובתווך, בין אביזרי הציוד הרפואי המשוכלל ש הובא אל החדיר, ייבול יהיה אחיד הרופאים — כנראה מהדיור הישן — להצמיד עלוקות לראשו ולצווארו של סטאלין. … ההתרגשות יכולה להיות ספונטאנית או מתוכננת, ראציונ׳אלית או בלתי- ראציונאלית — אבל תמיד היא במזיגת נשק, שהמנהיג אינו מתעלם ממינו. במדינה הכנסת הח״ב עובד על קיבתו א?
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 14

ס ד קי ם שיצרה יוז מ ת־ס אד אתב ״ קונ סנזו ס הל או מי״ השלילי והמכשיל שסיחרר א ת חושיה של מדינת״ישראל בעשור האחרון• אלה מגנים ו מסתייגי ם, ואלה מ שבחים ושואבים עידוד. לפנינו, איפוא, ס תי ר ה של ממש בין תגובתם של הפלסטיני םלה סכ מי קמפ-דייוויד, לבין תגובתם של או תם אישים וקבוצות בחבר ה הישראלית, אשר ח תרו שנים ארוכות להבנה י שראלית-פלסטינית ולכיבוד זכות העם הערבי־הפלסטיני להגדרה עצמית, לצד מדינת ישראל. ס תיר ה זו מכאיב ה ומצערת מ אד (בעיקר, כאשר מביאים בחשבון א ת קור ת -ה רו ח שהיא עשוייה להסב למי שלחם מל חמת־ חור מ ה נגד כל דו־שיח והתק רבו ת בין ישראלים ופלסטינים, ויש ב ה כדי לרפות ידיים הז קו קו ת ל חיזוק ולעידוד, דווקא בשעה ק רי טי ת זו. … חוב תההת מודדו ת עם מצבו ועם בעיותיו חלה בראש־ובראשונה עליו. אך נו תר ה בעינה שאלת הדיאלוג בין שוחרי״שלום ישראליים ופלס טיניי ם.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 46

וכך רשם שרת ביומנו: כד זה כאשר שררו כין ישראל ולכנון יחסים מצויינים, וכאשר דכנון עצמה היתה שרוייה כשלום פנימי אידיאלי, ששימש דוגמה לעולם כולו. … יש מילחמה כץ היהודים ו״המוסלמים״ ,וכמיל חמה זו נועד תפקיד ד״מארונים״ — שאינם אלא כת דתית נוצרית. התסריט כולו הוא תערוכת מוזרה כין מושגים מימי־הכינייס ומדיניות מודרנית, מן הסוג הציני כיותר … יש להניח כי כבר אז היו קיימים קש רים חשאייים בין בן־גוריון ובין שמעון. וכך רשם שרת: יום שלי־טי 30 ,באוקטובר .1956 אנו ה תו ק פן 1 ...נהרו אמר (על ט ענו תמשה שרת בי א ם הערבים פו ח די ם מי ש ר אל אד רבה, יעשו שלום וי בל מו ב חוז ה ס כנ ת התפ ש טו ת ה) בי כל ז ה הגיוני א בל ה ם (הערבים) אינ ם הגיוניי ם כלל.
גליון 2461 (31 באוקטובר 1984), עמוד 44

.״ הבעיה היא שלא תמיד מדובר רק בקיצור החיים ושבהרבה מקרים מדובר בסבל ממושך לשנים וירידה באיכות־החיים, מה שנקרא באנגלית :״לאחי לייף.״ • קיימים כל מיני ביטויים כמו,.לב שבור״ או ״לקחת ללב״ .האס כאמת כשאדם לוקח ללב זה מגביר את סיכוייו למחלת־לב? … אחרי תקופת־הבלות, מגיל שישים ומעלה, שיעור התקפי־הלב בין נשים וגברים משתווה. לפעמים זה גורם לכאבים לא טיפוסיים ולדפיקות־לב. … השכוע אותת מוטה גור על כוונותיו לעתיד, כאורח שאינו משתמע לשתי פנים. הוא מינה את ידידו הקרוב, אבנר רגב ( )39 כיועץ כללי במישרדו.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 47

האקדח בין הזמן שבו ירו ממנו ובין הגעתו למעבדת־הנשק. ( )2אבו לא ביצע את הרצח אלא מישהו אחר, שניקה את האקדח והשליך אותו במקום שבו נמצא למחרת היום, אם באופן מיקרי או במתכוון, כדי להפליל את אבו, כשהרוצח ידע כי אבו נעצר על־ידי המישטרה לאחר שברח לאורך רחוב הירקון. ( )3אפשרות דחוקה נוספת היא, כי המומחה, בכתבו ״הקנה נראה נקי״ ,לא הבחין בסימני־ירי, למרות שהאקדח לא נוקה. … הבעיה שלי לא היתד, עם סאדאת. לי היה ברור שיש פער עצום בין כוונות סאדאת לבין מה שממשלות־ישראל, אז והיום, מוכנות לתת. … המצע שלנו רחוק מאוד מהדיעות של עדיף להימנע ממילחמה, אבל אם היא יוסי שריד, של זאב שטרנהאל ואפילו של מתרחשת, יש לפעמים ניגוד בין הכורח דן הורוביץ. הם נמצאים במיעוט.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 76

אך הוא מוצא עתה אופוזיציה חזקה, בממשלה עצמה, .השרים דויד לוי ויורם ארידור מוכנים לעשות כמעט כל דבר כדי לחסום את דרכו. של שרון לראשות הממשלה. הם גם מכינים את היורש של שרון, במיקרה שיהיה עליו להתפטר אחרי ה־מילחמה. … חבר־הכנסת רוני מילוא, שרואה את ן ןצמו כמוציא־וסביא של שמיר, אמנם מנסה להשלים בין פטרונו ובין אריאל שרון, ואף רומז שיש הסכם ביניהם נגד הקו של לוי וארידור. … אופוזיציה לשרון יש למרות עמדתו של הרמטכ״ל. מבחינה אישית לא שורר השלום בין שית והרמטכ״ל, אך מבחינה מדינית מטרותיהם זהות.
גליון 2540 (7 במאי 1986), עמוד 31

^ ג1ו 4ן > דן י 1א׳( > הצירוף הנדיר של אדם ממין זה, איש״רוח שהוא עבריין פלילי: גנב, פילוסוף, פושע וסופר, הוא ללא ספק חד־פעמי במזיגה האנושית, בהרכב הנפשי ובעוצמה, משל מדובר בציפור שהיא גם נחש או בזאב שהוא גם שיה. … אותן שנים נהג התיאטרון העברי להזמין בימאים אורחים כדי להעשיר את עצמו. בין י המוזמנים היו בימאים שבשיא כושרם ובפיסגת מוניטיהט התיאטרוניים — טיירון גאתרי ולינדברג הם רק שני שמות מרבים. … זאת ועוד, מי שמשים עצמו באופן קבוע ובאורח שיטתי במדרגה אחת עם כל גאוני־הרוח של המין האנושי, ובו בזמן מפרסם שלוש מסות על צניעות, איננו יכול שלא להיחשף כמגלומאן פאתולוגי.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 26

מי הם אחרי הכל — שואלת המשוררת — אלה המכונים בפי העם בלשון השמצה וזילזול ״יפי נפש״ .תשובה: אלה הם אנשים מוכי״גורל שיש להם — בדרך כלל מתוך נסיונות חיים מוקדמים — רגישות מופרזת לעוול. זוהי מין מחלה כזאת. שהרי אדם בריא אינו רגיש לעוול. … עוד אחד מאותם רון קישוטים הסבורים שראוי 26 — 1 לאדם המכבד את עצמו שיביא על ראשו את כל הפורענויות הכרוכות בחיי גלות, דחקות חומרית (גם היום הוא רחוק מללקק דבש, הוא חי בצימצום, בעבודה מפרכת המתישה את הכוחות ומכלה את הבריאות וכו׳ וכוי) ,סכנה פיסית, ניתוק מן הידידים ומן הארץ שבה עברו עליו השנים המאושרות בחייו, ובלבד שישכין שלום בעמק־הבכא הזה בין שני עמים שאינם מגלים שום אות של להיטות מופרזת לשלום כזה, ואשר אם את פיהם תשאל — יעדיפו מן הסתם להקיז זה את דמו של זה עד סוף כל הדורות, כדרך שעושים עמי תרבות אחרים (וראה צפון אירלנד, למשל, וכו׳ וכו׳). … צפונה משם, עד הירקון, השתרעו גבעות חול וכרמים נטושים. בין החולות צצו כמה עשרות בתים בני קומה של שכונת תל־נורדוי׳ וכמה כבישי־בטון חצו אותם.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 35

ושם הז׳נדארמים תפסו אותו. ״העם חייב ליד ^ יום אני גר בין פאריס ואתונה. יש לי ^ דירה, שאני שומר עליה עוד מימי גלותי שם. … חטאה של הביקורת בכך שאינה מבחינה די-הצורך, ולפעמים אינה מבחינה כלל, בין השניים, והיא אצה לשפוט את המתרחש בשני עברי המיתרס על פי אותן אמות־מידה. … בצרפת, באנגליה ובארצות־הברית למדו המבקרים להבחין בין שני העולמות. שם מביאה הביקורת המיקצועית בחשבון את התנאים — ולעיתים קרובות את המיגבלות — בהם נוצרת היצירה הבלתי־מסובסדת.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 31

דומה שהיה משהו צר״עין וקטנוני בהסחת- דעת זו ממשורר שוודאי היה מן הספורים, שיצקו חו ת ם משלהם בשירה העברית שבין שתי מילחמות-העולם. על כן היה מעין פיצוי לכך, כאשר סופרים וקוראים צעירים גילו בראשית שנות החמישים את לפני השער האפל. … פשוט משום שכל גילוי של רישעות בוטה כל־כך — המניחה כמובן שכל העולם מטומטמים גמורים — יש בה, בין שאר דברים, גם משהו מן המשעשע. אבל גם קצת פחות ממשעשע, שהרי הדברים מלמדים עד היכן מסוגלים שוחרי האשפה שלנו ועורכיהם, ההופכים עצמם שותפים לניחוחה הדק של המיזבלה בעת שהם נותנים ידם ל״תרגילים״ כאלה, להרחיק לכת בסילוף דבריו של ארם שעימו מנהלים ויכוח. … בדוכן ספרים משומשים הבה נחזור ונקרא בכתובים :״דומה שהיה משהו צר־עין וקטנוני בהסחת־דעת זו ממשורר״ ובצד זה אזהרה לחסידי פוגל בדבר ״ההפרזה שבכל ריאקציה״ .משורר ש״היה מן הספורים, שיצקו חותם משלהם בשירה העברית שבין שתי מילחמות־העולם״ אבל גם ״בעל דמיון לא־עז״, ״רגישות מצומצמת״ ואפילו ״אוטיסטית״ ,מרוכ רק בקליטת חוויותיה שלה!
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 27

לא שמת לב שיש סופר שפירסם ספר שלו בצורה כזאת ...האות הראשונה בתחילת העמוד והמילה יורדת עד תחתית העמוד באלכסון ...מין המצאה. טוב ויפה, יש בזה אמנות, אבל מה זה נותן לספרות, אני שואל. … הפרס הראשון יוענק לסופר (עד גיל , )50 שכתב רומן מובחר ומקורי מחיי ישראל״ המכיל לפחות 200 עמודי דפוס בני 30 שורות בכל עמוד ״ובכל שורה 60 סימני דפוס.״ סופר מעל לגיל 50 שכתב ״רומן מובחר ומקורי״ ממין זה או מי שאינו יודע לחשב סימני דפוס יצטרך לחפש לו ״אגודה להענקת פרסים״ אחרת. … ארבעים שנות ספרית כנס מחקר בן שלושה ימים בנושא,ארבעים שנות ספרות עברית בישראל״ נערך השבוע על ידי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל- אביב, בשיתוף עם בית־התפוצות. בין המרצים: הפרופסורים שמואל ורסס, עוזי שביט, הלל ברזל, רות קרטון־בלום ומנחם פרי.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 35

המשוררים והסופרים שמחו והתרגשו מן העובדה שחומר שלהם יקבל הכרה בין היהודים בישראל. אחרי שסיים את בחירת החומר ועריכתו, התחיל לעבוד ביחד עם הבימאי משה קליף והמוסיקאי תיאסיר אליאס משפרעם, המלווה את הטכסט בנגינה בעוד ובכינור, והוא גם זה שהלחין ועיבד את המוסיקה. כשההצגה היתה מוכנה רצה שילוח לחפש מפיק כדי שידאג להפצת ההצגה ולמימונה. הוא פנה בתחילה לאגודה להבנה בין־דתית, שלח לה את החומר הכתוב של ההצגה, אך לא קיבל תשובהממשית גם אחרי חורשים רבים. … זה לא עש מחזה על מחאה וקיפש, אבל כל דבר שיש לו נגיעה לסיפור הפלסטיני הופך למשהו יוצא־דופן״. ן* היכרות בין עורך־הדץ 1 1חים והמאכער פרנקל החלת כנראה, ב* .1984 באותה שנה הואשם עורך החן על-ידי לקוח שלו, אדם בשם רנדל, כי עשה טיפול כוזב וזייף מיסמכים בתיק של מינהל מקרקעי־ישראל.

